והלמטה זה מהזיכרון...
אני צודקת?

אבל למה לבסוף לא.. דבר ראשון הקומבוזיציה היותר טובה היא הלמעלה לכן כנראה זה מהתבוננות וגם הקומבוזיציה למעלה יותר מעניינת ועמוקה מאשר זאת שלמטה שהיא יותר שטחית .. אם ציירת מהתבוננות בעבר תביני את הטענה הזאת לגמרי..

זה דעתי.. מעניין אם צדקתי

עכשיו כשמסתקלים על זה אז אולי באמת הלמעלה בגלל הצל הגדול שהוא נראה יותר אההה קיצר יותר....

שיעמום יתר בהרצאה...וזה ממש מתאים לכאן וכבר שנים לא ציירתי מהראש והייתי בשוק עד כמה שזה זרם לי... והייתי בעננים מהתוצאות שהיו ממממש טובות יחסית לפעמיים שניסתי לצייר ריאליזם מהראש וזה עקב תרגול וחריטה של איברים שציירתי (כלומר העתקתי) במהלך הזמן

אז הנה הקישקושונים - תתייחסו לאיבר אבר כי לרוב אין בניהם קשר

 

 

זה מראה שממש אפשר ללמוד גם ע"י ציורים בהעתקה!

ממש עודדת אותי עכשיו, כי בטבעי אני לא מהמשרבטות - רק העתקה יוצאת לי רצינית

 

נעשה ע"י התבוננות בטבע.

 

אין דרך אחרת ללמוד איך דברים נראים ואיך לתרגם אותם לתמונה דו ממדית.

רק ע"י התבוננות וריכוז במטרה ליצור תוצאה מוחשית ומרגשת.

 

אחרי שרוכשים את הידע הזה, וזה יכול לקחת לפחות 4 שנים,

כבר הרבה יותר קל ליצור יצירות שאינן תלויות ברפרנס כלשהו באופן ישיר

ומי שרוצה ללמוד לצייר "מהדימיון" בלבד, יכול להגיע לזה גם,

אבל הדרך היא ע"י ציור מתוך התבוננות.

ללמוד אצל מורה וליעל תהליכים

לפעמים זה גם מקצר אותם

לא רואה בקבוצה את כל תוצרי ההרצאות שנקלעתי אליהם?

בעקרון ציירתי כל הזמן ..אבל רק בשנה האחרונה התחלתי לצייר אינטנסיבי להעתיק ולנסות לחקות את המציאןת כמה שיותר אז ממששש השתפרתי בקטע הזה
וגם תמיד הייתי בחוג

ולא בחוג.. אלא אצל צייר או ציירת מקצוען/ית שעושה דברים שאת מעריכה מאוד.

 

ללמוד לבד ולצייר לפי רפרנסים זה אחלה

ממליצה לך להתחיל לעבוד מול הטבע, ולא מול משהו שכבר מתורגם לדו ממד

עם הזמן את כבר תחליטי על המסלול שמעניין אותך בתחום

בחוג כלומר אצל מורה מעולה שלמדתי אצלה שאני מעריכה מאדדד כבר מגיל צעיר והרבה בזכותה (עכשיו הפסקתי כי אין לי זמן)

אצלה למדתי את יסודות הציור בגיל מאד צעיר (13) ומאז יותר למדתי טכניקות בצביעה במיוחד בשמן...ככה שלא היה הרבה תרגול בהעתקה בשנים האלו.

 לפני שנה התחלתי לתרגל פורטרטים בעפרונות ככה בשיעורים ובין הבגרויות במקביל לחוג ששם ציירתי בשמן..

 אז יוצא ששנה אני עוסקת בתרגול העתקה רציני.

 

בקשר להעתקה בדו מימד עסקתי בזה כשלמדתי את היסודות וגם העתקתי בערך את כל הבנות בכיתה שלי..

וגם עכשיו בלימודים שהתחלתי להעתיק מטבע דומם -זה הדרישות בקורסי רישום

 

ואני חושבת שכבר החלטתי את תחום העניין שלי בתחום בכלליותו

 

 

מאה אחוז את לא מכירה אותה

רציתי לראות ציורים שלה.

 חח..רשמייך? 

ג'ורג' רוט

הנה גלריית הציורים שלו מהדף העיסקי

 

יש שם גם גלריית ציורים של תלמידים שלו, מומלץ.

 

אני רק אומרת שלך יש יכולת לצייר דבר שאת רואה באופן שבו את רואה אותו

 

ולה אין.

 

 

 

 

אילו זה היה אפשרי הייתי לומדת אצלו תמיד.

 

גם מורים צריכים להמשיך ולרכוש ידע, צריכים להתפתח ולהרחיב אופקים

ככה שגם אם אני מלמדת זה לא אומר שהחלטתי לעצור במקום.

 

בקרוב אתחיל קורס שנתי נוסף ומאמינה שהוא יוביל אותי למסגרת הבאה של לימודים

 

 

כלומר החויה של להיות בקורס היא גם תלוית מורה
אבל כמעט תמיד מעצם ההתסכלות על העבודה של האחרים, הטעויות וההתקדמות של אחרים -  מלמדת אותנו המון..

 

העליון הוא מהזיכרון

 

מה שקורה, והיה מעניין - כשציירתי מהמודל, ישבתי קצת קרוב מידי למודל

(מומלץ לשבת כמטר וחצי לפחות הרחק מהמודל, אחרת זה יכול ליצור עיוותים בפרספקטיבה/מדידות)

וכך יצא שהציור מהמודל נראה קצת עקום או כאילו אני נמצאת טיפה מעל המודל

מה שיוצר תמונה שפחות מניחה את הדעת

אם תשימו לב לציורי טבע דומם בהם המודל בגובה העיניים, שנראים דרמטיים ומעניינים יותר.. בעיניי לפחות

ואלה שנראים כאילו צויירו כשהם מתחת לגובה העיניים, יש בהם משהו כאילו ילדותי אולי.

וזה מפני שאנחנו רגילים לצייר את מה שאנחנו יודעים, ולא את מה שנמצא מולנו, וטעות נפוצה היא לצייר לקופסא יותר מידי מהפאה העליונה.

כאן אולי באמת ראיתי את כל מה שצירתי, אבל זה נתן לוק של משהו טיפה מעוות.

 

בכל מקרה, הדבר המענין הוא שכשעובדים מהזיכרון

אנחנו חופשיים לתקן דברים ולצייר אותם כמו שאנחנו אוהבים. או לצייר משהו שנראה לנו טוב לפי הטעם האישי שלנו

וכך בעצם (בהנחה ויש ידע בפרספקטיבה) ניתן לתקן את העיוותים שנוצרו בציור מההתבוננות.

 

 

תודה על שיתוף הפעולה!

אז זהו זה באמת משנה את העניין אם יש ידע בפרספקטיבה..
וזה באמת קטע

התרגיל הזה יהיה קשה מאוד

או לפחות יהיה קשה להגיע לתוצאות משכנעות...

אהבתי ממש את הרעיון.

וואו

זה כלכך מגרה אותי ללמוד כבר יסודות נורמלי

כי אז אני באמת אוכל, כמו שאת אומרת, לצייר 'מציאות' כפי שאני רוצה לראות אותה.

 

 

למה את מחכה?

הזיכרון ממש מוסיף את הרגש יותר בקלות.

אבל אין לי שום ספק שאם לא היית מתרגלת מהתבוננות - לא יכלת לייצר את זה מהדמיון.
זה למה התבוננות מפרה את הדמיון..

שהציור הלמעלה הוא זה שהעתקת

והציור למטה הוא מהזיכרון.

 

 

                                        צדקתי?

בעליון יש משהו יותר אמין מצד הפורפורציות וההשתקפות של השולחן

צדקתי?

 

ובכל מקרה, שניהם מדהימים ממש!

מעניין שדווקא חוסר הפורפורציות הם שהטעו..

 

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!