"הכל סובב את האשכנזים". 
פורום ציור ורישום
בהנהלת:
מכתב פתיחה
תרגיל ברישום - ציור מהזיכרוןroniyoffe
אני חושבת שהלמעלה הוא מההתבוננותשולמית מילר
והלמטה זה מהזיכרון...
אני צודקת?
אני צודקת?
אני חושבת דווקא הפוךמורשה
גם אני חשבתי ככה לשנייהשולמית מילר
אבל למה לבסוף לא.. דבר ראשון הקומבוזיציה היותר טובה היא הלמעלה לכן כנראה זה מהתבוננות וגם הקומבוזיציה למעלה יותר מעניינת ועמוקה מאשר זאת שלמטה שהיא יותר שטחית .. אם ציירת מהתבוננות בעבר תביני את הטענה הזאת לגמרי..
זה דעתי.. מעניין אם צדקתי
כמו שולמית^^מלי
אהההמורשה
"הכל סובב את האשכנזים".
וגם באמת מה שאמרת....מורשה
מעלה לכאן שרבוטים מהראש(כלומר מהזיכרון) שלי מהיום עקב..שולמית מילר
"הכל סובב את האשכנזים".
יפה !בCעתא Dשמיא
זה מראה שממש אפשר ללמוד גם ע"י ציורים בהעתקה!
ממש עודדת אותי עכשיו, כי בטבעי אני לא מהמשרבטות - רק העתקה יוצאת לי רצינית 
כל לימודroniyoffe
נעשה ע"י התבוננות בטבע.
אין דרך אחרת ללמוד איך דברים נראים ואיך לתרגם אותם לתמונה דו ממדית.
רק ע"י התבוננות וריכוז במטרה ליצור תוצאה מוחשית ומרגשת.
אחרי שרוכשים את הידע הזה, וזה יכול לקחת לפחות 4 שנים,
כבר הרבה יותר קל ליצור יצירות שאינן תלויות ברפרנס כלשהו באופן ישיר
ומי שרוצה ללמוד לצייר "מהדימיון" בלבד, יכול להגיע לזה גם,
אבל הדרך היא ע"י ציור מתוך התבוננות.
חח מעודד יש לי עוד שלוש שנים להתפתח לפחות...שולמית מילר
ממליצה לךroniyoffe
ללמוד אצל מורה וליעל תהליכים
לפעמים זה גם מקצר אותם
התחלתי עכשיו לימודים...שולמית מילר
לא רואה בקבוצה את כל תוצרי ההרצאות שנקלעתי אליהם? 
בעקרון ציירתי כל הזמן ..אבל רק בשנה האחרונה התחלתי לצייר אינטנסיבי להעתיק ולנסות לחקות את המציאןת כמה שיותר אז ממששש השתפרתי בקטע הזה
וגם תמיד הייתי בחוג
בעקרון ציירתי כל הזמן ..אבל רק בשנה האחרונה התחלתי לצייר אינטנסיבי להעתיק ולנסות לחקות את המציאןת כמה שיותר אז ממששש השתפרתי בקטע הזה
וגם תמיד הייתי בחוג
אני מדברת על לימודי ציורroniyoffe
ולא בחוג.. אלא אצל צייר או ציירת מקצוען/ית שעושה דברים שאת מעריכה מאוד.
ללמוד לבד ולצייר לפי רפרנסים זה אחלה
ממליצה לך להתחיל לעבוד מול הטבע, ולא מול משהו שכבר מתורגם לדו ממד
עם הזמן את כבר תחליטי על המסלול שמעניין אותך בתחום
הסבר יותר מפורט..שולמית מילר
"הכל סובב את האשכנזים".
מה שם המורה שאצלה למדת?roniyoffe
אורה ניסיםשולמית מילר
מאה אחוז את לא מכירה אותה
לא מכירה אבלroniyoffe
רציתי לראות ציורים שלה.
יכולה לראות בפייסבוקשולמית מילר
יש לה גם אתר במחשבה שנייה..שולמית מילר
כן, עשיתי עליה חיפוש בגוגל.roniyoffe
..שולמית מילר
"הכל סובב את האשכנזים".
שעברת את הרמה שלה בשנות אורroniyoffe
מאיפה קבלת את הרשמים האלו???שולמית מילר
הסתכלתי על העבודות שלהroniyoffe
הם טכניקה שונה אין מאיפה להשוותשולמית מילר
אגב מה השם של המורה שלך?שולמית מילר
שמוroniyoffe
אני לא משווהroniyoffe
אני רק אומרת שלך יש יכולת לצייר דבר שאת רואה באופן שבו את רואה אותו
ולה אין.
יפה! מאיפה הוא בארץ?שולמית מילר
רחובותroniyoffe
את עוד לומדת אצלו?..כי את כבר מלמדת בעצמך..שולמית מילר
אני כבר לא לומדת אצלו לצעריroniyoffe
אילו זה היה אפשרי הייתי לומדת אצלו תמיד.
גם מורים צריכים להמשיך ולרכוש ידע, צריכים להתפתח ולהרחיב אופקים
ככה שגם אם אני מלמדת זה לא אומר שהחלטתי לעצור במקום.
בקרוב אתחיל קורס שנתי נוסף ומאמינה שהוא יוביל אותי למסגרת הבאה של לימודים
וגם תכלס ללמד זה הכי מלמדשולמית מילר
לא יודעת אם הכי, אבל כן יש לזה משמעות רבהroniyoffe
כשעובדים עם אנשים, כל רגע נתון לומדים משהו חדשkeren-a_ch
כלומר החויה של להיות בקורס היא גם תלוית מורה
אבל כמעט תמיד מעצם ההתסכלות על העבודה של האחרים, הטעויות וההתקדמות של אחרים - מלמדת אותנו המון..
ובכןroniyoffe
העליון הוא מהזיכרון
מה שקורה, והיה מעניין - כשציירתי מהמודל, ישבתי קצת קרוב מידי למודל
(מומלץ לשבת כמטר וחצי לפחות הרחק מהמודל, אחרת זה יכול ליצור עיוותים בפרספקטיבה/מדידות)
וכך יצא שהציור מהמודל נראה קצת עקום או כאילו אני נמצאת טיפה מעל המודל
מה שיוצר תמונה שפחות מניחה את הדעת
אם תשימו לב לציורי טבע דומם בהם המודל בגובה העיניים, שנראים דרמטיים ומעניינים יותר.. בעיניי לפחות
ואלה שנראים כאילו צויירו כשהם מתחת לגובה העיניים, יש בהם משהו כאילו ילדותי אולי.
וזה מפני שאנחנו רגילים לצייר את מה שאנחנו יודעים, ולא את מה שנמצא מולנו, וטעות נפוצה היא לצייר לקופסא יותר מידי מהפאה העליונה.
כאן אולי באמת ראיתי את כל מה שצירתי, אבל זה נתן לוק של משהו טיפה מעוות.
בכל מקרה, הדבר המענין הוא שכשעובדים מהזיכרון
אנחנו חופשיים לתקן דברים ולצייר אותם כמו שאנחנו אוהבים. או לצייר משהו שנראה לנו טוב לפי הטעם האישי שלנו
וכך בעצם (בהנחה ויש ידע בפרספקטיבה) ניתן לתקן את העיוותים שנוצרו בציור מההתבוננות.
תודה על שיתוף הפעולה!
חח וואלההה איזה קטעשולמית מילר
אז זהו זה באמת משנה את העניין אם יש ידע בפרספקטיבה..
וזה באמת קטע
וזה באמת קטע
אם אין ידע בפרספקטיבהroniyoffe
התרגיל הזה יהיה קשה מאוד
או לפחות יהיה קשה להגיע לתוצאות משכנעות...
נכון צודקת..שולמית מילר
וואי לימדת בCעתא Dשמיא
חזקשורדתתת
אהבתי ממש את הרעיון.
וואו
זה כלכך מגרה אותי ללמוד כבר יסודות נורמלי
כי אז אני באמת אוכל, כמו שאת אומרת, לצייר 'מציאות' כפי שאני רוצה לראות אותה.
זה בדיוק מה שזה מאפשר roniyoffe
למה את מחכה?
העליון נראה מהזיכרון כי הוא יותר רך.keren-a_chאחרונה
הזיכרון ממש מוסיף את הרגש יותר בקלות.
אבל אין לי שום ספק שאם לא היית מתרגלת מהתבוננות - לא יכלת לייצר את זה מהדמיון.
זה למה התבוננות מפרה את הדמיון..
לדעתי הציור הלמעלה הוא....דיתוש (יהודית)
שהציור הלמעלה הוא זה שהעתקת
והציור למטה הוא מהזיכרון.
צדקתי?
מניחה שהעליות מהתבוננות והתחתון מהזיכרון, לא?שוקולד לבן
בעליון יש משהו יותר אמין מצד הפורפורציות וההשתקפות של השולחן
צדקתי?
ובכל מקרה, שניהם מדהימים ממש!
היא כבר כתבה תשובה למעלה ב"ובכן"בCעתא Dשמיא
כן, ראיתי אח"כשוקולד לבן
מעניין שדווקא חוסר הפורפורציות הם שהטעו..
סדרת אנימציהdaniel5555
🎬 "הרפתקאות גידעון ויואב"
שני חברים שלא מפסיקים להסתבך – מהדברים הכי קטנים ועד מצבים הזויים לגמרי 🤯😂 סדרה מצוירת עם קצב מהיר, הומור לא צפוי ורעיונות שלא הולכים לפי החוקים הרגילים.
גידעון ויואב הם שני חברים שתמיד מצליחים להפוך כל סיטואציה פשוטה לבלאגן מוחלט 🤯😂
כל פרק זורק אותם למשהו חדש, מוזר יותר מהקודם… ואתם אף פעם לא באמת יודעים איך זה ייגמר
💥 סגנון שיגרום לכם או לצחוק… או להגיד “מה לעזאזל ראיתי עכשיו?” 😅
💥 השקעה מלאה באנימציה, בדיחות, וסיפור זורם
💥 מתאים לכל מי שאוהב הומור ושטויות ברמה טובה
💥 וייב אחר לגמרי מכל מה שמסתובב כאן
👇 מוזמנים לצפות:
שני סדרטוני הדגמת ציור בשבועroniyoffe
לא ברור לי אם לשטוף ואיך 
בית המקדשצילה.
אני רוצה לעשות סדנה שיכינו בה שרשראות של בית המקדש. משהו יודע איפה ניתן להשיג תליונים בצורת בית מקדש (במחיר סביר)?
רימונים ציור ישראלי אומנות ישראליתroniyoffe
לא ברור לי אם לשטוף ואיך
ציור שמן על בד ציור ישראלי אומנות ישראליתroniyoffe
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול 
❤
ציור של כלי הקרמיקה של אמא שליSuperofir
"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"
את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.
השאלה הזו שמנקרת,
ההרגשה הנוראית שעוטפת
שוב
ושוב
ושוב
ההרגשה הזו שהכל סוגר
שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.
וכאב.
הו הו כמה כאב כמה!!!
כאב לאנשים שיקרים לך
וכאב לעוד אנשים שיקרים לך
וכאב לעצמך
וכאב לעם שלך
וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים
וכאב בכל מעגל שהוא
חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...
כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!
ואת כבר בהצפה.
הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.
פשוט הצפה.
תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.
נגמר המלאי.
אין.
פשוט אין.
ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף
ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף
ועוד
ועוד
ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!
אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!
לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.
פיזית.
פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה
למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,
להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא
ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.
ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.
לעצום עיניים.
לשים את עצמך במקום שקט.
שקט שקט.
גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.
ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.
ומה עובר עלייך?
ועם מה את מתמודדת?
ומה חשוך לך ובך כעת?
ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,
שזה פשוטו טו מאץ'!
יותר מדי!
זה יותר מדי לך, לכולם!
ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך
לעצור
ולקחת עוד קצת זמן לעצמך
אפילו אם מועט,
להסדיר נשימה
לסדר מחשבות
לנשום
להתמלא
לשתות
אולי תה חם ומתוק
מקלחת נעימה וחמה
כל פינוק שבא לך
פינוק קטן של אוכל
תפילה לקב"ה שישלח כוחות
שיתוף
חיבוק
וכמובן - שינה!
שיר מעודד
מוזיקה בכללי
פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ
להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,
לצאת לשאוף אוויר בחוץ
הליכה קצרה
וכל הטענת מצברים אחרת!
וכל מה שיכול לעשות לך טוב!
ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך!
אי אפשר יקרה!
את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...
אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.
האיתותים הללו של הגוף שלך החכם
ושל הנפש החכמה
אומרים לך -
היי יקרה! עד כאן!
אנחנו חייבים מילוי!
בואי תדאגי לנו למילוי
ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים
אבל קודם המעגל שלך.
את.
עצמך.
מתמלאת.
נושמת.
מתחזקת.
שמחה.
ואח"כ כמובן אישך והילדים
ואז המשפחה המורחבת
והחברה היקרה
ושאר המעגלים
לאט לאט.
אי אפשר הכל בבת אחת.
את רק בן אדם אחד.
מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.
עם גבולות יכולת
עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...
ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.
לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.
ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.
אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.
וזהו.
לשחרר.
אי אפשר לעזור לכולם.
את רק בן אדם.
אחד.
יחיד ומיוחד.
ואחד.
וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!
ועוזרת!
ותומכת
ומאירה
ומחדדת
וכמה אכפתיות נובעת ממך
כ"כ כ"כ אכפת לך!
ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!
ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!
שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!
שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!
את מה את כן יכולה
ומה את לא
את מה עושה לך טוב וממלא
ומה מרוקן
את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך
ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך
ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...
לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,
אבל בסופו של דבר גדלים!
וגם מכל הרע שבעולם -
נכון.
הוא קיים.
אבל הטוב קיים שבעתיים!
"ברגע קטון עזבתיך
ורחמים גדולים אקבצך"
הרע הוא כמו רגע קטון!
והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!
ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"
ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך
אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"
וכולנו "אור איתן"
ולא רק בשיר ילדים חמוד
אלא באמת באמת
לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!
לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו
במעגלים שלו
ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד
ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה
כי חיוך אחד שלך לילדה,
שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,
שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,
וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,
או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,
שהצלת
ועודדת
והרמת
ותמכת
ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,
שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,
ואותם אנשים שפגשו גם
ואין לדבר סוף!
כן כן
ל***טוב*** אין באמת סוף!
הוא באמת אינסופי!!!
אז את יקרה מוסיפה אור
ותוסיפי אור
וקצת פחות תחשבי על החושך.
כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט
ומספיק אפילו אור קטן
ואפילו יחיד
בכדי לגרש חושך גדול גודל
ויש לנו את בורא עולם
שהכל שלו
והכל מאיתו
הטוב והרע
ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה
ולימדנו שהכל לטובה!
כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה
ולהתחזק באמונה
בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה
והוא אחראי על הכל
ולפעמים התפקיד שלנו הוא
"הרפו.
הרפו ודעו כי טוב השם!"
ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.
לא כל העולם על כתפייך היקרות
ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.
ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*
באנשים טובים
בנפלאות הבורא
בילדים שיש
במשפחה
בחיוכים
באוכל הטעים
בשפע
במיטה הנוחה
בגוף שמתפקד
ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע
ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו
לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו
אלא להיפך - להנכיח אותו
לראות אותו
להעצים אותו
להודות עליו
ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!
להתפלל במילים שלך
את כל הכאב
והקושי
והתקוות
הכל הכל הכל
לקב"ה
ולהודות לו על מה שכן יש
ולבקש על מה שעוד לא
והוא שומע הכל
והוא כל יכול
ותמשיכי להתחזק
להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום
להתקרב למה שעושה לך טוב
להתרחק ממה שעושה לך רע
ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה
והדברים ב"ה עוד יתבהרו
כולם
לאט לאט
את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!
ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת
ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים
השבויים שכבר חזרו
החולים שנרפאו
העקרות שנפקדו
הרווקות שהתחתנו
הזוגיות שהתחזקה
הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה
הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם
הערבות ההדדית
האחדות
החסד
העזרה
השמחה
הצחוק
החיוכים
רגעי האושר
והשפע
והטוב.
הטוב.
שקיים!
ושילך ויגדל ב"ה
ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!
ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך
ותני לטוב שבך לגדול ❤
דיי זה מהמםםאני והאניאחרונה
ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!
איזה כיף זה לעבוד ברשת מהבית.! כנסואנציללואנטנך
דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173
עבודה ברשת נוחה וקלה מאוד!!2אנציללואנטנך
דרושים דרושות לעבודה מהבית בקלדנות, כתיבה, הזנת תוכן, הזנת נתונים, תמלול, ותרגום, לפרטים נא לפנות בוואטספ למספר 050-2322173