יצאתי פעם אחת עם גרושה והתעניינתי למה היא התגרשה. אז היא התחילה לספר שהוא לא היה דתי מספיק אח"כ היא אמרה שהוא לא היה מתאים לחיי נישואים "לא היה בוגר" אח"כ כי הוא היה גם עקשן ואח"כ כי לא רצה לגור ליד ההורים שלה ולקינוח הוא לא היה יכול להביא ילדים... סיפור הזוי...

מסקנה? תסיקי לבד

אתה נחשב סוג ב' חשוב שתהיה מודע לזה (לא סוג ב' כבנאדם)

שלך מאוד צרמה לי...

מי מחליט מיהו סוג ב'?

ומי מהבאים הוא סוג ב'? (רמז - התשובה בעיני המתבונן) :

בעל תשובה? דתי מבית?

מבוגר?צעיר?

עם נכות כלשהי? ללא נכות?

נמוך?גבוה?

שמן?רזה?

עיניים כחולות? ירוקות?

אני חושבת שלכל אחד יש את ה"סוג ב' " שלו , ולהכליל בצורה כזו שכל מי שגרוש הוא סוג ב' - לדעתי זה לא הוגן. וגם סתם קצת שטחי.

חברה שלי רווקה רצתה לצאת דווקא עם גרושים כי לאחר כל הרווקים שהיא עברה,

היא אמרה שגרושים יודעים הרבה יותר מה זה נישואים, איך אישה רוצה שיתייחסו אליה וכו'.. בקיצור - יותר בוגרים.

אז בעיניה זה היה סוג א' והיא באמת גם התחתנה עם בחור גרוש. עם ילדים.

אז מה זה אומר?

לא יודעת, הקלות שאנשים כותבים דברים כשבצד השני יש אנשים אמיתיים היא לפעמים נוראית...

לא מדברת רק עליך אלא בכלל בכל מיני פורומים בערוץ. עכשיו ראיתי מישהי שכתבה תגובה למישהי אחרת שמתחילה במילה :"תתביישי!! "

כאילו מה ?.......

ולא התכוונתי בתגובתי לפגוע חלילה, רק לתת מבט מהצד על הדברים שאמרת.

בשורות טובות...

אני בטוחה שלא התכוונת, אבל התגובה שלך מאוד פוגעת

אני מכירה אישית מישהי רווקה שהתחתנה עם גרוש והיא ממש ממש לא מרגישה שהוא סוג ב'.

כמה שזה נשמע מוזר,יש בנות שזה ממש לא מפריע להן

אני אישית לא רוצה לצאת עם גרוש, אבל הוא לא צריך להרגיש שהוא סוג ב'

"הכל סובב את האשכנזים". 

"הכל סובב את האשכנזים". 

כי היא נגועה בדבר, ויכולה לנפח דברים הרבה יותר ממה שהם.

עם גרוש/ה

בקהילתנו לבדה יש שני זוגות כאלו. רווק עם גרושה.

ובנוסף

זה גם קשור לתנאים מיוחדים שיש בקהילתנו

נמצא קבלת השונה ויציאה מתבניות ומסגרות. מה שמאפשר גם אחוז גבוה של זוגות מעורבים של מבחינת עדות ומבחינת חוזרים בתשובה מול דתיים מבית. ואולי ב"ה זה מצוי בקהילתנו, אבל זו תביעה מכולם.

נכון שיש גם את עניין ה'אמונת חכמים', אבל לענ"ד זה משני לקודם.

לגבי צעירים בראשית דרכם בשידוכים, אולי, לא יודע.

כפי שאמרו לך כמה בכנות הרוב המוחץ לא תסכמנה.

כדי לפתור הבעיה ישנם שלוש דרכים מרכזיות:

א. הכל תלוי בך חז"ל אומרים 'אין מזמנין לאדם אידה אלא לפי מעשיו' בזווג שני.

הסיבה לדחיה מצד שחזקת הכשרות שלך התערערה ואדם מעדיף להכנס למקום 

שחזקתו כשר ולכן עליך לפעול ולהתנהג כך שתשנה ע"י מעשיך את חזקתך, וכל

מי שיכיר את מעשך הטובים ידע להמליץ בעדך ולשכנע בנות שבאופן טבעי יסרבו

לשמוע עליך.

ב. לא לעבור דרך שדכנים אלא להכיר בנות בצורה טבעית (אוניברסיטה, עבודה, מפגשים חברתיים וכו')

ואם נוצר קשר רציני לספר רק אז את הגירושין, המחסום העקרי הוא המחסום הפסיכולוגי ראשוני.

ג. דרך שדכנים (רוב הפעמים זו ברכה לבטלה כי אינם מוכנים למה שאציע עוד רגע) או ידידים\משפחה , אך לבקש מהם שלא יספרו על הגירושין ואתה תספר באחת מן הפגישות הראשונות עד פגישה שלישית, יש לכך היתר הלכתי מת"ח גדולים.

אבל הכל לפי חכמתך אם נראה שהצד השני יהיה מוכן לכך או לא.

בהצלחה רבה חבר אל תתיאש!!!

שיגידו שלא אכפת להן ובלה בלה , הן בסופו של דבר יעדיפו אחד רווק מאשר גרוש.

הפתרון היותר טוב זה לנסות פחות רק לשמוע אלא להתחיל, לפתות וכ'ו. 

בהצלחה. 

(: 

יש הבדל תהומי בין מי שחווה גירושין למי שלא.

יש הבדל תהומי בין הצעירות לבין המבוגרות יותר.

אחי! הקב"ה ייחד שמו על הזיווג!

זה מה שהוא עושה מששת ימי בראשית.

התחלנו עכשיו את השבוע של חיי-שרה,

שבת חברון שמסוגלת לחבר הכל,

גם את ההפכים שצריכים לא פחות משמו הגדול כדי לחברם,

זה שנברא בו העולם, כי בי-ה ד' צור עולמים...

ודווקא לכן, ומתוך כך: "בטחו בד' עדי עד"!!!

ישועות גדולות ועצומות אח יקר!!!

בשביל להתייאש או בשביל לא להתייאש?

אבל בכ"מ אתה בידי ה' ואתה צריך רק אישה אחת בשביל להתחתן איתה ולא את דעת כולנו...

אני אישית לא הייתי מסכימה לשמוע מאותה סיבה שלא הייתי מוכנה לשמוע על בעל תשובה.

וגם, לרוב, מי שמתגרש זה מעיד עליו משהו... ואין לי כח ורצון להכניס את עצמי למיטה חולה...

בהצלחה רבה, הכי חשוב זה ללמוד מזה, לטפל בזה ולהמשיך הלאה...

ציטוט: "אני אישית לא הייתי מסכימה לשמוע מאותה סיבה שלא הייתי מוכנה לשמוע על בעל תשובה.

וגם, לרוב, מי שמתגרש זה מעיד עליו משהו... ואין לי כח ורצון להכניס את עצמי למיטה חולה..."

א' - בלי שהתכוונת זה משפט פוגע. ונוסף על כך לשים על אותו מישור בעל תשובה וגרוש מוגזם.

ב' - מי משתגרש זה מעיד.. ומיטה חולה. נראה שאת לא שמה לב שיש אנשים חיים שעומדים

מאחורי התיאורים שלך.  

ג' - את מושלמת? מעולם לא חטאת? היית רוצה שיתנו לך הזדמנות נוספת? איפה כל מה שאומרים חז"ל

במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד?

ד' - אם מבחינה נפשית אינך מסוגלת תגידי כך, אבל לומר כפי שאמרת פשוט לא ניתן להאמר.

לא רוצה לצאת עם מישהו שהיה עם אישה אחרת. לא משנה מה הסיבה. (מקווה שעכשיו ההשוואה יותר ברורה ולא פוגעת)

כתבתי לרוב כי ככה אני חושבת מנסיוני בחיים, לרוב זה מעיד על משהו, וכמו תמיד, יש גם יוצאי דופן.

אבל א"א להתעלם מכללים. (ותמיד אפשר ומותר ולפעמים גם צריך לחלוק עלי).

ח"ו לא בשביל לפגוע. אלא בשביל שמי שגרוש שיבין את המצב שלו ויבין שזה מעיד עליו משהו. (במיוחד גרושים שנוטים להאשים את הצד השני. סליחה על החדות)

לא כי הוא רע, אלא כי כנראה יש לו איזו דרך לעבור (שאני לא בטוחה שיש לי כח להתמודד איתה ולעבור אותה)

וזו מיטה חולה כל עוד הוא לא עבד על מה שצריך לעבוד. (ולכולנו יש דרך לעבור. כל אחד בתחומו)

אני בכלל בכלל לא מושלמת. חטאתי המון בחיי, לצערי. וכולנו בעלי תשובה תמיד.

אני לא אומרת את זה מהתנשאות או ממחשבה שאני יותר טובה, אלא - שלא הכל אני צריכה ויכולה להכיל.

בדיוק מפני שאני לא מושלמת. הקב"ה מושלם ולכן רק הוא מסוגל להכיל ואני מאמינה שלכל גרוש תהיה מישהי שתכיל את זה (לאו דווקא רווקה, למה שגרוש יחפש רווקה אם הוא מאמין בכך שזה לא מעיד על משהו? יש יוצאי דופן, אבל יש סטטיסטיקות.

הוא ביקש כנות, ובאמת סליחה. לא התכוונתי לפגוע. רק לומר את האמת... 

(שאלה שמסקרנת אותי, אפשר להבין אדם שלא מתבייש בגירושין שלו, אך גאווה מנין?)

הרי יש הרבה יותר רווקות מגרושות. וכמובן, יש הבדל גדול בין גרוש עם ילדים לגרוש בלי.

יש גרושים שזה מעיד עליהם ויש גרושים שזה לא מעיד עליהם. לכן אם מציעים לך גרוש - תבררי עליו היטב. אבל לפסוק קטגורית זה סתם דעה קדומה.

בהודעה האחרונה בה היא חילקה בין גרושים לחוזרים בתשובה.

במיוחד אם היא צעירה. היא לא צריכה מישהו עם ותק בחיי זוגיות (גם לא זוגיות ארוכה) ומניסיון שלי אני יכול להבין אותה. הכרתי כמה גרושות די הזויות (גם רווקות אבל זה כבר סיפור אחר)

וגם נשואים הזויים. זה לא סיפור אחר. זה בדיוק העניין. אתם חורצים בדיני נפשות על סמך הכללות וסטיגמות. זה לא לעניין. ברור שיש יותר מה לחשוש, ולכן כדאי יותר לברר וקצת לחשוד, אבל מכאן ועד לפסול קטגורית - הדרך ארוכה.

אגב מה עם מי שביטלה אירוסין? גם כן לפסול? לפעמים יש קשרים של פגישות ואירוסין יותר ממושכים ואינטנסיביים, גם ברמת הקשר, מכל מיני מקרים הזויים של פגישה ראשונה-שבוע-אירוסין-חודש-חתונה בוסרית-שבועיים-גירושין.

מקרים הזויים כמו שאתה מזכיר זה לא סתם דבר מקרי.

דרך אגב בחורה שהיה לה קשר ארוך של נגיד 4-5 שנים ללא חתונה זה בעיני יותר מוריד מהערך שלי כלפי הבחורה יותר מגרושה

מקווה שכך ישאר כי כדי להבין באמת זה רק ע"י חויה שלא מאחל זאת לאף אחד.

את כותבת בקלות כ"כ גדולה שזה פשוט מדהים אותי ההכללות שלך.

נשאר לי רק להמשיך לאחל לך שלעולם לא תביני מצב זה (כנ"ל) אבל אם ח"ו

יהיה לך רק קרוב ידיד מכר שתשמעי על הדברים מקרוב, כנראה שתשני את דעתך.

האנשים העקרוניים ביותר פתאום כשזה נגע להם או לקרוביהם לא אליכם פתאום הם חשבו אחרת, פשוט נס.

ואגב אני גאה שקיימתי אחת מתרי"ג מצוות והיא לגרש. כמובן שזה רק אם היה מוצדק זה היה מצוה לא אם לא.

שה' יפקח את ענייך בעז"ה.

מצטערת מעומק הלב שנפגעת, לא התכוונתי.

אני לא שווה את הפגיעה שלך, אל תתרגש ממני, אני בן אדם בדיוק כמוך..

(כתבתי לך אתמול משהו בפרטי)

ניסיתי לערוך את ההכללה שפגעה בך, אבל אני לא מצליחה משום מה.

נניח שאתה בחור גרוש שהתרגש אחרי פחות משנה ("נישואים לא מוצלחים" - זה לא משהו שצריך לציין. ברור שגירושין מגיעים בגלל שהנישואים לא מוצלחים. אף אחד לא מתגרש כשהנישואים מוצלחים מאוד...) - מה זה משנה לך מה יגידו כאן? הרי אתה יוצא עם הבנות שאתה יוצא איתן - לא עם דמות אינטרנטית.

ומי שאתה יוצא/לא יוצא איתה - אתה פשוט בודק, אומר מראש את המידע עליך, ואז היא מחליטה לצאת או לא.

גם אחת כאן שתיאורטית אומרת "אני לא אצא/אני אצא עם בחור כזה" - בפועל זה תלוי לא רק בזה אלא בעוד דברים, וגם בקטע הספציפי - צריך בפועל לראות מה יקרה במציאות. ייתכן שאחת שאמרה ככה בסוף תעשה אחרת...מבין?

בקיצור - נראה לי סתם אתה יכול לפתח מהשאלה הזאת עוגמת נפש/אופוריה מוגזמת... אז עדיף שפשוט תתמקד בלהעצים את עצמך, להיות אדם טוב יותר, להתפלל לה' ולקוות שתתחתן שוב במהירות האפשרית, עם מי שאתה צריך להתחתן - וזה לא באמת משנה אם היא תהיה רווקה, גרושה או אלמנה - נכון?

נניח שאתה בחור גרוש שהתרגש אחרי פחות משנה ("נישואים לא מוצלחים" - זה לא משהו שצריך לציין. ברור שגירושין מגיעים בגלל שהנישואים לא מוצלחים. אף אחד לא מתגרש כשהנישואים מוצלחים מאוד...) - מה זה משנה לך מה יגידו כאן? הרי אתה יוצא עם הבנות שאתה יוצא איתן - לא עם דמות אינטרנטית.

ומי שאתה יוצא/לא יוצא איתה - אתה פשוט בודק, אומר מראש את המידע עליך, ואז היא מחליטה לצאת או לא.

גם אחת כאן שתיאורטית אומרת "אני לא אצא/אני אצא עם בחור כזה" - בפועל זה תלוי לא רק בזה אלא בעוד דברים, וגם בקטע הספציפי - צריך בפועל לראות מה יקרה במציאות. ייתכן שאחת שאמרה ככה בסוף תעשה אחרת...מבין?

בקיצור - נראה לי סתם אתה יכול לפתח מהשאלה הזאת עוגמת נפש/אופוריה מוגזמת... אז עדיף שפשוט תתמקד בלהעצים את עצמך, להיות אדם טוב יותר, להתפלל לה' ולקוות שתתחתן שוב במהירות האפשרית, עם מי שאתה צריך להתחתן - וזה לא באמת משנה אם היא תהיה רווקה, גרושה או אלמנה - נכון?

"הכל סובב את האשכנזים". 

אפילו לא את האוכלוסייה הדתית לאומית ה"חזקה יחסית". שום אוכלוסייה שהיא הוא לא מייצג (למען האמת - אפילו את כותבי הפורומים בערוץ 7, לא נראה לי שהעונות כאן מייצגות..אבל אילו אם כן, זה אוכלוסייה מאוד מאוד קטנה..).

[כי ההחלטה האם להגיב בשרשור או לא, תלויה במהי התשובה.

הגרוש אולי חשב שהיה בזוגיות כלשהי

ולאחר שמכיר מישהי חדשה מבין שהיה בחושך גמור ולא ידע זוגיות אולי מעולם

ובמצב זה השמחה כפולה - שמחת זוגיות, אמתית, חדשה.

ושמחת יציאה מאפלה לאורה מהמחשבה שאולי היתה זוגיות פעם

(כדוגמת היוצאים מהגלות לתלמודה של ארץ ישראל שעליהם נאמר "ההולכים בחושך ראו אור גדול" וכדוגמת "במקום שבעלי תשובה עומדים , צדיקים גמורים אינם עומדים" - שבעלי תשובה מכירים את 2 העולמות , ועדיפה חזרה לגן עדן מאשר אי יציאה ממנו מתחילה)

בנוסף - היתרון שלמד ב"חי" על החיים ועל הזוגיות להבדיל מהתנסויות וטעימות של דייטים לא מוצלחים ומתוך כך ידיעה ונסיון לפחות לגבי מה שלא מומלץ לעשות בזוגיות 

ואשרי האשה הזוכה לכפל כפליים

"וואו אתה בוחר בי במקומה. כבר הכרת מישהי ואתה מעדיף אותי. כבוד לי!" 

אני מבין שזה פוגע בנקודה רגישה אצלך ואני מבין אותך אבל אתה נגוע בדבר וזה לא עושה את האחרים טועים.

אתה יודע מה? אני לא מכיר אותך אבל אני כמעט בטוח שאם יציעו לך רווקה או תפנה אלייך השאלה שלך תהיה (גם אם לא תודה בזה וגם אם לא תגיד בקול) מה הבעיה שלה? בטוח יש לה "פאק" ועוד מחשבות דומות לזה

הכינוי שלך לא מתאים לדבריך

אם אתה הולך אחר דעת ה"חברה" אינך מיוחד

האם הוא לא נגוע בדבר?

במה אני טועה ולמה

וכדברי החכם "אשר עשה א-להים את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים"

נכון שצעירות פחות בעניין וטוב שכך וגם יש להן מבחר בהתאם

אך בדורנו איכות הבנים באופן כללי פוחתת עם הגיל

ודווקא גרושים ערכיים שעברו משהו בחיים, נמצאים בזירת המודעות ויש להם יתרונות

ולענ"ד התופעה תלך ותגדל ובנות לא כ"כ צעירות יפתחו יותר ויותר לעניין ומבחר גרושים יוכלו להשלים את החסר בבנים איכותיים..

ועדין רוצה רווקה דווקא, שהרווקות יתחילו להסתכל על הגרושים בעדיפות. ומה עם גרושות, למה שיפסלו גרושות? כי הגרושים מעדיפים רווקות. 

אז מרווקה כן צריך לדרוש את זה, הגיוני שהיא שתעדיף רווק

ובמיוחד בשיטת השידוכים כשאין הכרות קודמת

הלכתית בנישואי גרושים מברכים "שבע ברכות" רק 3 ימים

ובנישואי רווק\ה עם גרוש\ה מברכים 7 ימים כיוון שיש חידוש אז הכל חדש ומתחדש

ולאודליקה

העניין פשוט - יש יותר בנות מבנים (תמיד) וכנראה יותר צדיקות מצדיקים (בדורנו) ומחפשות ממחפשים.

וכמובן שגם יש הבדל תהומי אם יש לגרושה ילדים כי הם גרים איתה וזה להתחתן גם איתם כחבילה (ויש המעונינים בכך, גם רווקים), מה שהרבה הרבה פחות משמעותי אצל גבר גרוש, שגם אם יש ילדים, חוזר לרווקותו כתינוק שנולד.. 

אם יש לו ילדים, הם הילדים שלו והם נשארים הילדים שלו עם כל מה שזה אומר כולל מזונות וכו

נכון שמקובל לחשוב שיש יותר בנות אבל ראיתי פעם סקר בחברה שבגילאים צעירים כיום יש כ 4000 בנים יותר מאשר בנות. ובגילאי 28-35 יש כ 400 בנות יותר כך שזה לא מדד

(ואיני רוצה להוסיף "כמוך"..)

ניסית לצחוק עלי וואו

יקח לי שבוע-שבועיים להתגבר על זה

"הכל סובב את האשכנזים". 

לפני כן גם לא היו נולדים השבטים כי לא עלינו הן בנות של גדול הכופרים והרשעים

לבן וגם משה רבינו לא היה ניצל מהמלאך ע"י אשתו כי לא היה מתחתן עם צפורה בת של כהן

לע"ז לשעבר וכמובן שגם בועז לא היה מתחתן עם רות ואיני מדבר על שלמה המלך שלא היה נולד

עם כל הספור של בת שבע ועוד היו לו כמה נשים... איזו אשה היתה מסכימה לכך? 

כל החשובים האלו פשוט מצחיקים אותי כאילו לא תוכל למצוא רווק שרוט? והאם הוא בהכרח דף חלק?

במיוחד עם כל ההתמודדויות היום.

בקצור אין פה שום הגיון.

להם היה רוח הקודש, הם ידעו למה הם עושים כל דבר. אתה משווה את הסיבות של דוד המלך לסיבות שלנו?

אתה נתפס באילנות ממש גבוהים. גם לזמרי בן סלוא היה סיבות טובות, תהיה בטוח בזה.

אתה היית מוכן להתחתן עם בחורה נכה או אחת עם בעיות נפשיות? רובנו לא וזה נורמלי. צריך להיות אדם ממש אכותי ומיוחד בשביל זה, ואני בטוח שנכים ונכות הם אנשים מדהימים פשוט לא לכל אחד יש את היכולות המנטליות בשביל זה.

זה מצחיק אותך כי אתה נגוע בדבר ואתה לא באמת יכול להסתכל במבט אחר. אני בטוח שגם אצל הגרושים\גרושות יש אנשים טובים אבל שרווק/רווקה מתחתנים עם גרוש/ גרושה זה התמודדות אחרת אתה מצפה מבחורה בת 22 (וגם בת 30, כל אחת ועניינה הפרטי) להתחתן עם גרוש (או גרוש+) ? אם כן אתה או משוחד או אגואיסט שחושב רק על טובתך האישית

זה בדיוק כמו שאני מבין למה בחורה לא תתחתן עם מישהו שמבוגר ממנה בעשור (גם יצחק התחתן עם רבקה שהייתה בת 3). עם גרושה+ ילדים שתתחתן עם רווק ועוד דברים דומים אלו עולמות שונים והתמודדויות שונות וזה לא מתאים לכל אחד 

גרוש+ זה באמת "תיק", שאובייקטיבית לא מתאים לכל אחד. מתאים להשוואה הנקודתית לנכות. גרוש בלי ילדים זה סיפור אחר. הפסילה הקטגורית היא נטו הכללה מקובעת.

רק בגלל שאתה "רק" גרוש ולא גרוש+ וברוך ה' לא נכה ?

אולי במקום לבכות על "מר גורלך" תפנים שאין מה לעשות אלו הם העובדות ואתה צריך להתמודד איתם אם הם מוצאים חן בעיניך או לא. לשנות דיעה של החברה אתה לא יכול לשנות.

אתה מנסה להתכחש לעובדות? סבבה אתה מנסה לשנות את כולם? בהצלחה

לגרוש ללא ילדים אין שום פגם מובנה מעצם היותו גרוש. אלו העובדות. כל השאר זה פסיכולוגיה וסוציולוגיה.בכל מה שכתבת אפשר להחליף את המילה "גרוש" במילה אשכנזי/ספרדי/תימני/גבוה/נמוך/שמן/ג'ינג'י, וזה יהיה נכון באותה מידה. כלומר: הבל ומנותק מכל סיבה אמיתית. מקסימום אקסיומה חברתית פסולה. זה שיש כזו תופעה, אכן. אבל צריך לצאת נגדה ולא להצטרף אליה.
אפשר בהחלט לשנות את הדעה של החברה. ואפילו אם לא, אין שום סיבה לאדם פרטי ללכת עם הזרם רק כי מה שהחברה מכתיבה לו. זה פשוט הבל.

כפי שכבר ציינתי כאן בשרשור. לגרוש יכולה להיות בעיה, כגון שהגירושין היו בעקבות חוסר הבנתו את מהותם של חיי הנישואין, מידות רעות וכדו'. אבל כדאי לברר יותר. אבל זה ודאי לא מוכרח ומובנה כמו שאתה מנסה להציג את זה. זה פשוט עוול ושקר.

בגרוש נאה אתה יכול לחשוד שהוא מדבר ממקום לא נקי. אני לא גרוש, מעולם לא הייתי גרוש ואין לי שום כוונה להתגרש, ברוך הוא וברוך שמו. ובכל זאת דבריך מקוממים אותי.

לא סתם חכמים אסרו, וגם אפשר לראות היום שזה לא כמו שאתה אומר

אפשר גם להוסיף, שמישהו מפה אמר לי שגם הרב קוק זצ"ל מדבר על זה. עיין שם

קודם כל נסתדר עם אישה אחת אח"כ נדבר....

ודאי ברמה מסויימת.

וגם אפשר לראות היום שיש הבדל בין גברים לנשים.

למיטב ידיעתי, עוד לא בוטלה גזירת "ואל אישך תשוקתך".

אבל מכאן ועד הקביעות הנחרצות שלך יש מרחק רב.

גם אני מכיר כמה וכמה גברים ואני אפילו גבר בעצמי. לא סתם גבר, אלא גבר נשוי, 6.5 שנים. אני לא חושב שמתאים לשאת שני נשים, אבל ברור שהתלות של האשה בבעלה והתלות של הגבר באשתו זה משהו אחר לגמרי. לא בר השוואה. לכל אחד יש צורך אחר בחיי הנישואין.

אגב, אם נחזור לתחילת הדיון, אני מזכיר לך שאיסור גרושה לכהן תקף היום באותה מידה בדיוק כמו פעם.

כי כפי שאמרתי, על הגרושה אני ארצה לברר בצורה יותר מעמיקה. ואם עומדות בפני כרגע שתי אפשרויות, ואין לי נטייה ברורה לאחת מהן, הייתי הולך על האופציה שמצריכה פחות מאמץ.

אבל זאת בכלל לא השאלה. השאלה היא: אם היית רווק והיו מציעים לך גרושה בלבד. האם היית פוסל על הסף? תשובה: לא.

אני תיארתי מציאות הרבה יותר מציאותית: אדם מחכה להצעות, ואז מגיעה הצעה. לא התכוונתי שבכל שנות רווקותו הציעו לו רק גרושות.

ולא ברור בכלל במה "הסכמתי איתך". הרי כל הדיון כאן הוא על הפסילה הקטגורית.

אין שום "תיק". ילדים מנישואין קודמים זה תיק. נכות זה תיק. אבל גירושין כשלעצמם זה לא תיק. רק מוסכמה חברתית פסולה.

הסברתי היטב את הסיבה לעדיפות. כאמור, זה לא נוגע לפסילה הקטגורית.

לגבי הדוגמא: נראה לי שיש לנו כאן קצר בתקשורת. לא התווכחתי איתך על המציאות. ברור שהרבה יפסלו. כל מה שאני טוען שהפסילה הזאת, מראש ובאופן גורף - פסולה ואינה מוצדקת.

מה הבעיה בנכות? יש הרבה נכים שמתפקדים לבד ולא צריכים שום עזרה.

מה הבעיה עם ילד? בגלל שהוא משלם מזונות? והילד בכלל נמצא אצל אמא שלו

ושגבר בן 40 יגיד אני רוצה בת 20 למה היא פוסלת אוטומט?  למה לא

גרושים זה עולם אחר לגמרי. זה לא רק גיל זה שונה

כי התוצאה של ההכללה היא שכל בחורה אומרת לעצמה: גרוש?

חס וחלילה בטוח יש לו משקעים.. וזה פשוט עוול לשפוט אדם על סמך הסטיגמה.

שבת שלום!

בדיוק כמו שיש אי התאמות בדייטים, נוצרות אי התאמות בתוך הנישואים - לכן יש מצוה לגרש.

למשל בני זוג שהכירו כצעירים טיפשים ואחכ רק אחד מבני הזוג מתעלה לבדו בתורה\באמונה\מידות\יראת שמים  - קורה שנוצרת אי התאמה בתוך חיי הנישואים. כאילו שהמשיך לגדול אחרי חתונה ונוצרת מציאות חדשה שכבר לא מתאימה לו. להם. עד כדי כך שניתן להגיע למצב שהוא ברמה חדשה לזיווג המקורי שראוי לו (כמו שמסבירים, שזיווג "שני" כרונולוגי, יכול להיות ראשון בהתאמה)

אם מבינים את זה לעומק , מבינים למה גירושין היא מצוה בעת צורך

דוגמאות חיות לכך ניתן לראות בפורומים השכנים

על רוב המחלוקות אפשר לגשר. יש מחלוקות שאי אפשר לגשר, וגם היועצים הכי מומחים ממליצים להתגרש.

וגם במקרה שהבעיה הייתה מידות, רק במקרים קיצוניים זה מגיע לכדי גירושין.

אז יתכן ש50% ממקרי הגירושין שייכים לסוג הראשון ו-50% לסוג השני. יתכן גם תמהיל אחר. אבל אין כאן שום הוכחה למה שאמרת, ודאי לא מסברא.

אמנם זה גם בגלל הצורך בכאן ועכשיו, בסיפוק, 

גם בגלל הפריצות הגדולה שיש בדור. 

אבל גם בגלל שהיום הנישואים מהווים משהו הרבה יותר משמעותי ועמוק מאשר מסגרת לגידול ילדים. 

היום בני אדם זקוקים לקשר עמוק יותר ומשמעותי ויתר,

וממילא יש יותר מצבים שבהם זה פשוט לא מתאים, דווקא בגלל הנשמות הגבוהות

אני מדבר על גרושים דתיים יראי שמיים. הנתונים שם אחרים לגמרי, ומכאן דבריי.

קודם כל מקרה כמו שאתה כותב לא מתרחש בשבוע. זה לא שיום ראשון מתחתנים, שני חוזר בתשובה, שלישי יש פערים, רביעי מתלבטים, חמישי מחליטים וביום ראשון מתגרשים. זה תהליך שמתפרס ע"פ כמה שנים טובות עם הרבה עליות וירידות, בד"כ יש גם כמה ילדים ולכן הגרוש\ה עברו הרבה מאוד בחיים שלהם ככה שבד"כ שקשה לי להאמין שרווק\ה יכנסו לזה. גרוש\ה אלמנ\ה הרבה יותר מתאים.

גם גרושים\גרושות שהתגרשו מסיבות הגיוניות זה לא שהיום מתחתנים ומחר מתגרשים זה תהליך ארוך ומייגע שברוב המקרים משאיר הרבה צלקות.

זה לא עניין של אשמה או אות קין זה פשוט עולמות שונים כמו שאף אחד לא כועס או בא בטענות לרווקים בגילאי 40+- אבל בהחלט הם לא יתאימו לרווקים בגילאי 25+-

בהנחה שאכן חטא, אולי זה היה נסיון שהקב"ה הביא לו?

היא דיברה על כך שלמרות הרצון הטוב להמשיך הלאה א"א לזנוח את המציאות שאכן היה עבר כלשהו וצריך להתחשב בו.

כאשר התשובה היא שלימה, האדם שב לקב"ה לגמרי

ואז כבר לא שייך שנשאר לו שום דבר מן החטא גדולה מזו אמרו חז"ל במסכת יומא

גדולה תשובה מאהבה שזדונות (עבירות שעבר בכוונה) נעשות לו כזכויות,

ובמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, אם כל עוד השקול היחיד

הוא עברו של האדם, אין לפסלו ישר אלא לבדוק האם שב בתשובה האם נשאר לו דבר.

ולמרות מה שכתבתי פה יהיה הדבר שונה לגבי חוזר בתשובה מבית רחוק מתורה ומצוות 

כי שם יש עוד דברים שנוגעים הלכה למעשה דוגמת משפחה לא דתית, משא"כ בנדון הזה.

כשאדם עושה עבירה פלילית ואח"כ חוזר בתשובה אז טוב מאוד והוא חוזר לה' והכל אבל מבחינה חברתית הוא צריך לעמוד לדין ולשאת בעונש.

ואין פה שום קשר לתשובה. כל אדם חיי את חייו ונושא באחריות למעשיו, הוא זה שמחליט להתחתן והוא זה שמחליט להתגרש. זה שהתגרשת זה מצב נתון ומצער אבל זה המצב. אין פה עבירות וגם אי אפשר לבוא בטענות למי שלא מעוניין להיכנס למצב כזה. כל אחד וההחלטה שלו

ודרך אגב גם בתשובה, העבירה שנעשתה נעשתה והתשובה מחזירה את האדם אבל תיקון החטא זה משהו אחר

היא לא דברה על מצוות התשובה. כי לא היתה פה עבירה.

(הקב"ה מוחל וסולח ושוכח. אבל לא בנ"א- סתם נקודה למחשבה...)

סה"כ היא העלתה נקודה חשובה- לא לחיות באשליות לגבי מחיקת העבר במהירות ובקלות.

כי זה לא יקרה.

יש עבר וצריך להתייחס אליו במידה הנכונה ובמקום הראוי לכך.

מה קשור לפה מצוות התשובה?

והוא שתשובה אמיתית יכולה להחזיר המצב הנפשי לקדמותו בלי שום משקעים.

ולכן הדבר היחיד שנותר לברר הוא אם נשארו משקעים או לא.

אני התקוממתי כנגד הקביעה הגורפת שאין מה לעשות היו משקעים והם ישארו לנצח

ולכן אין שום אפשרות שהמצב יחזור לקדמותו, בעיני דבר זה הוא בנגוד טוטלי לאמונה שלנו

שיש ביכולת התשובה להחזיר דבר לקדמותו, אמנם אין אפשרות להחזיר לאדם את רגלו שנקטעה

אין יכולת למנוע מאדם שיש לו כבר ילדים שפתאום לא יהיו לו, אבל במקרה הנדון, בהחלט ישנה אפשרות

ומי שתרצה לטעון אחרת עליה חובת ההוכחה.

אפילו משקעים אין באמת

הכל דמיונות (זכרונות שחוזרים על עצמם. בלי קשר לבני זוג בכלל. כל ה"משקעים" מבוססים על גילאי ילדות מוקדמים עם ההורים בלבד)

יש רק מציאות עכשווית בעולם ודאגה של הבורא לטוב מוחלט

ואם מישהו או מישהי דואג\ת לגבי "עתיד" - זה חלק מתכסיסי היצר וחוסר אמונה

אפילו תאי הגוף מתחלפים תוך כמה חודשים\שנים - וסביר שבנישואים הבאים תהיה כולך חדש\ה

לא תשובה מחזירה את ה"טוב". הטוב קיים תמיד וחוסר הרגשת הטוב מאלץ אותנו לשוב

המציאות תוכיח לו מעל לכל דימיון כיצד העולם שלנו אכזרי ואינו סולח לאדם ביתר קלות על העבר שלו.

בין אדם למקום זה נושא אחר לחלוטין.

באותו עינין בידיוק-

לך תנסה לשכנע ביתי עסק מובילים לקבל אליהם עובד חדש עם היסטורית פייסבוק מרשימה מהצד הגרוע ביותר.

זה לא יקרה.

מוסד שמכבד את עצמו נמנע מלקבל אנשים עם עבר מפוקפק.

לא משנה כבר האדם ישתנה- יש לו עבר. וא"א להתאלם ממנו לחלוטין.

ולכן מי שלא מוכן לסלוח ומעדיף לדבוק במדת האכזריות, לצערי הרב לא יוכל להיות מתלמידי אברהם אבינו...

חס ושלום לא חושד בך שנכללת בכלל זה, אבל אם תפנימי מה שאמרתי, מקווה שתשני דעתך, בשבילך..

תמיה מאוד על ההשוואה לבתי עסק.. וכי ברשיעי עסקינן? (כלל תלמודי. לא עוסקים ברשעים.. מפני ש'ועמך כולם צדיקים'...) 

אז אנא ממך ומחברותייך נתחיל בחברה תהליך חדש שישליך את כל העמדות האלו המנציחות

את הבעיות ונתמקד בתקון בטוב בלי להיות עוורים כמובן.

גיט שבס!

אני מדברת על הרוב- העולם.

טוב וכדאי לנסות לשנות את העולם.

אך בואו לא נשלה את עצמנו שהעולם (במצבו הנוכחי) סולח ומוחל ושוכח כ"כ בקלות רק בגלל שנוח לחשוב ככה.

שבת שלום.

כולל אלו שכביכול פועלים עפ"י "העולם"

המציאות מתנהלת לבד.

האנושות מסגלת לעצמה התנהגות שתעזור לו להתמודד עם המציאות.

השני, וכך אנו יהודים לצריכים לפעול כל עוד אנו בטוחים שדבר מסויים הוא האמת, בלי לוותר.

האנוש(י)ות נכנעת למציאות האלוהית

בא שבת בא מנוחה

אם תבוא לך רווקה סבבה, אבל אם לא שמת לב זה אתה עם סטיגמות על גרושים.

שצריך לכתוב גרוש גאה כדי להבין שאין ממה להתבייש. אז אותו דבר לגבי גרושות. יש גרושות בלי ילדים,  למה אתה מתעקש על רווקות דווקא.

בתור יד שנייה, אתה צריך להיות הראשון שיבין את המצב ויהיה פתוח לרעיון. 

לרווק/ה יהיה יותר קשה לקבל את זה. לא שזה לא יכול לקרות. 

ועוד במיוחד בשיטת השידוכים זה לא משהו שיתקבל סתם כך. קשה לי להאמין שמישהי רווקה שפתאום מקבלת טלפון עם הצעה כזו ישר תגיד "וואלה נשמע מתאים" ולא משנה מהם מעלותיו הרבות.

במקום לדרוש מרווקות להיפתח לרעיון אתה הראשון שצריך להיפתח לרעיון וזה שאתה כל כך מתעקש על רווקה אומר לי שיש בזה משהו.

לא מבינה למה צריך להתווכח על זה, בסופו של דבר כל אחד מחליט כפי שהוא רואה לנכון. וזה בסדר. וזה בסדר גם לא להיות רווק מבוקש (כמו שאולי חשבת שתהיה אחרי הגירושים). אבל זה מה יש ותקבל את זה. זו המציאות.

אין סיבה לחיות באשליות ולתרץ את זה באמונה. תשלים עם המצב שלך והאחת הנכונה כבר תגיע

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

באמת תקופת החגים זאת תקופה קשוחה לרווקים.

תקשיב ללב שלך! איפה תרגיש הכי בנוח עם מי שאתה? איפה הסביבה הכי תומכת בשבילך? הכי מכילה..

ותגיד לעצמך שאתה צריך לנצל את תקופת הרווקות כי בעז"ה זאת השנה האחרונה שאתה לבד. תהנה מהחג, תהנה מעצמך! הרבה חמלה וחיבוק עצמי! תזכיר לעצמך את כל הדברים היפים שבך ותדע שמי שתתחתן איתה פשוט תזכה.

וכמובן הרבה אמונה! להאמין שהקב"ה שם אותנו במקום הזה כי באמת זה הדבר הכי טוב בשבילנו והוא מסדר לנו את החיים הכי טובים ומדוייקים עבורנו.

איזה כיף לנו שאנחנו אנשים מאמינים!

להאמין בטוב, להאמין שמגיע לנו!

האינסופי, המפרק, הלא הגיוני, של הרווקות -

לזכור שה' נוכח שם, ולא רק כמלווה, אלא כמי ששם אותנו בתוך זה ומעביר אותנו תהליך שנבחרנו לעבור.

דבר שני, עם כל ההתרגלות להרגל, בסופו של דבר יגיע השלב שההרגל כנראה יקרוס מעצמו מרוב קושי, אז עדיף להקדים את המאוחר ולהפיל אותו באופן יזום.

לגבי האינטואיציה - זה באמת לא פשוט, אני חושב שיש שתי שאלות משלימות שיכולות לתת תשובה אינטואיטיבית יחסית בהירה - מה היית עושה לפני עשר שנים ובעוד עשר שנים אם היית נפגשת איתו אז?

אם נניח-

בגיל עשרים (בהנחה שבגיל הזה היה פשוט יותר) הייתי רוצה להתחתן איתו. ואז עולה החשש- אבל אולי זה כי לא הייתי מספיק מודעת.

ובגיל ארבעים גם הייתי רוצה להתחתן איתו כי גם אחרי כל המודעות יש התאמה טובה וכמה אפשר לבד.

אז יוצא שאת מכוסה גם מצד המודעות וגם מצד החיבור הטבעי.

שתדע להבין, להכיל, לקבל, וכו' אותך!

באחריותך ליידע, להסביר, לתווך את עולמך הפנימי כלפיי חוץ.

ובעניין שלה ובכן זו היא כרגע וזה הטוב שהיא מביאה, אתה כאן כדי לבחון אם יש פוטנציאל בבסיס שיתאים לך. זו מי שהיא לפחות כרגע.

לוקח הרבה זמן לשנות דפוס התנהגות אבל אופי נשאר.

נכון שבעבודה זוגית משותפת יתכן ויעשו תזוזות קלות כדי לבוא יותר לקראת הצד השני אבל לפעמים יש נפילות, יש הליכה אחורה, שתיים קדימה ולכן עיקר העבודה היא פנימית על עצמך.

בודאי שיש ציפייה ביחס לסביבה. וכן, אני גם מצפה להכלה מסויימת.

נניח, סביבת עבודה, יש ציפייה שהיא תהיה נעימה וכו'.

וכן, אני שמח ששיתפתי אותה בכאב שלי ונתתי לה את ההזמנות להכיל את הכאב הזה.

זה שהיא היא לא לקחה את ההזדמנות הזאת בתי ידיים - זה עניין שלה עם עצמה.

אני יודע שעשיתי את שלי, ולא בחרתי להשאר לבד עם הכאב.

באמת חשוב מאוד לתווך את העולם הפנימי לסביבה ובהחלט זה משהו שמורגש בסיפור הנ"ל.

לא ציפיתי לרגע שנתחיל לעשות עבודה זוגית.

כן ציפיתי שאם היא מדברת איתי, אז היא תהיה איתי. ואם היא פגעה בי שתבקש סליחה, ואם היא מבקשת סליחה אז שתבקש סליחה בכנות ולא רק כדי להרגיש טוב עם עצמך.

מאמין בה, וברגע שהבנתי שלא יצא מזה משהו וסתם התבחבשנו, אז באמת חתכתי את השיחה והבאתי לסיומה.

אבל אני לא חושב שנכון להציף באופן יזום קשיים בשלב מוקדם כ"כ. מה אתה מתרפס בפני כל אחת שהרגע פגשת? שמור כל המקום שלך קצת. זו לא גאווה. זו הערכה עצמית מבורכת. זו שמירה על עצמך.

מבין אותך (נראה לי. לפחות מתיימר). אבל יש בני אדם (גברים ונשים) שיהיה להם קושי להכיל פתיחות כזו, קצת התרפסות, בשלב ככ מוקדם. כאילו, 'למה אתה אומר לי את זה? מה אני בשבילך?, וזה מרתיע ומבלבל, ומובן שזה יכול גם להביא לתגובה לא נעימה או חסרת טאקט.

על עצם זה שהיא לא לגמרי איתך, זה מאד מתסכל. נסה לחשוב. האם היא ידעה מראש שהיא תהיה ככה או שהיא תכננה להצליח להתרכז בפגישה ופשוט לא הצליחה? היית מעדיף שבאמצע דייט היא תגיד לך 'שמע, אני לא מרוכזת, נמשיך מחר בטלפון'? נשמע לי שהיא ניסתה לכבד ופשוט לא הצליחה.

וכן. היא מתנסחת ממש גרוע.

להיפך, נותן לה הזדמנות להחזיר לה את הכבוד שלה.

וזה לא היה זה. היא לא היתה מבולבלת בגלל הפתיחות, היא התחילה לכעוס עלי בגלל שאני מבקר אותה.

ממש לא אכפת לי אם היא שלי או לא.

אכפת לי שיתייחסו אלי כמו לבנאדם.

ואם אני מאמין שהיא אדם טוב, אני גם יגיד שכואב לי. זה לא בושה.

אני לא חושב שיש כאן ממש דבר "נכון" או "לא נכון".

זה נשמע שהמצב שלה בכללי עכשיו הוא בעייתי וזה דבר שאף פעם לא קל להודות בו. עצם זה שהיא בכלל "חשפה" את זה הוא דבר שיש מי שיראה בו מעשה גבורה מבחינה נפשית. זה כמו לבקש סליחה אבל בלי להשתמש במילה עצמה.

מצד שני אני בהחלט גם מבין אותך כי אחרי הכל אנחנו מדברים באנשים מבוגרים שצריכים לדעת להתאים את עצמם לסיטואציות מקובלות.

היא ניצלה מדייט ממני. לכן היא העדיפה לחסוך לעצמה דייט שלם מאשר שיחת אי נעימות.

יכול להיות מאוד שהיא צדקה ביחס לכך. אבל מה הקשר לגבורה?

לה לא נעים בגלל שהיא חזלשה אותי פעמיים. תחושה מאוד בריאה ריגשית. בעניין הזה אני לגמרי מפרגן לה. זאת תחושה בריאה לחלוטין.

אממה חוסר נעימות זאת תחושה *אישית*, כאשר אדם חש חוסר נעימות ומתייחס לכך, הוא לא בהכרח מתייחס גם לזולת. להיפך הרבה פעמים הוא נשאר בחוסר הנעימות האישית שלו ולא מתייחס להשלכות של הזולת ביחס לדיבור או למעשים שלו.

בעיני, יש כאן "נכון" ו"לא נכון".

מתי שבנאדם בוחר להתנצל הוא לא צריך להצדיק את עצמו.

ואם ההתנצלות היא "פורמלית" בלבד, שלא יתנצל בכלל.

אלא שאני מבין.

התכוונתי לגמרי למה שכתבתי: "אחרי הכל אנחנו מדברים באנשים מבוגרים שצריכים לדעת להתאים את עצמם לסיטואציות מקובלות."

אך בהחלט ייתכן שגם לא הבנתי את הסיטואציה שתיארת.

רק לא הבנתי מה הגבורה שהיתה לה.

אדרבה, אם יאורו עיני, מודה שאתבייש בכך, אבל אשמח לזהות עוד נקודה טובה שלא ראיתי.

היא יכלה למצוא תירוץ אחר לנפנף או פשוט להשאיר את זה סתום (זה לא אתה זה אני, אבל ברור שהסאבטקסט הוא שזה אתה), אבל הודתה בפועל שכל החיים שלה עכשיו זה "חצי קלאצ'" וזה למעשה אומר דבר רע עליה (לפחות באופן זמני). הרי זה אומר שהיא בזבזה לך את הזמן, בזבזה לך כוחות, בזבזה לך תקווה וכו'. לכן אמרתי שזה כמו לומר סליחה אבל בלי להשתמש במילה עצמה - כי בפועל מה שהיא אמרה, לכאורה, זה שאתה לגמרי צודק.

מה שקרה אחר כך זה שהיא כנראה נכנסה למגננה בעקבות החשיפה הזו.

יכול להיות שאני קצת מחלטר כאן פסיכולוגיה בגרוש, ולכן אני אומר את זה בזהירות, ומבקש להדגיש את זה. אני לא יודע מה הייתי מרגיש בעצמי אם הייתי בנעליים שלך.

אני רק מנסה להציע מבט של "מה שרואים משם לא רואים מכאן".

אבל זה גם לא הסיפור.

אני מעריך אותה בתור בנאדם והיא ממש לא חרטטנית.

הבעיה שלי זה לא שהיא בזבזה לי כוחות.

ההערה שאמרתי לה היתה מאוד נקודתית - בשיחת טלפון אחרי הפגישה הרגשתי שהיא לא היתה איתי.

ושוב, היא אמרה שזה בסדר גמור מבחינתה. ויודע מה, אולי קצת קטנוני, אבל הייתי מצפה לטיפה יותר אמפתיה למי שבאה בעמדה לבקש סליחה.

יש נשים שממש קשה להן לקחת אחריות. הן מערבבות בין מה שהן מרגישות לבין מה שקרה בפועל, ולכן כל ביקורת מרגישה להן כמו התקפה. זה לא בהכרח מגיע מרוע, אלא הרבה פעמים מבלבול, מחוסר בגרות ומקושי להסתכל על עצמן מבחוץ..

היתה צריכה להתחיל עם אני ממש מצטערת אתה צודק זה לא בסדר

ואז להסביר מה הוביל אותה לזה

אולי תתנחם בזה שהיא בתקופה לא פשוטה וזה לא אישי אליך בכלל.

ולגבי התוכן, אנסה לסדר את המחשבות שלי כי עולים מחשבות על זה

לדעתי, היא ניסתה להתנצל ולומר שזה לא אישי מולך אלא שהיא מתקשה כעת לעשות דברים.

עם זאת, היה ראוי שאם זה המצב אצלה שלא תתחיל לצאת עם אנשים כי אין לה את הפניות הנפשית להשקיע בבן אדם.

הפוך ..היא ניסתה להגיד שהיא לא בסדר=

כן, אני לא מאה, אני חצי קלאץ' ובגלל זה יצא ככה. כלומר שומע אני ממש לא במיטבי עוברים עליי הרבה דברים.

תראה, יכולת גם להגיד לה בחצי הומור את יכולה גם לקחת קצת אחריות, זה בסדר (:

לפעמים זו הבעיה, שגברים אומרים כן כן נכון את צודקת, כשבפועל הם בכלל לא מרגישים ככה. בעיניי עדיף להגיד בעדינות את מה שאתה באמת חושב מאשר להסכים רק כדי להכיל ולצאת גבר נעים.

ואגב, אני מראש לא הייתי מכילה הכול.

בחור ביטל לי דייט אחרי שבפעם הראשונה הוא כבר דחה. הוא התחיל לתת לי שלל תירוצים וזה פשוט הצחיק אותי.

וממש צחקתי

הוא שאל אותי למה את צוחקת?

אמרתי לו, לי זה פחות שייך כל זה ואני לא רגילה ליחס כזה..

אמרתי לה שהיא מצדיקה את עצמה והיא הסכימה שהיא מצדיקה את עצמה והתחילה לכעוס עלי בכך שאני מאשים אותה :/

@ארץ השוקולד

את זה קצת בתקיפות?

או שהיה שם טון חברי

סמכי עלי שהייתי הכי עדין ביחס לסיטואציה שבחורה מבטלת לי דייט יום לפני פעם שנייה.

כמו שכתבתי, אמרתי לה לפני - אני הכי מבין אותך בעולם וזה הכי יכול לקרות.

אז רציתי שטיפה תהיה שותפה לכאב שלי, היא לא רצתה - חבל.

לא נעים בכלל.

זה שהיא בתקופה מורכבת (אולי זה מה שגורם לחצי קלאצ)

בכל פגישה שמבטלים ראוי להתנצל בצורה מכבדת, בטח בדייט.

בעיני הביטול עצמו נותן רושם לא מאוד מכבד ורגיש, בעיקר בגלל שזה פעמיים ובלי התנצלות והבעת רגישות.

מצד שני התירוץ שלה שהיא חצי קלאצ' לא נשמע לי מעליב במיוחד. זה אולי סתם אינסטינקט בסיסי להתגונן. היא מרגישה שהיא הייתה קצת לא בסדר, אבל זה לא היה מכוון אלא שהיא עצמה קצת חסרת שליטה במה שקורה לה.

יכול להיות שבדייטים יש קצת שחיקה של היחס האנושי,

אבל עדיין באופן כללי רגישות והתחשבות בבני אדם שיש לנו אינטרקציה איתם זה נשמע כמו ציפיות סבירות לחלוטין.

מעליב שאין ביטוי של לקיחת אחריות. זה התלבש אצלי על הנסיון האינסטינקטיבי להתגונן.

אממה, אני הצדקתי אותה בעצמי ולכן ציפיתי שתהיה פנויה להבעת רגשות.

אולי אם הייתי מבקש את זה בצורה אחרת, אולי היא היתה יכולה לשחרר משהו.

ההתנגדות לי לביטוי האינסטנקיביטי שלה סתם יצר אווירה איכסה.

זה מרגיש לי יותר מורכב מזה

מרגיש שהיא רגישה ואולי גם נפגעה מהאמירה של החצי קלאצ'. לכן ענתה קצת כמו בציניות כזאת כמו להדוף כמו הגנה כלפי חוץ. יש מצב שהיא באמת בתקופה כזאת ואתה שמת לב לזה והנכחת את זה, ובאת בטוב, ברצון להכיר אז מצד אחד זה לא היה לך נעים בצדק זה באמת לא כיף..

ייתכן שהיא באה אחרת, ואז היא נבהלה שהיא לא באמת פנויה, ואז היא ניסתה כזה לשחרר, אבל באמת יש כאן אותך מולה וזה באמת פוגע להיות זה שנזרק שוב ושוב במיוחד שאתה בא בטוב.

מצד שני, גם לא היה מקום לתחושה שהיא היתה בה, ולך תדע למה מה עובר עליה.. אני בטוחה שזה לא קשור אליך אלא דברים שלה ולפעמים קשה לעשות הפרדה והכל נצבע בצבע כזה של באסה... ואני חושבת שזה העיקר שזה לא קשור אליך אלא למצב שלה

ויש מצב שהיא מתבאסת על עצמה שהיא פנתה אליך פעם שניה ואז בכלל מבטלת כמו נראית לא רצינית ואם באמת עוד דברים לא הולכים לה, אז גם תוספת לבאסה..

זה ניתוח וספקולציה אין לי מושג אם קראתי טוב את הסיטואציה וכן היה חלק קטן שלא בטוחה שהבנתי אז השלמתי לפי הבנתי

השאלה שעולה אצלי היא איפה באמת נקודת הפגיעה, מה הכי הפריע לך במה שהיא עשתה

כי בקריאה שלי את דבריך זה לא לגמרי הצלחתי לדייק

שהתנצלה ללא להביע הזדהות או חרטה כלשהי

לפעמים זה מאוד מאיים עלינו. אולי זה העניין כאן.

ועוד דבר; כתבתי קודם שאם היא חשה כך שלא תיפגש בכלל,

אבל במחשבה שנייה, זה לא מדוייק. כי זה כנראה גם "אני

רוצה" וגם "אני חוששת/לא חשה בשלה/ לא מסתדרת עם

הרצונות , התקוות, והחששות שלי...

בלבול כזה.

אולי באמת הנכון כאן, כמו בכל מקרה, לנסות להבין

את הצד השני, לשים קצת את עצמי והכבוד שלי, בצד....

מסכנה אם היא מגיבה ונוהגת כך....

לא קל ללמד זכות. במיוחד אם אנו פגיעים, רגישים...

בזוגיות ובכלל בחיים לא כדאי להתקע על עניינים פעוטים כאלה, אלה דברים שקורים והרבה, עדיף לשחרר, בעיקר בשביל עצמך.

בכלל, אדם במצב של חצי קלאץ לא תמיד מסוגל לצאת מעצמו, לשים לב לפגיעה ולהתנצל

אשתדל לקחת אותה למקום שיותר מדוייק עבורי בהקשר הנוכחי.

יכול להיות שהחצי קלאצ' שקיבלת זה ה100% שהיה יכולה לתת כרגע.

יכול להיות שהיא נפגעה שאמרת את זה.

אתה צודק מנקודת המבט שלך אבל זאת אף פעם לא נקודת המבט היחידה.

לכן, לעבור הלאה, לא לצפות למערכות יחסים מושלמות ומתוקנות עם כל האנשים סביבך, אתה תתאכזב המון אם תמשיך ככה.

תשקיע יחס, פגיעות ותיקון במערכות יחסים שקרובות אליך באמת.

להדפיס את התגובה שלך ולתלות אותה על הקיר או בכל מקום בולט אחר.

בכל העניינים שציינת. כל כך נכון!

אתה נשמע כאדם בוגר, אנושי, רגיש.

הכי טבעי זה להיפגע; אם את במצב כזה עכשיו, אנא, אל תלכי

לפגישות ותבזבזי את זמנו סבלנותו, לבו, של האדם השני.

מאחלת לך המון בשורות טובות במהרה במהרה.

שנה טובה!

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

לק"י

אני אף פעם לא הייתי נפגשת עם חברות יותר מידי.

אבל גם כשכן, נשמע לי מוזר להביא עוד חברים בלי לשאול קודם אם מתאים.

כך שלא זוכרת שעשו לי את זה.

מה שכן, יש דברים שכנראה מקובלים מאוד אצל אנשים מסויימים, ולכן אולי להם זה נראה מוזר שלך זה מפריע.

מציעה להגיד מראש בפעם הבאה, שאם רוצים להביא עוד חברים, שישאלו אותך לפני.

כי אני עושה את זה מלא אבל צריך טאקט לדעת מתי להכניס

לק"י

אלא אם כן, את יודעת מראש שזה בסדר מצד החברות שלך.

וגם יש הבדל בעיני, אם קבעתן כמה ביחד להפגש, ונוספה עוד אחת. לבין אם קבעת מראש רק עם חברה אחת....

כי הן מכירות ואני מפחדת לפגוע במישהי שלא אזמין אותה

מציעים להזמין עוד אנשים או כיף לא בא שיחות חופרות אחד על אחד. או להנות ביחד כדי לא לחפור אחד על אחד.

שזה מובן לי..

כך או כך מבקשת כנות ופתיחות

כלומר מופעלת וצריכה להיפגש 1/1 ?

אישה רגישה = צריכה להפגש אחד על אחד עם חברה?

מהי אישה מופעלת?

אני מנסה להבין את המנגנון הבסיסי לפני שאני עונה יותר ברצינות.

אם את אישה שהרבה אנשים "מפעילים" אותה (בגוף, אין לי איך לתאר את זה - תחושה כזו של הצפה), אז פשוט לא שייך להזמין עוד מישהי בלי לידע אותך. אין לך קיבולת לזה.

בעיני אנשים אחרים ארוע עם 2 אנשים, 3 אנשים או עם חמישה אנשים זה סבבה וזורם ויהיה כיף. בעיני אנשים רגישים - לא. זה דורש התייחסות אחרת.

בפוסט שלי.

אם אני קובעת להפגש עם חברה מבחינתי קבעתי רק איתה ולא עם חבורה של אנשים נוספים. אני רוצה להנות מהשיחות איתה, מחוויות שלנו המשותפות. אם הייתי רוצה להנות עם עוד בנות הייתי קובעת איתן.

ולגביי ההצפה מבינה למה התכוונת, אני לא כזאת.

כי כתבת להזרים אנרגיה חדשה.

כלומר את להרגשתך צריכה לייצר אנרגיה וזה לא הוגן כי באת עם 5w להנות ולא להפעיל

גנרטור של הכרויות שיצרוך ממך יותר

והוא משה, כידוע שמתמחה באנשים רגישים.

רק שאלה כדי לדעת אם לענות לך לפי השיטה שלו.

הוא שאל בתמימות לא מתוך התנשאות או משהו ככה הרגשתי מההודעה שלו.

לק"י

בעיני זה לא קשור בהכרח.

לפעמים פשוט רוצים לבלות עם חברה ספציפית.

אבל שאלתי.

לפעמים זה כיף מאוד לפעמים לא

את יכולה לשאול או לבקש שיעדכנו לפני, לפעמים זה קורה ספונטנית שמצטרפים אלינו מכרים.

אם המטרה שלך היא בילוי פרטי או שיחת נפש אז גם מצידך כדאי לעדכן, אולי מתאים יותר יציאה לקפה ולא פסטיבל המוני.

אם עושים את זה מעדכנים מראש בד"כ

לא דומה מפגש בין זוג נשוי לעוד כמה זוגות למפגש של רווקות;

גם לי זה היה מפריע.

באותו רגע אם מתאים לי אבל להבא מתאמת ציפיות מראש

מודה שלא קרה לי

להבנתי זה נפוץ שיוצאים בחבורות בביצות הרווקיות.. כמראה שזה זלג גם אליי להבא אקפיד יותר על תיאום ציפיות.

ילדים מתוקים אהובים ומהממים יותר ממנה

שנותנים כוחות וכיפיים

יש בזה תחושה של בגידה קטנה. אני הצעתי לצאת רק איתך ואתה מביא אנשים אחרים. זה מעלה שאלה מה בכלל החבר ההוא רואה בי? עוד אחד מכולם? עוד מישהו שמבדר אותו? חשבתי שלנו יש קשר קרוב וייחודי..

נשמע קצת זוגיות, אבל חברות עמוקה לא מאוד רחוקה מזה.

למה להנחית? אם רוצים להזמין עוד אנשים תעדכני

ותעשו תיאום ציפיות אם מדובר במפגש 1/1 או מפגש חברתי מורחב

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.