יצאתי פעם אחת עם גרושה והתעניינתי למה היא התגרשה. אז היא התחילה לספר שהוא לא היה דתי מספיק אח"כ היא אמרה שהוא לא היה מתאים לחיי נישואים "לא היה בוגר" אח"כ כי הוא היה גם עקשן ואח"כ כי לא רצה לגור ליד ההורים שלה ולקינוח הוא לא היה יכול להביא ילדים... סיפור הזוי...

מסקנה? תסיקי לבד

אתה נחשב סוג ב' חשוב שתהיה מודע לזה (לא סוג ב' כבנאדם)

שלך מאוד צרמה לי...

מי מחליט מיהו סוג ב'?

ומי מהבאים הוא סוג ב'? (רמז - התשובה בעיני המתבונן) :

בעל תשובה? דתי מבית?

מבוגר?צעיר?

עם נכות כלשהי? ללא נכות?

נמוך?גבוה?

שמן?רזה?

עיניים כחולות? ירוקות?

אני חושבת שלכל אחד יש את ה"סוג ב' " שלו , ולהכליל בצורה כזו שכל מי שגרוש הוא סוג ב' - לדעתי זה לא הוגן. וגם סתם קצת שטחי.

חברה שלי רווקה רצתה לצאת דווקא עם גרושים כי לאחר כל הרווקים שהיא עברה,

היא אמרה שגרושים יודעים הרבה יותר מה זה נישואים, איך אישה רוצה שיתייחסו אליה וכו'.. בקיצור - יותר בוגרים.

אז בעיניה זה היה סוג א' והיא באמת גם התחתנה עם בחור גרוש. עם ילדים.

אז מה זה אומר?

לא יודעת, הקלות שאנשים כותבים דברים כשבצד השני יש אנשים אמיתיים היא לפעמים נוראית...

לא מדברת רק עליך אלא בכלל בכל מיני פורומים בערוץ. עכשיו ראיתי מישהי שכתבה תגובה למישהי אחרת שמתחילה במילה :"תתביישי!! "

כאילו מה ?.......

ולא התכוונתי בתגובתי לפגוע חלילה, רק לתת מבט מהצד על הדברים שאמרת.

בשורות טובות...

אני בטוחה שלא התכוונת, אבל התגובה שלך מאוד פוגעת

אני מכירה אישית מישהי רווקה שהתחתנה עם גרוש והיא ממש ממש לא מרגישה שהוא סוג ב'.

כמה שזה נשמע מוזר,יש בנות שזה ממש לא מפריע להן

אני אישית לא רוצה לצאת עם גרוש, אבל הוא לא צריך להרגיש שהוא סוג ב'

"הכל סובב את האשכנזים". 

"הכל סובב את האשכנזים". 

כי היא נגועה בדבר, ויכולה לנפח דברים הרבה יותר ממה שהם.

עם גרוש/ה

בקהילתנו לבדה יש שני זוגות כאלו. רווק עם גרושה.

ובנוסף

זה גם קשור לתנאים מיוחדים שיש בקהילתנו

נמצא קבלת השונה ויציאה מתבניות ומסגרות. מה שמאפשר גם אחוז גבוה של זוגות מעורבים של מבחינת עדות ומבחינת חוזרים בתשובה מול דתיים מבית. ואולי ב"ה זה מצוי בקהילתנו, אבל זו תביעה מכולם.

נכון שיש גם את עניין ה'אמונת חכמים', אבל לענ"ד זה משני לקודם.

לגבי צעירים בראשית דרכם בשידוכים, אולי, לא יודע.

כפי שאמרו לך כמה בכנות הרוב המוחץ לא תסכמנה.

כדי לפתור הבעיה ישנם שלוש דרכים מרכזיות:

א. הכל תלוי בך חז"ל אומרים 'אין מזמנין לאדם אידה אלא לפי מעשיו' בזווג שני.

הסיבה לדחיה מצד שחזקת הכשרות שלך התערערה ואדם מעדיף להכנס למקום 

שחזקתו כשר ולכן עליך לפעול ולהתנהג כך שתשנה ע"י מעשיך את חזקתך, וכל

מי שיכיר את מעשך הטובים ידע להמליץ בעדך ולשכנע בנות שבאופן טבעי יסרבו

לשמוע עליך.

ב. לא לעבור דרך שדכנים אלא להכיר בנות בצורה טבעית (אוניברסיטה, עבודה, מפגשים חברתיים וכו')

ואם נוצר קשר רציני לספר רק אז את הגירושין, המחסום העקרי הוא המחסום הפסיכולוגי ראשוני.

ג. דרך שדכנים (רוב הפעמים זו ברכה לבטלה כי אינם מוכנים למה שאציע עוד רגע) או ידידים\משפחה , אך לבקש מהם שלא יספרו על הגירושין ואתה תספר באחת מן הפגישות הראשונות עד פגישה שלישית, יש לכך היתר הלכתי מת"ח גדולים.

אבל הכל לפי חכמתך אם נראה שהצד השני יהיה מוכן לכך או לא.

בהצלחה רבה חבר אל תתיאש!!!

שיגידו שלא אכפת להן ובלה בלה , הן בסופו של דבר יעדיפו אחד רווק מאשר גרוש.

הפתרון היותר טוב זה לנסות פחות רק לשמוע אלא להתחיל, לפתות וכ'ו. 

בהצלחה. 

(: 

יש הבדל תהומי בין מי שחווה גירושין למי שלא.

יש הבדל תהומי בין הצעירות לבין המבוגרות יותר.

אחי! הקב"ה ייחד שמו על הזיווג!

זה מה שהוא עושה מששת ימי בראשית.

התחלנו עכשיו את השבוע של חיי-שרה,

שבת חברון שמסוגלת לחבר הכל,

גם את ההפכים שצריכים לא פחות משמו הגדול כדי לחברם,

זה שנברא בו העולם, כי בי-ה ד' צור עולמים...

ודווקא לכן, ומתוך כך: "בטחו בד' עדי עד"!!!

ישועות גדולות ועצומות אח יקר!!!

בשביל להתייאש או בשביל לא להתייאש?

אבל בכ"מ אתה בידי ה' ואתה צריך רק אישה אחת בשביל להתחתן איתה ולא את דעת כולנו...

אני אישית לא הייתי מסכימה לשמוע מאותה סיבה שלא הייתי מוכנה לשמוע על בעל תשובה.

וגם, לרוב, מי שמתגרש זה מעיד עליו משהו... ואין לי כח ורצון להכניס את עצמי למיטה חולה...

בהצלחה רבה, הכי חשוב זה ללמוד מזה, לטפל בזה ולהמשיך הלאה...

ציטוט: "אני אישית לא הייתי מסכימה לשמוע מאותה סיבה שלא הייתי מוכנה לשמוע על בעל תשובה.

וגם, לרוב, מי שמתגרש זה מעיד עליו משהו... ואין לי כח ורצון להכניס את עצמי למיטה חולה..."

א' - בלי שהתכוונת זה משפט פוגע. ונוסף על כך לשים על אותו מישור בעל תשובה וגרוש מוגזם.

ב' - מי משתגרש זה מעיד.. ומיטה חולה. נראה שאת לא שמה לב שיש אנשים חיים שעומדים

מאחורי התיאורים שלך.  

ג' - את מושלמת? מעולם לא חטאת? היית רוצה שיתנו לך הזדמנות נוספת? איפה כל מה שאומרים חז"ל

במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד?

ד' - אם מבחינה נפשית אינך מסוגלת תגידי כך, אבל לומר כפי שאמרת פשוט לא ניתן להאמר.

לא רוצה לצאת עם מישהו שהיה עם אישה אחרת. לא משנה מה הסיבה. (מקווה שעכשיו ההשוואה יותר ברורה ולא פוגעת)

כתבתי לרוב כי ככה אני חושבת מנסיוני בחיים, לרוב זה מעיד על משהו, וכמו תמיד, יש גם יוצאי דופן.

אבל א"א להתעלם מכללים. (ותמיד אפשר ומותר ולפעמים גם צריך לחלוק עלי).

ח"ו לא בשביל לפגוע. אלא בשביל שמי שגרוש שיבין את המצב שלו ויבין שזה מעיד עליו משהו. (במיוחד גרושים שנוטים להאשים את הצד השני. סליחה על החדות)

לא כי הוא רע, אלא כי כנראה יש לו איזו דרך לעבור (שאני לא בטוחה שיש לי כח להתמודד איתה ולעבור אותה)

וזו מיטה חולה כל עוד הוא לא עבד על מה שצריך לעבוד. (ולכולנו יש דרך לעבור. כל אחד בתחומו)

אני בכלל בכלל לא מושלמת. חטאתי המון בחיי, לצערי. וכולנו בעלי תשובה תמיד.

אני לא אומרת את זה מהתנשאות או ממחשבה שאני יותר טובה, אלא - שלא הכל אני צריכה ויכולה להכיל.

בדיוק מפני שאני לא מושלמת. הקב"ה מושלם ולכן רק הוא מסוגל להכיל ואני מאמינה שלכל גרוש תהיה מישהי שתכיל את זה (לאו דווקא רווקה, למה שגרוש יחפש רווקה אם הוא מאמין בכך שזה לא מעיד על משהו? יש יוצאי דופן, אבל יש סטטיסטיקות.

הוא ביקש כנות, ובאמת סליחה. לא התכוונתי לפגוע. רק לומר את האמת... 

(שאלה שמסקרנת אותי, אפשר להבין אדם שלא מתבייש בגירושין שלו, אך גאווה מנין?)

הרי יש הרבה יותר רווקות מגרושות. וכמובן, יש הבדל גדול בין גרוש עם ילדים לגרוש בלי.

יש גרושים שזה מעיד עליהם ויש גרושים שזה לא מעיד עליהם. לכן אם מציעים לך גרוש - תבררי עליו היטב. אבל לפסוק קטגורית זה סתם דעה קדומה.

בהודעה האחרונה בה היא חילקה בין גרושים לחוזרים בתשובה.

במיוחד אם היא צעירה. היא לא צריכה מישהו עם ותק בחיי זוגיות (גם לא זוגיות ארוכה) ומניסיון שלי אני יכול להבין אותה. הכרתי כמה גרושות די הזויות (גם רווקות אבל זה כבר סיפור אחר)

וגם נשואים הזויים. זה לא סיפור אחר. זה בדיוק העניין. אתם חורצים בדיני נפשות על סמך הכללות וסטיגמות. זה לא לעניין. ברור שיש יותר מה לחשוש, ולכן כדאי יותר לברר וקצת לחשוד, אבל מכאן ועד לפסול קטגורית - הדרך ארוכה.

אגב מה עם מי שביטלה אירוסין? גם כן לפסול? לפעמים יש קשרים של פגישות ואירוסין יותר ממושכים ואינטנסיביים, גם ברמת הקשר, מכל מיני מקרים הזויים של פגישה ראשונה-שבוע-אירוסין-חודש-חתונה בוסרית-שבועיים-גירושין.

מקרים הזויים כמו שאתה מזכיר זה לא סתם דבר מקרי.

דרך אגב בחורה שהיה לה קשר ארוך של נגיד 4-5 שנים ללא חתונה זה בעיני יותר מוריד מהערך שלי כלפי הבחורה יותר מגרושה

מקווה שכך ישאר כי כדי להבין באמת זה רק ע"י חויה שלא מאחל זאת לאף אחד.

את כותבת בקלות כ"כ גדולה שזה פשוט מדהים אותי ההכללות שלך.

נשאר לי רק להמשיך לאחל לך שלעולם לא תביני מצב זה (כנ"ל) אבל אם ח"ו

יהיה לך רק קרוב ידיד מכר שתשמעי על הדברים מקרוב, כנראה שתשני את דעתך.

האנשים העקרוניים ביותר פתאום כשזה נגע להם או לקרוביהם לא אליכם פתאום הם חשבו אחרת, פשוט נס.

ואגב אני גאה שקיימתי אחת מתרי"ג מצוות והיא לגרש. כמובן שזה רק אם היה מוצדק זה היה מצוה לא אם לא.

שה' יפקח את ענייך בעז"ה.

מצטערת מעומק הלב שנפגעת, לא התכוונתי.

אני לא שווה את הפגיעה שלך, אל תתרגש ממני, אני בן אדם בדיוק כמוך..

(כתבתי לך אתמול משהו בפרטי)

ניסיתי לערוך את ההכללה שפגעה בך, אבל אני לא מצליחה משום מה.

נניח שאתה בחור גרוש שהתרגש אחרי פחות משנה ("נישואים לא מוצלחים" - זה לא משהו שצריך לציין. ברור שגירושין מגיעים בגלל שהנישואים לא מוצלחים. אף אחד לא מתגרש כשהנישואים מוצלחים מאוד...) - מה זה משנה לך מה יגידו כאן? הרי אתה יוצא עם הבנות שאתה יוצא איתן - לא עם דמות אינטרנטית.

ומי שאתה יוצא/לא יוצא איתה - אתה פשוט בודק, אומר מראש את המידע עליך, ואז היא מחליטה לצאת או לא.

גם אחת כאן שתיאורטית אומרת "אני לא אצא/אני אצא עם בחור כזה" - בפועל זה תלוי לא רק בזה אלא בעוד דברים, וגם בקטע הספציפי - צריך בפועל לראות מה יקרה במציאות. ייתכן שאחת שאמרה ככה בסוף תעשה אחרת...מבין?

בקיצור - נראה לי סתם אתה יכול לפתח מהשאלה הזאת עוגמת נפש/אופוריה מוגזמת... אז עדיף שפשוט תתמקד בלהעצים את עצמך, להיות אדם טוב יותר, להתפלל לה' ולקוות שתתחתן שוב במהירות האפשרית, עם מי שאתה צריך להתחתן - וזה לא באמת משנה אם היא תהיה רווקה, גרושה או אלמנה - נכון?

נניח שאתה בחור גרוש שהתרגש אחרי פחות משנה ("נישואים לא מוצלחים" - זה לא משהו שצריך לציין. ברור שגירושין מגיעים בגלל שהנישואים לא מוצלחים. אף אחד לא מתגרש כשהנישואים מוצלחים מאוד...) - מה זה משנה לך מה יגידו כאן? הרי אתה יוצא עם הבנות שאתה יוצא איתן - לא עם דמות אינטרנטית.

ומי שאתה יוצא/לא יוצא איתה - אתה פשוט בודק, אומר מראש את המידע עליך, ואז היא מחליטה לצאת או לא.

גם אחת כאן שתיאורטית אומרת "אני לא אצא/אני אצא עם בחור כזה" - בפועל זה תלוי לא רק בזה אלא בעוד דברים, וגם בקטע הספציפי - צריך בפועל לראות מה יקרה במציאות. ייתכן שאחת שאמרה ככה בסוף תעשה אחרת...מבין?

בקיצור - נראה לי סתם אתה יכול לפתח מהשאלה הזאת עוגמת נפש/אופוריה מוגזמת... אז עדיף שפשוט תתמקד בלהעצים את עצמך, להיות אדם טוב יותר, להתפלל לה' ולקוות שתתחתן שוב במהירות האפשרית, עם מי שאתה צריך להתחתן - וזה לא באמת משנה אם היא תהיה רווקה, גרושה או אלמנה - נכון?

"הכל סובב את האשכנזים". 

אפילו לא את האוכלוסייה הדתית לאומית ה"חזקה יחסית". שום אוכלוסייה שהיא הוא לא מייצג (למען האמת - אפילו את כותבי הפורומים בערוץ 7, לא נראה לי שהעונות כאן מייצגות..אבל אילו אם כן, זה אוכלוסייה מאוד מאוד קטנה..).

[כי ההחלטה האם להגיב בשרשור או לא, תלויה במהי התשובה.

הגרוש אולי חשב שהיה בזוגיות כלשהי

ולאחר שמכיר מישהי חדשה מבין שהיה בחושך גמור ולא ידע זוגיות אולי מעולם

ובמצב זה השמחה כפולה - שמחת זוגיות, אמתית, חדשה.

ושמחת יציאה מאפלה לאורה מהמחשבה שאולי היתה זוגיות פעם

(כדוגמת היוצאים מהגלות לתלמודה של ארץ ישראל שעליהם נאמר "ההולכים בחושך ראו אור גדול" וכדוגמת "במקום שבעלי תשובה עומדים , צדיקים גמורים אינם עומדים" - שבעלי תשובה מכירים את 2 העולמות , ועדיפה חזרה לגן עדן מאשר אי יציאה ממנו מתחילה)

בנוסף - היתרון שלמד ב"חי" על החיים ועל הזוגיות להבדיל מהתנסויות וטעימות של דייטים לא מוצלחים ומתוך כך ידיעה ונסיון לפחות לגבי מה שלא מומלץ לעשות בזוגיות 

ואשרי האשה הזוכה לכפל כפליים

"וואו אתה בוחר בי במקומה. כבר הכרת מישהי ואתה מעדיף אותי. כבוד לי!" 

אני מבין שזה פוגע בנקודה רגישה אצלך ואני מבין אותך אבל אתה נגוע בדבר וזה לא עושה את האחרים טועים.

אתה יודע מה? אני לא מכיר אותך אבל אני כמעט בטוח שאם יציעו לך רווקה או תפנה אלייך השאלה שלך תהיה (גם אם לא תודה בזה וגם אם לא תגיד בקול) מה הבעיה שלה? בטוח יש לה "פאק" ועוד מחשבות דומות לזה

הכינוי שלך לא מתאים לדבריך

אם אתה הולך אחר דעת ה"חברה" אינך מיוחד

האם הוא לא נגוע בדבר?

במה אני טועה ולמה

וכדברי החכם "אשר עשה א-להים את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים"

נכון שצעירות פחות בעניין וטוב שכך וגם יש להן מבחר בהתאם

אך בדורנו איכות הבנים באופן כללי פוחתת עם הגיל

ודווקא גרושים ערכיים שעברו משהו בחיים, נמצאים בזירת המודעות ויש להם יתרונות

ולענ"ד התופעה תלך ותגדל ובנות לא כ"כ צעירות יפתחו יותר ויותר לעניין ומבחר גרושים יוכלו להשלים את החסר בבנים איכותיים..

ועדין רוצה רווקה דווקא, שהרווקות יתחילו להסתכל על הגרושים בעדיפות. ומה עם גרושות, למה שיפסלו גרושות? כי הגרושים מעדיפים רווקות. 

אז מרווקה כן צריך לדרוש את זה, הגיוני שהיא שתעדיף רווק

ובמיוחד בשיטת השידוכים כשאין הכרות קודמת

הלכתית בנישואי גרושים מברכים "שבע ברכות" רק 3 ימים

ובנישואי רווק\ה עם גרוש\ה מברכים 7 ימים כיוון שיש חידוש אז הכל חדש ומתחדש

ולאודליקה

העניין פשוט - יש יותר בנות מבנים (תמיד) וכנראה יותר צדיקות מצדיקים (בדורנו) ומחפשות ממחפשים.

וכמובן שגם יש הבדל תהומי אם יש לגרושה ילדים כי הם גרים איתה וזה להתחתן גם איתם כחבילה (ויש המעונינים בכך, גם רווקים), מה שהרבה הרבה פחות משמעותי אצל גבר גרוש, שגם אם יש ילדים, חוזר לרווקותו כתינוק שנולד.. 

אם יש לו ילדים, הם הילדים שלו והם נשארים הילדים שלו עם כל מה שזה אומר כולל מזונות וכו

נכון שמקובל לחשוב שיש יותר בנות אבל ראיתי פעם סקר בחברה שבגילאים צעירים כיום יש כ 4000 בנים יותר מאשר בנות. ובגילאי 28-35 יש כ 400 בנות יותר כך שזה לא מדד

(ואיני רוצה להוסיף "כמוך"..)

ניסית לצחוק עלי וואו

יקח לי שבוע-שבועיים להתגבר על זה

"הכל סובב את האשכנזים". 

לפני כן גם לא היו נולדים השבטים כי לא עלינו הן בנות של גדול הכופרים והרשעים

לבן וגם משה רבינו לא היה ניצל מהמלאך ע"י אשתו כי לא היה מתחתן עם צפורה בת של כהן

לע"ז לשעבר וכמובן שגם בועז לא היה מתחתן עם רות ואיני מדבר על שלמה המלך שלא היה נולד

עם כל הספור של בת שבע ועוד היו לו כמה נשים... איזו אשה היתה מסכימה לכך? 

כל החשובים האלו פשוט מצחיקים אותי כאילו לא תוכל למצוא רווק שרוט? והאם הוא בהכרח דף חלק?

במיוחד עם כל ההתמודדויות היום.

בקצור אין פה שום הגיון.

להם היה רוח הקודש, הם ידעו למה הם עושים כל דבר. אתה משווה את הסיבות של דוד המלך לסיבות שלנו?

אתה נתפס באילנות ממש גבוהים. גם לזמרי בן סלוא היה סיבות טובות, תהיה בטוח בזה.

אתה היית מוכן להתחתן עם בחורה נכה או אחת עם בעיות נפשיות? רובנו לא וזה נורמלי. צריך להיות אדם ממש אכותי ומיוחד בשביל זה, ואני בטוח שנכים ונכות הם אנשים מדהימים פשוט לא לכל אחד יש את היכולות המנטליות בשביל זה.

זה מצחיק אותך כי אתה נגוע בדבר ואתה לא באמת יכול להסתכל במבט אחר. אני בטוח שגם אצל הגרושים\גרושות יש אנשים טובים אבל שרווק/רווקה מתחתנים עם גרוש/ גרושה זה התמודדות אחרת אתה מצפה מבחורה בת 22 (וגם בת 30, כל אחת ועניינה הפרטי) להתחתן עם גרוש (או גרוש+) ? אם כן אתה או משוחד או אגואיסט שחושב רק על טובתך האישית

זה בדיוק כמו שאני מבין למה בחורה לא תתחתן עם מישהו שמבוגר ממנה בעשור (גם יצחק התחתן עם רבקה שהייתה בת 3). עם גרושה+ ילדים שתתחתן עם רווק ועוד דברים דומים אלו עולמות שונים והתמודדויות שונות וזה לא מתאים לכל אחד 

גרוש+ זה באמת "תיק", שאובייקטיבית לא מתאים לכל אחד. מתאים להשוואה הנקודתית לנכות. גרוש בלי ילדים זה סיפור אחר. הפסילה הקטגורית היא נטו הכללה מקובעת.

רק בגלל שאתה "רק" גרוש ולא גרוש+ וברוך ה' לא נכה ?

אולי במקום לבכות על "מר גורלך" תפנים שאין מה לעשות אלו הם העובדות ואתה צריך להתמודד איתם אם הם מוצאים חן בעיניך או לא. לשנות דיעה של החברה אתה לא יכול לשנות.

אתה מנסה להתכחש לעובדות? סבבה אתה מנסה לשנות את כולם? בהצלחה

לגרוש ללא ילדים אין שום פגם מובנה מעצם היותו גרוש. אלו העובדות. כל השאר זה פסיכולוגיה וסוציולוגיה.בכל מה שכתבת אפשר להחליף את המילה "גרוש" במילה אשכנזי/ספרדי/תימני/גבוה/נמוך/שמן/ג'ינג'י, וזה יהיה נכון באותה מידה. כלומר: הבל ומנותק מכל סיבה אמיתית. מקסימום אקסיומה חברתית פסולה. זה שיש כזו תופעה, אכן. אבל צריך לצאת נגדה ולא להצטרף אליה.
אפשר בהחלט לשנות את הדעה של החברה. ואפילו אם לא, אין שום סיבה לאדם פרטי ללכת עם הזרם רק כי מה שהחברה מכתיבה לו. זה פשוט הבל.

כפי שכבר ציינתי כאן בשרשור. לגרוש יכולה להיות בעיה, כגון שהגירושין היו בעקבות חוסר הבנתו את מהותם של חיי הנישואין, מידות רעות וכדו'. אבל כדאי לברר יותר. אבל זה ודאי לא מוכרח ומובנה כמו שאתה מנסה להציג את זה. זה פשוט עוול ושקר.

בגרוש נאה אתה יכול לחשוד שהוא מדבר ממקום לא נקי. אני לא גרוש, מעולם לא הייתי גרוש ואין לי שום כוונה להתגרש, ברוך הוא וברוך שמו. ובכל זאת דבריך מקוממים אותי.

לא סתם חכמים אסרו, וגם אפשר לראות היום שזה לא כמו שאתה אומר

אפשר גם להוסיף, שמישהו מפה אמר לי שגם הרב קוק זצ"ל מדבר על זה. עיין שם

קודם כל נסתדר עם אישה אחת אח"כ נדבר....

ודאי ברמה מסויימת.

וגם אפשר לראות היום שיש הבדל בין גברים לנשים.

למיטב ידיעתי, עוד לא בוטלה גזירת "ואל אישך תשוקתך".

אבל מכאן ועד הקביעות הנחרצות שלך יש מרחק רב.

גם אני מכיר כמה וכמה גברים ואני אפילו גבר בעצמי. לא סתם גבר, אלא גבר נשוי, 6.5 שנים. אני לא חושב שמתאים לשאת שני נשים, אבל ברור שהתלות של האשה בבעלה והתלות של הגבר באשתו זה משהו אחר לגמרי. לא בר השוואה. לכל אחד יש צורך אחר בחיי הנישואין.

אגב, אם נחזור לתחילת הדיון, אני מזכיר לך שאיסור גרושה לכהן תקף היום באותה מידה בדיוק כמו פעם.

כי כפי שאמרתי, על הגרושה אני ארצה לברר בצורה יותר מעמיקה. ואם עומדות בפני כרגע שתי אפשרויות, ואין לי נטייה ברורה לאחת מהן, הייתי הולך על האופציה שמצריכה פחות מאמץ.

אבל זאת בכלל לא השאלה. השאלה היא: אם היית רווק והיו מציעים לך גרושה בלבד. האם היית פוסל על הסף? תשובה: לא.

אני תיארתי מציאות הרבה יותר מציאותית: אדם מחכה להצעות, ואז מגיעה הצעה. לא התכוונתי שבכל שנות רווקותו הציעו לו רק גרושות.

ולא ברור בכלל במה "הסכמתי איתך". הרי כל הדיון כאן הוא על הפסילה הקטגורית.

אין שום "תיק". ילדים מנישואין קודמים זה תיק. נכות זה תיק. אבל גירושין כשלעצמם זה לא תיק. רק מוסכמה חברתית פסולה.

הסברתי היטב את הסיבה לעדיפות. כאמור, זה לא נוגע לפסילה הקטגורית.

לגבי הדוגמא: נראה לי שיש לנו כאן קצר בתקשורת. לא התווכחתי איתך על המציאות. ברור שהרבה יפסלו. כל מה שאני טוען שהפסילה הזאת, מראש ובאופן גורף - פסולה ואינה מוצדקת.

מה הבעיה בנכות? יש הרבה נכים שמתפקדים לבד ולא צריכים שום עזרה.

מה הבעיה עם ילד? בגלל שהוא משלם מזונות? והילד בכלל נמצא אצל אמא שלו

ושגבר בן 40 יגיד אני רוצה בת 20 למה היא פוסלת אוטומט?  למה לא

גרושים זה עולם אחר לגמרי. זה לא רק גיל זה שונה

כי התוצאה של ההכללה היא שכל בחורה אומרת לעצמה: גרוש?

חס וחלילה בטוח יש לו משקעים.. וזה פשוט עוול לשפוט אדם על סמך הסטיגמה.

שבת שלום!

בדיוק כמו שיש אי התאמות בדייטים, נוצרות אי התאמות בתוך הנישואים - לכן יש מצוה לגרש.

למשל בני זוג שהכירו כצעירים טיפשים ואחכ רק אחד מבני הזוג מתעלה לבדו בתורה\באמונה\מידות\יראת שמים  - קורה שנוצרת אי התאמה בתוך חיי הנישואים. כאילו שהמשיך לגדול אחרי חתונה ונוצרת מציאות חדשה שכבר לא מתאימה לו. להם. עד כדי כך שניתן להגיע למצב שהוא ברמה חדשה לזיווג המקורי שראוי לו (כמו שמסבירים, שזיווג "שני" כרונולוגי, יכול להיות ראשון בהתאמה)

אם מבינים את זה לעומק , מבינים למה גירושין היא מצוה בעת צורך

דוגמאות חיות לכך ניתן לראות בפורומים השכנים

על רוב המחלוקות אפשר לגשר. יש מחלוקות שאי אפשר לגשר, וגם היועצים הכי מומחים ממליצים להתגרש.

וגם במקרה שהבעיה הייתה מידות, רק במקרים קיצוניים זה מגיע לכדי גירושין.

אז יתכן ש50% ממקרי הגירושין שייכים לסוג הראשון ו-50% לסוג השני. יתכן גם תמהיל אחר. אבל אין כאן שום הוכחה למה שאמרת, ודאי לא מסברא.

אמנם זה גם בגלל הצורך בכאן ועכשיו, בסיפוק, 

גם בגלל הפריצות הגדולה שיש בדור. 

אבל גם בגלל שהיום הנישואים מהווים משהו הרבה יותר משמעותי ועמוק מאשר מסגרת לגידול ילדים. 

היום בני אדם זקוקים לקשר עמוק יותר ומשמעותי ויתר,

וממילא יש יותר מצבים שבהם זה פשוט לא מתאים, דווקא בגלל הנשמות הגבוהות

אני מדבר על גרושים דתיים יראי שמיים. הנתונים שם אחרים לגמרי, ומכאן דבריי.

קודם כל מקרה כמו שאתה כותב לא מתרחש בשבוע. זה לא שיום ראשון מתחתנים, שני חוזר בתשובה, שלישי יש פערים, רביעי מתלבטים, חמישי מחליטים וביום ראשון מתגרשים. זה תהליך שמתפרס ע"פ כמה שנים טובות עם הרבה עליות וירידות, בד"כ יש גם כמה ילדים ולכן הגרוש\ה עברו הרבה מאוד בחיים שלהם ככה שבד"כ שקשה לי להאמין שרווק\ה יכנסו לזה. גרוש\ה אלמנ\ה הרבה יותר מתאים.

גם גרושים\גרושות שהתגרשו מסיבות הגיוניות זה לא שהיום מתחתנים ומחר מתגרשים זה תהליך ארוך ומייגע שברוב המקרים משאיר הרבה צלקות.

זה לא עניין של אשמה או אות קין זה פשוט עולמות שונים כמו שאף אחד לא כועס או בא בטענות לרווקים בגילאי 40+- אבל בהחלט הם לא יתאימו לרווקים בגילאי 25+-

בהנחה שאכן חטא, אולי זה היה נסיון שהקב"ה הביא לו?

היא דיברה על כך שלמרות הרצון הטוב להמשיך הלאה א"א לזנוח את המציאות שאכן היה עבר כלשהו וצריך להתחשב בו.

כאשר התשובה היא שלימה, האדם שב לקב"ה לגמרי

ואז כבר לא שייך שנשאר לו שום דבר מן החטא גדולה מזו אמרו חז"ל במסכת יומא

גדולה תשובה מאהבה שזדונות (עבירות שעבר בכוונה) נעשות לו כזכויות,

ובמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, אם כל עוד השקול היחיד

הוא עברו של האדם, אין לפסלו ישר אלא לבדוק האם שב בתשובה האם נשאר לו דבר.

ולמרות מה שכתבתי פה יהיה הדבר שונה לגבי חוזר בתשובה מבית רחוק מתורה ומצוות 

כי שם יש עוד דברים שנוגעים הלכה למעשה דוגמת משפחה לא דתית, משא"כ בנדון הזה.

כשאדם עושה עבירה פלילית ואח"כ חוזר בתשובה אז טוב מאוד והוא חוזר לה' והכל אבל מבחינה חברתית הוא צריך לעמוד לדין ולשאת בעונש.

ואין פה שום קשר לתשובה. כל אדם חיי את חייו ונושא באחריות למעשיו, הוא זה שמחליט להתחתן והוא זה שמחליט להתגרש. זה שהתגרשת זה מצב נתון ומצער אבל זה המצב. אין פה עבירות וגם אי אפשר לבוא בטענות למי שלא מעוניין להיכנס למצב כזה. כל אחד וההחלטה שלו

ודרך אגב גם בתשובה, העבירה שנעשתה נעשתה והתשובה מחזירה את האדם אבל תיקון החטא זה משהו אחר

היא לא דברה על מצוות התשובה. כי לא היתה פה עבירה.

(הקב"ה מוחל וסולח ושוכח. אבל לא בנ"א- סתם נקודה למחשבה...)

סה"כ היא העלתה נקודה חשובה- לא לחיות באשליות לגבי מחיקת העבר במהירות ובקלות.

כי זה לא יקרה.

יש עבר וצריך להתייחס אליו במידה הנכונה ובמקום הראוי לכך.

מה קשור לפה מצוות התשובה?

והוא שתשובה אמיתית יכולה להחזיר המצב הנפשי לקדמותו בלי שום משקעים.

ולכן הדבר היחיד שנותר לברר הוא אם נשארו משקעים או לא.

אני התקוממתי כנגד הקביעה הגורפת שאין מה לעשות היו משקעים והם ישארו לנצח

ולכן אין שום אפשרות שהמצב יחזור לקדמותו, בעיני דבר זה הוא בנגוד טוטלי לאמונה שלנו

שיש ביכולת התשובה להחזיר דבר לקדמותו, אמנם אין אפשרות להחזיר לאדם את רגלו שנקטעה

אין יכולת למנוע מאדם שיש לו כבר ילדים שפתאום לא יהיו לו, אבל במקרה הנדון, בהחלט ישנה אפשרות

ומי שתרצה לטעון אחרת עליה חובת ההוכחה.

אפילו משקעים אין באמת

הכל דמיונות (זכרונות שחוזרים על עצמם. בלי קשר לבני זוג בכלל. כל ה"משקעים" מבוססים על גילאי ילדות מוקדמים עם ההורים בלבד)

יש רק מציאות עכשווית בעולם ודאגה של הבורא לטוב מוחלט

ואם מישהו או מישהי דואג\ת לגבי "עתיד" - זה חלק מתכסיסי היצר וחוסר אמונה

אפילו תאי הגוף מתחלפים תוך כמה חודשים\שנים - וסביר שבנישואים הבאים תהיה כולך חדש\ה

לא תשובה מחזירה את ה"טוב". הטוב קיים תמיד וחוסר הרגשת הטוב מאלץ אותנו לשוב

המציאות תוכיח לו מעל לכל דימיון כיצד העולם שלנו אכזרי ואינו סולח לאדם ביתר קלות על העבר שלו.

בין אדם למקום זה נושא אחר לחלוטין.

באותו עינין בידיוק-

לך תנסה לשכנע ביתי עסק מובילים לקבל אליהם עובד חדש עם היסטורית פייסבוק מרשימה מהצד הגרוע ביותר.

זה לא יקרה.

מוסד שמכבד את עצמו נמנע מלקבל אנשים עם עבר מפוקפק.

לא משנה כבר האדם ישתנה- יש לו עבר. וא"א להתאלם ממנו לחלוטין.

ולכן מי שלא מוכן לסלוח ומעדיף לדבוק במדת האכזריות, לצערי הרב לא יוכל להיות מתלמידי אברהם אבינו...

חס ושלום לא חושד בך שנכללת בכלל זה, אבל אם תפנימי מה שאמרתי, מקווה שתשני דעתך, בשבילך..

תמיה מאוד על ההשוואה לבתי עסק.. וכי ברשיעי עסקינן? (כלל תלמודי. לא עוסקים ברשעים.. מפני ש'ועמך כולם צדיקים'...) 

אז אנא ממך ומחברותייך נתחיל בחברה תהליך חדש שישליך את כל העמדות האלו המנציחות

את הבעיות ונתמקד בתקון בטוב בלי להיות עוורים כמובן.

גיט שבס!

אני מדברת על הרוב- העולם.

טוב וכדאי לנסות לשנות את העולם.

אך בואו לא נשלה את עצמנו שהעולם (במצבו הנוכחי) סולח ומוחל ושוכח כ"כ בקלות רק בגלל שנוח לחשוב ככה.

שבת שלום.

כולל אלו שכביכול פועלים עפ"י "העולם"

המציאות מתנהלת לבד.

האנושות מסגלת לעצמה התנהגות שתעזור לו להתמודד עם המציאות.

השני, וכך אנו יהודים לצריכים לפעול כל עוד אנו בטוחים שדבר מסויים הוא האמת, בלי לוותר.

האנוש(י)ות נכנעת למציאות האלוהית

בא שבת בא מנוחה

אם תבוא לך רווקה סבבה, אבל אם לא שמת לב זה אתה עם סטיגמות על גרושים.

שצריך לכתוב גרוש גאה כדי להבין שאין ממה להתבייש. אז אותו דבר לגבי גרושות. יש גרושות בלי ילדים,  למה אתה מתעקש על רווקות דווקא.

בתור יד שנייה, אתה צריך להיות הראשון שיבין את המצב ויהיה פתוח לרעיון. 

לרווק/ה יהיה יותר קשה לקבל את זה. לא שזה לא יכול לקרות. 

ועוד במיוחד בשיטת השידוכים זה לא משהו שיתקבל סתם כך. קשה לי להאמין שמישהי רווקה שפתאום מקבלת טלפון עם הצעה כזו ישר תגיד "וואלה נשמע מתאים" ולא משנה מהם מעלותיו הרבות.

במקום לדרוש מרווקות להיפתח לרעיון אתה הראשון שצריך להיפתח לרעיון וזה שאתה כל כך מתעקש על רווקה אומר לי שיש בזה משהו.

לא מבינה למה צריך להתווכח על זה, בסופו של דבר כל אחד מחליט כפי שהוא רואה לנכון. וזה בסדר. וזה בסדר גם לא להיות רווק מבוקש (כמו שאולי חשבת שתהיה אחרי הגירושים). אבל זה מה יש ותקבל את זה. זו המציאות.

אין סיבה לחיות באשליות ולתרץ את זה באמונה. תשלים עם המצב שלך והאחת הנכונה כבר תגיע

אני הכרתי את מי שאני יוצא איתה עכשיו דרך אפליקציה,וזו ההכרות הכי טובה שהיתה לי יותר מכל היכרות ששדכנים שידכו לי

כל האמצעים כשרים, אנחנו עושים את כל ההשתדלות והקב"ה מכוון לכל אחד את מה שמגיע לו בדרך הנכונה לו

אני אותנטי ככל שאני יכול להיות אבל במסגרת של עבודה בית מכולת לישון זה לא שקורה משהו מעצמו.

במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.

סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.

מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.

וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.

לכתוב מילות מפתח.

נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.

אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.

אולי גם ב7 ברכות יש, לא זוכר

לא הייתי נתפסת לתכונות אותו בנאדם ניסח בכרטיס של עצמו..לרוב הניסוחים הם חזרתיים ולא מעידים על משהוא

אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.

אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.

אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.

כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.

והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).

בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.

אבל לא כולם כמוך, ויכול להיות שככה מישהוא יפספס דווקא את בחירת ליבו

אבל זה מסוג הדברים שפשוט בודקים בפגישות עצמן, לא הייתי מסתמכת על מה שכתוב/לא כתוב.

יש אנשים שהבעה בכתב זה לא הצד החזק שלהם או סתם לא משקיעים בכרטיסים שלהם

אבל יש אנשים שנרשמים לאתרי היכרויות בלי להשקיע הרבה בכרטיס..שוב, או אנשים שלא מתחברים לכתיבה של הדברים ומעדיפים לפרט בפרטי או בשיחה.

אני אפספס אותם. מסכים, זה פספוס של שני הצדדים.

אבל לפחות ארוויח את אלה שידעו לכתוב טוב

אפשר יותר להנות ממנה.

מי שזה לא מתאים לא אז לא מתאים אבל לא מבין את הצורך למה את זה בצורה כוללת

למשל, אני לא כמוך. אני פחות מצליח בהיכרות טבעית ויותר מצליח בהיכרות מלאכותית דרך אפליקציות או שדכנים. זה לא דבר רע בכלל. זה גם לא טוב. זה ניטרלי.

בהצלחה לכולם ולכל אחד בדרך שלו

נפגשנו דרך אתר היכרויות (של הידברות) אחרי 10 שנות דייטים, התחתנו ואנחנו עם 4 ילדים ב"ה.

אחרי שנפגשנו מהאתר גילינו שכבר הציעו את ההצעה בעבר שני שדכנים

לבחור או לבחורה שלא נפגשים ביום-יום שלהם עם בנו המין השני ובנוסף לזה הם גם ביישניים ולא כאלה שהאופי שלהם מודגש לעיני כול?

בעלי ואני הכרנו בעזרת ארגון שדכנות (שכינה ביניהם, מעניין אם זה עדיין קיים). בדרך אחרת לא היינו יכולים להכיר.

אחי ואשתו הכירו באפליקציית היכרויות (לא זוכרת את שמה כרגע). הם אולי יכלו להכיר בעוד דרכים, אבל למה לא לנסות גם את הדרך הזו?

בקיצור, זה אישי מאוד. לכל אחד מתאים משהו אחר...

..

וזה לא ממש מתחשב שאתה כותב בצורה כזו בפורום של רווקים לדפוק על הלב שלהם.

אז למה זה יפגע בו?

הרי זה הוא בעצמו עשה את זה.

אני מאמין שכולנו קיבלנו הצעות טובות מאוד,

אפילו בנות שמוכנות לעשות שינוי גדול בחייהן,

וויתרנו מהר מדיי.

בגלל כל מיני סיבות (משתנות): משפחה וקהילה, יופי חיצוני, משקל, אישיות, דעות וכו'.

ומיד אחרי חתונה תמיד מתחיל השינוי,

ללמוד לחיות מחדש ולהתרגל למציאות חדשה.

ועוד הרבה שינויים.

לפסול מראש זה דבר טבעי לחלוטין...

אבל אם כבר לוקחים את הדברים ברצינות אז צריך ללכת על זה עד הסוף ולא להתחרט באמצע,

ואז להישאר עם בילבולים וחרטות אם עשיתי טוב או טעיתי.

לא כולנו מקבלים הצעות מעולות. לא כולנו מקבלים מספיק הצעות.

נכון, יש גם הרבה שמקבלים הרבה הצעות ואולי מרגישים בזכות השפע שהם צריכים לחפש תמיד משהו "טוב יותר", אבל יש הרבה אנשים שלא מקבלים את מה שהם ראויים לו וצריכים להיפך - ללמוד לומר "לא" ולהאמין שיהיה טוב יותר אפילו שעל פניו בשטח לא ברור מאיפה יגיע טוב יותר.

זה כמו "אין לי פירות במקרר כי לא רציתי את הפירות שהיה ורציתי פירות שלא היה".

זה תמיד תמיד נכון.

גם אם ארצה את כ-ו-ל-ן, יכול להיות שכ-ו-ל-ן לא ירצו אותי.

וגם אם כולן ירצו אותי יכול להיות שלא ארצה אף אחת.

אבל יש גם אחרות, כמו חוסר מוכנות רגשית / כלכלית / אחר, היעדר טוטלי של הצעות ועוד

שלא הולכים לאימון לזוגיות, ונשארים מקובעים בדפוסים שטותיים

פעם הבאה אעדכן את הבחורה, שכדאי לה להתפשר!

האחד בא לעיר וישפוט שפוט.

שנשמה אחת שהתפצלה לשניים זה רק לשון ציורית ומשלית, ושבאמת לכל אחד ולכל אחת יכולים להתאים יותר מאדם ספציפי אחד אז ייקל עליהם לחפש מה מתאים.

אדם צריך למצוא את מי שמתאימה לו וזה יכול להיות אלף אפשרויות. אחר כך בדיעבד כשיתחתן הוא יגלה שה' זימן לו את החצי השני כפשוטו. אבל זה מיסטיקה, ולא מערבים מיסטיקה בפסיכולוגיה.

פסיכולוגית -שאדם ידע שיש הרבה אפשרויות, כמו דבריך שכתבת, וכך באמת צריך לתנהל המציאות היומיומית (ובאמת לא לנסות לחפש את ה"אחת" מתוך מליון, אלא את מי שהוא רוצה להתחתן איתה פשוט)

לפני שיכולתי לומר מילה על זה, הרגשתי שצריך לקרוא במקור ולהבין את ההקשר. אז הלכתי לקרוא את כל הסיפור כולו, מתחילה ועד סוף, וגם את אחד הפירושים עליו, והאמת, שראיתי שם משהו אחר.

חשוב לי לומר שמה שאכתוב זה ממה שעבר דרכי ולא מהפירוש שקראתי, וכמובן מתוך נקודת המבט הנוגעת לענייני לנ''ו.

נתחיל מהתחלה, צריך הקשר כדי להבין את הציטוט כראוי, ההקשר:

"...וְנִתְקַשְּׁרוּ שְׁנֵיהֶם בְּאִם שֶׁיָּבוֹאוּ לְבֵיתָם וְיוֹלִידוּ נְשׁוֹתֵיהֶם זָכָר וּנְקֵבָה בְּאפֶן שֶׁיִּהְיוּ יְכוֹלִים לְהִתְחַתֵּן אֲזַי יִתְחַתְּנוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם וְנָסַע הַקֵּיסָר לְבֵיתוֹ וְהוֹלִיד בַּת וְהַמֶּלֶךְ נָסַע לְבֵיתוֹ וְהוֹלִיד בֵּן וְהַהִתְקַשְּׁרוּת הַנַּ"ל נִשְׁכַּח מֵהֶם וְשָׁלַח הַקֵּיסָר אֶת בִּתּוֹ לִלְמד גַּם הַמֶּלֶךְ שָׁלַח אֶת בְּנוֹ לִלְמד וְנִזְדַּמְּנוּ שְׁנֵיהֶם אֵצֶל מְלַמֵּד אֶחָד וְהָיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה מְאד, וְנִתְקַשְּׁרוּ בֵּינֵיהֶם, שֶׁיִשְּׂאוּ זֶה לָזֶה וְנָטַל הַבֶּן מֶלֶךְ טַבַּעַת וְנָתַן עַל יָדָהּ, וְנִתְחַתְּנוּ יַחַד."

בן המלך ובת הקיסר, זוג שהיה מיועד עוד מלפני הורתם זה לזו, התחתנו.

מסיבות כאלו ואחרות, אבי הכלה לא הסכים לשידוך והזוג החליט לברוח והמסע מתואר באריכות שם.

באחד המסעות אחרי שנפרדו דרכיהם, משלא מצאה זו את זה, הגיעה בת הקיסר לאותו מלך המצוטט בהודעתך.

''וַיְהִי הַיּוֹם, וְהָיָה מֶלֶךְ אֶחָד, וְהָיָה בּוֹנֶה לוֹ ארמון עַל הַיָּם כִּי שָׁם הוּטַב בְּעֵינָיו לִבְנוֹת ארמון מֵחֲמַת אֲוִיר הַיָּם וְהַסְּפִינוֹת הוֹלְכוֹת שָׁם וְהִיא [הַיְנוּ הַבַּת קֵיסָר הַנַּ"ל] הָיְתָה הוֹלֶכֶת עַל הַיָּם וּבָאתָה סָמוּךְ לַארמון שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל ...''

הוא בונה ארמון על הים, מחמת האוויר, והספינות ההולכות...

מה אני רואה כאן? לצד הפסטורליה והאווירה המדהימה שיש במגורים על חוף הים, יש גם מימד עמוק יותר שמתגלה מתוך המשך מהלך העניינים, בבחירה הזו שלו דווקא במקום הזה.

הים, האוויר והספינות ההולכות מבטאים בחינה מסויימת של חוסר ממשות, חוסר קרקוע, חוסר יציבות.

כל הזמן יש תנועה, ממנו הלאה... ומשהו שלא מגיע לידי התגשמות. (בהמשך הסיפור רואים שגם מה שבנה ועמל עליו, אבד לו כולל מלכותו שהעבירו אותו ממנה, לאחר שנעלמו ה''מלכה העתידית'' ושרותיה).

אם יש מישהו שיתגלה אצלו עניין ה'רוצה-לא רוצה', 'לא רוצה-רוצה', זה אותו אחד שיש אצלו את אותה בחינה שלא מצליחה להתחבר לקרקע ונשארת ברובד האוורירי, התנודתי, וזה שכל הזמן בא והולך... מי שפה היום, לא בהכרח יהיה מחר...

ויש פה צד של לבחור מקום שהוא לא באמת מונח בו על מקומו ... כי כל הזמן יש פער בין הרצונות המתגלים משני הצדדים ושום דבר לא מתחבר לקרקע (ומגיע לגמר נישואין), ומציאת מלכה לממלכה... וזה לא נגמר שם.

הסיפור ממשיך -

''וְהִתְחִילָה לַחֲזר (הכוונה ללב ים הרחק מהחוף) וְשָׁלַח הַמֶּלֶךְ וְהֶחֱזִירָהּ וְהֱבִיאָהּ לְבֵיתוֹ וְהַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל לא הָיָה לוֹ אִשָּׁה כִּי לא הָיָה יָכוֹל לִבְרר לוֹ כִּי מִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לא רָצְתָה הִיא, וְכֵן לְהֵפֶךְ ''.

המלך הזה שרגיל באותם חיבורים של בלתי מושג ובלתי אפשרי, מוצא את עצמו בוחר במי שהגיעה פתאום מלב הים. ומשהו בפנים רוצה לצעוק - עוד לא למדת את השיעור שעם יותר מדי 'אווריריות' (בהתחלה חשב שהספינה נוסעת מעצמה ואין אנשים כי היתה שם לבד...) וחיים על גלי רגש וחשק שאין לו קרקע יציבה ובסיס איתן (רוצה? לא רוצה...), זה משהו שחסר בו העיקר וזה לא יעבוד?

הוא לא יודע, אבל הדפוס שלא התרפא, עודנו שם -

הוא שוב בוחר בבלתי אפשרי.

''וְהַמֶּלֶךְ כָּתַב לְכָל הַמְּדִינוֹת, שֶׁיִּתְקַבְּצוּ וְיָבוֹאוּ עַל הַחֲתֻנָּה שֶׁלּוֹ וּבָנָה ארמון בִּשְׁבִילָהּ...''

אבל כאמור, בת הקיסר בכלל לא פנויה, היא נשואה ומחפשת אחר בן המלך שאבד עימו הקשר.

היא בכלל לא מעוניינת בארמון וחתונה.

היא מחפשת את הבית שלה שכבר קיים בעולם.

היא מאוד מכוונת מטרה ולא מתפעלת מכל דבר שקורה מסביבה, ומשתמשת בתבונתה כדי להפוך את כל המכשולים והאתגרים, להכנה לאיחוד העתידי, שפשוט לה שיקרה .

איך? אין לה מושג, והיא גם לא מנסה לשלוט בזה, היא רואה מה נקרה בדרכה, ובוחרת ללכת את הדרך עם מטרה ממוקדת וברורה.

ועברו מה שעברו, והתגלגלו לאן שהתגלגלו עד שבסוף כל אחד הוחזר על כנו ולמקומו, ולא זו בלבד אלא חזר עם תיקון לעניינו, ובת הקיסר פנתה לבן המלך שהביאו אותו אליה ואמרה לו:

"וְאַתָּה בֶּן מֶלֶךְ [הַיְנוּ הֶחָתָן שֶׁלָּהּ בֶּאֱמֶת] נֵלְכָה וְנִסְּעָה וְשָׁבוּ לְבֵיתָם בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן."

מה עולה מכאן?

אי אפשר להכליל את כולם כל אחד ועניינו.

יש מי שמתעכב מצד שצריך לרפא דפוסים פנימיים.

יש מי שמתעכב מצד נאמנות, שיש להם בהירות גדולה בעניין השייכות והחיבור השורשי והם לא יכולים להתחבר עם מישהו אחר. ורק מצד אריכות הדרך, והאבידה שאבדה והמסעות שעוברים, הם מתעכבים. וזה ניכר מכך שברגע שנפגשים מזהים ויודעים, כמו שמתואר בסיפור, שעוד אצל המלמד נקשרו זה בזו.

ויכולות להיות עוד סיבות, ולא נרחיב בזה עכשיו.

בשורה התחתונה,

שייכות וחיבור אפשר לזהות ברגע כשנמצאים על מקומנו. כשממוקדים ומכוונים למטרה, ולא מתפעלים מהדרך אלא לומדים לתעל כל משוכה, לצעד הבא. לאסוף את האוצורת שמתגלים ברגע הזה, להילחם ב'לא טוב' שמנסה לייאש לחלוטין, ולתקוע באמצע הדרך במקום שבכלל לא שייכים אליו. כשמה שצריך לריפוי, עובר את התהליכים האלו המרפאים באמת.

ואין לאף אחד ידיעה מה סיבת העיכוב של האחר, ועיכובים שהם חלק מהמסע הזה, הם לא לגנות אף אחד.

גם לא לגנות זה שהיה נדמה ש'לא למד את השיעור שלו...'.

למה?

כי גם כדי ללמוד שיעור ברמה שיניע לפעולה שתוציא מהמקום שצריך להוציא, צריך בשלות, וצריך פתיחות, וצריך להשקיע. ויכול להיות שהיא היתה הראשונה שרצה בה כל כך שאמר ''אני מוכן לקבל כל תנאי שתגידי (שלא יגע בה עד אחרי החתונה, ושיניח לה לשהות על הים ולא יכריח אותה לרדת לחוף), ובלבד שאזכה שתהיה לי למלכה.''

והמלך השקיע. הוא היה מוכן להמתין כל כך הרבה זמן, ובתנאיה מתוך אמונה שזה קורה, ובנה ארמונות לכל אחת מהשרות שהביא לה, ובנה ארמון גם עבורה...

זו השקעה של הון, ויותר מזה זו השקעה של רצון...

הוא עבר שם תהליך עמוק.

ולכן נהיה לו צער מזה.

ואכן, בסוף התגלה שכל מי שחווה עיכוב מסויים,

תקלה מסויימת ונצטער מזה,

זכה לקבל פי כמה וכמה ממה שהיה לו אם לא היה עובר מה שעובר.

הסוחר, קיבל ספינה מלאה זהב ואבנים טובות ששוות יותר מהסחורה שמילאה אותה מלכתחילה.

המלך הנ''ל, הגם שלא זכה בה כמלכה, קיבל את מלכותו חזרה עם כלים מתוקנים להמשך המסע.

ובן המלך...

קיבל את ביתו (היא אשתו) חזרה, לא רק כבת קיסר, אלא עם אוצרות של מי שהגיעה לכס מלוכה.

אם אני לומדת מכאן שצריך להתפשר?

לא בטוחה.

לבקש רפואה, כן.

לעשות עבודה של דיוק פנימי, כן.

ללכת עם אמונה בלתי מתפשרת שהאבידה תמצא בבוא היום, ושתהיה הרגשת שייכות וחיבור אמיתי, כן.

אני יכולה להמשיך לדלות עוד ועוד, אבל עד כאן שיעורנו להיום.

א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא

ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני

ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף

ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה

ה. תלוי באיזה תחום:

• פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.

  • כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי

• פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.

• פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד

א. לא, לא אוהב להתווכח

ב. עד גבול מסוים, מותר שתהיינה דעות ולא אוהב לריב סביב זה

ג. לא ממש, ב' וג' בתנאי שזה לא משהו שתופש אצלם את כל היום והשיח

ד. לא מעניין אותי כל־כך

ה. כל פער שלא נוגע למרחב הבין־אישי, או למרחב ההלכתי, לא רלוונטי. בשני אלה, כל עניין לגופו.

הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.

והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).

האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.

א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.

ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.

ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.

אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.

יום נעים

האפיקורסים המומרים נקראים זדים בלשון חכמים,

ועליהם נכתבה התפילה בשמונה עשרה מכניע זדים,

הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.

במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.

יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.

דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.

ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!

ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...

ואם בחרת להתחתן עם שמאלני אז הבעיה אצלך.

זה כבר לא מובן מאליו

לק"י

בדרך כלל זה היה לי נחמד.

תמיד היו נותנים לי גילאי 15-16.

עד שב"ה התחתנתי ואז המטפחת חסכה לי את הבושות

חושבים שאני בן 27 נשוי +3 או משהו כזה... ואני סך הכל בן 21 אוטוטו..

וגם אני באופן עקבי במשך השנים נראה כ5-6 שנים מתחת לגיל שלי

פעם אחת בשיעור ה' עליתי על טרמפ וחשבו שאני שמיניסט חח

בגיל 27, מלא חשבו שאני בן 18. לקחתי את זה כמחמאה.

הרבה סיטואציות סביב זה

בעיקר כשהסתובבתי עם הילדים הגדולים

פעם אחת מישהי חשבה שהילד הוא בעלי

הורידה לי 20 שנה

ולגבר להפך

שאלו אותי בפורים אם התחפשתי לחייל. אז היה לי חוגר.

בגיל צעיר זה היה מעיק כי אני ילדון וזה. אבל כשמתבגרים קצת ונראים עדיין בני 18 זה נהיה מחמאה.

של מישהו שאפילו לא יכול להיות בגיל שיכולתי לעשות עליו בייביסיטר

בעלי כבר אבא ל2

לא מוכרים לו אלכוהול בלי תז

מכיר גם בחורה כזאת, שהרושם שלה באופן עקבי הוא שהיא מבוגרת יותר.

לק"י

אולי אולי יש בודדות.

סיבת מחיקה: קעלימבאר חמוד מדיי

תתחיל בלשאול במתנ"ס המקומי אילו פעילויות יש.

לא בטוח שתמצא בת זוג, אבל בוודאי תמצא אנשים ונשים סביב הגיל שלך. חיי חברה זה משמעותי מאוד.

ואם יש חוגים קבועים זה מעולה להכניס לשגרה שלך.

לצאת מהבית ולהכיר ולפגוש חברים.

בהצלחה!

(ואכן, כאן בפורום אין, או כמעט ואין, נשים בגילאים האלו)

לק"י

אבל לא הייתי בונה על זה. זה לא פורום היכרויות מלכתחילה.

אשמח להכיר אישה דתיה מעל גיל 40.

אני בן 48 גרוש.

על השאר אפשר להתכתב

בזה אני לא יכול להאמין... אולי זה מתכוון שמה שאנחנו חושבים עליו יותר מכל זה מב שאנחנו ננוע לכיוונו יותר מכל... שזה בעצם הפוך מלמשוך אלינו... זה למשוך אותנו

על בחירות של אנשים

אנשים בוחרים להיות/ לעשות כפי הרצון שלהם (במודע או שלא)

וגם מתחברים לאנשים לפי הצורך שהם ממלאים להם (גם פה במודע או לא)

אם רוצים לעשות אחרת/ להתחבר לאנשים אחרים

צריך קודם כל לרצות אחרת

או בכלל להתחיל מהבנה מה רוצים באמת

אנחנו נמשכים לאנשים שיגרמו לנו לעבור תיקונים,

המוח שלנו הישרדותי, הוא לעולם יעדיף את המוכר, גם אם הוא רע , לכן כשהוא מזהה דפוס מוכר, הוא נמשך.

לכן כל הזוגות משחזרים דפוסים מוכרים כמו שהיה להם מול ההורים ומי שמתגרש ולא עובר תהליך, ימשוך לעצמו את אותו הדפוס בצורות שונות.

לכן רוב האנשים מביאים לחיים שלהם את הדבר שהם הכי פחדו ממנו.

למזלנו אפשר לעבוד על זה, להתנתק מדרגת חשיבה של דפוסים הישרדותיים ולעלות לדרגת חשיבה אחרת,

עושים את זה ע"י הכרה וזיהוי הדפוסים בשילוב שינוי חשיבה לחשיבה חיובית וראיית עולם אחרת.

יש פודקאסט שאני ממליצה שמדבר על זה של יהודית מילוא. באמת משנה חיים.

היא מדברת על מוח הישרדותי- הוא 70% מהזמן שלילי, הוא דפוסי ומושך דפוסים. את רובנו הוא מנהל רוב היום ורוב החיים.

היא מלמדת שיטה לצאת ממנו ולעבור למוח אחר שנקרא המוח ההגיוני.

מוח אופטימי שמח שמושך אליו דברים טובים.

זה נשמע אולי מיסטי אבל את הכל אפשר להסביר בצורה ביולוגית פשוטה.

המוח שלנו מסנן כמויות של מידע, המידע שתתרכז בו הוא המידע שתראה ותפגוש יותר,

כשתקנה מכונית מסוימת, תראה כמוה יותר בכביש, כשתלמד נהיגה, תראה יותר תמרורים וכן הלאה.

כשאתה עובר למוח החיובי יותר, אתה נפגש ושם לב לדברים ואנשים חיובים, והם אליך.

כשהטוב יהפוך באופן יזום לדבר המוכר והשולט של המוח שלך, הוא ימשך למוכר הטוב.

אנשים שלא מבינים הרבה קוראים לזה "זימון" אבל זאת תגובה פשוטה של המוח.

זה מהסוד? שונאת את הספר הזה, וסולדת מכל עולמות הזימונים שרצים ברשת.

כי הם מפספסים את העיקר.

הדבר הכי משמעותי בשינוי חשיבה זה להפסיק לצפות, הציפייה מרחיקה דברים, ציפייה אומרת שכרגע לא מספיק טוב, שכרגע יש חוסר גדול.

אם המוח שלך הוא מסננת ומגנט לבדיוק מה שאתה חושב, אם אתה חושב חוסר ונואשות תקבל חוסר ונואשות.

בפודקאסט היא מלמדת להיות שלם בכאן ועכשיו וכל מה שיבוא הוא תוספת לטוב.

אפשר לרצות ולחלום, אבל לא בנואשות וציפייה, כלומר לא להשתנות ו"לזמן" על מנת ש..

זה לא עובד, צריך להשתנות לשם השינוי, בלי ציפייה ודברים יבוא מעצמם בצורה או לא בצורה שחלמת, והם לטובתך.

ואולי גם נמשכים לאנשים שיש להם איזה קושי (תיקון?) דומה לשלנו. אנו כאילו רוצים לטפל

בנו דרכם. זה פחות מאיים.

נניח שהאדם משדר משהו ואנשים מציעים לו בהתאם- זה עדיין קורה, ולכן זה אמיתי לדעתי (בבסיס, זה לא אומר שכל דבר קשור לזה).

לדעתי הגיוני יותר ואמוני הרבה יותר לפרש את זה כדברים שה' שולח לאדם בשביל שהוא יתקן את עצמו ולא ככח משיכה.

אבל אני לא חושב שלמעשה יש נפקא מינה בין השניים חוץ מהסקרנות איך העולם עובד.

אתה צודק שזה מבאס, אבל מאידך זה אומר שאחרי שהאדם עובד עם עצמו על מה שצריך ומתנתק מדפוסים נרכשים שליליים עד כמה שניתן, מה שיגיע אליו זה משהו שבאמת מתאים לאני השורשי שלו.

זה לא עובד לי.

אני מרגישה שמה שנמשך אלי זה רק בכורח המציאות הרדודה שנראת על פני השטח.

אנחנו מושכים אלינו אנשים שיגעו ויגרמו לנו לחטט במקומות הכי כואבים שלנו ויעודדו אותנו להתמודד איתם

וזה לא דבר רע בעיניי בהכרח. אבל להתמודד עם זה יכול להיות קשה

אם אני לוקחת את זה מחוץ לעולם הזוגיות המשפט הזה גם נכון. לטוב ולמוטב. כך אני לפחות חווה.

שאנחנו לא תמיד נמשכים למי שאנחנו רוצים....

ללב ולמשיכה יש את הרצונות שלהם, והם לא תמיד שואלים אותנו מה אנחנו רוצים.

החיים הם משעממים בלי קשיים.

אני אוהב את ההתמודדויות, ממש מחפש את זה.

פשוט זה שיטחי... לא?

גם אולי חשבתי כך בעבר..שאתה נפגש באמת.עם הפשטות.אתה מבין כמה עומק יש בזה (קח דוגמא קטנה של נגיד קימה בזמן- הפשוט קם כל יום באותה שעה ללא קושי המתמודד קם בשעה אחרת היום לא מסודר הוא גם חווה לחץ וגם צריך להיות יצירתי ולאלתר וכ"ו. שמעמיקים בפשוט רואים כמה כוחות יש שם של דיוק של אנרגיה כל בוקר להיות.מחובר לעשייה שפעמים לומדים ועובדים הרבה זמן כדי להגיע לזה) וגם בלי קשר התמודדות.תמיד תהיה למה להוסיף בכוונה? (אם משעמם קח אתגר רוחני ולך.על זה)

היחס בין מורכבות לפשטות היא כמו לחבר חלקים שונים של פאזל.

לפני שמרכיבים אותם אז זה נראה מורכב,

אבל אחרי שכל החלקים מתחברים אז כל הבנת המורכבות של היחס בין החלקים הופך את הראייה לפשוטה מאוד.

וכן! אני רוצה לאתגר את עצמי!

אם פעם הצלחתי לחבר פאזל של 9 חלקים ועליתי לפאזל של 30 חלקים ואח"כ 100 200 וכו' אני רוצה להמשיך לגדול!

תחשבי איזה עצוב זה שאדם נשאר רק על הפאזל של 9 חלקים, לא חבל??

אם אדם מסוגל לרוות נחת מפאזל של 9 חלקים ולא עוד, אז הוא יוכל לרוות נחת גם מפאזל גדול יותר - אבל אם זה לא כך אז שום פאזל לא יספק אותו כי הוא תמיד יפחד שמא יתקע, שמא יפסיק, שמא לא ימצא אחרי מה לרדוף, שמא ושמא וכולי האי ואולי. הוא יגדל ויגדל אבל יהיה אומלל.

נניח וזה המצב הכי טוב שתוכל להגיע אליו אי פעם, האם תוכל לשמוח בו? אם כן, מצאת אושר. וגם עושר.

תובנה בודהיסטית שלימדה אותי משנה באבות.

גם לשמוח בחלקך

וגם לשאוף קדימה

אין סתירה

פחד הוא אכן אישו

הוא מונע גם לשמוח בחלקך וגם להתקדם קדימה

איזהו העשיר השמח בחלקו?

חיה את זה יום יום, שעה שעה. רואה בחוש איך החיים שלי הם תוצר של המחשבות שלי