יצאתי פעם אחת עם גרושה והתעניינתי למה היא התגרשה. אז היא התחילה לספר שהוא לא היה דתי מספיק אח"כ היא אמרה שהוא לא היה מתאים לחיי נישואים "לא היה בוגר" אח"כ כי הוא היה גם עקשן ואח"כ כי לא רצה לגור ליד ההורים שלה ולקינוח הוא לא היה יכול להביא ילדים... סיפור הזוי...

מסקנה? תסיקי לבד

אתה נחשב סוג ב' חשוב שתהיה מודע לזה (לא סוג ב' כבנאדם)

שלך מאוד צרמה לי...

מי מחליט מיהו סוג ב'?

ומי מהבאים הוא סוג ב'? (רמז - התשובה בעיני המתבונן) :

בעל תשובה? דתי מבית?

מבוגר?צעיר?

עם נכות כלשהי? ללא נכות?

נמוך?גבוה?

שמן?רזה?

עיניים כחולות? ירוקות?

אני חושבת שלכל אחד יש את ה"סוג ב' " שלו , ולהכליל בצורה כזו שכל מי שגרוש הוא סוג ב' - לדעתי זה לא הוגן. וגם סתם קצת שטחי.

חברה שלי רווקה רצתה לצאת דווקא עם גרושים כי לאחר כל הרווקים שהיא עברה,

היא אמרה שגרושים יודעים הרבה יותר מה זה נישואים, איך אישה רוצה שיתייחסו אליה וכו'.. בקיצור - יותר בוגרים.

אז בעיניה זה היה סוג א' והיא באמת גם התחתנה עם בחור גרוש. עם ילדים.

אז מה זה אומר?

לא יודעת, הקלות שאנשים כותבים דברים כשבצד השני יש אנשים אמיתיים היא לפעמים נוראית...

לא מדברת רק עליך אלא בכלל בכל מיני פורומים בערוץ. עכשיו ראיתי מישהי שכתבה תגובה למישהי אחרת שמתחילה במילה :"תתביישי!! "

כאילו מה ?.......

ולא התכוונתי בתגובתי לפגוע חלילה, רק לתת מבט מהצד על הדברים שאמרת.

בשורות טובות...

אני בטוחה שלא התכוונת, אבל התגובה שלך מאוד פוגעת

אני מכירה אישית מישהי רווקה שהתחתנה עם גרוש והיא ממש ממש לא מרגישה שהוא סוג ב'.

כמה שזה נשמע מוזר,יש בנות שזה ממש לא מפריע להן

אני אישית לא רוצה לצאת עם גרוש, אבל הוא לא צריך להרגיש שהוא סוג ב'

לא אני

לא מפריע לי לצאת (ויצאתי) עם גרושה. ובמקרים מסוימים גם עם ילד אני לא פוסל. לפעמים זה נראה גם מצד הגרושות (או הגרושים-לא בדקתי) שהן מרגישות סוג ב'

כמה גברים\נשים רווקים אתם מכירים שהתחתנו עם גרושות\ים ? מבחינת החברה זה ככה. אין מה לעשות זאת העובדה

תכלס זה שאלה ממש טובה אבל את היחידה שיכולה לענות עליה! זה מסוג של הדברים שאתה יכול לשמוע שיקולים של אנשים אחרים אבל את היחידה שיכולה לענות אם זה מפריע לך או לא. את צריכה לשבת עם עצמך ולחשוב אם זה מפריעה לך ומה שאת מחליטה זה הדבר הכי טוב בעולם. (בדיוק אני נזכר שהציעו לי לצאת פעם עם גרושה ותכלס לא כזה רציתי אבל התלבטתי בזה בגלל שאמרו לי שהיא בחורה ממש מדהימה ואחרי איזה יומיים נזכרתי שאני כהן ובכלל אסור לי להתחתן עם גרושה...) בכל אופן אם נראה לך שכן חשוב לברר טוב אולי אפילו גם משהו שמכיר את הצד של הבחורה  שממנה הוא התגרש מדוע זה קרה....

כי היא נגועה בדבר, ויכולה לנפח דברים הרבה יותר ממה שהם.

עם גרוש/ה

בקהילתנו לבדה יש שני זוגות כאלו. רווק עם גרושה.

ובנוסף

זה גם קשור לתנאים מיוחדים שיש בקהילתנו

נמצא קבלת השונה ויציאה מתבניות ומסגרות. מה שמאפשר גם אחוז גבוה של זוגות מעורבים של מבחינת עדות ומבחינת חוזרים בתשובה מול דתיים מבית. ואולי ב"ה זה מצוי בקהילתנו, אבל זו תביעה מכולם.

נכון שיש גם את עניין ה'אמונת חכמים', אבל לענ"ד זה משני לקודם.

לגבי צעירים בראשית דרכם בשידוכים, אולי, לא יודע.

כפי שאמרו לך כמה בכנות הרוב המוחץ לא תסכמנה.

כדי לפתור הבעיה ישנם שלוש דרכים מרכזיות:

א. הכל תלוי בך חז"ל אומרים 'אין מזמנין לאדם אידה אלא לפי מעשיו' בזווג שני.

הסיבה לדחיה מצד שחזקת הכשרות שלך התערערה ואדם מעדיף להכנס למקום 

שחזקתו כשר ולכן עליך לפעול ולהתנהג כך שתשנה ע"י מעשיך את חזקתך, וכל

מי שיכיר את מעשך הטובים ידע להמליץ בעדך ולשכנע בנות שבאופן טבעי יסרבו

לשמוע עליך.

ב. לא לעבור דרך שדכנים אלא להכיר בנות בצורה טבעית (אוניברסיטה, עבודה, מפגשים חברתיים וכו')

ואם נוצר קשר רציני לספר רק אז את הגירושין, המחסום העקרי הוא המחסום הפסיכולוגי ראשוני.

ג. דרך שדכנים (רוב הפעמים זו ברכה לבטלה כי אינם מוכנים למה שאציע עוד רגע) או ידידים\משפחה , אך לבקש מהם שלא יספרו על הגירושין ואתה תספר באחת מן הפגישות הראשונות עד פגישה שלישית, יש לכך היתר הלכתי מת"ח גדולים.

אבל הכל לפי חכמתך אם נראה שהצד השני יהיה מוכן לכך או לא.

בהצלחה רבה חבר אל תתיאש!!!

שיגידו שלא אכפת להן ובלה בלה , הן בסופו של דבר יעדיפו אחד רווק מאשר גרוש.

הפתרון היותר טוב זה לנסות פחות רק לשמוע אלא להתחיל, לפתות וכ'ו. 

בהצלחה. 

(: 

יש הבדל תהומי בין מי שחווה גירושין למי שלא.

יש הבדל תהומי בין הצעירות לבין המבוגרות יותר.

אחי! הקב"ה ייחד שמו על הזיווג!

זה מה שהוא עושה מששת ימי בראשית.

התחלנו עכשיו את השבוע של חיי-שרה,

שבת חברון שמסוגלת לחבר הכל,

גם את ההפכים שצריכים לא פחות משמו הגדול כדי לחברם,

זה שנברא בו העולם, כי בי-ה ד' צור עולמים...

ודווקא לכן, ומתוך כך: "בטחו בד' עדי עד"!!!

ישועות גדולות ועצומות אח יקר!!!

בשביל להתייאש או בשביל לא להתייאש?

אבל בכ"מ אתה בידי ה' ואתה צריך רק אישה אחת בשביל להתחתן איתה ולא את דעת כולנו...

אני אישית לא הייתי מסכימה לשמוע מאותה סיבה שלא הייתי מוכנה לשמוע על בעל תשובה.

וגם, לרוב, מי שמתגרש זה מעיד עליו משהו... ואין לי כח ורצון להכניס את עצמי למיטה חולה...

בהצלחה רבה, הכי חשוב זה ללמוד מזה, לטפל בזה ולהמשיך הלאה...

ציטוט: "אני אישית לא הייתי מסכימה לשמוע מאותה סיבה שלא הייתי מוכנה לשמוע על בעל תשובה.

וגם, לרוב, מי שמתגרש זה מעיד עליו משהו... ואין לי כח ורצון להכניס את עצמי למיטה חולה..."

א' - בלי שהתכוונת זה משפט פוגע. ונוסף על כך לשים על אותו מישור בעל תשובה וגרוש מוגזם.

ב' - מי משתגרש זה מעיד.. ומיטה חולה. נראה שאת לא שמה לב שיש אנשים חיים שעומדים

מאחורי התיאורים שלך.  

ג' - את מושלמת? מעולם לא חטאת? היית רוצה שיתנו לך הזדמנות נוספת? איפה כל מה שאומרים חז"ל

במקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד?

ד' - אם מבחינה נפשית אינך מסוגלת תגידי כך, אבל לומר כפי שאמרת פשוט לא ניתן להאמר.

לא רוצה לצאת עם מישהו שהיה עם אישה אחרת. לא משנה מה הסיבה. (מקווה שעכשיו ההשוואה יותר ברורה ולא פוגעת)

כתבתי לרוב כי ככה אני חושבת מנסיוני בחיים, לרוב זה מעיד על משהו, וכמו תמיד, יש גם יוצאי דופן.

אבל א"א להתעלם מכללים. (ותמיד אפשר ומותר ולפעמים גם צריך לחלוק עלי).

ח"ו לא בשביל לפגוע. אלא בשביל שמי שגרוש שיבין את המצב שלו ויבין שזה מעיד עליו משהו. (במיוחד גרושים שנוטים להאשים את הצד השני. סליחה על החדות)

לא כי הוא רע, אלא כי כנראה יש לו איזו דרך לעבור (שאני לא בטוחה שיש לי כח להתמודד איתה ולעבור אותה)

וזו מיטה חולה כל עוד הוא לא עבד על מה שצריך לעבוד. (ולכולנו יש דרך לעבור. כל אחד בתחומו)

אני בכלל בכלל לא מושלמת. חטאתי המון בחיי, לצערי. וכולנו בעלי תשובה תמיד.

אני לא אומרת את זה מהתנשאות או ממחשבה שאני יותר טובה, אלא - שלא הכל אני צריכה ויכולה להכיל.

בדיוק מפני שאני לא מושלמת. הקב"ה מושלם ולכן רק הוא מסוגל להכיל ואני מאמינה שלכל גרוש תהיה מישהי שתכיל את זה (לאו דווקא רווקה, למה שגרוש יחפש רווקה אם הוא מאמין בכך שזה לא מעיד על משהו? יש יוצאי דופן, אבל יש סטטיסטיקות.

הוא ביקש כנות, ובאמת סליחה. לא התכוונתי לפגוע. רק לומר את האמת... 

(שאלה שמסקרנת אותי, אפשר להבין אדם שלא מתבייש בגירושין שלו, אך גאווה מנין?)

הרי יש הרבה יותר רווקות מגרושות. וכמובן, יש הבדל גדול בין גרוש עם ילדים לגרוש בלי.

יש גרושים שזה מעיד עליהם ויש גרושים שזה לא מעיד עליהם. לכן אם מציעים לך גרוש - תבררי עליו היטב. אבל לפסוק קטגורית זה סתם דעה קדומה.

בהודעה האחרונה בה היא חילקה בין גרושים לחוזרים בתשובה.

במיוחד אם היא צעירה. היא לא צריכה מישהו עם ותק בחיי זוגיות (גם לא זוגיות ארוכה) ומניסיון שלי אני יכול להבין אותה. הכרתי כמה גרושות די הזויות (גם רווקות אבל זה כבר סיפור אחר)

וגם נשואים הזויים. זה לא סיפור אחר. זה בדיוק העניין. אתם חורצים בדיני נפשות על סמך הכללות וסטיגמות. זה לא לעניין. ברור שיש יותר מה לחשוש, ולכן כדאי יותר לברר וקצת לחשוד, אבל מכאן ועד לפסול קטגורית - הדרך ארוכה.

אגב מה עם מי שביטלה אירוסין? גם כן לפסול? לפעמים יש קשרים של פגישות ואירוסין יותר ממושכים ואינטנסיביים, גם ברמת הקשר, מכל מיני מקרים הזויים של פגישה ראשונה-שבוע-אירוסין-חודש-חתונה בוסרית-שבועיים-גירושין.

מקרים הזויים כמו שאתה מזכיר זה לא סתם דבר מקרי.

דרך אגב בחורה שהיה לה קשר ארוך של נגיד 4-5 שנים ללא חתונה זה בעיני יותר מוריד מהערך שלי כלפי הבחורה יותר מגרושה

מקווה שכך ישאר כי כדי להבין באמת זה רק ע"י חויה שלא מאחל זאת לאף אחד.

את כותבת בקלות כ"כ גדולה שזה פשוט מדהים אותי ההכללות שלך.

נשאר לי רק להמשיך לאחל לך שלעולם לא תביני מצב זה (כנ"ל) אבל אם ח"ו

יהיה לך רק קרוב ידיד מכר שתשמעי על הדברים מקרוב, כנראה שתשני את דעתך.

האנשים העקרוניים ביותר פתאום כשזה נגע להם או לקרוביהם לא אליכם פתאום הם חשבו אחרת, פשוט נס.

ואגב אני גאה שקיימתי אחת מתרי"ג מצוות והיא לגרש. כמובן שזה רק אם היה מוצדק זה היה מצוה לא אם לא.

שה' יפקח את ענייך בעז"ה.

מצטערת מעומק הלב שנפגעת, לא התכוונתי.

אני לא שווה את הפגיעה שלך, אל תתרגש ממני, אני בן אדם בדיוק כמוך..

(כתבתי לך אתמול משהו בפרטי)

ניסיתי לערוך את ההכללה שפגעה בך, אבל אני לא מצליחה משום מה.

נניח שאתה בחור גרוש שהתרגש אחרי פחות משנה ("נישואים לא מוצלחים" - זה לא משהו שצריך לציין. ברור שגירושין מגיעים בגלל שהנישואים לא מוצלחים. אף אחד לא מתגרש כשהנישואים מוצלחים מאוד...) - מה זה משנה לך מה יגידו כאן? הרי אתה יוצא עם הבנות שאתה יוצא איתן - לא עם דמות אינטרנטית.

ומי שאתה יוצא/לא יוצא איתה - אתה פשוט בודק, אומר מראש את המידע עליך, ואז היא מחליטה לצאת או לא.

גם אחת כאן שתיאורטית אומרת "אני לא אצא/אני אצא עם בחור כזה" - בפועל זה תלוי לא רק בזה אלא בעוד דברים, וגם בקטע הספציפי - צריך בפועל לראות מה יקרה במציאות. ייתכן שאחת שאמרה ככה בסוף תעשה אחרת...מבין?

בקיצור - נראה לי סתם אתה יכול לפתח מהשאלה הזאת עוגמת נפש/אופוריה מוגזמת... אז עדיף שפשוט תתמקד בלהעצים את עצמך, להיות אדם טוב יותר, להתפלל לה' ולקוות שתתחתן שוב במהירות האפשרית, עם מי שאתה צריך להתחתן - וזה לא באמת משנה אם היא תהיה רווקה, גרושה או אלמנה - נכון?

נניח שאתה בחור גרוש שהתרגש אחרי פחות משנה ("נישואים לא מוצלחים" - זה לא משהו שצריך לציין. ברור שגירושין מגיעים בגלל שהנישואים לא מוצלחים. אף אחד לא מתגרש כשהנישואים מוצלחים מאוד...) - מה זה משנה לך מה יגידו כאן? הרי אתה יוצא עם הבנות שאתה יוצא איתן - לא עם דמות אינטרנטית.

ומי שאתה יוצא/לא יוצא איתה - אתה פשוט בודק, אומר מראש את המידע עליך, ואז היא מחליטה לצאת או לא.

גם אחת כאן שתיאורטית אומרת "אני לא אצא/אני אצא עם בחור כזה" - בפועל זה תלוי לא רק בזה אלא בעוד דברים, וגם בקטע הספציפי - צריך בפועל לראות מה יקרה במציאות. ייתכן שאחת שאמרה ככה בסוף תעשה אחרת...מבין?

בקיצור - נראה לי סתם אתה יכול לפתח מהשאלה הזאת עוגמת נפש/אופוריה מוגזמת... אז עדיף שפשוט תתמקד בלהעצים את עצמך, להיות אדם טוב יותר, להתפלל לה' ולקוות שתתחתן שוב במהירות האפשרית, עם מי שאתה צריך להתחתן - וזה לא באמת משנה אם היא תהיה רווקה, גרושה או אלמנה - נכון?

אז הוא יכול להשליך המדגם על האוכלוסיה, בהנחה שהמדגם מייצג את האוכלוסיה ואין בו סטייה שיטתית.

אפילו לא את האוכלוסייה הדתית לאומית ה"חזקה יחסית". שום אוכלוסייה שהיא הוא לא מייצג (למען האמת - אפילו את כותבי הפורומים בערוץ 7, לא נראה לי שהעונות כאן מייצגות..אבל אילו אם כן, זה אוכלוסייה מאוד מאוד קטנה..).

[כי ההחלטה האם להגיב בשרשור או לא, תלויה במהי התשובה.

הגרוש אולי חשב שהיה בזוגיות כלשהי

ולאחר שמכיר מישהי חדשה מבין שהיה בחושך גמור ולא ידע זוגיות אולי מעולם

ובמצב זה השמחה כפולה - שמחת זוגיות, אמתית, חדשה.

ושמחת יציאה מאפלה לאורה מהמחשבה שאולי היתה זוגיות פעם

(כדוגמת היוצאים מהגלות לתלמודה של ארץ ישראל שעליהם נאמר "ההולכים בחושך ראו אור גדול" וכדוגמת "במקום שבעלי תשובה עומדים , צדיקים גמורים אינם עומדים" - שבעלי תשובה מכירים את 2 העולמות , ועדיפה חזרה לגן עדן מאשר אי יציאה ממנו מתחילה)

בנוסף - היתרון שלמד ב"חי" על החיים ועל הזוגיות להבדיל מהתנסויות וטעימות של דייטים לא מוצלחים ומתוך כך ידיעה ונסיון לפחות לגבי מה שלא מומלץ לעשות בזוגיות 

ואשרי האשה הזוכה לכפל כפליים

"וואו אתה בוחר בי במקומה. כבר הכרת מישהי ואתה מעדיף אותי. כבוד לי!" 

אני מבין שזה פוגע בנקודה רגישה אצלך ואני מבין אותך אבל אתה נגוע בדבר וזה לא עושה את האחרים טועים.

אתה יודע מה? אני לא מכיר אותך אבל אני כמעט בטוח שאם יציעו לך רווקה או תפנה אלייך השאלה שלך תהיה (גם אם לא תודה בזה וגם אם לא תגיד בקול) מה הבעיה שלה? בטוח יש לה "פאק" ועוד מחשבות דומות לזה

הכינוי שלך לא מתאים לדבריך

אם אתה הולך אחר דעת ה"חברה" אינך מיוחד

האם הוא לא נגוע בדבר?

במה אני טועה ולמה

וכדברי החכם "אשר עשה א-להים את האדם ישר והמה ביקשו חשבונות רבים"

נכון שצעירות פחות בעניין וטוב שכך וגם יש להן מבחר בהתאם

אך בדורנו איכות הבנים באופן כללי פוחתת עם הגיל

ודווקא גרושים ערכיים שעברו משהו בחיים, נמצאים בזירת המודעות ויש להם יתרונות

ולענ"ד התופעה תלך ותגדל ובנות לא כ"כ צעירות יפתחו יותר ויותר לעניין ומבחר גרושים יוכלו להשלים את החסר בבנים איכותיים..

ועדין רוצה רווקה דווקא, שהרווקות יתחילו להסתכל על הגרושים בעדיפות. ומה עם גרושות, למה שיפסלו גרושות? כי הגרושים מעדיפים רווקות. 

אז מרווקה כן צריך לדרוש את זה, הגיוני שהיא שתעדיף רווק

ובמיוחד בשיטת השידוכים כשאין הכרות קודמת

הלכתית בנישואי גרושים מברכים "שבע ברכות" רק 3 ימים

ובנישואי רווק\ה עם גרוש\ה מברכים 7 ימים כיוון שיש חידוש אז הכל חדש ומתחדש

ולאודליקה

העניין פשוט - יש יותר בנות מבנים (תמיד) וכנראה יותר צדיקות מצדיקים (בדורנו) ומחפשות ממחפשים.

וכמובן שגם יש הבדל תהומי אם יש לגרושה ילדים כי הם גרים איתה וזה להתחתן גם איתם כחבילה (ויש המעונינים בכך, גם רווקים), מה שהרבה הרבה פחות משמעותי אצל גבר גרוש, שגם אם יש ילדים, חוזר לרווקותו כתינוק שנולד.. 

אם יש לו ילדים, הם הילדים שלו והם נשארים הילדים שלו עם כל מה שזה אומר כולל מזונות וכו

נכון שמקובל לחשוב שיש יותר בנות אבל ראיתי פעם סקר בחברה שבגילאים צעירים כיום יש כ 4000 בנים יותר מאשר בנות. ובגילאי 28-35 יש כ 400 בנות יותר כך שזה לא מדד

(ואיני רוצה להוסיף "כמוך"..)

ניסית לצחוק עלי וואו

יקח לי שבוע-שבועיים להתגבר על זה

הנק' ברורה..

ישנן שאלות רבות אחרות המחכות לתשובתכם.. 

לפני כן גם לא היו נולדים השבטים כי לא עלינו הן בנות של גדול הכופרים והרשעים

לבן וגם משה רבינו לא היה ניצל מהמלאך ע"י אשתו כי לא היה מתחתן עם צפורה בת של כהן

לע"ז לשעבר וכמובן שגם בועז לא היה מתחתן עם רות ואיני מדבר על שלמה המלך שלא היה נולד

עם כל הספור של בת שבע ועוד היו לו כמה נשים... איזו אשה היתה מסכימה לכך? 

כל החשובים האלו פשוט מצחיקים אותי כאילו לא תוכל למצוא רווק שרוט? והאם הוא בהכרח דף חלק?

במיוחד עם כל ההתמודדויות היום.

בקצור אין פה שום הגיון.

להם היה רוח הקודש, הם ידעו למה הם עושים כל דבר. אתה משווה את הסיבות של דוד המלך לסיבות שלנו?

אתה נתפס באילנות ממש גבוהים. גם לזמרי בן סלוא היה סיבות טובות, תהיה בטוח בזה.

אתה היית מוכן להתחתן עם בחורה נכה או אחת עם בעיות נפשיות? רובנו לא וזה נורמלי. צריך להיות אדם ממש אכותי ומיוחד בשביל זה, ואני בטוח שנכים ונכות הם אנשים מדהימים פשוט לא לכל אחד יש את היכולות המנטליות בשביל זה.

זה מצחיק אותך כי אתה נגוע בדבר ואתה לא באמת יכול להסתכל במבט אחר. אני בטוח שגם אצל הגרושים\גרושות יש אנשים טובים אבל שרווק/רווקה מתחתנים עם גרוש/ גרושה זה התמודדות אחרת אתה מצפה מבחורה בת 22 (וגם בת 30, כל אחת ועניינה הפרטי) להתחתן עם גרוש (או גרוש+) ? אם כן אתה או משוחד או אגואיסט שחושב רק על טובתך האישית

זה בדיוק כמו שאני מבין למה בחורה לא תתחתן עם מישהו שמבוגר ממנה בעשור (גם יצחק התחתן עם רבקה שהייתה בת 3). עם גרושה+ ילדים שתתחתן עם רווק ועוד דברים דומים אלו עולמות שונים והתמודדויות שונות וזה לא מתאים לכל אחד 

גרוש+ זה באמת "תיק", שאובייקטיבית לא מתאים לכל אחד. מתאים להשוואה הנקודתית לנכות. גרוש בלי ילדים זה סיפור אחר. הפסילה הקטגורית היא נטו הכללה מקובעת.

רק בגלל שאתה "רק" גרוש ולא גרוש+ וברוך ה' לא נכה ?

אולי במקום לבכות על "מר גורלך" תפנים שאין מה לעשות אלו הם העובדות ואתה צריך להתמודד איתם אם הם מוצאים חן בעיניך או לא. לשנות דיעה של החברה אתה לא יכול לשנות.

אתה מנסה להתכחש לעובדות? סבבה אתה מנסה לשנות את כולם? בהצלחה

לגרוש ללא ילדים אין שום פגם מובנה מעצם היותו גרוש. אלו העובדות. כל השאר זה פסיכולוגיה וסוציולוגיה.בכל מה שכתבת אפשר להחליף את המילה "גרוש" במילה אשכנזי/ספרדי/תימני/גבוה/נמוך/שמן/ג'ינג'י, וזה יהיה נכון באותה מידה. כלומר: הבל ומנותק מכל סיבה אמיתית. מקסימום אקסיומה חברתית פסולה. זה שיש כזו תופעה, אכן. אבל צריך לצאת נגדה ולא להצטרף אליה.
אפשר בהחלט לשנות את הדעה של החברה. ואפילו אם לא, אין שום סיבה לאדם פרטי ללכת עם הזרם רק כי מה שהחברה מכתיבה לו. זה פשוט הבל.

כפי שכבר ציינתי כאן בשרשור. לגרוש יכולה להיות בעיה, כגון שהגירושין היו בעקבות חוסר הבנתו את מהותם של חיי הנישואין, מידות רעות וכדו'. אבל כדאי לברר יותר. אבל זה ודאי לא מוכרח ומובנה כמו שאתה מנסה להציג את זה. זה פשוט עוול ושקר.

בגרוש נאה אתה יכול לחשוד שהוא מדבר ממקום לא נקי. אני לא גרוש, מעולם לא הייתי גרוש ואין לי שום כוונה להתגרש, ברוך הוא וברוך שמו. ובכל זאת דבריך מקוממים אותי.

לא סתם חכמים אסרו, וגם אפשר לראות היום שזה לא כמו שאתה אומר

אפשר גם להוסיף, שמישהו מפה אמר לי שגם הרב קוק זצ"ל מדבר על זה. עיין שם

קודם כל נסתדר עם אישה אחת אח"כ נדבר....

ודאי ברמה מסויימת.

וגם אפשר לראות היום שיש הבדל בין גברים לנשים.

למיטב ידיעתי, עוד לא בוטלה גזירת "ואל אישך תשוקתך".

אבל מכאן ועד הקביעות הנחרצות שלך יש מרחק רב.

גם אני מכיר כמה וכמה גברים ואני אפילו גבר בעצמי. לא סתם גבר, אלא גבר נשוי, 6.5 שנים. אני לא חושב שמתאים לשאת שני נשים, אבל ברור שהתלות של האשה בבעלה והתלות של הגבר באשתו זה משהו אחר לגמרי. לא בר השוואה. לכל אחד יש צורך אחר בחיי הנישואין.

אגב, אם נחזור לתחילת הדיון, אני מזכיר לך שאיסור גרושה לכהן תקף היום באותה מידה בדיוק כמו פעם.

כי כפי שאמרתי, על הגרושה אני ארצה לברר בצורה יותר מעמיקה. ואם עומדות בפני כרגע שתי אפשרויות, ואין לי נטייה ברורה לאחת מהן, הייתי הולך על האופציה שמצריכה פחות מאמץ.

אבל זאת בכלל לא השאלה. השאלה היא: אם היית רווק והיו מציעים לך גרושה בלבד. האם היית פוסל על הסף? תשובה: לא.

אני תיארתי מציאות הרבה יותר מציאותית: אדם מחכה להצעות, ואז מגיעה הצעה. לא התכוונתי שבכל שנות רווקותו הציעו לו רק גרושות.

ולא ברור בכלל במה "הסכמתי איתך". הרי כל הדיון כאן הוא על הפסילה הקטגורית.

אין שום "תיק". ילדים מנישואין קודמים זה תיק. נכות זה תיק. אבל גירושין כשלעצמם זה לא תיק. רק מוסכמה חברתית פסולה.

הסברתי היטב את הסיבה לעדיפות. כאמור, זה לא נוגע לפסילה הקטגורית.

לגבי הדוגמא: נראה לי שיש לנו כאן קצר בתקשורת. לא התווכחתי איתך על המציאות. ברור שהרבה יפסלו. כל מה שאני טוען שהפסילה הזאת, מראש ובאופן גורף - פסולה ואינה מוצדקת.

מה הבעיה בנכות? יש הרבה נכים שמתפקדים לבד ולא צריכים שום עזרה.

מה הבעיה עם ילד? בגלל שהוא משלם מזונות? והילד בכלל נמצא אצל אמא שלו

ושגבר בן 40 יגיד אני רוצה בת 20 למה היא פוסלת אוטומט?  למה לא

גרושים זה עולם אחר לגמרי. זה לא רק גיל זה שונה

כי התוצאה של ההכללה היא שכל בחורה אומרת לעצמה: גרוש?

חס וחלילה בטוח יש לו משקעים.. וזה פשוט עוול לשפוט אדם על סמך הסטיגמה.

שבת שלום!

בדיוק כמו שיש אי התאמות בדייטים, נוצרות אי התאמות בתוך הנישואים - לכן יש מצוה לגרש.

למשל בני זוג שהכירו כצעירים טיפשים ואחכ רק אחד מבני הזוג מתעלה לבדו בתורה\באמונה\מידות\יראת שמים  - קורה שנוצרת אי התאמה בתוך חיי הנישואים. כאילו שהמשיך לגדול אחרי חתונה ונוצרת מציאות חדשה שכבר לא מתאימה לו. להם. עד כדי כך שניתן להגיע למצב שהוא ברמה חדשה לזיווג המקורי שראוי לו (כמו שמסבירים, שזיווג "שני" כרונולוגי, יכול להיות ראשון בהתאמה)

אם מבינים את זה לעומק , מבינים למה גירושין היא מצוה בעת צורך

דוגמאות חיות לכך ניתן לראות בפורומים השכנים

על רוב המחלוקות אפשר לגשר. יש מחלוקות שאי אפשר לגשר, וגם היועצים הכי מומחים ממליצים להתגרש.

וגם במקרה שהבעיה הייתה מידות, רק במקרים קיצוניים זה מגיע לכדי גירושין.

אז יתכן ש50% ממקרי הגירושין שייכים לסוג הראשון ו-50% לסוג השני. יתכן גם תמהיל אחר. אבל אין כאן שום הוכחה למה שאמרת, ודאי לא מסברא.

אמנם זה גם בגלל הצורך בכאן ועכשיו, בסיפוק, 

גם בגלל הפריצות הגדולה שיש בדור. 

אבל גם בגלל שהיום הנישואים מהווים משהו הרבה יותר משמעותי ועמוק מאשר מסגרת לגידול ילדים. 

היום בני אדם זקוקים לקשר עמוק יותר ומשמעותי ויתר,

וממילא יש יותר מצבים שבהם זה פשוט לא מתאים, דווקא בגלל הנשמות הגבוהות

אני מדבר על גרושים דתיים יראי שמיים. הנתונים שם אחרים לגמרי, ומכאן דבריי.

קודם כל מקרה כמו שאתה כותב לא מתרחש בשבוע. זה לא שיום ראשון מתחתנים, שני חוזר בתשובה, שלישי יש פערים, רביעי מתלבטים, חמישי מחליטים וביום ראשון מתגרשים. זה תהליך שמתפרס ע"פ כמה שנים טובות עם הרבה עליות וירידות, בד"כ יש גם כמה ילדים ולכן הגרוש\ה עברו הרבה מאוד בחיים שלהם ככה שבד"כ שקשה לי להאמין שרווק\ה יכנסו לזה. גרוש\ה אלמנ\ה הרבה יותר מתאים.

גם גרושים\גרושות שהתגרשו מסיבות הגיוניות זה לא שהיום מתחתנים ומחר מתגרשים זה תהליך ארוך ומייגע שברוב המקרים משאיר הרבה צלקות.

זה לא עניין של אשמה או אות קין זה פשוט עולמות שונים כמו שאף אחד לא כועס או בא בטענות לרווקים בגילאי 40+- אבל בהחלט הם לא יתאימו לרווקים בגילאי 25+-

בהנחה שאכן חטא, אולי זה היה נסיון שהקב"ה הביא לו?

היא דיברה על כך שלמרות הרצון הטוב להמשיך הלאה א"א לזנוח את המציאות שאכן היה עבר כלשהו וצריך להתחשב בו.

כאשר התשובה היא שלימה, האדם שב לקב"ה לגמרי

ואז כבר לא שייך שנשאר לו שום דבר מן החטא גדולה מזו אמרו חז"ל במסכת יומא

גדולה תשובה מאהבה שזדונות (עבירות שעבר בכוונה) נעשות לו כזכויות,

ובמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד, אם כל עוד השקול היחיד

הוא עברו של האדם, אין לפסלו ישר אלא לבדוק האם שב בתשובה האם נשאר לו דבר.

ולמרות מה שכתבתי פה יהיה הדבר שונה לגבי חוזר בתשובה מבית רחוק מתורה ומצוות 

כי שם יש עוד דברים שנוגעים הלכה למעשה דוגמת משפחה לא דתית, משא"כ בנדון הזה.

כשאדם עושה עבירה פלילית ואח"כ חוזר בתשובה אז טוב מאוד והוא חוזר לה' והכל אבל מבחינה חברתית הוא צריך לעמוד לדין ולשאת בעונש.

ואין פה שום קשר לתשובה. כל אדם חיי את חייו ונושא באחריות למעשיו, הוא זה שמחליט להתחתן והוא זה שמחליט להתגרש. זה שהתגרשת זה מצב נתון ומצער אבל זה המצב. אין פה עבירות וגם אי אפשר לבוא בטענות למי שלא מעוניין להיכנס למצב כזה. כל אחד וההחלטה שלו

ודרך אגב גם בתשובה, העבירה שנעשתה נעשתה והתשובה מחזירה את האדם אבל תיקון החטא זה משהו אחר

היא לא דברה על מצוות התשובה. כי לא היתה פה עבירה.

(הקב"ה מוחל וסולח ושוכח. אבל לא בנ"א- סתם נקודה למחשבה...)

סה"כ היא העלתה נקודה חשובה- לא לחיות באשליות לגבי מחיקת העבר במהירות ובקלות.

כי זה לא יקרה.

יש עבר וצריך להתייחס אליו במידה הנכונה ובמקום הראוי לכך.

מה קשור לפה מצוות התשובה?

והוא שתשובה אמיתית יכולה להחזיר המצב הנפשי לקדמותו בלי שום משקעים.

ולכן הדבר היחיד שנותר לברר הוא אם נשארו משקעים או לא.

אני התקוממתי כנגד הקביעה הגורפת שאין מה לעשות היו משקעים והם ישארו לנצח

ולכן אין שום אפשרות שהמצב יחזור לקדמותו, בעיני דבר זה הוא בנגוד טוטלי לאמונה שלנו

שיש ביכולת התשובה להחזיר דבר לקדמותו, אמנם אין אפשרות להחזיר לאדם את רגלו שנקטעה

אין יכולת למנוע מאדם שיש לו כבר ילדים שפתאום לא יהיו לו, אבל במקרה הנדון, בהחלט ישנה אפשרות

ומי שתרצה לטעון אחרת עליה חובת ההוכחה.

אפילו משקעים אין באמת

הכל דמיונות (זכרונות שחוזרים על עצמם. בלי קשר לבני זוג בכלל. כל ה"משקעים" מבוססים על גילאי ילדות מוקדמים עם ההורים בלבד)

יש רק מציאות עכשווית בעולם ודאגה של הבורא לטוב מוחלט

ואם מישהו או מישהי דואג\ת לגבי "עתיד" - זה חלק מתכסיסי היצר וחוסר אמונה

אפילו תאי הגוף מתחלפים תוך כמה חודשים\שנים - וסביר שבנישואים הבאים תהיה כולך חדש\ה

לא תשובה מחזירה את ה"טוב". הטוב קיים תמיד וחוסר הרגשת הטוב מאלץ אותנו לשוב

המציאות תוכיח לו מעל לכל דימיון כיצד העולם שלנו אכזרי ואינו סולח לאדם ביתר קלות על העבר שלו.

בין אדם למקום זה נושא אחר לחלוטין.

באותו עינין בידיוק-

לך תנסה לשכנע ביתי עסק מובילים לקבל אליהם עובד חדש עם היסטורית פייסבוק מרשימה מהצד הגרוע ביותר.

זה לא יקרה.

מוסד שמכבד את עצמו נמנע מלקבל אנשים עם עבר מפוקפק.

לא משנה כבר האדם ישתנה- יש לו עבר. וא"א להתאלם ממנו לחלוטין.

ולכן מי שלא מוכן לסלוח ומעדיף לדבוק במדת האכזריות, לצערי הרב לא יוכל להיות מתלמידי אברהם אבינו...

חס ושלום לא חושד בך שנכללת בכלל זה, אבל אם תפנימי מה שאמרתי, מקווה שתשני דעתך, בשבילך..

תמיה מאוד על ההשוואה לבתי עסק.. וכי ברשיעי עסקינן? (כלל תלמודי. לא עוסקים ברשעים.. מפני ש'ועמך כולם צדיקים'...) 

אז אנא ממך ומחברותייך נתחיל בחברה תהליך חדש שישליך את כל העמדות האלו המנציחות

את הבעיות ונתמקד בתקון בטוב בלי להיות עוורים כמובן.

גיט שבס!

אני מדברת על הרוב- העולם.

טוב וכדאי לנסות לשנות את העולם.

אך בואו לא נשלה את עצמנו שהעולם (במצבו הנוכחי) סולח ומוחל ושוכח כ"כ בקלות רק בגלל שנוח לחשוב ככה.

שבת שלום.

כולל אלו שכביכול פועלים עפ"י "העולם"

המציאות מתנהלת לבד.

האנושות מסגלת לעצמה התנהגות שתעזור לו להתמודד עם המציאות.

השני, וכך אנו יהודים לצריכים לפעול כל עוד אנו בטוחים שדבר מסויים הוא האמת, בלי לוותר.

האנוש(י)ות נכנעת למציאות האלוהית

בא שבת בא מנוחה

אם תבוא לך רווקה סבבה, אבל אם לא שמת לב זה אתה עם סטיגמות על גרושים.

שצריך לכתוב גרוש גאה כדי להבין שאין ממה להתבייש. אז אותו דבר לגבי גרושות. יש גרושות בלי ילדים,  למה אתה מתעקש על רווקות דווקא.

בתור יד שנייה, אתה צריך להיות הראשון שיבין את המצב ויהיה פתוח לרעיון. 

לרווק/ה יהיה יותר קשה לקבל את זה. לא שזה לא יכול לקרות. 

ועוד במיוחד בשיטת השידוכים זה לא משהו שיתקבל סתם כך. קשה לי להאמין שמישהי רווקה שפתאום מקבלת טלפון עם הצעה כזו ישר תגיד "וואלה נשמע מתאים" ולא משנה מהם מעלותיו הרבות.

במקום לדרוש מרווקות להיפתח לרעיון אתה הראשון שצריך להיפתח לרעיון וזה שאתה כל כך מתעקש על רווקה אומר לי שיש בזה משהו.

לא מבינה למה צריך להתווכח על זה, בסופו של דבר כל אחד מחליט כפי שהוא רואה לנכון. וזה בסדר. וזה בסדר גם לא להיות רווק מבוקש (כמו שאולי חשבת שתהיה אחרי הגירושים). אבל זה מה יש ותקבל את זה. זו המציאות.

אין סיבה לחיות באשליות ולתרץ את זה באמונה. תשלים עם המצב שלך והאחת הנכונה כבר תגיע

– בנוגע ללבוש אל תלבש משהו שלא היית לובש ביום־יום.

– בנוגע למה כן זה תלוי בבחורה ובנישה שלה יש כאלה שאוהבות לוק גלופות בלנדסטון ג'ינס יש כאלה שאוהבות יותר סולידי.

– לפיכך אם נפל הכותל האבנים והמקום של שניהם.

– לפיכך יש שתי גישות אפשריות, אחת פשוט תביא את עצמך השנייה תביא משהו נייטרלי סולידי לא שלוחי לא מאיים. אבל באמת נראה לי שאין בזה נכון או לא־נכון.

– בהחלט תבחר משהו נוח שלא יהיה לך חם או שתצטרך להתגרד כל־הזמן.

– לגבי מיקום קח אותה לציון ריש לקיש המקום הכי נידח במדינה כנראה.

– או לסרט טוב (הייתי ממליץ על "שואה" אבל תפנו לפחות תשע וחצי שעות)

סתם מה שאני הייתי מציע לך זה מקום נייטרלי שבו לשניכם יש אפשרות לבטא את עצמכם ולהתרכז אחד בשני. נניח בית קפה מסעדה קלילה טיילת פיקניק פארק יפה. שיהיה נוח לשבת וקצת להסתובב (אבל לא יותר מדי כי זה לא הכי נוח לדבר ולהתרכז בהליכה).

– לגבי טלפונים אני לא יודע מה זה אם אני צריך משהו ממישהו אני שולח לו מכתב בדואר.

– לגבי אוטובוסים נראה לי מספיק ללוות אותה לתחנה ודי מה עכשיו תשבו/תעמדו awkwardly חצי שעה באיזו תחנה כשיש שם אנשים (וגם אם אין).

תרומות בביט

אל תבוא עם חולצת גלופה בדייטים ראשונים גם לא בחול המועד, תבוא מכובד יחסית.

מיקום- עדיף בחוץ (במיוחד אם זה פעם ראשונה שלך) כדאי ליד מקלט אבל.

תלווה אותה לתחנה ולגבי לחכות תציע ואם היא תסרב אז לא צריך.

כדאי שתשתף אותה שזה פגישה ראשונה שלך, זה יוריד ממך מתח והיא תהיה פחות שיפוטית אם תעשה טעויות (:

בהצלחה!

וכדאי להביא שתייה.

בקבוקים נפרדים.

פשוט להביא את הגרסה הטובה ביותר של עצמך

ושיהיה בהצלחה🙌

אם יש עוד טיפים להוריד לחץ וכו' יתקבלו ביותר משמחה

ולגבי אותו הערב/יום אחרי - הבנתי שנהוג לשלוח הודעה/להתקשר לגבי הפעם הבאה או משהו כזה

מישהו יכול לפרט?😅

תזכור שגם היא לחוצה כי לא רק אתה נבחן אלא גם היא.(:

וה' מזווג זיווגים תשליך עליו, תכניס לך לראש שאתה בסה"כ עושה את ההשתדלות שה' ציווה עליך. אתה עושה מצווה. עם אפילו קצת מסירות נפש. וזהו תשליך לה'.

וזה מרגיע כי כרגע גם לא מצופה שתדע מי זאת אלא פשוט תכירו

עדיין אין מחוייבות משמעותית שתגרום ללחץ.

המחוייבות היא בעיקר לכבד ולבוא בטוב ;)

ויש אווירה של מתח שהיא מאוד טבעית, כי לא יודעים ב"ה מה קורה במחשבות של כל אחד. וגם לורח זמן לעכל, לא לנסות בכוח להגיד ישר שמתאים או שלא מתאים אלא לתת זמן. גם זמן אחרי הדייט לעכל, איך אתה מרגיש ומה אתה חושב.

לגבי ההודעה/טלפון יום אחרי - תחשוב שאתה בצד שלה, במידה והלך טוב - אתה תרצה להיות באוויר ולא לדעת לאיפה זה הולך? כמובן שלא.

בעיני, יותר הגיוני לשלוח הודעה לפני בשלב הזה כדי לרכך את העניין. עדיין יכולה להיות התרגשות.

להביא כיבוד (בקבוק שתיה- חדש כמובן, וחבילת עוגיות)

לגבי ליווי להציע ולראות מה אומרת

לגבי מיקום - לדעתי בפגישה ראשונה לרוב נוח בחוץ. אני כבר רגילה שלרוב לפני דייט ראשון בחור שאת אותי איפה נוח לי  להיפגש.

למחרת לשלוח הודעה מתי נוח לדבר ואז לפי השעה שתגיד להתקשר.

בהצלחה!

בעיקרון ממש ניסיתי לקבוע לאחרי פסח אבל לצערי לא התאפשר

מנסים לעבוד עם מה שיש לנו

היה נחמד ואתם רוצים להמשיך

השיחה לפני הפגישה מטרתה לקבוע יום וזמן לפגישה 

בדרך כלל אנשים אוהבים שמתעניינים בהם, בקטע אנושי פשוט שלהתעניין כי עומד מולי בנאדם.. כמו גם כחלק מההיכרות.

לגלות ולעורר סקרנות זה דבר טוב. 

משפחה תחביבים חתולים היפואלרגניים

לא חולצות גלופה לפני דייט רביעי

בפסח להביא שתיה בקבוק חדש וכוסות חדפ

להציע ליווי

היכרות טבעית ולא ראיון

תהיה נעים ואכפתי כמובן לא הצגה אלא שככה כל אדם צריך להיות...

אני בעד הכלל שאומר שאין כללים אפשר לזרום רק לא לעשות דברים משונים...

משונה זה הרבה פעמים לא רק המעשה אלא האופן שבו הוא נעשה...

והעיקר ליהנות...זה עיקר העניין בפעמים הראשונות ליצור חיבור, נעימות בצורה הכי פשוטה...

ואפשר גם לדבר על דברים רציניים אבל הכל לפי הענין זה גם חלק מהנעימות...

בהצלחה צדיק!

תזכור שאתה בא לפגוש מישהי נחמדה ככה"נ, שלחוצה יותר ממך. תחשוב על לייצר לה חוויה נעימה.

אם אתה כבר בזה, תנסה לנתב את ה"יראה" ליראת הרוממות מהמעמד, בדיקה של התאמה לבניית בית בישראל, זה מרגש.

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. 

מתחיל מהתחלה.

כמה מחשבות ודברים שעזרו לי

קודם כל, בהצלחה רבה!

תתחיל מתפילה. ככה פשוט. שב במקום שקט ותגיד לאבא שאתה רוצה להקים לכבודו בית, שאתה מכיר בכך שאתה לא יכול לבד ואתה מבקש ממנו עזרה. ספר לו מה חשוב לך, ספר את הפחדים והחששות, שתף בחוסר הוודאות. תבקש שיעזור לך שלא תבייש ולא תתבייש, לא תפגע ולא תיפגע. שיעזור לך לעשות סדר בראש.

מלבד החשיבות העצומה של תפילה, אמונה וביטחון, זה יוצר סדר, מה אני יודע, מה אני בטוח ובמה אני מהסס.

אתה גם יכול לשבת ולכתוב את הדברים.

ועכשיו לעולם הפגישות.

תחשוב על זה. יש מישהי, נשמה, שאתה אוהב, משתוקק. זה החצי הראשון שלך. אתה מכיר אותה מעולה אבל אתה לא יודע באיזה גוף היא, לא מכיר את התכונות הארציות שלה, וייתכן שזה לוקח זמן.

אז מה אתה עושה?

כמו שאמרו חכמים.

אתה מחפש את אבידתך.

מנסה לשחזר את הקשר הנשמתי לקשר בין גופים הנושאים את הנשמות בעולם הזה ומגלים אותן.

אתה לא מגיע לדייט ראשון מתוך מחשב 'אולי זו אשתי', ואז לחוץ כל הזמן לא לעשות טעויות. אתה מגיע להכיר בת ישראל נחמדה (פתאום הרבנים מרשים חברה). כמובן שהמטרה היא למצוא את אשתך, אבל תקליל את הלחץ, תבוא להכיר, אם לא יועיל-לא יזיק, לפחות בפגישות ראשונות.

ועכשיו מבחינה טכנית.

קודם כל, אין בזה תורה מסיני. תהיה אתה, מקווה שאתה אדם טוב...

בטלפון לפני אתה מציג את עצמך (היא יודעת שאתה צריך להתקשר), מוודא שנוח לה לדבר כרגע (כן, רגישות ותשומת לב זה תמיד חשוב, גם מחוץ לעולם הדייטים) מתאמים שעה ומקום, מתי נוח לה, איפה נח לה, כדאי לחשוב מראש על מקומות בסביבתה (לא רחוק מידי מהבית, אבל גם לא איפה שכל החברות שלה), אפשר להתייעץ עם חברים, אם היא לא תציע (מה שכנראה יקרה) תשאל אם פה מתאים או שם מתאים. תחשוב על מקומות שיהיו נוחים, שירותים בסביבה, מקלט קרוב, מקום פרטי *יחסית* לשבת, ומתאים למזג האוויר בשעת הפגישה. אם זה בסגנון שלכם-בית קפה וכדומה גם מתאים לחלק מהאנשים.

על הדייט עצמו. כמובן שיש פחדים. איך אני מעביר שעה וחצי-שעתיים עם מישהו שאני לא מכיר, ועוד בחורה?

אז ככה.

היא לא נושכת.

אמירה פופוליסטית מאד.

אני יודע.

אבל שמעת עליה דברים טובים בבירורים. כנראה שהיא נחמדה סך הכל.

כנראה שלא תראה את כל הנחמדות שסיפרו לך עליה מייד. לוקח זמן להיפתח.

אתה פוגש אותה, פונה אליה, מוודא שזו היא ומציג את עצמך (לאשר לה שזה אתה). כדי למנוע אי נעימויות ולתת לשניכם ביטחון שאתם לא מייצרים עכשיו פאדיחה שתסופר שנים קדימה/סיפור רומנטי על זוג שנפגש בטעות. אני מכיר כמה כאלה, זה מספיק.

אתה מספר על עצמך ומתעניין בה. טכני, איפה גדלת ומה עשית, מסלול החיים, ישיבה, צבא לא להתחיל מור"קים מהצבא אם זו לא כל ישותך. לו"ז כללי, משפחה, קצת על ההורים, קצת על האחים (אצל דוסים עם 4,000 אחים לכל אחד כבר העברת מלא זמן). מה מוביל אותך בחיים (אידאלים, לא שיעור באורות הקודש ג', נקודות שחשובות לך), תכניות לשנים הקרובות (ישיבה/צבא/לימודים/עבודה בחנות כפתורים) מה אתה רוצה לעשות בחיים (אפילו כיוון. אם יש). נושאים נוספים, עבודה, לימודים, סביבה חברתית, משפחה מורחבת, תחביבים, טיולים ושאר ירקות, מסגרות, מעשים ועניינים.

היא מדברת על החיים שלה. תהיה קשוב, אבל תוך כדי 'ומתוך כך' אתה יכול למצוא נושאי שיחה נוספים. כמובן, בלי לחתוך אותה.

תן גם לה לשאול שאלות כמובן.

כמובן הכל בצורה מתעניינת. אתה סקרן להכיר אותה, הרי שמעת כל כך הרבה טוב עליה מהחברה שבמשך רבע שעה סיפרה כמה היא כך וכך, ואתה רוצה להכיר את זומשכל זה סופר עליה, נשמע שהיא אדם טוב.

אתה לא חייב לעבור על כל הנושאים, פשוט לשוחח, להכיר את האדם שמולך.

זו אינה שיחת שיווק. אתה לא עסוק בלמכור את עצמך, אז אתה לא מתחיל לספר כמה אתה מוצלח בלהקפיץ בקבוק זכוכית 748 מ"ל על האוזן או שאר עניינים, בדיוק כמו שהיא לא מנסה למכור את עצמה תמורת שלשה גמלים.

זה גם לא מבחן או ראיון עבודה. אתה לא בודק אם היא מספקת.את הצרכים שלך/יודעת.לבדל קוסקוס בדיוק כמו אמא. אין שיפוטיות. באת לשמוע ולהתעניין, וכן לתת לה לשמוע עליך ולהתעניין בך.

פשוט מדברים ומכירים.

במהלך הפגישה אתה לא עסוק במחשבות 'מתאימה/לא מתאימה'. אתה פשוט מכיר בן אדם. תחשוב שנתקעתם יחד באוטובוס מאילת לקרית שמונה.

יהיה לזה זמן אחרי הפגישה.

ראיתי פה בעבר (אולי כשהייתי במצבך) שמישהו הגדיר את נושא הלבוש כ'מכובד לא חגיגי שלך' ואהבתי את ההגדרה. בחול המועד אפשר קצת יותר חגיגי, לא נראה לי גלופה אם זו אינה כל ישותך.

במהלך הדיבורים תפתח את הבקבוק שהבאת איתך (חדש כמובן), תמזוג לכוסוץ חד"פ בשביל שניכם. היא לא תעשה את זה לבד. היא גם לא תאכל מהעוגיות אם לא תפתח ותאכל בעצמך (וכולי האי ואולי). אתה לא בארוחת צהריים.

לגבי פסח, יש פה נקודה עדינה אם מה אוכלים, שים לב שאתה מביא משהו שהיא לא תגיד עליו (או תשתוק עליו) 'המנהג שלנו לא לאכול קטניות/לפתית/שרויה/עגבניות לא מקולפות/כשרות פלונית או אלמונית בפסח. משהו עם בד"צ עד"ח כנראה יהיה בסדר)

תזכור שהיא גם לחוצה. כתבו פה למעלה שהיא לחוצה יוצר ממך. אם זו לא פעם ראשונה/שנייה שלה לא בטוח, אבל בכל מקרה היא לחוצה, מתביישת כנראה, תהיה עדין וקשוב לצרכים שלה. אם אתם בחוץ והיא רוצה להיכנס לקניון לדוגמא, ייתכן וקר לה/היא צריכה שירותים. תשומת לב. זה לא הזמן להיות 'סייר' וללכת כל הדייט, או לרוץ מרתון. בקצב שלה.

כשאתה רוצה לסיים אתה מציע לה להתקדם לכיוון תחנת האטובוס/הרכב וכדומה, ומתחילים ללכת. אתה יכול להציע לה לחכות איתה לאוטובוס, זה לא קריטי, כל עוד אתה לא זורק אותה באיזה חור או באמצע הלילה.

אפשר לסכם לפני שנפרדים 'אז נדבר מחר בבוקר?', אם זה היה בבוקר אז אפשר גם בערב, אבל לפעמים לא יזיק לישון על זה לילה. אפשר גם לסיים בסתם 'אז נדבר' ובבוקר לשלוח לה הודעה מתי נוח לה לדבר. בכל מקרה, לא למרוח. בטח לא להיעלם. תחשוב עליה. היא מצפה לתשובה. היא במתח. כמוך, היא מפחדת מהטלפון הזה אבל רוצה להיות אחריו.

אתה לא מתקשר כשאתה מתלבט אם אתה רוצה להיפגש שוב. זה לא אומר שאתה לא מתקשר, ממש לא, אלא שאתה מחליט. אתה לא צריך להחליט שזו אשתך, אלא שאתה סקרן להיפגש שוב. זה הכל.

לא הצלחת להחליט? צריך עוד קצת זמן? אין בעיה. תעדכן אותה. אתה לא משאיר אותה באוויר, מתנדנדת כעלה ניסף, כעגונה באלמנות חיות. כן, הדימוי הזה רציני. היא תקועה, לא יודעת מה לעשות עם עצמה, היא תפוסה, לא יודעת מה לעשות עם הרגשות שלה, עיכוב כזה הוא ממש עינוי הדין. מי שלא מבין את זה שלא יתחיל לצאת בכלל.

קולמוסים ומקלדות רבות כבר נשברו על השאלה מה עושים אם מתלבטים, אני לא רוצה להיכנס לדיון. אומר רק שדעתי האישית היא שאם לא הרגשת סיבה מוחלטת לא להמשיך (התברר בפגישה שהיא חרשת-עיוורת-אילמת-טטרנית וגידמת ב4 גפיים וראש, או פחות מזה, מה שאתה מרגיש), שווה לתת צ'אנס נוסף. קח בחשבון שבהתחלה יש ביישנות וקשה להביא את עצמך (בדיוק כמו שלך קשה, ויותר מזה לבנות ישראל הצנועות, שביישניות הן. גם אם החברה אמרה שהיא לא ביישנית, לפגוש גבר זר זה שונה).

יש שיחלקו עלי, רבים עם נסיון רב (זה ייתרון? לא נכנס). מה נראה לך. בסוף לפגישה אתה צריך להגיע לא מתוך אילוץ כמי שנגזר גורלו, אלא מתוך רצון. רק כך אפשר להתקדם.

בשיחה, כמו בשיחה הראשונה, תוודא שנוח לה לדבר עכשיו (גם אם תיאמתם מראש שעה. אולי אחותה/חברתה לידה עכשיו). תשאל בקצרה מה שלומה ותעבור לעניין שלשמו הכנסתם- לומר שהיה לך טוב/נחמד/מה שהיה לך, ואתה תשמח/כמהה/רוצה/לא רוצה בשום אופן להיפגש שוב, וכמובן לשאול מה היא חושבת.

אם אתה לא רוצה, אתה לא צריך להביא לה שהפזילה שלה מפריעה לך או שהפריע לך שהיא לעסה מסטיק כל הפגישה. פשוט לא הרגיש לך מתאים. אם זה משהו שאתה חושב שהיא יכולה לשפר וכדאי שתיזהר ממנו כשתפגש עם בחורים אחרים, אתה יכול להעביר לה בעדינות מסר דרך השדכן.

אם לא מתאים לה, היא לא חייבת לך הסברים, אם זה לא היה קשר חזק וארוך. פשוט לא, לא צריך להיפגע מזה.

כמובן, אם נגמר, אתה לא זורק וממשיך. אתה מקדיש רגע וחושב לאיזה חבר היא יכולה להתאים. אולי עוד יצא משהו מהפגישה שלכם. לא, זו לא פאדיחה. זו מצווה גדולה.

אם היא אתם מעוניינים להיפגש שוב, אתם צריכים לסכם שוב על זמן ומקום, לדבר ולדבר, מצטרף נושא שיחה חשוב- מה איך היה לה ביום/יומיים/שלשה מאז הפגישה הקודמת.

ודו"ק ואכמ"ל.

נקודה נוספת ששכחתי להתייחס אליה.

אפשר לומר שזה דייט ראשון שלך. זה יקל עליך את המשחק של 'המקצוען', וייקל עליה לקבל טעויות (אין כך כך דברים שהם טעות מוחלטת, שתם דברים קמת צוזרים/לא מקובלים. נגיד אם תציע לה נישואין בסוף הפגישה). היא תבין שהיא צריכה להיות שותפה פעילה יותר ממה שהיא רגילה כדי להמשיך אם אתה נתקע.

אני לא חושב שזה קריטי.

בדיאטה הראשון שלי לא סיפרתי. האמת שתכננתי ולא מצאתי מקום מתאים להכניס את זה. זרם מצויין גם בלי,ופשוט המשכתי. לפני שנפרדנו היא שאלה אותי אם זו היתה הפעם הראשונה. לא שהיא היתה מנוסה מאד, אבל מריחים.

אין עניין להסתיר את זה. אין גם חובה לספר, מה שנראה לך מתאים. העיקר לא לשק לעולם, קשר חייב להיות מבוסס על אמון.

ראיתי שכתבו אחריי שלדבר על אחים זה לא עיסוק באדם.

ראשית, אני חושב שאצל רוב האנשים האחים והסביבה הקרובה היא חלק משמעותי.

בנוסף, אין לי עניין לצאת מהפגישה הזו רק עם מידע יבש על הצד השני,  מה היא עושה בין 17:00 ל17:30 ביום שלישי שחל בשבת חול המועד צום גדליה. אני רוצה לנהל שיחה. לא משנה על מה.

כך גם בפגישות הבאות. אפשר לדבר על פוליטיקה, עכבישים והשפעת קרני האור על קרני התיש, המטרה היא לבנות קשר, וזה נעשה ע"י שיחה. נכון שהקשר מתחזק בעיסוק בנו, אך יסודו הוא פשוט תקשורת, יצירת שפה משותפת ותחומי עניין משותפים.

בפגישות הראשונות, ודאי הראשונה, זה יותר גישוש סביב הייתכנות הבסיסית להמשך הקשר (עד 'דרכינו לאן), ולכן הגיוני שיהיה יותר עיסוק בהיכרות טכנית, אך אפשר לסטות מהנושא ולעסוק בדברים אחרים, שהם לא סתם שיחה בטילה, בזבוז זמן וביטול תןרה, אלא בניית קשר בצורה בריאה.

ועוד נקודה חשובה.

פתחתי בתפילה. אסיים בעניין קרוב.

אתה עושה את ההשתדלות שלך, אתה רוצה להקים בית לכבודו, עוסק במצווה הזו, אולי הכשר מצווה (או הכשר להכשר, מחלוקת ראשונים ואכמ"ל), אתה מבקש לבנות לו דירה בתחתונים, וה' הטוב בעיניו יעשה, וישלח לך בסייעתא דשמייא את המיועדת לך מששת ימי בראשית בקלות ובמהירות, בנחת, בשמחה ובבהירות.

אבל הוא לא חייב לך כלום. הדרך יכולה להיות מורכבת, פחות או יותר חלילה. יכולות להיות התדנדויות, אכזבות וכאבים. אתה רוצה לעשות רצונו. היא לא רוצה להמשיך? לא בזבזת את הזמן. עשית השתדלות. זה רצונו ממך.

בברכת דרך צלחה.

אח לדרך. 

יש לי מטרה להכיר קצת יותר אם מי שעומד מולי. בד"כ פרטים טכניים ידועים מראש.

כשחוזרים בפגישה על פרט טכני, נגיד אני לומד בישיבה X - אשאל שאלות על הבחירה שלו בישיבה הזו. למה בחרת דווקא בה? האם התלבטת בינה לבין ישיבות אחרות? וכו'.

במשפחה אנחנו לא בוחרים, ולכן זה בעיני פחות משקף את האישיות. אם המשפחה רלוונטית לדברים אחרים - נניח בחרתי בישיבה כי אבא שלי\אח שלי למד בה - אז זה כבר לא משהו טכני, וזה שייך לשאלה אחרת.

בעצם - אני מנסה להעמיק את השיח. ולהעמיק לכיוון של יחס עם ההורים\אחים - לא נראה לי מתאים בהכרח בשלב הראשון.

גם כך שני הצדדים מרגישים ריחוק בגלל שזו פגישה ראשונה. קשה להיפתח, ורגש משמעותי כנראה לא יצא מזה.

אני מייצר בסיס להעמקת השיח בעתיד. אם אכיר את סביבתו של השני אוכל להבין טוב יותר את עולמו ואת התנהלותו בו. נוכל לנהל שיח שוטף, בו לא כל מושג שיוזכר, בתוך סיפור פשוט של חוויה, מה היה אתמול או לפני שנה, יצריך לעצור בשביל הבנת המושג, האישיות או המסגרת.

שפה משותפת.

כשהיא אומרת 'שמואל' זה אחיה הגדול, והוא באילת לא כי הוא בחופשה אלא כי הוא במילואים. כשהוא אומר 'שושי' ומספר מה היה לה בבית חולים, היא לא קיבלה התקף לב אלא ילדה.

נראה לי בסיסי.

אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?

בחול המועד, אני מצפה שבן אדם ילבש את מה שהוא לובש בחול המועד.

לא בחול המועד, יש ציפייה ללבוש מכובד. תלוי גיל ושלב בחיים, חולצות גלופה לא נחשבות מכבדות - אבל אם אתה מרגיש שזה כל זהותך, לא הייתי אומרים לך לשנות. מה שכן, אולי זה כן השלב בחיים לעבור משלב 'נוער' שבו מקובל ללכת עם גלופה, לשלב 'מבוגר' שבו זה לא מקובל (באירועים רשמיים).

מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?

מה שהיא ואתה מעדיפים. בעקבות המצב הבטחוני - הייתי דואגת למקלט\ממ"ד נגיש. לגבי עוד אנשים - בהחלט. יש עניין הלכתי של ייחוד, אבל גם מעבר לזה - לא נפגשים בפינה אפילה שמבודדת מהציבור. כדאי לדעתי להיפגשת במקום שבו נוח לשניכם, שתרגישו בנוח להקשיב ולדבר - כלומר לא רועש מידי. אבל גם לא שקט מידי. לא מרכזי מידי, כי אתם רוצים להתמקד אחד בשני ולא בחבר שלך מהתיכון שבדיוק עובר בסביבה.

וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?

חובה! לדעתי, חובה עליך ליצור קשר איתה בתוך 24 שעות, ואנחנו מדברים על ערב חג. בהנחה שלא היה משהו קטסטרופלי, או שאתם ממש לא בכיוון, אמור להיות דייט שני. ולכן, בתור אתה, הייתי שולחת הודעה למחרת בבוקר, שמביעה את הרצון לדבר, אבל עם ההבנה שערב חג יכול להיות לחוץ - ולשאול אם יש לה זמן לשיחה קצרה בערב חג או במוצאי חג. אם היא לא זמינה לשיחה - אז להתכתב.

אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?

תציע לה. 

בסופו של דבר זוגיות זה תקשורת, ויש בנות שיעריכו את זה וירצו, ויש כאלו שזה דווקא ירתיע אותן, או שחושבות שזה שלב מוקדם מידי בקשר לדבר כזה.

באופן כללי, אל תניח דברים - אלא תשאל אותה להעדפותיה.

בעיני, הכי טוב לדבר -

לשתף שזה הדייט הראשון שלך. להגיד שאתה חושש. שאתה לא יודעים מה אמורים לעשות ועל מה אמורים לדבר. בעצם לדבר על החששות האלה. זה נראה לי מקום טוב להתחיל ממנו. לשאול אותה אם גם היא חוששת.

בניגוד למה שאחרים אמרו, אני לא אוהבת חקירות שב"כ בדייטים. מה אכפת לי כמה אחים יש לו ומה הם עושים? איך זה עוזר לי להכיר אותו? בעיני דייט ראשון זה לפתוח צוהר לעולם של השני. לראות אם הוא מקשיב, אם הוא פתוח לדעות אחרות, מה מעניין אותו, מה הוא עושה עם הזמן שלו - הרי בסופו של דבר אנחנו מספרים על עצמינו - מה ואיך אנחנו בוחרים לספר. האם הוא מתעניין בי ובעולם שלי? הוא מראה כבוד והערכה כלפיי?

כל בנאדם הוא עולם ומלואו, ואפשר לנהל שיחה מרתקת - אבל לא תמיד זה קורה. לפעמים הדברים קצת יותר קשים ומורכבים, ויכול להיות צריך עוד זמן, ולכן לדעתי נכון לצאת מינימום לדייט נוסף.

בהצלחה!

פחות עקרוני. אפשר גם חצי שעה או שלוש שעות.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.