אני לספר רק על עצמי ידעתי 
א. אני לרוב עושה מבחנים עם ריטליןו, לפעמים גם לומדת איתו- אבל משתדלת פחות כי הוא מציק לי 
, היו מבחנים שעשיתי בלי ריטלין והיה לי קשה- כי ראיתי איך אני מסוגלת עם הריטלין (שהקפיץ לי את הציונים ב60 נקודות בממוצע!) ופתאום בלי זה מוזר
ב. תלוי בך, ליח אחרי שפגה ההשפעה של הריטלין לרוב כמה שעות אני לא ככ מצליחה לישון ומרגישה רע וכו', אבל זה תלוי בך, 10 מ"ג נראלי לא אמור להפריע כ"כ, אבל שוב- זה תלוי רק בך
ג. ההנחיה בארץ היא לא לתת לילדים כל הזמן (לפעמים בשבת לא לתת, לפעמים בחופשות, תלוי), בארה"ב מי שמתחיל עם ריטלין- נשאר איתו לכל החיים... אבל זה לא אמרו להיות מסוכן
אין הוכחה לכך שמטופלים עם ADHD מתמכרים לריטלין, או שהם נוטים להתמכר לסמים או לתרופות בשלב מאוחר בחייהם.
[אני לא יכול להתחייב לנכונות הדברים, אבל זה נראה לי מקור די אמין].
כמו שכבר אמרו פה, זה בעיקר תלויי בך.
ההשפעה של הריטלין על פעולת הניאוטרנספורטרים [נכון מילה מגניבה?
] במוח שווה אצל כל בני האדם.
אבל התרגום של זה להשפעות בחיי היומיום שונה אצל אנשים שונים..
לא מתמכרים לריטלין. זה לא חומר פסיכואקטיבי כמו סמים.
אבל בהחלט אפשר להתרגל לריטלין.
לפעמים אחרי שמתרגלים להעזר בו, מגלים שבלעדייו עוד יותר קשה. [ממש כמו שמסתדרים נהדר בחיים עד שעושים משקפיים, אבל אחרי זה כל עלייה של חצי מספר כבר מפריעה..]
תופעת הלוואי של קושי להרדם היא רק אחת התופעות של ריטלין. שווה לבדוק את זה.. יש כאלה שגם אם לוקחים בבוקר לא נרדמים בלילה ויש כאלה שגם שעתיים אחרי שלקחו כדור אין להם בעיה להרדם. פשוט מנסים
[עוד תופעת לוואי של ריטלין היא תחושת עייפות. כשזה בא ביחד עם קושי להרדם זה ממש מחרפן]
לא מסוכן לא לקחת בקביעות. יש כאלה שאומרים דווקא לא לקחת על הזמן, רק רק רק כשממש צריך.
כדי לא להתרגל לזה. כדי להמשיך לפתח כלים להתמודדות בלי זה.
אני די בטוחה שבעלי סובל מADHD.
הוא לא מצליח להתרכז ליותר מדי זמן, המחשבה שלו לעיתים מתפזרת לכמה כיוונים, ותפוקת העבודה שלו לא הכי גבוהה
הוא גאון, וזה מחפה מאוד על הכל, כי הוא מצליח להסתיר את זה, אבל מי שמכיר מקרןב שם לב (הוא ניסה לפתוח פם את הדלת עם השלט של הרכב..)
לאחרונה נהיה לו הרבה עומס בעבודה, והוא מרגיש שהוא לא מספיק ממצה את היכולות שלו
מחפשת בשבילו פסיכיאטר, אפשר גם פרטי, שיתן לו כדור שיוכל לתת לו קצת פוקוס בחיים
אשמח ממש להמלצות!!
תודה
דבר שני, אם יש תור קרוב לנוירולוג של הקופה אפשר לבקש ממנו. הרבה פעמים נותנים בלי בעיה.
בעיקרון מי שמורשה לרשום כדורים לקשב וריכוז זה נוירולוג או פסיכיאטר, ולאחר שיש מרשם קבוע רופא המשפחה יכול לחדש לך אותו מדי חודש בחודשו.
אנחנו מהמרכז, ובגלל שזה נהיה לנו דחוף אנחנו מוכנים גם לנסוע רחוק
התור הקרוב בקופה הוא לעוד 3 חודשים
מה שכן, חשוב לי ללכת למישהו שיתן לי מענה תרופתי, ולא ינפנף ב"זה שום דבר"
אפשר לקבוע דרך כללית/מכבי/מאוחדת איפה שאתם
קרובות באיזורים יותר פריפריאליים
שלום,
אני רוצה לפתוח פורום סגור לאנשים שמתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, יש לזה ביקוש? הייתם רוצים להצטרף?
אפשר גם במסר/ש"א.
וואלה.. מעורר מחשבה...
והפורום הזה באמת נראלי לא פעיל וחבל....
הרגשתי שיש לי קושי מסויים בלימוד, בעיקר בלימוד גמרא, ורציתי לברר אם זה דבר נורמטיבי או שזה נובע מקו"ר, אז אשמח לשמוע (לקרוא..) חוות דעת...
כשאני לומד, בעיקר גמרא אבל גם לימודים אחרים, אני צריך ממש ממש להתאמץ כדי להתרכז! אפילו אם אין רעש ושום דבר, פשוט כדי להבין מה אני קורא! זה לא משהו חריף, פשוט מקשה...
ככה"נ אין לי קו"ר, אפילו עשיתי אבחון ויצאתי עם קשב טוב, ובכל זאת אני לא לגמרי בטוח.... לפעמים אני קורא ד"ה ברש"י ארבע פעמים ומגלה שלא שמתי לב למילה ממה שקראתי, לקח לי ללמוד דף גמרא רש"י אחרי שכבר למדתי אותו כמה פעמים, שעתיים וחצי! דף פשוט יחסית, וזה היה כמעט אך ורק לקרוא ולהבין, פשוט כל משפט כמה רגעים הייתי צריך "לתפוס את עצמי" שוב ולהתרכז. ואני לא ברמה של מתחיל...לומד הרבה זמן...
וזה ככה בכל דבר שאין בו סקרנות, אם זה משהו חדש ומעניין וקל להבנה אז הסקרנות עוזרת לי להתרכז ולרוץ, אפילו שעות רבות, אבל בחזרות וכאלה... ובגמרא גם לימוד ראשוני...
אני יודע שללמוד זה קשה ויש עמל תורה אבל התלבטתי אם זה נובע ממקום אחר, ונראה לי שכן... זה לא המאמץ להבין, זה מאמץ גדול לשים לב מה אני קורא, להתרכז... זה נשמע מוכר למישהו?
חשבתי אולי יש איזו נקודה מסויימת שלא בודקים באבחון רגיל ואולי זאת הבעיה...
יש עוד הרבה דברים שיכולים לגרום לזה, אני ממליץ לעשות אבחון פסיכודידקטי, הוא הרבה יותר מקיף ומתייחס לכל קשיי הלמידה, הריכוז והחשיבה
שהכדור מפריע לו לכוון בתפילה?
שהייתי צריכה להחזיק את עצמי שלא להירדם,
אבל אם זו התחושה- כנראה שצריך להחליף כדור.
כדור אמור לעזור להתרכז, לא להפריע.
היא ממש מגניבה- כאשר יש מחסור בדופמין והורמונים נוספים, היא מאיצה את ייצורם,
וכאשר יש עודף- היא מונעת מהם להיספג במוח.
