אתגרים...אור היום

ברוך ה', יש לנו שלוש בנות, בת 5, בת 3 ובת שבעה חודשים, שנמצאת איתי בבית. ככל שהקטנה גדלה, ככה הטיפול בה נעשה יותר מאתגר. היא כרגע זוחלת לכל מקום בחופשיות, וגם נעמדת ליד רהיטים (אין איך לעצור אותה... אוהב). המצב הזה יוצר כמה קשיים בהווה, אז רציתי לשאול:

1. איך עושים עוד דברים בבית כשהקטנה ערה? אני מרגישה שהיא צריכה השגחה מתמדת, כי היא מועדת למעוד ונופלת לפחות פעם ביום על הראש.

2. איך מצליחים לתת זמן גם לאחיות הגדולות יותר? קשה לי להתפנות אליהן, וגם ככה הזמן שהן בבית מדי יום (וערות) הוא לא ארוך.

3. איך להגיב כשבת השלוש מעירה את הקטנה בגלל שהיא צועקת בחדר השני? ואיך להגיב כשהיא מושכת אליה את הקטנה וגורמת לה לבכות, אחרי שהייתה רגועה?

4. איך להגיב לעלבונות של הבנות (ביקשתי מאחת מהן שתבחר לקטנה בגדים ואמרתי לשניה שהיא תבחר לקטנה בגדים- מחר, והיא נעלבת בכל זאת. האם לצפות לבגרות מסוימת, או להיות יותר במקום האמפטי והמבין, או גם וגם).

 

אה, עוד פרט קטן- הקטנטנה לא אוהבת זרים, ובוכה אצל בייביסיטריות.

 

אשמח לתשובות ורעיונות . תודה רבה!

אני לגבי הסעיף הראשוןאנונימי (2)

אם את יכולה מנשא -תשתמשי בו לפחות בחלק מהזמן.

 

אם היא עלולה למעוד בלי השגחה צמודה, הייתי מארגנת לה לול באמצע הבית לחלק מהזמן - כשאת לא יכולה להיות צמודה אליה.

זה כנראה שלב זמני מאוד בעז"ה - היא תלמד לעמוד יציב ולא תצטרך השגחה צמודה, אבל בינתיים, אי אפשר שהיא תיפול על הראש כל כך הרבה. לא טוב.

יש לי כמה אבל אני באמצע השניצל...בת 30

רק לגבי ההערה של הקטנה בגלל צעקות.

גם אצלי הילדה בת החמש צועקת הרבה. ככה היא, יש לה רמקול בגרון באופן טבעי.

אין יותר מדי מה לעשות חוץ מלהסב את תשומת ליבה לענין, ואם היא צועקת להרחיק אותה. נראה לי שזה גם ענין של הצבת גבולות. עכשיו לא צועקים נקודה.

גם לי יש בת שלוש שמציקה בצורה מתעללת בקטנטונת בת חודשיים וחצי. זה לא בכוונה, אני בטוחה. זה מתוך אהבה וחוסר יכולת לווסת את העוצמה של הליטוף או המשיכה. ושוב- ללמד אותה, להרחיק אם זה עובר את גבול הטעם הטוב ולהזכיר לה שוב ושוב שרק העדינות. אל תדאגי, ילד שלישי מפתח חסינות מהר מאוד....עוד כמה חודשים היא תרביץ בחזרה ואז יסגרו כל החשבונות...חיוך

מוסיפה: (השניצל מוכן)בת 30

איך לעשות דברים בבית? או כשהיא ישנה או כשהיא במנשא או לתמרן כל הזמן. אין יותר מדי אפשרויות. לגייס לטובת התקופה הזאת את המתכונים המהירים והפשוטים ולשמוח שאלו הצרות שלנו חיוך

 

זמן לאחיות: יש דבר שנשמע מאוד פשוט אבל קשה ליישם אותו, ועם זאת הוא המפתח בעיני לפתרון של הרבה בעיות ולמניעה של בעיות חדשות: זמן אישי עם אבא, זמן אישי עם אמא לכל אחת. לכל אחת ביום ובשעה קבועים עד כמה שניתן.

זה קשה להכניס את זה ללו"ז, גם לי זה עדיין לא מסתדר אחרי הלידה ובינתיים רק בעלי לוקח אותם מדי פעם לזמנים אישיים. זה כ"כ חשוב. כ"כ חשוב שילדה תרגיש שעכשיו אבא או אמא רק שלה. אפילו אם זה חצי שעה או פחות- עצם העובדה ש100% של תשומת הלב מופנית אליה זה עושה הכל. אפשר לדבר, אפשר עם הגדולה ללמד אותה לרקום, או לשחק משחק או לספר סיפור, או לטייל בחוץ או לשוחח על מה שהיה בגן או להכין עוגיות ביחד- וכיד הדמיון הטובה.

 

ועוד רעיון לגבי הקדשת הזמן. נראה לי שהענין הוא לאו דווקא הזמן אלא תשומת הלב וההרגשה ש"אמא רואה אותי". ואת זה אפשר לתת להן די בקלות. מספיק שאת מתיישבת איתן ליד השולחן ומציירים ביחד ציור, או שתוך כדי שאת עושה משהו את פשוט מדברת איתן ואולי מסבירה להן מה את עושה, או כל דבר אחר שבו את בעצם נותנת להם את עצמך. גם לשתף אותם במה שאת עושה אפילו להגיד "מתוקה, תסתכלי בחלון ותגידי לי אם יש עננים. כן? יש? איזה צבע- לבן או אפור? אפור? זה סימן שעוד מעט ירד גשם, בואו תעזרו לי להכניס את הכביסה מהר מהר שלא תירטב". וכד'

 

כדאי גם לנצל שבתות שבהן את איתן הרבה- לראות יצירות מהגן, לדבר על דברים שלמדו, לשבת בנחת ולספר סיפור, לשחק משחק וכד', וגם- לשתף אותן: שיערכו את השולחן, שיביאו לך ירקות מהמקרר לסלט וכד'.

 

לגבי ההעלבויות- מן הסתם הן נובעות מסוג של קנאה ותחרות שיש ביניהן. מה שיש לה- גם אני רוצה. "למה היא"????השאלה הנצחית. לדעתי דרך האמצע היא הכי טובה- לגלות אמפטיה "אני רואה שגם את מאוד רוצה" אבל לא לתת להן לנהל אותך במובן הזה שכל פעם את צריכה לתת לשתיהן מה שהתכוונת לתת לאחת. כן הייתי מונעת מצבים כאלה ומראש קונה או מכינה דברים בזוגות (מה שקונים- בדר"כ לשתיהן) אבל לא הכל. לשאלה המנצחת "אבל למה לה יש???"  אני עונה לפעמים "את רוצה שכשהיא תהיה חולה גם את תהיי חולה? שכשיברח לה פיפי בלילה גם לך יברח? כל אחת היא ילדה בפני עצמה".  ודברים כמו שתארת עם הבגד- קביעת תורות יכול להיות כלי עזר. גם בדברים כמו מי יושבת ליד אמא בארוחת צהריים, מי מביאה טיטול לתינוקת, ושאר דברים כאלה.

צריך לזכור שלמרות שהן  הגדולות בעצם הן קטנות....וכך להתייחס אליהן, בלי לצפות שיבינו מעצמן או שיוותרו כל הזמן מעצמן.

תודה על הטיפים! ayeletb9אחרונה
אני עוד לא שם אבל בעז"ה מקווה לזכור.
יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך