אם מפריע לך ואתה גם מרגיש שהיא תסכים לשמוע ואולי אפילו להשתנות, אפשר לומר בעדינות שאתה מעדיף חצאית יותר ארוכה וכדו'. ותשמע מה היא אומרת על זה.

לפעמים מדובר בהרגל מסויים ו/או חוסר ידע וכו'.

שמעתי סיפור שבחור אמר משהו כזה וכבר בפגישה שאחרי הבחורה הגיעה יותר צנוע.

בהצלחה.

גם אם זה לא עיקר הדין (וזה בכלל לא פשוט שזה כך), ברור שזה יותר מהודר, יותר מידת חסידות וממילא "דתי יותר".

אני חוזר שוב: יש כאן סוגיא ה-ל-כ-ת-י-ת שנידונה בפוסקים. אם יש לך משהו לחדש בנושא, את מוזמנת. אם לא - צאי ולמדי. את יכולה להתחיל עם הקובץ שקישרתי אליו למטה.

מה הקשר לדעות?

להשמיע דעות בנושאים הלכתיים, בלי להכיר את הסוגיות ואת המקורות - זה בדיוק דיבור באוויר.

הדיון כאן הוא מעבר לעניין הנקודתי של פותח השרשור.

סליחה שאמרתי לך את האמת בפנים בצורה בוטה. חשבתי שזה יועיל ומסתבר שטעיתי. אני מקווה שבכל זאת תחשבי על הדברים ותעדכני את התפיסה שלך ביחס להלכה.

ולהתמקד בהודעה אליה אני מגיב. מודה באשמה, אם כי אני לא בטוח שזה טעות בהכרח. בד"כ כשאני שם לב שזה קרה אני מבהיר שדבריי מוסבים על הודעה מסויימת ולא על נושא השרשור המקורי.

אם לזה התכוונת - אז מצויין. ואם התכוונת שהוצאתי את דבריה של לולי הקטנה מהקשרם, לא ברור לי למה אתה מתכוון ואשמח שתסביר לי. היא אמרה אמירה כללית והחלטית על כך שאורך החצאית לא מצביע על ניהול אורח חיים דתי יותר, והעמדתי אותו על טעותה על סמך מקורות. שים לב שלא דיברנו על יראת שמיים, אמונה או שאר דברים שבלב, אלא אורח חיים דתי, שהוא משהו חיצוני יחסית וניתן לצפייה והגדרה.

זה יכול אחר כך להזקף לחובתך.

לומר שזה דבר שחשוב לך אבל לא היית פוסל על זה

ואם בעה"י וזה ימשיך להיות רציני עם הזמן זה יבוא לה

אם זה לא קריטי לך 

כמה זה חשוב לך

מאיפה זה נובע אצלה

מומלץ לפתוח את הנושא כנושא לשיחה, צניעות, לבוש וכו' - קודם כל זה נושא מעניין שיעזור לך להכיר יותר את העולם

שלה, לראות משהו שהוא מעבר לעולם שלך, משהו שאתה לא יכול להתחבר אליו באופן אוטומטי, וזה גם יפתח בינכם

את השאלה- לאיפה אני הולך עם זה. מה הכיוון שלי. גם תכירו יותר טוב, גם תוכלו לשתף אחד את השני במשמעות של

הדבר בעיניכם- כמה זה חשוב או לא חשוב, מה זה גורם לכם להרגיש וכו'

והכי חשוב- תוכל לדעת מה הכיוון שלה בנושא הזה.

חשוב במהלך הדיון להיות פתוח ומכיל לרגשות שלה, זה נושא רגיש ופגיע אצל בנות רבות, לא לבקר או לשפוט ולא לדבר

עליה באופן ישיר.

בכל מקרה- גם אם היא תאמר לך, שהיא מאוד רוצה להתחזק בזה וזה פשוט קשה לה, אתה מתייחס אליה כאילו היא לא

הולכת להשתנות. זה מה שיש וזה מה שאתה מקבל, השאלה היא שאלה לעצמך- האם אתה מוכן לחיות ככה?

האם אתה מוכן שזאת תהיה אשתך?

אם אתה יכול לראות את אשתך ככזאת, מצויין -הרווחת מישהי שטוב לך איתה, שטוב לה איתך. אם יום אחד היא תשתנה, בין אם זה בגלל ההשפעה שלך ובין אם לא, זה רק ישמח אותך, אבל זו לא דרישה שלך.

אם לא- אתה יכול להסביר את זה, "לי מאוד חשוב צניעות כזו וכזו", ולתת לה להחליט מה היא רוצה. רוב הסיכויים שאם

תתנה את המשך מערכת היחסים בצניעות היא לא תרצה להמשיך במערכת זוגית כזו.

מכיוון שאתם בקשר מאוד התחלתי - כאן מגיעה השאלה של מאיפה זה נובע אצלה-

אם אתה מוכן להמשיך לצאת-

אם יש לה אנטי נגד זה, ונגד המחשבה שאורך החצאית חשוב- זה מה שיש ועם זה תחיה. לא רלוונטי לחכות לדבר

על זה בהמשך.

אם יש לה רצון להשתפר(למדת את זה מהדיון) אז אתה יכול לספר לה כמה חשוב לך צניעות ואורך של חצאית, בלי

לבקר אותה, ולהמשיך לצאת, כשתגיע למקום יותר רציני ובשל- אתם יכולים לנסות להגיע לפשרה, איך חיים עם השוני

ביכולת\חשיבות.

אם לא- אז תוותר.

רק הייתי מוסיף שתשוחח על כך עם הרב שלך מהישיבה או הרב של המשפחה כדי לשמוע את חוות דעתו. יש בכך תועלת מכמה היבטים.

הערכה שלי שאם תנקוט בגישה שמתן הציע, לא רק שתבין מיד שאין לך ממה לחשוש בשיחה, אלא זה יהיה אחד הרגעים המכוננים שלך בשידוך הזה. יצא מכך לשניכם הרבה תועלת במיידי ובטווח הרחוק.

בהצלחה ובשורות טובות

מסתבר שזה כן חשוב לו, אם הוא שואל על זה כאן.

ומסתבר שזה לא חשוב לו עד כדי לפסול על זה בבירורים.

וכן, ראוי יותר ללכת עם חצאית ארוכה. זה שאין בכך חובה (לדעתך, שיש לה כמובן על מי לסמוך) - לא אומר שזה לא ראוי יותר. זה כן מדד לדברים מסוימים.

יש פה אדם שביקש עזרה. אם את לא רוצה לעזור - לא צריך! אבל לא צריך לפסול את התחושות שלו בגלל שאת לא מסכימה איתן.

בנחת... 

כל אחד והרצונות שלו... הוא לא קבע, הוא אמר מה הוא רוצה.

אני בטוח שאם היית פורסת בפנינו את כל הציפיות שלך מבעלך שיחיה הן לא היו מוסכמות על כולם, ואפילו היו ממש טיפשיות לדעת אנשים מסוימים.

את לא מאפסת אותו אלא רק מרחיקה אותו מההודעות שלך...

ארוך. 

זה לגיטימי להעדיף סגנון לבוש מסויים

כמו שזקן לא מעיד על אדם שהוא יותר דוס ויש שיעדיפו בכל זאת זקן

כי זה מראה דוסי,

הוא אוהב את הלוק הדוסי או הסופר דוסי, הגיוני מאוד. 

לפי הגמרא וכל הפוסקים צריך לכסות את השוק. יש הבנה מוטעית בדעת המשנה ברורה, כאילו הוא טוען שהשוק שהחלק העליון, שזו סברא שנפרכת מהמון גמרות ופסקי ראשונים.

ראי דיון באריכות על העניין:

http://www.keter-malchut.co.il/BigdeyTifartech.html

שימי לב לולי הקטנה, למרות שאני בת ואני הולכת עם חצאית עד הברך בגלל שלדעתי זה יותר יפה, הייתי מעדיפה והייתי שמחה לו היה לי האומץ, היכולת והרצון ללכת עם חצאית ארוכה, למה? כי זו ההלכה, אז בינתיים זה קשה לי לקיים את אותה הלכה אך מקווה שבהמשך יהיה קל יותר.

אז על פי ההלכה "שוק באישה ערווה"-הווי אומר שאסור לראות את השוק של האישה, ועם מעט ידע באנטומיה אני יכולה לומר לך ששוק זה החלק שבין הברך לקרסול. אז אמנם יש מחלוקת בין הפוסקים האם צריך לכסות את החלק הזה רק בגרביים או שיש צורך גם בכיסוי של חצאית, אך המהדרין ילכו עם הפוסקים הקובעים כי יש צורך לכסות את החלק הזה בחצאית. ועל כן, אין כאן רק עניין של מפריע אלא יש כאן גם עניין של הלכה ואפילו שרוב הבנות לא מקיימות את ההלכה הזו היא עדיין קיימת ואשריה של מי שהולכת על פיה ואשריו של מי ששואף לאישה כזו. אז בבקשה ממך גם אם לדעתך זו שטות להתייחס לעניין "הפעוט" הזה, עדיין אין זה אומר כי זו שטות ואין זה אומר כי זה שולי וזניח. וגם אם לדעתך אין להתייחס לנושא הזה בעת בחירת בת זוג לחיים זו דעתך בלבד, וזכותו של כל אחד לשים דגש על הדברים שחשובים לו.

ובחזרה לפותח השירשור, לא חושבת שכדאי לך להעיר לה על כך עכשיו שעדיין הקשר עדין ולא יציב, אלא רק בשלבים מתקדמים יותר כי יש חשש שהיא תפגע.

בהצלחה!!!

ניק בשם לולי הקטנה תוקפת. 

זה פשוט אירוניה במיטבה. 

(: 

היא לא חייבת לך כלום כל עוד לא התחתנתם... (גם אח"כ זו שאלה איך ומה עושים)

תספר לה מה אתה אוהב בלי קשר אליה ואם היא תרצה היא תחליף ואם לא, תחשוב כמה זה קריטי לך באמת...

(אני שמה חצאיות אמצע ואם בחיר ליבי יאמר לי שהוא מעדיף ארוך, ברור שאבוא לקראתו, אבל זה רק כי הוא יהיה בחיר ליבי וכנראה שהוא ידע להגיד לי את זה נכון בלי לחשוב שאני חייבת לו משהו...)

בהחלט לא הרבה, ולא מחויבות עמוקה כמו זוג נשוי, אבל בהחלט יש מחוייבות מסויימת החל מההסכמה להיפגש (אותה מחוייבות שמחייבת את הבחור לא להתעכב עם השיחה הראשונה), והיא הולכת ועולה ככל שמתקדמים בפגישות, עד שבשלב מסויים, לפי התחושה של השטח, הגיוני שרמת המחוייבות מספקת כדי שהוא יבקש ממנו דבר כזה. יכול להיות גם שלא, וזה תלוי עד כמה הדבר הוא בנפשה, ולכן כדי להימנע מפיצוצים, צריך לנסות לגשש קודם.

מחויובות בקשר בין מחויבות אישית כלפיו...

מה שקשור לקשר בנינו זה דבר אחד, מה שקשור אליו או אלי בשבילו זה דבר אחר.

כל עוד אני לא שלו, אני לא חייבת לו כלום. הוא יכול להחליט אם הוא רוצה אותי כמו שאני, ואם לא, שיחזלש.

אחרי שהוא כבר החליט שהוא רוצה אותי ככה, אני מוכנה לשמוע מה הוא אוהב ולנסות לבוא לקראתו,

לא כי אני חייבת לו, אלא כי אני רוצה ואוהבת אותו.

וכנ"ל אני... אני לא אוהבת אותו על סמך זה שהוא יעשה דייאטה וירזה קצת. אני אוהבת אותו כמו שהוא שמן, אם הוא רוצה שירזה אני אוהב אותו גם ככה... (אני יכולה להגיד לו שאני יותר נמשכת למישהו סביר... והוא יעשה עם זה מה שהוא רוצה)

בכל אופן, אם הקשר תלוי בחצאית או במשקל, זה עוד לא קשר. (יש קשרים כאלה גם אחרי חתונה... שלצערנו הם לא קשר)

ולכן ברור שהיא לא חייבת לו כלום בעניין הזה ברמת של חובה גמורה. מה שהתכוונתי זה שיתכן שיש מספיק רמת מחוייבות כדי שיהיה שייך לבקש.

ולגבי ה"לא קשר" - את קצת מגזימה. יש מציאות שיש משהו שמפריע אצל השני, ועובדים על זה, מדברים על זה, לפעמים צריך ללכת לייעוץ זוגי כדי לפתור אותו. לפעמים נוצר משהו כזה גם תוך כדי חיי הנישואין. בין "אני אוהבת אותו כמו שהוא" לתלות גמורה של הקשר בעניין הזה יש הרבה באמצע.

לצערי אין לי הגדרה אחרת כרגע.

זה אומנם קשר, כל יחס בין-אישי הוא קשר.

אבל אני חושבת שכקשר בנוי על "תשתני/נה בשבילי" זה בסיס רע לקשר.

זו מערכת יחסים של חובות, משהו חיצוני שתלוי על בלימה ברוב המקרים כשזה לא נעשה מרצונו הטוב והחופשי של ה"משתנה".

יש בזה גם בחינה של כפיה...

אף אחד לא חייב לקבל מישהו כמו שהוא, אבל לדעתי לשם אנחנו צריכים לשאוף אחרי שבחרנו.

(לפני כן אפשר להמשיך לחפש ולבחור את הדבר האופטימלי בעינך).

בכלל מה זו אהבה? זו קבלה ללא תנאי. אפשר ללמוד את זה מהבחינות השונות של הקשר שבין כנסת ישראל לקב"ה.

אין לי זמן להאריך...

להתרחק ככל היותר מ"בטל הדבר בטלה האהבה"... לכן אם אני אוהב אותה רק עם חצאיות ארוכות, אני לא באמת אוהב אותה.

אבל אם אני אוהב אותה ב"מ, ותוספת החצאית הארוכה תסב לי אושר, זה משהו לגיטימי וטבעי וחיובי בהחלט.

אם אני אוהב את עמ"י בכ"מ, למרות כל החטאים וכו'... זו אהבת אמת.

יש מציאויות קיצוניות ונדירות שהסתירה בין השניים עולה לכדי "ערוות דבר", ומה שנכון הוא להתגרש. לא כי הוא לא אוהב אותה אלא כי הוא יותר אוהב את הקב"ה, וזה מה שנדרש ממנו.

במציאות רגילה זה לא מגיעה לידי כך, ואני מסכים עם דברייך.

אני בכוונה התחלתי ללכת עם חצאיות יותר קצרות ברגע ששמעתי שיש כאלה שלא יודעים את ההלכה... ככה יש לי יותר הזדמנויות לתקן אנשים שלפי המ"ב מותר ושיש לי על מי לסמוך...

כשימאס לי מהאג'נדה, אחזור לארוך בלבד... (או כשיבוא מישהו עם עדיפות...) עד אז אני חוגגת

מזכירה לי משהי שהתחילה ללבוש צנוע, 

נתתי לה מילה טובה מתי שהיה לה קשה. 

וב"ה עד היום הולכת בצניעות. 

כל פעם שאני רואה אותה אני מלא מסיפוק תודה ה'... 

(: 

על פי ההלכה חצאית אמורה לכסות את הברכים בכל מצב, 

אם זה כך, מה טוב.

אם היא הולכת בפחות מכך

זה אולי סימן שגיע לך משהו טוב יותר

אם חצאית ארוכה ארוכה עד הנעליים...

חיצוניות היא סימן לפנימיות, אחרת כולנו היינו לבושים בתלבושת אחידה

עם חוזרות בתשובה הם חולות על חצאיות מטאטא..

וווואי, בחיים לא דמיינתי שאני אפתח שרשור שיגרוף כ"כ הרבה תגובות..

ממש תודה לכל המגיבים! נתתם לי מלא חומר למחשבה.

אני רק חייב לומר כמה מילים,

לולי הקטנה, ואני מצטט: "שמי שהולכת עם חצאית עד הברך,אין זה אומר שהיא פחות דוסית בהוויתה ממי שהולכת עם חצאית מטאטא. למרות שלכולם נראה שכן", את הכי כיוונת למה שהגברת חושבת. ואני נוטה מאוד להסכים איתך, כי זה תכל'ס חיצוני. ודוגמא לבנים- יוצא לי מדי פעם להחליף כיפות, פעם גדולה, פעם קטנה, פעם כיפת בנ"ע וכו'. אני עדיין נשארתי אני ללא קשר לכיפה שלבשתי באותה עת (למרות שלפעמים גם חיצוניות מעידה על משהו, ואני משתדל ללכת עם כיפה גדולה!). לכן שאלתי אליך ביותר, אם מישהו היה יוצא איתך ואת רואה שיש קשר ממש טוב, מה יקרה אם הוא ישאל אותך על הנושא? תנסי לתת לי עצה מהכיוון הזה. כמו שאמרתי לעיל שזה דמיונות ואני לא מאמין לפסול על משהו כזה (אני בכלל לא מחפש סיבות לפסול) הבעיה זה אצלי, שזה מפריע לי.

השאלה באמת יותר מיועדת לבנות, כי אנחנו (הבנים) לא נבין את הראש שלהן, וחשוב לי לראות מה דעתן כדי להבין קצת יותר טוב את הצד השני...

שוב תודה לכל המגיבים!

נ.ב. לא משנה מה, אסור לזלזל בדעה של אחר ולשלול אותה בצורה דורסנית. מותר ואף צריך להתנגד (אם דעתך כך) אבל אסור לפגוע.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי