טוב, אז קודם כל כמה מילים על עצמי..

אני הצטרפתי לבני עקיבא בשבט מעפילים ועכשיו אני הרא"ה- שם חדש (!)

בהתחלה ועד לפני כמה זמן הייתי שפיצית רצח ושרופה על התנועה יותר מכל השבט,

חדורת אידיאלים ומלאת מרץ והתלהבות.

עכשיו כמה מילים על השבט- השבט הוא לא ממש מגוון מבחינה דתית (רוב הבנות לא הולכות בצניעות לפי ההלכה, והבנים לא מתנהגים כ"כ יפה לבנות ובכלל.. אני ממש לא באתי ממקום של להשתחצן חס וחלילה אבל אפשר להגיד שאני הכי חזקה שם מבחינה דתית וגם מבחינת האופי.) השבט הוא שבט מעורב, אבל המדריכים והמדריכות ממש טובים! באמת שאין עליהים!

כבר הרבה אנשים אמרו לי כמה פעמים לעזוב, כי הם לא לרמה שלי ושהם יכולים למשוך אותי למקומות רדודים, אבל בהתחלה אני ממש לא רציתי לעזוב. רציתי להצמיח את השבט שלי. להעלות אותו ברמה הרוחנית.

ואיך אני עושה את זה? -לא צריך יותר מדי מאמץ.. פשוט להתנהג רגיל, וכמו תמיד- לשאוף למעלה בעבודת המידות וביראת ה' (רק שיותר בראבק )

והצלחתי. כמובן שיש יותר על מה לעבוד, אבל אני יכולה להעיד על כמה וכמה בנות לדוגמא שהתחילו ללכת עם חצאית ארוכה, בנות ששומרות נגיעה (ולכן גם הבנים) ועוד..

אבל בזמן האחרון..

אני מרגישה שהם באמת לא לרמה שלי. שוב- ממש לא בקטע מתנשא!! אני אחת מהם!

אין לי יותר כוח לבני עקיבא והמדריכה (המדהימה!!) שלי כבר לא יודעת מה עובר עליי..

אני כמעט לא באה יותר לחזרות לדגלנות וגם לפעולות, וכשאני עם השבט זה גורם לי למן דיכדוך כזה..

השבט שלי הוא מדהים! באמת! אבל הם משתמשים בכוחות שלהם בדרך שלילית.. (בד"כ)

פעם הצלחתי לכוון אותם וזאת הייתה הרגשת סיפוק א-ד-י-ר-ה!, אבל עכשיו אני פשוט מרגישה שאין לי יותר כוח לזה!

..מצטערת אם זה מבולגן וממש לא מובן..

אשמח שתעזרו לי ;)

יש למישו אולי?

חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)

טוב נושא קשוח אז ככה..

בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה). 

אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.

עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.

עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית

קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?

מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו

במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה. 

מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות

רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?

וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)

ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)

תודה רבה!