אם הוא אוכל ארוחת ערב טוב ויונק לפי השינה אין סיבה שיזדקק להנקה בלילה, וגם אם כן -אז לאחת לא ל4-5.

את צריכה לבקש מבעלך שיקום אליו וירגיע אותו, עם מים, עם מוצץ או כל דבר אחר.

אחרי כמה פעמים כאלה הוא יתרגל.

א. מגיל חצי שנה הילד אמור לישון לילה מלא . אין עם זה בעיה -ככה היה כתוב בספר

ב. נזכרת קצת מאוחר . מישהי ספרה בפורום אחר , שמה שהם עשו , זה שבגיל חצי שנה כל פעם שהעולל בכה , האבא ניגש והחזיק על הידיים . אחרי כמה ימים כאלו , הילד הבין שהוא לא יקבל את אמא והתחיל לישון לילה שלם . 

ג. מאחר והוא כבר גדול יחסית , אולי יש מקום להתייעץ עם יועצת שינה (זה סיפור יקר אם מזמינים הביתה ) או לשאול בפורומים על שינה . 

לי אישית נסיון לא משהו . יניקה לילית עד גיל מאוחר , שלא לפורום הזה . 

הקיבה שלו פצפונת! הוא פשוט *לא יכול* לאגור מספיק מזון לשבוע לילה שלם (חוץ מבודדים).

גיל שנה זה כמובן שונה מאוד, ויש על מה לדבר, אבל עדיין - הוא לא "אמור". רוב התינוקות בעולם עוד אוכלים בלילה בגיל כזה. אפשר לשנות למי שקשה לה אבל בטח שזו לא חובה ובטח ובטח שזה לא "נזכרת מאוחר".

כן , קראתי בעיון את הספר , וגם האמנתי למה שכתוב בו . לא זוכרת את שם הספר אבל שם המחבר ד"ר דני וולף . זה כמובן לא עזר לי והילדה שלי ינקה עד ...מעל שלוש . לא נראה לי שבמקרה האישי שלנו זה היה רעב , אבל לכל תינוק האופי שלו , והצרכים שלו. 

אני ממליצה בחום על "הורים גם בלילה" של ד"ר מתיו סיירס. שם תראי שיניקה בלילה עד גיל מתקדם היא עניין נפוץ ונורמלי ותקין, ולא דבר להתבייש בו כמו שעולה לי הרבה פעמים מההודעות שלך. לא שאני אומרת שבחירה לגמול היא עניין להתבייש בו - גם ד"ר סיירס לא אומר את זה - פשוט חבל לי בכל פעם לראות כמה שאת מתייסרת על בחירה לגמרי נורמטיבית וחיובית. תאמיני לי שאת בחברה מצוינת ולא עשית שום דבר רע, וחבל לקרוא ספרים שנותנים לך הרגשה כזאת, ועוד להעביר את המסר הזה לאימהת אחרות שגם הן יאכלו את הלב אחר-כך כי לא עמדו בדרישות החמורות והנוקשות.

כדי לעשות את הסוויצ' בראש. את לא יודעת כמה ביקורת קיבלתי . אנשים מאד אינטלגנטים ומלומדים הסבירו לי שזה חולני. בין השאר עובדות סוציאליות , אחיות טיפת חלב ...זה הפך לסוג של סיוט. אז את אומרת שלא נגרם נזק ?

מכך שעובדות סוציאליות, אחיות טיפת חלב ושאר אינטיליגנטים ומלומדים הורסים ביטחון עצמי של אם. זה הדבר הכי הרסני לחינוך של ילד!! הכי!! לא משנה גם אם דעתי הייתה כדעתם בעניין סדרת החינוך לתינוקות - עדיין להרוס לך את הביטחון העצמי זה השירות הכי גרוע שהם יכולים לעשות לילדונת שלך.

אל תקשיבי לאנשים כאלה. תעשי לעצמך טובה. תזכרי שאת בת של מלך, ושבידייך ולא בידם הופקדה הנשמה הטהורה הזאת, והופקדו האינטואיציות הנכונות לגדל אותה בדרך ישרה וטובה. משלל הדברים שכתבת פה במהלך השנים רואים שהיא זכתה באמא צדיקה (כן, אני יודעת שאת לא בדיוק דתייה. לא לוקחת אף מילה בחזרה) עם נשמה גבוהה ולב רחב וחם. תקשיבי ללב הזה ולא למומחים

כי אני יודעת שיש כאלה שישנים לילה שלם גם בגיל הזה, ואז זה לא הרעבה - אם היו רעבים היו דורשים אוכל. אבל תינוק בגיל חצי שנה ש*מכריחים* אותו לצום לילה שלם (כמו שהוצג בהודעה שהגבתי אליה) - זו בפירוש הרעבה.

שימי לב שגם בגוף ההודעה סייגתי ואמרתי שהקיבה להם לא בנויה לזה - חוץ מבודדים. הבודדים הם אלה שכמו הילדים שלך, מסתדרים עם זה מעצמם. עם זה כמובן שאין בעיה.

אגב חשוב לי לציין שאני לא האנונימית שהגיבה היום-אתמול וכתבה "איך אפשר לא להניק כשהילד רוצה?". בעיניי בגיל שנה ההתייחסות יכולה להיות די שונה. עדיין ברגישות כמובן, אבל זה כן נראה לי בסדר אם הורים מחליטים כבר לא להאכיל בלילה. זה כבר לא גיל פצפון שהקיבה בגודל כדור טניס...

בגיל הזה באמת לא צריך כ"כ הרבה הנקות בלילה.

מה שאני עשיתי- פשוט לא הנקתי כשידעתי בוודאות שהיא לא רעבה.

ניגשתי (המיטה ממילא לידי), אמרתי כל פעם "עכשיו אמא לא מניקה" או משהו כזה, ונדנדתי הרבה זמן עד שנרדמה. אני זוכרת את עצמי מנדנדת מתוך שינה...

את צריכה להיות שלמה עם זה לגמרי ובטוחה בעצמך לגמרי שהוא יכול לישון לילה שלם, או לפחות לילה שלם עם הפסקה אחת או שתיים. אם את לא בטוחה או שלמה ב100% אז הבכי שלו יכריע אותך בסוף...

וכל הכבוד שאת רוצה להמשיך עם ההנקה. הרבה אמהות בשלב הזה נשברות...

כבר כמה לילות מנסה ליישם...

לא ממש הולך

בנוסף הוא גם סרבן אכילה אז אני לא מצליחה לגרום לו לאכול טוב לפני השינה... כשהוא אוכל טוב הוא באמת ישן יותר 

בד"כ הוא אוכל כמה ביסים וזהו... כנראה שהוא סומך על ההנקה בתור נישנוש השלמה ולא טורח לאכול מספיק בארוחת הערב.

דווקא במעון המטפלת אומרת שהוא אוכל יפה.

בבית צריך לשכנע אותו והוא לא אוכל טוב וגם לא ממש אוהב לשתות... יש מצב שזה בגלל ההנקה?

אני די אובדת עצות.

כתוב שאמא עתידה לתת את הדין על זה שהשאירה את הילד בוכה ולא נתנה לו 

הילד צריך את זה אז תתני לו 

במיוחד אם הוא לא אוכל טוב לפני...אז הוא רעב!!!

תתני לו ותתני לזה להסתדר מאליו 

אל תלחצי עליו

אל תמנעי ממנו

הוא צריך את הביטחון הזה שאת ממלאה צרכיו...אל תערערי לו את זה

ההנקה היא לא רק אוכל ותו לא

זה גם מקום שמבקש ביטחון 

מבקש להרגיש את אמא 

וגם אם זה רק אוכל ...למה לא לתת? 

אני מרגישה שזה ממש רע (סליחה...) לעמוד מול ילד ולומר אמא לא מניקה עכשיו

ילד בן שנה וחודשיים לא צריך לקום לינוק בלילה. אמא שעד הגיל הזה ,היה לה טוב להניק בלילה ורוצה להפסיק זה לגיטימי. אני לא חושבת שאימהות אמורות להוות תחליף מוצץ ולהניק כל הלילה או לקום מספר פעמים להנקות לילה. אני לא מדברת על תינוק קטן שצריך לאכול בלילה. בניגוד למה שרץ בשרשור ,אימהות צריכות לשון טוב בלילה .בגיל הזה התינוק שלהן אמור לא לקום בלילה .

צריך לתת לתינוק ארוחת ערב משביעה אפשר להניק אחרי, וזהו. צריך לדבר עם התינוק ולהגיד שזהו הוא גדול ובלילה יותר אמא לא תניק אותו וכו',אפפשר  לחזור על זה כמה ימים. לתת תחליף להנקה בקבוק עם מעט מים ,או תחליף חלב(בעני פחות ממולץ בגלל השיניים)

יכול להיות שעדיף שהאבא יקום. מניסיון שלי עלולים להיות כמה לילות קשים אבל בסוף התינוק מתרגל. לא הנקתי אף פעם בלילה בגיל הזה אבל הבת שלי בגיל 8 חודשים היתה קמה הרבה בלילה וינקה לפעמים בלילה.

אחרי שיחה עם הרופא ילדים עשינו לזה סוף, וליהודים היתה אורה ושמחה. ..

צריך לתת לו לאכול!

וכן זה נורא לא לתת לו לאכול

שתנסה להתגבר על זה בדרכים אחרות להאכיל אותו טוב יותר בערב לדאוג שהוא יישן במצב הכי נוח שיש

אחרי מקלחת חמה ונעימה ושבע  

אבל לא למנוע ממנו לאכול

שתתחלק עם בעלה פעם היא פעם הוא יקומו 

לא לתת לאכול כשהילד רעב בגלל שלא נוח לך זה נורא 

ה' הפקיד בידייך נשמה כדי שתגדלי ותדאגי לה 

לא נוח אז תנסי לעקוף את זה בדרכים אחרות לא ע''י מניעת אוכל

אני  לא באה בביקורת כלפיה אני חושבת שהעצות שנתנו פה של מניעה לא מתאימות פה

\

מדברים על מצב שבו הוא מתעורר בעיקר מהרגל ולא מרעב..

אז שתינו מסכימות

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....