ב"ה
שלום לכולם,
אני די מתבלטת בנוגע לדמי כיס לבן תשע, לבן שבע ולבת חמש.
פעם שמעתי בהרצאה כלשהי שחשוב שהילדים יקבלו דמי כיס - כך ילמדו לחסוך וגם ירגישו טוב יותר מבחינה חברתית.
מאז התחלתי לתת דמי כיס, שלושה שקלים בשבוע לכל אחד.
שמתי לב שהם מבזבזים את כל הכסף בחנות "הכול בשקל", ואחר כך בוכים שהם צריכים כסף למשהו גדול יותר, ואין להם. (לא דברים הכרחיים, אלא משחקים וכד'. דברים שלא תכננתי לקנות, אך הייתי מרשה שיקנו בכספם).
החלטתי ללמד אותם לחסוך, ויחד אתם קניתי קופות חיסכון חד-פעמיות ממתכת, הנפתחות כמו קופסת שימורים. זמן מה חסכו, אחר כך הצליחו להרחיב את פתחי הקופות, והתחילו להוציא משם כסף ולקנות שטויות בלי סוף.
בהתחלה איימתי שלא אתן דמי כיס אם לא יחכסו. אחר כך ראיתי שאינם עומדים בזה. חוסכים עשרה-עשרים שקלים, ומתחילים לבזבז על שטויות בחנות השקל או על קלפים (מדבקות) למשחק "וואקום" (מי מכיר?). הם ניסו להסתיר זאת ממני - וזה הכי גרוע...
להמשיך לתת ולהעלים עין? שיקנו מה שרוצים? אולי מוקדם מדי ללמד אותם לחסוך ולתכנן?
קצת מפריע לי שאני ובעלי עובדים קשה והחבר'ה אינם מעריכים כלל את הכסף. אולי לגיטימי להתנות דמי כיס בביצוע תפקיד בבית?
(בעבר נרתעתי מכך - לתת כסף על עזרה לאימא?! אך לאחרונה חלפה בראשי מחשבה - אינם אוהבים לעזור, וגם רוצים דמי כיס, וגם קונים שטויות?... אולי עדיף שירוויחו ביושר?)
