מרביץ לך, מותר לך להחזיר לו אותו דבר, אבל (בחיוך) לא יותר מידי חזק -

והכי טוב שתלך מיד להגיד לגננת והיא תטפל".

והכי חשוב, אם אלו חברים "קבועים" ,שתאמרו אתם לגננת - ותדרשו ממנה שהתופעה תיפסק לחלוטין. אתם לא שולחים ילד לגן כדי שיקבל שם מכות.

אם מזהים שהילד נפגע מזה, וחוטף מילדים מסוימים או מכולם- אז צריך בצורה ברורה מאוד להבהיר לו שהוא צריך לא לאפשר להם להרביץ לו בשום פנים ואופן.

זה יכול להיות לתפוס לילד המרביץ את היד חזק ולהזיז אותה, וזה בהחלט יכול להיות להרביץ בחזרה.

לי יש ילדה שממש סבלה מזה בגן, ומאז היא למדה להגן על עצמה. וגם לילדות האחרות אני אומרת: תחזירו דחיפה, או מכה, או נשיכה- כדי שהילד התוקף ידע שלא כדאי להתעסק אתכם.

ואף אחת מהילדות שלי היא לא אלימה או תוקפנית, ב"ה.

זו תפיסה מאוד חשובה בעיני. גם פרטית וגם לאומית...

כי אחרת הילד חש שההורים אומרים מאיזה "מקדם", וזה עלול לעשותאותו או יותר חושש, או יותר תוקפן.

אבל עקרונית, אכן כתוב בספר החינוך, שהתורה לא חייבה להעמיד עצמנו כקיר... אז רק ילדים כן?..  כמובן, אזהרה איפה אסור להרביץ, שלא יהיו נזקים לא הפיכים ח"ו.  והכי טוב - שהגננת תעשה מה שצריך.

אחד יותר חזק

ובבית הם אחים, הם אמורים לאהוב אחד את השני, למה ללבן את הריב? אני מפרידה או נותנת זמן להסתדר אחרת יקבלו עונש 

וגם בחוץ לדעתי ילד לא אמור להסתובב בחבורות שהולכים מכות כל הזמן הרחק מעיני מבוגרים

ובגינה מפרידים כמובן

בעיה שלא תמיד מורה או גננת יודעים לנהל את הריב  

ועוד משהו לפעמים ילד לא יכול להסתדר לבד וצריך לקחת אחריות 

לגבי הגן אני לא יודעת, זה סבוך ומורכב יותר, אבל בבית אני בשום פנים לא אגיד להם להחזיר. אני מלמדת אותם להגיד בצורה ברורה כשלא נעים להם - ושאם אחד האחים אומר שלא נעים לו, חובה להפסיק.

(אגב, זה לא קשור דווקא למכות. הילדים שלי יכולים להתכתש וממש ליהנות מזה, ומבחינתי זה לגיטימי כל זמן שאף אחד מהם לא אומר שלא נעים לו. ולהפך - ילד יכול להגיד שלא נעים לו גם כשהוא מקבל נשיקה, וגם את זה חשוב לי לכבד, ולחנך לכבד. אז השאלה היא לא מכות או לא מכות אלא נעים או לא נעים)

בעיניי זה מסר חשוב מאוד, לשני הצדדים: חשוב לדעת לזהות כשמגע מסוים לא נעים, ולהגיד את זה בצורה ברורה - וחשוב לדעת שלא נוגעים באף אדם בצורה שלא נעימה לו. אלו מסרים לכל החיים.

לא אומרים לילדים "תלכו מכות"..

[אלא אם כן, זו אמירה ש"מצננת", מראה את הקטנות שבכך ומסיימת את המריבה]

לענ"ד קצת מכות מדי פעם זה לא כ"כ נורא. לפעמים מאוד מאוד כועסים וזה הגיוני שילדים יפרקו ככה את הכעס.

לא אומרת לעמוד ולעודד אותם לריב, ןבוודאי שזה לא יקרה כל יום או בצורה חמורה.

אבל אם מדי פעם רבים ומרביצים- לא קרה שום דבר. נרגעים, מדברים, נותנים להם למצוא פתרון אחר שהוא לא מכות,  וממשיכים הלאה.

אבל את זה אני אומרת בתור אמא לבנות. יכול להיות שעם בנים העסק קצת שונה...

אני לא הייתי אומר כך.

בבית את נמצאת. תדאגי שזה ייפסק.

לא חושב שאמא אמורה לעודד דו קרב בבית.. גם אם לא תנזוף אם מישהו החזיר.

זה ללמד את הילדים להתווכח בלי מכות! אם בבית אין מי שיתווך, אם בבית לא יהיה ברור שככה לא פותרים דברים - איפה כן??? אני אף פעם לא נותנת לגיטימציה למכות (של מריבה, לא משחק) בבית, אבל אם ילד הרביץ והשני רק החזיר אני מתייחסת בהתאם. 

ובגן - זה תפקיד הגננת. נכון שהיא לא יכולה להגיע לכל ילד, אבל אם הילד שלכם מרגיש שללכת לגננת זה חסר ערך במצב שמישהו הרביץ לו צריך לבדוק מה קורה שם. 

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות