ואני מבינה גם אותו שקשה לו.

גם אני אם הפעוט שלי היה מחזיק משהו מסוכן ביד הייתי רוצה להוציא ממנו.

וגם אני אם הייתי מחזיקה משהו מעניין ביד והיו לוקחים ממני הייתי מתרגזת מאוד.

גם אני הייתי רוצה שהפעוט שלי יישן בשעה הגיונית.

וגם אני אם היו מרימים אותי ומניחים אותי במיטה עם קיר מסביב הייתי עושה מה שאפשר כדי לצאת.

אז אחרי שברור שלכל הנוגעים בדבר קשה עם המצב הקיים ורוצים לשנות... מה עכשיו?

אפשר למצוא הדרכה לשיטות שיגרמו לו להבין שאין לו ברירה, ושיעזרו לכם להתעלם מהרצונות והמשאלות שלו. יש הרבה שיטות כאלה. בטח תקבלי כאן למשל המלצות על אדלר/שפר.

אם נראה לך שיתאים לך לקבל סוג אחר של הדרכה, יותר בכיוון של איך לחיות ביחד בכבוד הדדי, איך לקיים זה לצד זה גם את מה שחשוב לכם וגם את מה שחשוב לו, איך למצוא פשרות בלי שאף אחד מהצדדים לא ירגיש שנעשה לו עוול - אז אני ממליצה בחום על בשמת אבן זוהר. אבל באמת רק אם זה הכיוון. אם הכיוון הוא להכניע אותו אז אין טעם לפנות אליה.

אני מכירה אישית את בשמת.  היא מדהימה ומוכשרת.

אז אני חושבת שפרופורציות

אם החפץ מסוכן אז פשוט לוקחים ממנו וזהו

אם הוא שוכב על הרצפה אז זה לא נורא, צריך להתייחס לזה בקלות, מותר לו לבכות, זה זכותו, אני חושבת שהיום אנשים קצת שוללים מילד זכות לבכות, כי חייבים מיד להפסיק את זה, מי במקל ומי בגזר, אז זה לא נכון, מותר לילד לבכות ואנחנו לא חייבים להרגיע אותו מיד לא כי אנחנו רוצים לתת לו לבכות עד שירגע כדי להכניע אותו אלא כי עכשיו הוא לא מרוצה ורוצה לבכות ומותר לו. הרבה פעמים אני רואה שילדים כשמחליטים לשכב על הרצפה ולבכות בוחרים מקום נוח, נזהרים לא לקבל מכה ובודקים שאני מסתכלת, אפילו בגיל שנה. זה אפילו קצת מצחיק

ובקשר לשעות שינה אז לפעמים הוא פשוט לא עייף עדיין, לא נראה לי שזה נכון להשכיב ילד לא עייף לישון, אז עדיף לבדוק כמה שעות הוא באמת צריך, ולהשכיב כשהוא עייף, כשילד עייף הוא ישן

בהצלחה 

מותר לנו לאסור דברים לפעמים

לפעמים ממש חזק. 

אמרתי לכולם שזה לא מהגנים שלי, אלא מהגנים של בעלי התימני... (עקשנות וכו').

בן בכור הוא לרוב מאתגר..

היום הוא בן 8 וחצי, הכי ממושמע בבית, והכי פחות עקשן. איך? הוא התבגר (וכמובן שגם אנחנו נענים לדברים שהוא רוצה אם הם בגבולות האפשר. בדיוק השבת הוא ביקש משהו מיוחד לאכול והכנתי במיוחד אז הוא אמר לאורחים "מה שאני מבקש - מתקיים" אני דווקא אוהבת שזה מה שהוא מרגיש, כמובן כל עוד גם אני מרגישה שמה שאני מבקשת ממנו מתקיים...)

הוא מנסה אתכם וזה טבעי, זה הגיל, וזה מראה שיש לו אופי טוב ולא כנוע מדי (אני אוהבת הרבה יותר את הילדים האלה מאשר את ה"נחנחים" חסרי האופי. הם הרבה פעמים שומרים דברים בפנים, ונהיים סגורים וכנועים מדי. טוב שיש לו אופי, טוב שיש לו ביטחון, סקרנות ורצון לבדוק גבולות). אתם צריכים להיות עקביים ולא להתרגש מ"ההצגות" מצד שני - להבין אותו ואת הצרכים שלו, גם אם אנכם מסכימים ברגע זה. יש דברים שאסור, ואין מה לעשות (כמו חפץ מסוכן) אז לוקחים בלי הרבה הסברים. לישון - כמו שכתבו לפני, לעשות תהליך השכבה קבוע, בזמן שהוא אכן באמת עייף, להקריא סיפור, לשיר שיר +קריאת שמע. והוא יכנס לתלם. ילדים אוהבים שגרה שמתאימה לצרכים שלהם. ובגיל 3+- לרוב הדברים ירגעו וילכו וישתפרו...

הילד שלך, כמו על בן אנוש, רוצה להשיג משהו בהתנהגות שלו. השאלה היא מה הוא משיג. מה הוא רוצה לקבל. לשם מה כדאי לו להתנהג כך? 

בגישת שפר, תוכלי להבין מה הילד משיג. וכשתדעי זאת, יהיה לך יותר קל. גישת שפר היא גישה חדשה-ישנה המבוססת על המקורות היהודיים, להבנת הדינמיקה שבין הורה וילד. 

תוכלי ללכת לחוג הורים ולהבין מעט יותר מה עובר לו בראש. ההבנה תוליד יחסים חדשים בינך לבין הילד שלך. 

אני לא מומחית לחינוך או טיפול, אני אמא לשלושה בנים עם צרכים מיוחדים בתיפקוד גבוה. אבל יש לי תחושת בטן שגישת שפר יכולה לעזור כאן.  אתר "מרכז שפר"   http://merkaz-shefer.org/

בהנחה שאתם רוצים לבנות את הילד ולא להרוס אותו, כפי שכבר נכתב, 

אפשר גם לקרוא את הספר של חיים עומר - "לשיקום הסמכות ההורית".

אחד הרעיונות בספר הוא "חיבוק דב".

כשהילד עובר את הגבול - לדוגמא - מתעקש להחזיק משהו חד, וזועק לשמים כשמונעים ממנו את החפץ.  חיים עומר מסביר לחבק את הילד חזק אלינו, בלי החפץ החד, גם אם הוא מנסה להשתולל, להעיף את ראשו אחורנית (זהירות על הלסת שלכם), להניף ידיים ורגליים.  הוא ממליץ להחזיק אותו עם הגב אל החזה שלכם.

חיבוק דב משדר לילד שאוהבים אותו. אסור בתכלית האיסור להכאיב לילד, רק להחזיק אותו כך שלא יהיה חופשי להשתולל (להחזיק חזק, אבל לא כואב).  כשמחבקים מישהו, מחזיקים אותו קרוב.  להבדיל מסטירה - שמעיפה מישהו ממני והלאה.

החיבוק משדר שאוהבים את הילד, אבל כרגע הוא נמצא בחוסר שליטה, וההורה\מבוגר אחראי משדר לו שהוא, ההורה, נמצא שולט במובן חיובי במצב, ולכן הילד יכול להרגע.

ניסיתי ודיברתי עם הורים אחרים שניסו - פלא איך שהחיבוק עובד!

חיים עומר ממליץ על חיבוק ארוך.  כשאני ניסיתי, חיבקתי רק עד שהילד נרגע וביקש להסתובב בטן אל בטן ולקבל חיבוק מאמא.אז הירפתי קצת, ואיפשרתי לחמוד להסתובב אלי ולקבל חיבוק.  למרות שבעצם ניתן לומר שכל הזמן חיבקתי, אבל הילד בחוכמתו מבדיל בין הצבת גבול פיזי ברור = חיבוק דב, לבין חיבוק של רוך וקירבה.

יש גם מקרים שהילד אומר תודה להורה ש"הגן עליו מפני עצמו".

הספר קריא ונעים.

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...