לכבוד חג הסיגד שיהיה מחר
(על הראש שלה זה אבן, לא יצא כל כך טוב)
ומשהו מעניין ששמתי לב אליו,
נהר הסמבטיון(שלפי האגדה עשרת השבטים גלו מאחוריו והוא היה בלתי ניתן להעברה כל ימות השבוע ובשבת כשהיה אסור לחצות אותו הוא היה נרגע)
מוזכר בויקפדיה, בציטוט מהתלמוד הירושלמי,
שכותבים את שם הנהר סנבטיון ולא סמבטיון(נ במקום מ)
לג' גלויות גלו ישראל: אחת מעבר לנהר סנבטיון, ואחת לדפני של אנטוכיא, ואחת שירד עליהם הענן וכסה אותם
ובאמהרית השבת נקראת סנבט' שזה מאוד דומה לנהר ששקט בשבת- סנבטיון. סתם נקודה למחשבה
(למרות שרוב המקורות אחרים קוראים לזה סמבטיון)





