לי יש המון סבלנות. אבל מעט מאד זמן פנוי. הבעיה שונה אבל הפתרון זהה.
מה שאני עושה. זה לצייר בחלקים.
כלומר מתחילה לצייר ציור שאני יודעת שהוא הולך להיות מושקע. אבל בשלבים.
סוג הציור שאבחר מותאם לרצון. כלומר אני מקדישה חשיבה במה אני רוצה להתאמן עכשיו.?
מכיוון שהעניין שלי כעת ברישום דיוקן אז אני מתאמנת יותר ברישום פנים ומדיי פעם מציירת דיוקן כדי ליישם את הלימוד.
ברישום פנים אני לא שואפת שיהיה דומה למשהו. ולכן זה יותר קל. אלא עובדת על הצורה של כל איבר העומק ההצללות המתאימות. הפרופורציות ביחס לשאר החלקים. וכו.
העתקה מציור או תמונה מקלה במובן מסויים. אבל מציבה דרישה . רוצים שיצא דומה. ומתבעסים שלא תמיד מצליח. אבל אם משנים חשיבה ומסתכלים על התמונה רק כהשראה. אז גם אם לא יצא דומה . הרווחתי. כי האימון קידם אותי.
דבר נוסף רישום בעפרונות. זה דבר שיש בו יתרון. כי גם אם היו לי רק 10. דקות פנויות במקרה שלי. או במקרה שלך רק 10 דקות שלסבלנות אפשר להניח את זה בניילונית בצד. אצלי זה גם בתוך קלסר. את כל סוגי העפרונות אני שמה בקופסת נעליים. ושמה בצד. וזה מלווה אותי כל היום. הילדים נרדמו. יש כמה דקות. אני מסתערת. סיימתי לבשל ונשארה רבע שעה . אני פותחת את הקופסא שוב ונשאבת לעניין. עצם העיסוק בזה מהנה אותיו נותן לי חיות. וכשהתוצאה מגיעה אני בוחנת את עצמי איפה אני צריכה להשתפר עוד. אני לא מתייאשת אלא מחפשת איפה השתפרתי וממקדת לעצמי במה כדאי להשתפר עוד.
גם את זה כתבתי בחלקים
(הקטנות שלי נורא רצו טיול...)