נניח שהוא מגיע אחרי שלוש פגישות למסקנה שהוא רוצה להתחתן. ונניח שאת חושבת שזה בכיוון חיובי, אבל את צריכה עוד זמן. אז מבחינתו תיפרדו?

ומה עם הצד השני?

זו נשמעת אי הבנה נכונה של כל המציאות הזו שנקראת יחד, ובפרט שנישואין

יש שני צדדים ששותפים

את מוכנה לצאת איתו פעם-פעמיים ולראות אם בכלל מתאים לך?

בגלל שתאורטית זה אפשרי?

זה מעיד על מאפייני אישיות שלילים.

[אם תרצי אפרט לך בפרטי]

לפעמים הגבול בין שלילי לחיובי הוא דק

אינני רוצה להעלות על אתר מאפיינים שליליים שנגזרים מאמירה כזאת [אם אכן כך הוא התבטא ללא פרשנויות והבנות של אנשים אחרים] מפני שאולי אנשים מכירים את המדובר בפרט שיש לך חברה שנפגשה איתו והוא עלול להיות "נושא לשיחה",

אך בכל זאת אכתוב בקצרה משהו מפני שהדברים הם לתועלת הציבור: אחד מהדברים המרכזיים ביותר בגישה לשידוכים לשם הקמת בית היא ניהול תהליך ההיכרות במנוחת הדעת, האמירה הנ"ל לא מעידה על גישה נכונה.

כמו כן חלק בלתי נפרד מתהליך ההיכרות הוא שלב ההתלבטות, הטלת ספק בהתאמה. בתהליך זה, האדם צריך את היכולת לחיות באי וודאות. לא לכל אדם יש את היכולת הזאת. ישנם אנשים שעבורם זה כמו רעידת אדמה והם מעדיפים לדלג על השלב הזה- דבר שיכול ליצור הרבה ספקות וביטולי שידוכים לאחר שסגרו שידוך. האמירה הנ"ל לא מעידה על היכולת לשהות בתהליך של התלבטות.

בספרי שיצא לאור בע"ה בקרוב אני מרחיב על נושאים אלו ואחרים.

ברור לי שאדם לגמרי בריא בנפשו ושמכיר את עצמו טוב מספיק יכול וצריך לסגור תוך פגישות ספורות,

אני לא דוגל בשיטה החרדית, אבל בהחלט בקטע הזה יש להם יתרון עלינו שיש להם יותר בריאות בקשרים

ואין להם 'משקעי עבר', מה שעוזר להם להחליט מהר יותר.

אני חושב שמה שאמרת , מנחם, נכון לגבי מי שכן יש לו משקעי עבר כלשהם (כמו רובנו, לצערנו) והוא עדיין

מתעקש לסגור מהר, אבל מי ש'נקי' ורוצה לסגור בלי מריחה, זה לגמרי מבורך.

גם ממך החכמתי.
(ובסוגריים: זה פותח קצת את השאלה של הגבולות של כל בן זוג, אבל אני עייף וצריך לקום מוקדם מלחפור.)

אפילו לא לחבב?

אתה בטוח שאתה אומא את זה? אני נזכרת בשרשור שלך מחוה''מ פסח או מחופשת הקיץ וכו'... 

לחבב מישהי זה אומר שאתה מרגיש טוב איתה

השיחה זורמת לכם אתה אוהב את התכונות שלה ..

ופה סתם נדלקתי על רבקה (אין לי מושג איך קוראים לה אז המצאתי לה שם  )

אחרי פגישה ראשונה חיבבתי את אשתי. אחרי פגישה שלישית התאהבתי בה. אחרי פגישה חמישית סגרנו (שבוע ויום לאחר הפגישה הראשונה).

אני מכיר גם סיפורים יותר קצרים. אפשר ואפשר, אבל רק אם ה' מעלה אותך על המסלול המהיר. אי אפשר לתכנן ולהגביל מראש ברמה כזאת.

אבל אני לא אומר שזה פוסל את זה שהרגשת מאוהב

אני טענתי לאורך כל הזמן שיש אנשים שרואים אהבה בצורה שונה ממני וזה בעיקר אצל דתיים

שנפגשים ואחרי כמה פגישות בודדות מחליטים שמתחתנים .

איך שאני רואה את הדברים זה מצריך תקופת זמן של חודשיים לפחות של קשר יום יומי עם הבחורה

להכיר אותה , לחוש אותה יותר .

אני לא קורא אהבה למה שהם קוראים אהבה

כי הם לא מודעים בכלל לקיום אהבה במושג האמיתי שלה (לא חוו אותה)

אולי יש מקרים בודדים שאהבה יכולה להגיע אחרי 3 שבועות של בילוי בחברתה

למשך כמה שעות טובות של היום ,

הרבה מאוד אנשים ובעיקר דתיים שמבססים את ההכרות שלהם על פגישות

לא מבינים את זה.

ואתה יודע יותר מכולם, כולל אנשים שנשואים באהבה ואושר שנים רבות?

אהבה של נישואין זה לא התאהבות = אהבה קלאסית . כלומר , מה שרוב העולם קורא לו אהבה .

לאהבה של נישואין יש את היופי שלה שהיא נשענת על זמן , אין לי ניסיון בזה אבל זה לא סותר

שכך נוהג...(ואין הכוונה במקרה הנ"ל לאנשים מלאים!)

נפגשים פעם פעמיים גג שלוש וסוגרים וורט..

אם זה טוב ואם זה רע..אין כבר דרך חזרה..

וברצינות, המנהג הנ"ל אינו מתאים לכל אחד ואחת, על אחת כמה וכמה בציבור שלנו..

האם זה מעיד על אופי חיובי או שלילי?

לעניות דעתי, קשה להסיק מכך..

יתכן כי זה מראה על כך שהבחור רוצה לסגור וורט מהר, ותו לא..

מי שיוצאת עם בחור חרדי או מי שיוצא עם בחורה חרדיה יכולים למצוא את עצמם במקום כזה,

של 5 פגישות והחלטתם- הכל או כלום.

וזה סגנון אחר לגמרי, הבחור נפגש עם ההורים לפני והם צריכים לאשר, וגם בין הפגישות יש

להורים המון מעורבות הרבה פעמים(מכיר חבר שסגר וורט עם מישהי מבית יעקב והוא חרד"לניק כזה,

על כל דייט איתה היה לו דייט מקדים עם האבא, שהיה צריך לאשר את ההמשך)

אבל ככה זה מקובל אצלם.

כשאדם באופן ספציפי מעמיד את זה בצורה חותכת וללא שום התגמשות - זה עלול להעיד.

ש"אמורים להחליט" תוך זמן כזה, בגלל חשבונות שכך צנוע. שלא להיפגש יותר מידי עם מי שאינה נשואה לו עדיין..

כמו שיש בחוגים חסידיים מסויימים, שנפגשים ממש מינימום (אבל אצלם, הכל "מבורר" מקודם..).

כיום, לא נראה שזו דרך המלך. אם כי גם לקיצוניות השניה, של "מריחות" אין ענין להגיע. ואין כל ענין להיות עמוסי "קשרים", בגלל "חווית הקשר"..

בהנחה שרואים שמדובר לא במישהו "שתלטן", שמכתיב לאחרים מה לעשות - אלא שזו בעיניו גישה נקודתית לנושא הזה (כי אחרת, כבר בעיה של אופי), אז הבעיה היא פשוט מעשית - שעפ"י רוב בלתי אפשרי, וגם לא אחראי, להחליט תוך פז"מ כזה. אם היה אומר שתוך מס' כזה של פגישות, הוא מחליט אם יש סיכוי בכלל, זה משהו אחר. אבל "לסגור", כלומר - להחליט שזהו, מתחתנים.. נראה קצת מוגזם...

אכן, יש כאלה שראו כבר בפעם הראשונה שזהו-זה, וכל השאר היה רק לחיזוק הוודאות. אבל אי אפשר להתחייב מראש שכך יהיה, וה"לחץ" להחליט, רק עלול לגרום ההיפך..

ההחלטה אם שווה לנסות (כל פגישה 5 שעות..), או לעזוב את זה - שלך..

זה באמת יכול לקרות מטראומה שיצא עם מישהי מלא זמן והיא פתאום ביטלה לו, ולכן הוא מנסה למנוע את זה. 

אני מתארת לעצמי שאם הוא ירצה להתחתן איתך (עד כדי כך שאחרי 3 פגישות הוא בוודאות יאמר כן) הוא יחבב אותך ולא יהיה לו כזה פשוט לחתוך אחרי 3 פגישות (שאגב אצל החרדים יכולות להיות 5-6 שעות או אפילו יום שלם ואז זה נשמע יותר סביר מאשר פגישות של שעה וחצי..). במידה ותגיעו לשלב הזה את יכולה לבדוק עם עצמך מה מתאים לך ולהסביר לו שאת עדיין צריכה לעכל את הקשר (בהנחה שלא תצטרכי כמה חודשים לעיכול), במידה והוא יבין ויסכים אז האמירה הראשונית שלו מראה על חוסר ניסיון או פחד וזה סבבה.. במידה והוא לא יסכים להאט קצב (למרות שמבחינתו את מתאימה לו טכנית) הוא גם לא מתאים לחיי זוגיות תקינים שבהם 2 בני הזוג צריכים להיות שותפים להחלטות.. (ואם בהחלטה כה משמעותית הוא לא מסכים לחלוק אז מה יהיה בהמשך החיים? 

בכל מקרה מציעה לך להיפגש ולנסות! שמענו סיפורים של גברים/ נשים שאמרו שהם לא רוצים תכונה מסוימת בבן/ת הזוג ובסוף קיבלו אותה.... מה לעשות שזה לא תלוי בו..(-:

זה אומר שאו תוך 3-4 פגישות הוא פוסל אותך או שהוא מחליט שכן ואז זה לבחירתך.

את לא מחוייבת להחליט בזמן הזה, כך שזה לא אומר כלום

לבחון אם זה נובע משריטה שעליה כדאי לפסול. אם לא, לסבן אותו עד שזה יהיה רלוונטי, ואז לדבר עם השדכן שינער אותו או משהו כזה. אינה דומה אמירה עקרונית להחלטה קונקרטית לחתוך למרות שזה הולך בכיוון טוב, רק כי אחד הצדדים עוד לא מוכן לכך.

אני לא הייתי אפילו יוצאת איתו, רק מהלחץ. ככה לא מתחתנים! ממש לא ובטח לא עם התניות ותחזיות ובלי לראות את הצד השני. זוגיות צריכה להיות מורכבת משנים ולא מאחד שמכתיב את הקצב וקובע.לא נשמע לי בריא. כמובן אומרת את דעתי בלי להכיר, אך נשמע לי כמו נורה אדומה.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.