ממ.. אני מזהה עיוות כלשהו בפנים.
יש מצב?
אה וגם הידיים קצרות מידי.. או שהראש פשוט מוטה קדימה מידי, יחד עם הצוואר וההמשך למטה. אולי זה יוצר את חוסר הפרופורציות.

לכן מן הסתם יהיו פרופורציות שונות משל אדם רגיל

 

כי את מציירת ככ מדוייק ואמין שלא יכולתי לחשוב אחרת. על אף שאינני מכירה את הדמות. אז את יכולה לסמן לך הצלחה נוספת.

אני רואה שאת מעלה ציורים מכל מניי זמנים בחייך. מעניין לראות מהתקופה האחרונה.

ושאלה לי...כשאני רואה את היכולות המדהימות שלך. אני מרגישה פיספוס שלי  (כי בטח יש לך  ואני לא רואה)     גם ציורים עם כל מניי מסרים חיוביים כמו חמלה.. כבוד בין דורות.  זהירות. קירוב בין השקפות שונות.  סבלנות ועוד ערכים שיכולים לעבור דרך ציור. האם תוכלי להעלות ציורים גם מהסוג הזה?

למה הכוונה ב"ציור מהסוג הזה"..? כאלה בעלי מסר מובהק?

 כוחם של המסרים החבויים לעיתים חזק יותר. אני אתן דוגמאות לדברים ואולי זה יהיה יותר ברור.

חמלה  חתולה מלקקת גורים. או  נדוש אבל מקסים יד זקנה מושטת לעבר יד רכה בשנים.  תליון חי זרוק על הרצפה ואיש עם מבט מחפש מרים את האבידה.  מקום גדול שמכיל מגוון אנשים ממגזרים שונים.     יש עוד המון. זה מפתח חשיבה וזה מרתק ומאתגר לראות ציורים ולנסות להבין מה עומק הציור בא להגיד לי.

אני חושבת שאחד הרעיונות בציור הוא לבטא רעיון או עניין כלשהו, ואולי אף משהו שאי אפשר להשיג בצילום (כי קשה להגיע לסיטואציה כזו, או שהיא דמיונית וכדומה).

צייר טוב, שכבר התאמן הרבה בציור על-פי תצלומים ועל-פי התבוננות - יכול כבר לצייר דברים מהראש, לא?

בקיצור, מצפה לראות את יצירותייך גם בתחומים האלו!

אני מוצאת המון ביטויי אישי בציור על פי התבוננות וגם בציור על פי צילום

ביטויי לא חייב להיות כרוך בהמצאה שלא מסתמכת על מציאות

ביטויי יכול להיות הסחפות ברגע או שקיעה לתוכו

ביטויי הוא למען האמת כל מה שאני מציירת, הוא מבטא רק אותי ואני מבטיחה לך שגם כשאני מציירת טבע דומם

או מציירת על פי צילום, אני מבצעת הרבה מאוד בחירות שמבדילות את הציור ממה שבאמת היה מונח לפניי

 

אני לא חושבת שעלילה בציור היא הכרח לערך אמנותי או לביטויי של משהו.

 

זה נכון שהרבה מאיתנו בטוחים שציור שאין בו משהו דמיוני, אינו שונה מצילום, וזה חבל.

ציור הוא דרך ביטויי ממש כמו שצילום היא דרך ביטויי, וכמוהם פיסול, ריקוד, כתיבה וכו'.

 

יש לי הרבה ציורים שמציגים חיבור של מספר צילומים, או כאלה שנעשו על פי התבננות והוספתי להם דברים מהדימיון

אבל כשאת תראי אותם את תחשבי שציירתי על פי רפרנס אחד מסויים (ברוב המקרים)

ואז בעצם אין לך איך לדעת מה עמד מולי כשציירתי, ומה אני החלטתי להכניס מעצמי לתוך הציור.

 

בכל מקרה, הנה דוגמא לציורים כמו שדיברתי עליהם

 

 

בראשונה יש גבוליות בנושא הצניעות. וזה מאד מפריע לי.

גם אם יש מסר בתמונה. לא בכל מחיר.

והשנייה ככ מצערת אותי .  עד גבול הקשה לצפייה.

קשה לי שמציגים את צד האוייב המשתמש שימוש ציני בילדים.

 

התמונה משקפת מציאות אבסורדית. של ילדים משחקים במשגר.  בזמן שאצלנו נהרגים חפים מפשע. בזמן שאצלנו יהודים משלמים בחייהם.

זו זוית אמיתית וקיימת. אך היא קשה לצפייה. ולעניות דעתי חשוב שנרומם את נקודת מבטינו על המציאות. למקום שנותן כח. למקום שמעלה את המורל שלנו כעם. לכל אחד מאיתנו יש אחריות  מתוך היותינו פרט מתוך כלל ישראל. התמונה הזו מורידה. וזה חבל. 

 

אני אוהבת לעסוק בחיובי באופן כללי. ובודאי לא לתת ביקורת. השתדלתי לדבר בעיקר לגופן של התמונות.

הן שונות מהתמונה הנפלאה של המצקת בה משתקפת דמות אישה.

זו תמונה חזקה. שאפשר ללמוד ממנה ברמת התוכן שלה המון. ובלי להתאמץ. 

ואני רוצה לפרט מה  המסר החזק שאני  הקטנה. רואה בה.   המסר המרכזי הוא נתינה.

מצקת היא כלי קיבול.

היא ממלא את עצמה  ונותנת. ושוב ממלא עצמה ונותנת לכלי אחר.  הדמות שמשתקפת במצקת יכולה ליצור את הקישור. בין האדם לנתינה. גם אדם שעסוק בנתינה חייב למלא את עצמו. ורק כך הוא יכול לתת ולתת.

אדם שנותן ומשפיע שפע טוב לאחרים בעצם גם מקבל מהם. "כמים הפנים לפנים כך לב האדם לאדם"

  

בעניין הצניעות אין לי הרבה מה לעשות,

יש לי ציורים פרובוקטיבים בהרבה שמן הסתם לא אעלה לכאן.

 

בעניין הציור השני, אני ציירתי אותו בדיוק בשביל המשמעות ההפוכה,

ולמען האמת גם ציטטתי כשפרסמתי אותו לראשונה:

" וכִתּתוּ חַרבוֹתָם לאִתִּים וחֲנִיתוֹתֵיהֶם למַזמֵרוֹת..."
(ישעיה. ב. פסוק ד)
 

כי אני לא ראיתי את הילדים משחקים במכונות הרג מסוכנות,

אלא בשדה קרב שהפך למגרש משחקים מפני שאין בו עוד צורך.

אני ראיתי בציור משהו חיובי ומשמח. ומן הסתם עם זיכרון למה שהיה פעם.

 

באשר לדוגמא של ציור המצקת - לא עלה בדעתי לפרש אותו ככה,

או לפרש אותו בכלל

זה ציור טבע דומם שלא היה מאחוריו שום דבר מלבד הרצון להצליח לצייר את החפץ הזה.

 

 

אז התחלתי מהציור השני. אני לומדת מהמקרה הזה. שכשמנתחים משהו ואין את כל הנתונים אפשר להגיע למסקנות לגמרי הפוכות.

תודה הפסוק שהוספת בהחלט הניח את דעתי. 

מהירות הניתוח שלי באופן השלילי נבעה מהמצב הככ כואב שעמ" נמצא בו עכשיו.

 והתמונה הזו ככ מציאותית בעת הזו. וכמה מטרים מביתי היא אכן מתרחשת אך לא בצד החיובי שלה.

קיבלתי את הבהרתך.

 

לגבי הציור הראשון. אוקיי יתכן שאין לך מה לעשות. זה בדיוק תפקידם של מנהלי הפורום

להפעיל בקרה.  ולעזור לפורום המקסים הזה להיות נקי מהבחינה הזו 

 

ודבר אחרון לגבי המצקת. ברור לי שלא כיוונת לזה.

אבל תראי מה יוצא לך בלי לכוון.. ותחשבי מה יכול לצאת לך עם להתכוון.

כתבתי את זה בעיקר כדי להראות שמסר חיובי יכול להיות גם מציורים כאלה.  כי התרשמתי שהבנת לא מדוייק את דבריי. הגבת על נושא הצילום או על סיטואציות דימיוניות  שחייבות להיות כדי שיהיה מסר. 

אז רציתי להבהיר  שלא כך אני חושבת. גם בצילום יכול לעבור מסר

ויפה בעיניי לתפוס מצבים אמיתיים מחיי היומיום . והם בהחלט יכולים להעביר מסר

תלוי איזה משקפיים מרכיבים. ואיזה עין פותחים ו... עדיפה עין טובה.

 

 בהצלחה בהמשך.

אוהבת את צורת ההסתכלות בשני הצדדים.

הוא מאוד מאוד מיוחד

 

 

ולדעתי הציור הראשון לא בעייתי בכלל.

 

זה בכלל נרראה כמו גבר רומאי ולא אישה שאוכל ענבים זאצ אול

בכל אופן, בציורים שהעלית, רוני, בהחלט יש יותר אומנות לדעתי מציורי הדיוקנאות הרגילים.

אני נהנית כמובן לראות אותם! שלא תחשבי אחרת... זה מרתק לראות להיכן אפשר עוד לשאוף

תודה על ההיענות לבקשה!

הרבה ציירים מעתיקים צילומים לשם הפגנת יכולות (או בשמה המודרני - לייקים) 

ועושים את זה ללא לימוד מקצועי ומעמיק,

ואז רוב העבודה היא בעצם טכנאות - מיקום כתמים וקווים במקום עד לתוצאה מדוייקת (או בערך מדוייקת)

 

העבודה של צייר היא לתפוס את החיים בתוך היצירה שלו.

מה זה אומר? 

אני מניחה שבכל ציור זה קצת אחרת,

אבל הנקודה היא שכשצייר באמת תפס משהו, איזו תמצית מהנושא שמובא בציור, ולא רק את הזוויות והצבעים

אז זה פשוט מרגש, ואת כצופה נפעמת וזה כל מה שצריך.

 

מספיק לי לרגש,

כלומר, לגרום לך להאמין לרגע שמה שנמצא מולך חיי.

לעורר את החושים שלך באמת, כאילו קרה משהו אמיתי

המטרה היא שתאמיני לרגע שמה שציירתי עומד לנוע ברגע הבא, או לומר משהו. זה באמת מספיק.

 

וזה נכון גם בקשר לציורי נוף או טבע דומם כמובן.

זה צריך להיות משכנע, אמין, שישאב אותך לסיטואציה וישאיר אותך בתוכה כמה שניתן.

כל צלם נותן את הזוית האישית שלו לתמונה. ובידינו לבחור מה אנו מעצימים על ידי ציור.

כדי שהדברים יובנו בצורה נעימה וחוויייתית אני ממליצה להיכנס לאתר הידברות.

יש להם קטגוריה של רץ ברשת. שם מופיעות גלריות של צילומים מרהיבים

שכל גלריה יכולה להפוך לתערוכה שלימה של ציורים מרגשים ומלאי תוכן חיובי.

יש שם גלריה של בעלי  חיים  האם והגורים  משהו מדהים!!! שווה צפייה.

ציורים שחייבת לקרות בהם עלילה כלשהי

התרחשות ברורה שאפשר לתת לה פרשנות

 

אני מציירת כאלה לפעמים כשיש רעיון טוב או רפרנס מתאים

אבל אני לא חושבת שבציורי פורטרט או טבע דומם לצורך העניין, יש פחות "מסר".

 

לצורך העניין, בפוטרט הזה ישנה דמות והיא משדרת משהו מאוד מסויים ובעיניי יש כאן יותר סיפור מבהרבה ציורים שמתארים השתלשלות אירועים כלשהי.

 

 

עצוב. אבל לגמרי הצלחת להעביר את ההבעה אם ככה!!!

 

 

ואני בטוחה שאת יודעת על זה..

וזה ל18 ומעלה..

אז שתהיי בריאה לא ידעתי כבר מה לחשוב חח

מבוססת על סדרת ספרים מדהימה ומצליחה מאוד בשם "שיר של קרח ואש" של הסופר

ג'ורג' ר.ר. מרטין

 

הסדרה עשוייה באופן מופתי מכל בחינה.

בימוי, תסריט, ליהוק, משחק, פסקול, וכמובן - ויז'ואל עוצר נשימה.

המבט הזה שלו....

הצורה בה הוא מחזיק את הידיים!!

נראה שהוא רוקם איזה מזימה...

מפחחידד!!

 

רוני!

יש לך כישרון... וואוו ממש כל הכבוד!

ואהבתי שרק הפרחים עם צבע והשאר שחור לבן!