מה שכתבת "יום גינה ויום" בית זה בעיני הכיוון.

כלומר- מספיק שהילד במסגרת עד 4, הוא לא צריך שתהיה כזאת "מסגרת" גם אח"כ. תרשי לעצמך להיות זורמת יותר.

ביום קר- הולכים הביתה, מכינים כוס תה ומשחקים איזה משחק, ביום נעים- נשארים בגינה קצת, כל יום תחליטי מה בעצם את רוצה ומה מתאים לך לאותו יום.

עוד דבר- מבחינת רכישת כלים חברתיים- הוא מקבל את זה כל היום כשהוא נמצא בגן ובצהרון. נשמע, במיוחד בגלל שאת כותבת שאת מרגישה מעין חומה ביניכם- שעיקר הדגש שלך בשעות שלך צריך להיות על זמן אישי איתו.

אולי כדאי לך לחשוב על כמה רעיונות נחמדים שאפשר לעשות בבית- יום אחד להכין עוגיות ביחד, יום אחד לשחק, אפשר סתם לדבר, אפשר לספר סיפור, אפשר להכין ביחד ארוחת ערב, אפשר המון דברים.

ולסיום- כל הכבוד לך על המחשבה והזמן שאת משקיעה בזה.

במיוחד אם הגינה עושה לך טוב - רגיעה, מפגש עם חברות - אין סיבה לוותר. אפשר יום כך ויום כך, יום כך ויומיים כך. 

בס''ד

(אני יודעת שהמילים ''כלים חברותיים'' נשמעות קצת פלצניות...) בת 30 היקרה, את כותבת שבגן ובצהרון הוא מקבל כאלה בשפע. ואני אומרת: ''אולי כן ואולי לא''. התמודדויות חברתיות, הוא בטוח מקבל מלא שם. אבל האם יש לצוות את הפנאי ואת הגישה להסב אותן להזדמנויות למידה כפי שאני משתדלת לעשות? אני לא בטוחה... 

אבל בכל אופן נכון עשית כשעלית על תיאור החומה שכתבתי. ונראה לי שאת צודקת שעיקר הדגש שלי צריך להיות בזה.

שוב תודה

מבינה למה אני מתכוונת?

את יודעת שהשעות האלה איתו הן הזמן העיקרי שלך איתו ואולי לכן את מנסה להכניס אליהן את הכל.

חבל, עדיף שאת תהיי בנחת, בשמחה, ופשוט תתני לו את עצמך.

כלים חברתיים תמיד יש הזדמנויות לתת, ומלבד זאת- אם מדברים על מה שהיה בגן יכול להיות שיעלו כל מיני מקרים שדרכם גם תוכלי לתת לו כמה כלים כאלה. לאו דווקא צריך ליזום מצבים שבו יתרחשו ארועים כדי שתוכלי ללמד אותו.

בהצלחה!

יותר מפעם בשבוע-שבועיים

וכשכן הולכים לגינה- להיות שם לפחות שעה שעה וחצי

מאנונימי כי אני לא צליחה להכנס מהניק שלי

כמובן שאין שום חובה ללכת לפחות לשעה שעה וחצי

פשוט נראה לי שזה עדיף כדי למצות את מלוא ההנאה, במיוחד אם זה יציאה די נדירה

זה נכון לילדים שנמצאים במסגרת עד שעה יותר מוקדמת

לדעתי אם הילדים במסגרת עד 4 עדיף מאוד לא ללכת אח"כ לגינה בד"כ

לא ממש קריטי בגינה או בבית.

יש לנו (לאימהות) נטיה תמיד לא להיות מרוצות ולבקר את עצמינו.

חשוב לעניות דעתי, שהוא ירגיש שמח וטוב איתך, ואת תהיי פנויה ונעימה אליו, גם ככה את מתאמצת הרבה לפרנס וללכת ברגל.

הרבה הצלחה!

אני מעריכה מאוד את היכולת שלך ללכת יום יום כזה מרחק עם שניים!

אני במרחק של 10 דק' בין הבית למעון- היה לי ברור שקונים עגלה עם הלידה.

ואכן אני לוקחת אותם בעגלה, לפעמים היא הולכת כשממש בא לה וכשאני מעריכה שהיא לא תהפך ל"קוקו" אח"כ. 

השאלה אם זה יכול לעזור לך...? ייקצר זמן וישאיר יותר מרץ לילד.

ומצטרפת לשאר- העיקר לא לשקוע במודעות עצמית גבוהה מדי שקוברת אותך ברגשי אשמה...

בס''ד

תודה רבה ציירת עננים, אין לנו עגלה כפולה כי אין לנו כל-כך איפה לשים אותה כשהיא לא בשימוש... למרות שאנחנו שוב ושוב מעלים את האופציה מדי פעם. אבל ה''טרמפיסט'' (את יודעת מה זה?) עונה נראה לי על הפתרון הזה של לדחוף את שני הילדים. הבעייה היא שכל הדרך חזרה מהגן אל הבית בעליה רצינית ושלדחוף את שניהם עושה לי כאבי גב...

תודה רבה לכולן על כל התגובות... אני קוראת וזה באמת עוזר. בימים האחרונים אני עושה מאמצים מאד גדולים כדי להגיע לגן יותר מוקדם על מנת שנהיה פחות לחוצים בחזור. הרבה פעמים אני ממשיכה לשלב זמן גינה, אבל לזמן יותר קצר (כ-20 דק'). בינתיים החלטתי לחזור להשתמש בטרמפיסט בחזור (למרות שקשה לי לדחוף כאמור) על מנת שהדרך חזרה תהיה נעימה וחלקה ושאני לא אצטרך להוציא אנרגיות מטורפות ומיותרות כדי שהבן שלי יתקדם בקצב סביר.

ולגבי כל מי שהציעה לא לחיות במודעות עצמית יותר מדי גבוהה ולזרום יותר... טוב - זאת התמודדות החיים שלי . אני חושבת שאני משתפרת ושזה הרבה פחות עלול למנוע ממני מלהנות מהחיים (כפי שקרה לעיתים קרובות בעבר) אבל אני לא חושבת שאני אצליח או אפילו ארצה להשתנות ב-180 מעלות (זה בסך הכל גם תכונה ממש בונה).

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות