אל תטעו לחשוב שאתם יוצאים עם הבירורים,

אתם יוצאים עם ההצעה!!

מלא פעמים אנשים שופטים את ההצעה על פי הבירורים, ולא היא...

עוד נקודה: תתנו מספרים של חבר'ה מתלהבים וזורמים, זה יעזור לכם

[נגד כל מה שכתבתי למעלה...]

וחיים עם המציאות.

נכון לשני הדברים שכתבת.

בנות היו פשוט נכנסות למוד של "הערצה נשפכת" שזה היה מחרפן, כאילו היא מושלמת,

תמיד הרגשתי שמרמים אותי איפשהו, כמו מול סוכן מכירות במגרש רכבים שרק רוצה שתחתום.

חשוב שיהיה לחברים מה להגיד על הבחור,

אבל למכור אותו?

מה זה, שוק?

והוא אמר בשיא הציניות, אחרי שכתב מילה במילה את מה שהחברה אמרה:

עזוב את הרשימה, תכל'ס - הציעו לך מלאך...

ואז התחיל לקרוא לי הלל שלם, הלל המצרי והלל הגדול עליה...

מזל טוב!

איזה יופי

לא בקטע של למכור, אבל כן, לפרגן! שהיא תרצה לפגוש אותו..

ולא רואה בעיה בהערצה נשפכת.. אני מדברת על חברות שלי ואני באמת מעריצה אותן ב"ה, ויש על מה!

וגם אם לא בהגזמה, אז סבבה, אבל דיברתי יותר על הקיצוניות השניה..

ופשוט שכל אחד יחשוב עם עצמו.. ויתפלל לה' כמובן שישים לו בפה את המילים והטון...

לא יוצאים עם ההצעה, אבל כרגע מה שיש מולי זה הצעה.. 

אבל זה כי אנחנו מגיעים מעולם שונה לגמרי.

אני רוצה שיגידו לי את האמת כמו שהיא, ואני אתמודד איתה,

מעדיף לשמוע את החסרונות, שיגידו בדיוק, אין לי פחד מחסרונות, אני שמח בהם,

גם אני לא מושלם.

ברור שצריך להציג את האדם כפי שהוא והטוב עולה על הרע,

אבל הצורך ב"למכור" בני אדם גורם לי צמרמורת, במיוחד

כשלפעמים זה הרגיש פלסטיקי מדי...

יש עניין לבוא לפגישה עם מוטיבציה, ואפילו קורטוב התלהבות.

נחמד גם לדעת שלרעבעצען יש חברה שכ"כ אוהבת אותה...

מו"ר ר' אשר וייס נוהג לומר שיש הרבה לימוד בסתימת הראשונים,

ולהבדיל בין הקודש ובין הכשר לקידושין, יש הרבה לימוד בסתימת הבירורים.

מה שאמרו על ההצעה ישר - הכי בולט, ומה שלא - כנראה משני,

לפחות בדינמיקה שבין ההצעה למקור הבירורים.

אא"כ מוצאים מישהו מהצד שלך שמכיר את ההצעה, שזה הכי מומלץ...

בלי שום קשר, אני משתדל לספר סיפור על כל תכונה שאני אומר.

כך אני יכול גם להתלהב, וגם מאוד לקרקֵעַ את מה שאני אומר.

אני נשפך על כל בחור שמבררים אצלי עליו, ואני לא רואה סיבה להפסיק...

כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים, כולם קדושים!!

לא כולם יודעים לנאום, לא כולם יודעים להישפך, להעריץ ולהלל. וגם אם רוצה מישהו כזה כדרישת סף, אל תצפי שגם החברים שלו יהיו כאלו.

כן, פשוט תכיני רשימת שאלות ממוקדות וחשובות, ואל תצפי לדרמות. וכמובן, לעולם אל תפסלי בחור מראש בגלל שחבר שלו יבשן. זה פשוט מגוחך ברמות. לא הספיק לך? תבקשי מספר של עוד חבר, אבל פשוט לפסול מראש? פריווילגיה של כאלו שיש להם 10 הצעות בחודש.

לטעמי, מטרת הבירורים אינה להלהיב אותך ולהבין איזה אדם גדול הוא. את זה את אמורה לגלות לבד בפגישות. המטרה העיקרית היא לשלול בעיות פוגמים מהותיים במידות וכדו'. ואלו דברים שאף חבר לא יספר לך בלי שתכווני אותו עם השאלות הנכונות.

עלייך לתפוס יוזמה, ולשאול שאלות מכוונות. ככה זה-9 חלקי דיבור נטלה האישה, ובאחרון חולקים כל הגברים כולם. מה שכן, לפעמים אם את שואלת ואין להם יותר מידי מה לומר, לפעמים זה אומר 2 אפשרויות: הם לא מכירים אותו ולא ממש חברים שלו או שהם פוחדים לומר את מה שהם חושבים עליו באמת..

שרוב האנשים אינם יודעים כיצד לעשות את זה.

ישנם כללים, ישנם פרטים, ישנם טיפים חשובים מאוד, וישנם דוגמאות כיצד לנהל דו שיח בין המברר לאדם שאצלו מבררים- בספרי שיצא לאור בקרוב.

זה נכון שיש לנו ציפיה שיאמרו לנו הכל ואת האמת בלי שנצטרך לצאת מעצמנו יותר מדי ולשבור ת'ראש על איך אני מציג את השאלה על מנת שאקבל תשובה נכונה.

לפועל המציאות היא לא כזאת וגם המבנה הפיזי וההורמונלי במוחו של הגבר בנוי באופן שלא מנדב יותר מדי הרבה מידע בעצמו, אלא על ידי שאלות ספציפיות.

מכל הנ"ל יוצא שאנו צריכים לקחת על עצמנו את מלא האחריות לבירורים על מנת שלא נקיים פגישות לחינם שבסופו של דבר יתישו אותנו.

ואז"ג

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.