כאילו, היא תעשה את זה לבד כי היא התרגלה ולא כי היא רוצה פרס..

כמה זמן זה ככה? אם חודש..אז אפשר עוד חודש נראה לי...

לא נראה לי שהיא תרצה את זה כל החיים...ילדים גדלים מתישהו

שהעיקרון בדבר כזה, הוא לא רק הגדלת מס' המדבקות שעליהן מקבלים פרס. שהרי עדיין על כל פעולה יש פידבק מיידי בצורת מדבקה..  והרצון הוא להרגיל שגם בלי מדבקה עושים.

לכן, אולי כדאי, כמו שהציעו פה, קודם כל לדבר איתה, בלי דרמטיזציה יתרה. להגיד לה: את יודעת איזה פרסים הרווחת מזה שאת כבר נוטלת ידיים וכו' (למנות את כל הפעולות כסדר)? היא תתחיל לומר את הפרסים.. תגידי לה: לא, הפרס הכי גדול.. מן הסתם שוב תנסה. תגידי לה: הפרס הכי גדול, שפתאום יש פה ילדה גדולה, שיודעת לבד ליטל ידיים.. וכו' (שוב - תחזרי על הכל).

הפרסים ה"קטנים", אפילו שהם נחמדים, היו בעיקר בשביל להרוויח את הפרס הגדול - שאת כבר מצליחה לעשות לבד את כל זה. כל הכבוד.

ואז תאמרי לה, אנחנו בכל זאת לא רוצים עדיין להפסיק את הפרסים הקטנים, שיהיה לך נחמד. לכן נחליט שבינתיים כל יום שהצלחת הכל או כמעט, מקבלים מדבקה אחת, 10 מדבקות זה פרס.

אחרי כמה זמן, תעבירו לכל יומיים מדבקה.. ואחרי פחות מדבקות פרס, שלא יעבור יותר מידי זמן.  אחרי שרואים שהתרגלה היטב, מציעים לה: נכון את כבר יודעת לעשות הכל גם בלי פרסים קטנים, רק עם הפרס הגדול שהרווחת, שאת כבר יכולה לבד?

אז בואי נחליט שאת יכולה כבר בלי פרסים - וכל ערב שבת, ניתן איזה פרס יפה, סתם כי את ילדה גדולה וטובה - בלי קשר לדברים של הבוקר - אבל את ממשיכה עם הבוקר כמו עד עכשיו. ושהיא תביע הסכמה ורצון לענין.

ככה אינה מפסידה את היכולת לקבל פרסים ודברים טובים (כלומר, לא "לומדת" שבשביל להרוויח משהו צריך מקודם להיות לא בסדר..), אבל מנתקת את התלות של הדברים, אחרי שהתרגלה.

בהצלחה..

הולכת ליישם עם הילדים בעבודה... תודה!

אני זוכרת שהתחלתי גמילה עם הבן שלי אז כל פעם שהוא הלך לשירותים ולא פיספס הוא קיבל חמוצית,

וגם שאלתי אתעצמי כמה זמן זה ימשך ככה...

אחרי כמה חודשים המינון שהואבא להזכיר לי מגיעה לו חמוצית הלך וירד עד שהפסיק לחלוטין.

כלומר נראה לי כל עוד הוא הרגיש אתגר ללכת לשירותים הואגם רצה תגמול,

כשהפך להרגל, כבר לא עניין אותו.

רק לגבי להעלות את כמות המדבקות לקבלת הפרס- נשמע לי לא פייר כלפי הילד, אם אני נכנסת לראש שלו,

זה כמו שמציעים לתינוק חפץ קרוב ואז כשהוא מתקרב מרחיקים כדי שיזחל- זה כ"כ לא הוגן!

לכן נראה לי שאם כבר אז להכליל עוד דברים בתוך המשימה (כמו שליטול ידיים ולשטוף פנים זה אחד)

או למשל לקנות מדבקות יותר גדולות או יותר צבעוניות ואז להסביר לה שבעצם 4 מדבקות קטנות שוות למדבקה אחת גדולה ולכן מעכשיו כל 4 המשימות נקראות משימה אחת ובבוקר שהיא תעשה את ארבעתם יפה היא תקבל מדבקה גדולה...

ולהפסיק עם המדבקות כשהיא כבר לא תתעניין בלוח או שלא תבקש להמיר מדבקות בפרסים.

הצורך למדבקות בעניין הזה מתאדה מאליו.

תנסי מידי פעם "לשכוח", או להתייחס לזה רק אם היא מתייחסת. כך תוכלי לדעת עד כמה זה עדיין חשוב לה, או זורם לה.

בהצלחה.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות