הגמרא אומרת שאדם שהולך בדרך שיש סכנה של פריצות ויש לו דרך אחרת.. אפילו אם בסוף הוא לא נכשל נקרא רשע!
זה לא משנה אם חבר'ה רציניים או לא.
הקב"ה שברא את האדם יודע טוב מאד את נפש האדם ויודע שכמה שהוא יהיה רציני אם הם יסתובבו ביחד בנים ובנות הם יגיעו לעבירות...
וחוץ מהעבירות, הקשר בין חברים מאותו מין וקשר בין גבר ואישה זה ממש לא אותה רמה של קשר. כי ה' יתברך ברא את האדם עם משיכה לאישה בשביל שברגע שהם יתאחדו הוא יאהב אותה וירגיש שהיא חלק ממנו ממש...
אם אפשר להמשיל את זה (אולי זה לא הכי מדוייק)... הלב הוא כמו סלוטייפ. כל עוד הוא נוגע בסילוטייפ אחר הוא נשאר דביק ואפשר להפריד ביניהם בקלות... אבל ברגע שרק תניח (בלי ללחוץ) אותו על דף או משהו כזה... יהיה מאד קשה להפריד ביניהם וגם אם תצליח הדף יקרע. והסילוטייפ כבר לא ידבק כמו פעם
הזכיר לי מאד...
שכוייעך.
כל החילוניים צריכים להיות נשואים, וכל החרדים גרושים.
שים לב לאבסורד...
זה כמו שתאמר שמותר לחמוד אבל אסור לגנוב... מותר לכעוס אבל אסור להרביץ...
מותר למוכר לשמור בבית משקולת של רמאים אבל אסור להשתמש בה. כשיש פירצה כבר אי אפשר לשלוט עליה!
ובגלל זה התורה אסרה את זה.
איפה מצאת היתר? מה עם לא תרבה שיחה עם האישה ושאר איסורים?
חוץ מזה, באמת מעניין מאיפה הבאת את העצה המוזרה הזאת לשלום בית.
להסתובב עם בנות בגיל הנעורים בשביל שאח"כ יהיה יותר קל להקים בית נאמן בישראל.
יש לך איזה מקור מאיזה ספר? או שזה אך ורק מהראש שלך.. ותענה בכנות!
(אגב, מעניין מאד, שמתי לב שכל ההיתרים שאני רואה תמיד סובבים סביב תאוות נשים)
מה עם שיטת השידוכים הישנה ומוכרת? מה שתמיד עם ישראל עשו...
מישהו שמכיר בחור טוב (או משפחה של הבחור) רואים בחורה או שומעים על בחורה טובה ומכירים ביניהם.
כל הזמנים עם ישראל עשו ככה וזה עבד מצויין.
מקסימום ראית איזה בחורה טובה תבקש ממישהו שיכיר ביניכם...
אז בוודאי ששתי השיטות שהזכרת הם מסוכנות.. עם זה גם אני מסכים כי פשוט המציאו אותם לאחרונה וזה לא דעת תורה!
אמרתי שהמשפחה רואים מישהי\מישהו פוטנציאלי ומשדכים ביניהם... (אגב, גם לי דיי נמאס משדכנים מהסיבה שהזכרת) ואז הם נפגשים ביניהם כמה פעמים (4-5) לא צריך כל כך הרבה פעמים.. כדי לא להגיע לעבירות. וגם זה לא יעיל ולא מוכיח כלום על הצד השני.
ככה שאין שום בעיה של צניעות כי הם יושבים בצורה מכובדת ומדברים על דברים עיקריים.
ולא בעיה של קשרים מיותרים כי לא מספיקים להקשר...
לעומת זאת הדרך שאתה מציע דווקא גורמת לאדם לבחור את בת הזוג על פי מראה חיצוני ומשיכה.. ורק אח"כ הוא צריך לברר אם זה מתאים.. אבל אז כבר מאוחר מידי כי הם מסונוורים ולכן הם לא יתייחסו למגרעות של הצד השני בכובד ראש. חוץ מהעבירות שעלולות להגרם מהקשר הזה.
אדם זה אדם. ויש לו יצרים שמתעוררים ברגע.
גם מי שיושב לבד עם אישה בבית לא מתכוון בדווקא לעבור איסור.
גם זה שמלווה כסף בלי שטר ובלי עדים לא מתכוון שלא להחזיר... אבל זה עלול לקרות.
ומה שאמרת לגבי ראיית תכונות טובות...
כשאדם נמצא בסביבה של בני המין השני וודאי שהוא פתאום יהיה "בעל חסד מופלא" חייכן ומנומס...
כי זה טבע האדם לעשות הצגות כשנמצאים לידו אנשים שהוא צריך אותם.
ככה שזה בכלל לא אינדיקציה על הבנאדם... ומי שבוחר לפי זה עושה טעות חמורה.
צריך לבדוק איך אותו האדם מכבד את ההורים ואת המשפחה... זה כבר אומר עליו הכל לגבי מידות טובות.
כי מהם הוא לא מפחד ואין לו אינטרס להיות מנומס... אלא מצד התורה והמוסר.
ולכן גם אין ענין לעשות את הסקר הנ"ל כי כאמור גם האדם עצמו לא יכול באמת לבחור את הבחורה המתאימה לו.
בטח לא על סמך השתתפות בגמ"ח כשלהו... וכל שכן כשהגמ"ח מתופעל ע"י נשים וגברים ביחד. כמו שהסברתי.
לכן השאלה היא אחרת...מה אתה מעדיף...
הסתכנות בבחירה מוטעית פלוס עבירות?
או יציאה לדייט בצורה מכובדת עם יותר סיכויים לשים לב למגרעות של הצד השני?
כדי לפסוק ע"י כלל מסויים צריך לבדוק היטב איפה אמרו אותו, מה הסייגים שלו, וכו'
לא פוסקים סתם מזיכרון של איזה ציטוט עלום.
כי בני אדם וחיות זה משהו אחר לגמרי.
חז"ל אסרו להסתכל כי זה דומה ומזכיר, אבל ברור שזה לא באותה רמה. הרי ברור שאצל בני אדם באותה סיטואציה לא שייך דין בעבידתיה טריד, בשום מצב. ולכן, אין מקום להשוואות של חמור וקל. בני אדם יותר חמור מחיות, ומכחול בשפושרת יותר חמור מעשיית עסקים עם נשים יותר.
זו לא סברא מופרכת, אבל זה ודאי לא קל וחומר ו"היגיון פשוט". אין כאן דימוי מילתא למילתא אלא הרחבת הדין.
האם תסכים איתי שלראות אשה בלבוש מאוד מינימלי או אף בלעדיו זה יותר חמור מלראות כמכחול בשפופרת אצל פרות?
לכן, יש צד חומרא ויש צד קולא. יש סברא בסיסית להגיד בעבידתיהו טריד, כאשר באמת זו עבודה שיש עימה טירדה והרגל, אבל אי אפשר לומר שזה היקש פשוט ומוכרח מהגמרא, כי זו מציאות שונה לגמרי.
קודם כל לגבי בעבידתיה טריד
זה ממש לא פשוט כמו שאתה מציג... גם אם התירו רופא נשים.
הרבה פוסקים אומרים שזה דיעבד גדול. ומדובר במקרה שאין רופאה כרגע ולכן מי שעוסק בזה בקביעות נקרא רשע. ולכתחילה ללכת לרופאה ולא לרופא. ומה גם שהאדם לחוץ להצליח ולכן לא מהרהר.
אבל מה נראה לך שכל עשיה תיקרא "עבידתיה"?!
יש לבנים והבנות הרבה זמן להכיר ולצחוק ביניהם ואין פה שום עניין של "טרוד" גם אם זה אידיאולוגיה וכו'
לא בכדי בימינו עשו על זה רעש גדול על הרופאים שמנצלים את המטופלות בזמן הטיפול.
כל שכן בנים צעירים ובנות שוודאי יצא מזה קשרים אסורים.
דבר שני
זה וודאי לא נכון מה שאמרת... אף אחד לא מתחתן עם הבחורה כי ההורים רוצים! מאיפה הבאת את זה?
אחרי שהציעו לא ישר מפגישים, אלא מבררים על המשודך דברים עקרוניים
(כמו רמה דתית, מידות, וכו) ואז חוסכים הרבה צער מהמשודכים
מה שאין כן כשמכירים בחורה באיזה גמ"ח או לא יודע מה...
אין מי שיברר, ואי אפשר כבר לברר כי הבחור כבר אוהב אותה ולא מתייחס בכובד ראש למגרעות
או שמגלים את זה אח"כ ונגרם צער גדול מהפרידה.
(כתבתי את זה כבר אבל אתה לא מתייחס)
עסק תמידי עם נשים גם אם זה מותר... מדובר על עסק שהלחץ גורם לך לא להרהר.
ושאין לך שיג ושיח עם האישה שאיתה אתה עוסק.
כגון הקזת דם (כמעשה אבא אומנא) או מיילד.. אין לך שום קשר ודיבור עם האישה המטופלת.
מבחינתך זה יכול להיות גם גבר או חייזר.. גם ככה הראש שלך כרגע עסוק במשהו אחר
אבל פה העבודה עצמה היא קשר תמידי של דיבור עם נשים... והרבה זמן פנוי
אין באמת טירדה בגמ"ח או דבר אחר שבאמת יגרום לך לשכוח מלהרהר.
תראה בעצמך כמה הטרדות מיניות יש במשטרה ובצבא ובשאר עבודות... איפה בעבידתיה טריד?
ועוד, שים לב שאתה סותר את עצמך...בתגובה הראשונה כתבת שזה יהיה בסיס לקשר בריא בעתיד בין הגבר לאישה. הרי אתה בעצמך מודע לכך שיווצר קשר במשך העבודה.
לעומת מקיז דם או מיילד איזה קשר נוצר? תגיד לי אתה!
לגבי הדבר השני. אני אישית מכיר אנשים שלא נכנסו בלב שלם גם כשהם הכירו לבד.
אבל יפה מצידך שאתה מעדיף להחמיר בחשש כזה רחוק ובאיסור עריות אתה כל כך מקל.. באמת אשריך!
ואדרבא, (וזה מה שממנו אתה מתעלם) בשיטת השידוכים הפשוטה מבררים לפני שנפגשים. כשאין עוד אפשרות ללכת אחרי מראה העיניים. וגם יש מתווך באמצע.. כך שיותר קל לסרב להצעה ויש זמן לחשוב. (לעומת זה שבחור ובחורה מדברים בעצמם וזה גורם לשכוח מהבירורים ולהקשר מהר יותר)
אני לא יודע מה משמע לך מהגמרא... יש גמרות מפורשות "הנושא אישה יבדוק באחיה" "לעולם ימכור כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם" ועוד. אז וודאי שיש הבדל עצום בשיטות.
להגיש שזה לא מעשי.. סלח לי אבל זה תירוץ עלוב!
מציע לך ולכולם לקרוא את המאמר הבא http://www.hidabroot.org/he/article/71497
לא יותר פשוט להגיד לא אכפת לי ולעשות עבירות ?
בלי זה, אי אפשר לדמות מילתא למילתא. האם אתה חושב שזה מציאותי לשמור את האינטראקציה המעורבת שאתה מציע רק לגיל השידוכין, בלי שזה ישפיע על תקופות החיים שלפני ושאחרי?
לא עברתי על כל ההתכתבות, אבל בפשטות התירו לעבוד עם נשים, וכן מצינו שנהגו תמיד לעבוד עם נשים. אבל ברור שלא מדובר על כל סוג של עבודה, וברור שיש בזה הרבה חילוקים (למעשה, ראה כאן). כמו כן, ברור שאינטראקציה של עבודה היא שונה מהותית מאינטראקציה חברתית, גם כשהיא תחת כותרת של חסד וכדו'.
כאילו אף אחד לא יודע מה קורה בשטח
הרבה יותר נכון וצודק ממה שהובן ממך בהתחלה
עייפתי מלהתווכח. חבל שאתה מתעקש כל כך...
לא יודע מאיפה המצאת בעיות של צניעות בפגישות. שום רב מעולם לא חשש לזה רק אתה.
וזה גם מזיק לעתיד...מעניין מאד.
(ובעצה שלך אין שום בעיה של צניעות! בגלל זה צריך היתר של "בעבידתיה טריד" כי זה כל כך צנוע. וזה גם בוודאי לא מזיק. )
לא יודע למה אתה כל כך בטוח שאפשר לדעת על בחורה אם היא מתאימה ממראה עיניים.
בזמן שהמציאות מוכיחה לגמרי ההפך (כנראה שאין לך שום ניסיון בתחום..מצטער)
גם אם זה יצמצם את בעיית הרווקות. זה יגדיל את בעיית הגירושים
בבקשה כמובן.
מתיש את הנפש בצורה מיותרת. כל המתחים, כל הנסיונות למצוא חן וכד'.
אם זה במקום עבודה או במסגרת שבה יש תכלית משותפת- זה משהו אחר, אבל סתם ככה- בזבוז של כוחות הנפש.
ואומר בפה מלא: גבר בחברת בנות- זה לא הוא, וזה לא המקום הטבעי שלו - מה שאומר שזה מוציא אותו מאיזון פנימי שהוא צריך בשביל התפקוד שלו
כאשר המטרה היא לעשות רושם ולהריץ צחוקים מדובר בעובדה אחת.
כאשר המטרה היא אחרת וההיכרות היא "על הדרך" של משהו אחר - העסק עובד אחרת לגמרי.
וְאָסוּר לְאָדָם לִקְרֹץ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו אוֹ לִרְמֹז בְּעֵינָיו לְאַחַת מִן הָעֲרָיוֹת, וְכֵן לְשַׂחֵק עִמָּהּ אוֹ לְהָקֵל רֹאשׁ. וַאֲפִלּוּ לְהָרִיחַ בְּשָׂמִים שֶׁעָלֶיהָ אוֹ לְהַבִּיט בְּיָפְיָהּ אָסוּר. וּמַכִּין הַמִּתְכַּוֵּן לְדָבָר זֶה מַכַּת מַרְדּוּת. וְהַמִּסְתַּכֵּל אֲפִלּוּ בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁלְּאִשָּׁה וְנִתְכַּוֵּן לֵהָנוֹת - כְּמִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתֹּרֶף. וַאֲפִלּוּ לִשְׁמֹעַ קוֹל הָעֶרְוָה אוֹ לִרְאוֹת שְׂעָרָהּ אָסוּר.
וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ אֲסוּרִין בְּחַיָּבֵי לָאוִין. וּמֻתָּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הַפְּנוּיָה וּלְבָדְקָהּ, בֵּין בְּתוּלָה בֵּין בְּעוּלָה, כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אִם הִיא נָאָה בְּעֵינָיו יִשָּׂאֶנָּה, וְאֵין בָּזֶה צַד אִסּוּר, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן. אֲבָל לֹא יִסְתַּכֵּל דֶּרֶךְ זְנוּת; הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי, וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה" (איוב לא,א).
(משנה תורה לרמב"ם, הלכות איסורי ביאה, פרק כא הלכות ב-ג)
אם זה אסור, אז זה גם רע ומזיק!
ה' יתברך הוא הכי רחמן. ונתן לנו תורה עם חוקים הכי רחמניים כדי שנוכל להשיג את רחמנותו.
מה שאומר שכל סטיה מחוקי התורה יש בה מן האכזריות והרוע...
קודם כל, בגלל שאנחנו חלק מהעולם המערבי המודרני , הפתוח, הנאור , האנושי , הנדיב והמתחשב ולא חלק מהעולם השמרני, האכזרי, המסתגר, השונא, האלים והנחשל.
בעולם המערבי, קשרי ידידות כאלומקובלים ורצויים ומי שאלו חסרים לו, נמצא בעמדת נחיתות תרבותית. הוא יהיה פחות כשיר לחיים, הוא יתקדם פחות, ידע פחות. הוא יהיה מין "מפגר רגשי".
דבר שני, בהקשר של הזוגיות, קשרים כאלו מאוד מסייעים ללימוד על הרצונות, הנטיות והצרכים של המין השני, ואדם שיש לו קשרי ידידות כאלו יתקשר טוב יותר עם בן/בת זוגו וידע ליצור מערכת זוגית יציבה יותר (ונא לא לבלבל את השכל על מנהגים של שבטים ברברים בתימן לפני חמישים שנה. לא שייך)
דבר שלישי ומאוד חשוב, זה הורות. לאדם יכולים להיות גם ילדים וגם ילדות , וכל אותו ידע ותרגול שהוא צבר כשהיה בקשר עם ידידים או ידידות יעזור לו גם להיות הורה טוב יותר, קשוב יותר, עירני יותר וכו'.
דבר אחרון, אל תאמינו לשקרנים.
ידידות בין בנים לבנות הייתה מקובלת מאוד אצל יהודים בכל הדורות.
מרצה אחד מבר אילן הוא בן של בן דודה של הרבנית הזקנה מסאטמר והם היו בקשרים מאוד קרובים במשך התקופה שהתבגרו שם בגולה, הם היו ממש ידידי נפש וגם אחרי שהיא התחתנה ועברה לגור באמריקה הם שמרו במשך כשלושים שנה על קשר מכתבים הדוק ולבבי.
ולהזכיר לכם מדובר ברבנית מסאטמר ולא על "בית הלל". בקיצור, אל תאמינו לשקרנים, זו לעולם לא טעות לעשות את הדבר הנכון.
דור המבול.
מעניין בהקשר של חנוכה שחז"ל קבעו שהחושך זו יוון , שהיתה ה"נאורות" של אותה תקופה. היתה בה קידמה ופריצות כמו תחרויות עירום , ובכל זאת הם החושך של העולם .
ברוב הפורומים הגדולים הוא חסום. רק בלנ"ו משום מה הוא יכול לכתוב את עיוותיו הכפרניים ואין פוצה פה.
כך כתוב בספר מכבים פרק ב'
אם משהו לא מסכים איתכם זה לא פוסל אותו. וחוץ מזה יש צורה לענות. אם הייתם עכשיו מדברים עם חילוני ומנסים להסביר לו את העניין לא הייתם תוקפים אותו ככה על הדעות שלו.המטרה היא להוסיף אור ,לא להרבות בחושך.
כותבים אותו "מקבים", זה קודם כל
ושנית- הוא נכתב כמה עשרות שנים אחרי המרד, בניגוד למקבים א, שכנראה נכתב ממש "עם" המרד.
וחוצמזה שהציטוט שהבאת לא קשור למה שאמרת.
העולם המערבי מתנגד לאלימות? שנזכיר לך מה קרה בגרמניה, התרבותית והנאורה, לפני 60 שנה? שנזכיר איך ארה"ב הנאורה הפציצה בתי חולים? שנדבר על האלימות ההולכת וגוברת שבה ילדים בתיכון יורים בחבריהם יום בהיר אחד- כמו שקרה כמה פעמים בארה"ב?
יאללה יאללה סיסמאות.
והרבנית מסאטמר היתה בקשר עם קרוב משפחה, לא עם חבר מספסל הלימודים...
לכן הוא קם והרג בידיו את היהודי המתייוון שבא להקריב קרבן לפסל.
זה יכול להביא לפירוקם, כפי שמצוי בעשרות אחוזים בציבור החילוני והגויי. תגיעו מאוד מאוד רחוק.
ובכל זאת, זה גורם משמעותי. לא רק בגידות ממש רח"ל, אלא כל התרבות ומציאות הזו.
גם ככה יוצא הרבה פעמים מפגשים בין 2 המינים.
האם מישהו מכיר שדכנים לחוצניקים או בכללי אנשים שיכולים מצד אחד להיות מאוד דוסים ומצד שני מאוד פתוחים לעולם?
ראומה1אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור
ראומה1כמה שדכנים ומיזמים.
כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.
בהצלחה
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
כדי להבין עד הסוף מה כל אחד רוצה בעצם להגיד
כלומר לפותח עצמו או לכל אחד אחר - ממש ללכת עם הסיפור כולו והתמונה השלמה והרחבה ולהעמיק בה כמה שצריך בעולם האמיתי מול האדם איתו מדברים (שיכול להיות מהמשפחה / חברים / איש מקצוע) העיקר שהדברים יהיו מבוררים.
כל אדם הוא עולם ומלואו ובפני עצמו
וכל סיטואציה היא בפני עצמה ורחבה ושלמה
וגם הצד השני בקשר שלא מובא כאן באריכות מטבע הדברים
וגם כל מה שעולה מתוך דיאלוג ישיר
מה אתה / אני / כל אדם אומר עד הסוף
מה השני שמע, מה השני הבין,
וכן הלאה דיאלוג רגיל שיכול להיעשות בזמן אמת ובצורה עמוקה שלו רק פנים מול פנים או בשיח ישיר ואמיתי.
כי כך בכתיבה בשרשור זה ממש מרגישה שלא ניתן להעביר עד הסוף את הדברים / או שאי אפשר להבין עד הסוף למה השני מתכוון / או שאי אפשר להעמיק כמו שצריך בכל הנקודות בצורה רחבה ושלמה באמת.
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.
רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?
מה דעתך על זה?
תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.
אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)
אבל זו התבוננות חיצונית צריך לשבור את הסטיגמות
גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.
אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.
למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?
הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.
בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי.
לבין כמה שהוא באמת
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.
ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת
מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה
חזק ואמץ
ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש
"קווה אל ה'
חזק ויאמץ ליבך
וקווה אל ה'"
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
כמה מתוך הזוכות האלו התחתנו בשנות ה30 לחייהם? ובאיזה הפרש?
פי כמה וכמה כמות יש הפוך?
לגבי בעיות - יש ב2 הצדדים. לא על זה מדובר. בגילאי 30+ לא מדובר על בעיות, מדובר על *טבע*. זו עובדת חיים שהפוריות של האישה נחלשת מוקדם יותר. זה מה יש.
אני כבר באמת לא רואה טעם בהמשך הדיון הזה. אני מביא עובדות ומציאות ואת חולמת לשנות את כל העולם לחלומות שלך.
מאחל לך שתמצאי את הנכון לך ובעיקר שלא תתני לשטויות כמו פער גילאים מוגזם *בעיניך* לתקוע אותך.
