יש את הדפי קשר מהגן שבעלי שואל שאלות,

לפעמים אנחנו מכינים הצגה על פרשת השבוע.

אצל ההורים שלי היו עושים חידות עם משחקים וצעצועים.

אצלנו הם מאוד אוהבים פ"ש והפטרה אז בעלי מספר

יש תקופות ששרים שלום עליכם וכל טקס הקידוש, אח"כ הילדים אוכלים איתנו בערך רבע שעה

ואז אחד ההורים עובר איתם לשטיח כדי שהשני יוכל לאכול ואח"כ מתחלפים.

אנחנו משתדלים לשמור על אווירה נעימה ושבתית גם סביב המשחקים ולא רק סביב השולחן 

כי זה פשוט לא הולך אז במקום כעסים ובכיות מעדיפים את זה ככה.

כלומר הטיפ שלי-

במקום לריב איתם שיתנהגו יפה סביב השולחן, אנחנו מתאספים בשטיח ומעבירים את הפעילות המשפחתית והשבתית לשם.

עניין שחשוב לי להקפיד עליו בעיקר עם הבן זה ללבוש בגדי שבת גם אם זה לרבע שעה למרות שזו טרחה גדולה בשבילי לקלח ולהלביש את שניהם לכבוד שבת ואחרי שעה להחליף פיג'מה לשניהם (בשבתות קיץ היינו מכניסים שבת מוקדם אז זה היה ממש רבע שעה נטו שהם לבושים בגדי שבת עד אחרי הקידוש)

לפעמים (תלוי בזמני כניסת שבת) אם הילדים במצב רוח טוב אז אחרי הדלקת נרות אני שרה איתם שירי שבת, קוראים מדפי הקשר שלהם, עוברים על הציורים וכו'.

אצלנו אני לא אוהבת שבתות, בעיקר בגלל מתחים ביני לבין בעלי באשר לאופי שולחן השבת.

הוא בא ממשפחה יותר דוסית, סעודת שבת יכולה להימשך אצלם 3 שעות עם מלא שירים ודברי תורה ומלא מנות.

אצל ההורים שלי זריזים, לפעמים עוד לא סיימתי את המרק וכבר מגישים מנה עיקרית, דבר תורה כדי לסמן V ומעט שירים. תוך שעה וקצת מסיימים, אם יש אורחים אז עוד נשארים לדבר ליד השולחן אבל לא בדברי קודש.

אמנם שנינו מעידים על עצמנו שאנחנו רוצים משהו באמצע בין שני הסגנונות,

אבל דוקא עכשיו אחרי עשר שנות נישואין, כשכבר יש מגמה של חינוך הילדים דרך שולחן השבת, הקרע בינינו מעמיק סביב זה.

כן, ברור לי שזו לא הבעיה היחידה, ברור לי שהקושי בזוגיות שלנו הוא כללי וזו רק דרך ביטוי אחת של הדברים, ושאנחנו צריכים טיפול זוגי ושבעלי מצביע ברגליים נגד זה אז כרגע לא בתוך תהליך כזה, אף שהיינו אצל כמה מטפלים לטיפול קצר או ארוך.

בעלי רוצה להאריך, מצידו לתת דבר תורה של 3/4 שעה (לי בעצמי אין קשב כ"כ ארוך, לילדים לפעמים כן ולפעמים לא), מפריע לו שהילדים (9, 7.7) יורדים מהשולחן לשחק, מפריע לו אם אני מתעסקת עם הקטנה (2.5) באמצע הארוחה. 

גם לי מפריע שהם יורדים לשחק אבל מפריע לי כי אז הארוחה נמרחת ומרוב מתחים אני רק רוצה שיסתיים.

מנסה להתגבר על מה שקשה לי כדי לשפר את האווירה, לא תמיד מצליחה...

טוב לשתף. 

שלום לנשות חיל היקרות ביותר.

אני מרגישה שכאשר מכינים את הכל לפני כניסת שבת נכנסים באוירה שבתית, לפעמים חלות מאפה עקרת בית או משו מיוחד ולא שיגרתי- שכולם שמחים איתו.

ואז אחרי שהכל מוכן, האישה לבושה יפה-(זה מאד חשוב) והילדים(אם יש מוכנים),  אפשר להתעסק איתם עד שהבעל מגיע, ואז לשיר שירי שבת ולהתחיל את הארוחה-כאן אם יש בוגרים- אתם יכולים לקחת את הזמן(תלוי ברמת הרעב ולילדים לתת יותר מהר,אח"כ אם הם עוברים לשחק-אתם שומעים דבר תורה ככל יכולתכם אפשר משו של 5/10 דק' , אם יש ילדים כבר יותר בוגרים(אפילו ג')הם כולים להגיד משו ששמעו על פרשת שבוע-אצלנו החדרנו שבשבת צריך לומר דבר תורה סביב השולחן- זה מאד תורם לאוירת השבת, ולערך השבת בעיני הילדים..(בהתחלה זה היה קשה-עכשיו הם עושים זאת כמובן מאיליו.)

נ.ב. בנישואים המוותר הוא המאושר, בשביל השלום עושים הכל.ואם יש הערה לחכות שהכעס והמתח ממך ירד, ואז אם זה באמת חשוב לך זה יחכה לשעת הכושר המתאימה, ואז אפשר ליישב וולבן את הדברים בצורה מכבדת-ותראי שאין כוונה לא טובה לאף אחד, אלא צריך ללמוד אחד את השני ואת צרכיו.

זה מזכיר לי לפעמים אחד הילדים רוצה לספר לי-ואין לי סבלנות להקשיב- אז לפחות עד שאשתפר אני עושה עצמי מתעניינת ומתפעלת וכל פעם אני בשביחו 'אוזן קשבת'..חוכמת נשים בנתה ביתה-בהצלחה.

אולי תגידי לו שזה ממש חשוב ומוסיף שהוא ממלא את השולחן בדברי תורה אבל אולי אפשר סיפורי  צדיקים וסיפורי השגחה כדי שירתק את הילדים ולהוסיף חידון כדי שיהיה שמח..

בטווח גילאים של 3-15

עוגה של פרשת שבוע - שנה אחת הכנו יחד עוגה ועליה ו/או בתוכה אלמנטים הקשורים לפרשה ועל זה היה דיון אח"כ (פרשת וישלח -  פגישת יעקב ועשיו שהתכונן לדורון תפילה ומלחמה - על העוגה היו גיפים וחיילים וכד'. וכן דברים מקליקס (בגדי כהונה), מרים ומשה בתיבה (עוגה ועליה סוף ממקלות ביגלה, ים כחול מנייר צלופן, חמצוצים וכד')

חידון א"ב - שנה אחת עשינו חידון מענינים הקשורים לפרשה / חג על סדר הא"ב. רמת השאלות מותאמת לילדים.

סיפור- שנה אחת כל ילד בחר ספר והיה קורא ממנו במהלך השבת (הפרשה מספרת, מעינה של תורה, פאפראות וכד')

קופסת הפתעות - שנה אחת היינו (אשתי ואני) מכינים אלמנטים הקשורים לרעיונות מהפרשה בתוך קופסא מיוחדת שקוקטה לכך. והילדים היו צריכים לנחש מה הקשר (בתוך התיבה היו חפצים מהבית חלקי צעצועים וכד')

אין ספק צריך להכין ולהשקיע. אבל משתלם וכיף.

נכון, צריך להודות שלא כל שבת כולם היו בשיא (עייפות, עצבים, מצב רוח וכו'). אבל יש תכנית בשולחן שבת (כמובן, כולל שירים וכד')

בהצלחה לכולנו !

כלומר, שבעלך או את תשבו עם הילדים לספר קצת פרשת שבוע, סיפור צדיקים ולשמוע מהם מה הם למדו, ואח"כ לשחרר אותם לעיסוקיהם ושבעלך יגיד דבר תורה שמתאים לכם ולא לילדים.

ואם הוא לא משתף פעולה , תמצאי מישהי שתקבל אותך לבד . זה יכול להציל נישואים ולהפוך אותם למאושרים . בהצלחה.

כל סעודה מספרים קצת, במוצ"ש עושים חידון על הכל בתוספת שוקולד צ'יפס.

צריך להתאים לגילאי הילדים. 

אפשר לקום לסיבוב עם ריקוד של 3-4 דקות, אפשר לעשות הצגות על הפרשה- עם מטפחות וכובעים וזה מוסיף עניין, חידונים- א-ב על הפרשה. לבקש שיספרו משהו טוב שקרה להם השבוע.  להכין איתם שירון של שירי קודש אהובים עליהם ולתת להם לבחור שירים.

להתאים את אורך הסעודה לגילאי הילדים. 

 יש שלבים שזה לא פשוט ואפילו מתסכל . אבל אם מצליחים ליצור שולחן נעים ושמח, כשהילדים גדולים הם מצפים לשולחן שבת וזה מאד משמעותי.

אבל אני חושבת שבעלי לא נמצא במקום בשביל לקבל אותם.

הוא פחות מתחבר ליצירתיות שהצגתם אלא למסורתי ולמקובל, לפחות בעיניו.

כן, הוא מצליח להתאים את דברי התורה לילדים, מוסיף סיפורים מעניינים,

אבל כדי שהם יבינו רעיון של גדולים זה לוקח זמן וסבלנות 

ולכן מתיש...

תודה על הדאגה והחיבוק, אם יהיו חדשות טובות אשתדל לעדכן.

הילדים שותפים בעריכת השולחן ומקבלים מחמאות על העריכה,

לפי הסדר כל ילד אומר משהו, פרשת שבוע/ דבר תורה/ סיפור חסידי,

מתן התייחסות לדפי קשר וליצירות מהגן/ בית הספר,

חידון על פרשת השבוע לפי הגילאים השונים וחלוקת ממתק כלשהו (דואגים שכל אחד יידע משהו ויקבל)

סיפור חסידי שמרתק את כולם,

שירים שהם אוהבים.

(וגם אוכל אהוב עושה הרגשה טובה לשבת ליד השולחן....)

וגם אם הקטנים פורשים אחרי מנה אחת- השולחן עדיין מתקיים...

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות