אני מרשה לה לשתות רק מעט בארוחת ערב ואחרי זה לא, וזה לא עוזר.
ניסינו להעיר אותה ולקחת אותה לשירותים, היא סירבה לעשות.
ממש לא מפריע לה לקום רטובה ושכל הסדין והפיג'מה נרטבים.
לחזור לטיטולים בלילה- אין מצב.
יש למישהו רעיון מה עושים?
תודה!!
זה לגמרי נורמלי בגיל הזה. זה גם נורמלי בגיל 6 ויש אומרים אפילו אחרי.
חבל ליצור מתח סביב הענין הזה, זה בטח לא מוסיף לילדה או לך שום דבר טוב.
למה אין מצב לחזור לטיטול בלילה?
אני שואלת כי גם אני הייתי במקום הזה (עדיין...והן יותר גדולות...)
ואם לא מפריע לה- זה טוב. אז פשוט תלמדי אותה להוריד פיג'מה וסדין ולהכניס ישר למכונה (תדאגי שהמכונה תהיה פנויה בבוקר).
מה שאולי יכול לעזור זה לקחת אותה פעמיים בלילה, אפילו בלי להעיר, פשוט לקחת. פעם אחת בערך שעה וחצי או שעתיים אחרי שהולכת לישון ופעם שניה שעתיים או יותר אח"כ. אצלנו בדר"כ כשאנחנו לוקחים פעמיים כולן קמות יבשות. (אנחנו צריכים לקחת שלוש כל פעם...
)
ואם היא לא עושה כשלוקחים אותה- תפתו את הברז בשירותים לעשר שניות או יותר, הצליל של המים גורם להם לעשות...
לתת לשתות מספיק מוקדם יותר. לקחת כמה פעמים לפני השינה לשירותים, להציע לה לקום לבד אם תצטרך בלילה, ולדאוג שהדרך תהיה מוארת וחמה, להראות לה את זה מראש (אפשר גם לקחת "תוך כדי שינה", אם זה לא גורם לה לצער והיסטריה).
אפשר לומר לה שזה לא נורא, אבל בגלל שיותר נוח לקום יבשה, אז אם תצליח תקבל פרס כלשהו. אם לא יואיל, לרדת מזה ולהגיד לה שננסה שוב עוד כמה זמן.
הלחץ, לדעתי, עושה בדיוק ההיפך..
אבל אפשר באופן מתון "לעזור" לכך.
עלייך ועל הילדה שלך לישון בלי טיטול זה ממש מתסכל ומגעיל לישון עם פיפי ולקום עם ריח כזה.
הבת שלי בת 5 וישנה עם טיטול. ניסינו להוריד לתקופה לא הלך אז הפסקתי..
יש ילדים שזה יותר קשה להם.
אני לוקחת אותה לפני השינה לשירותים ומסבירה לה שאם היא מרגישה שיש לה בלילה שתעיר אותי ונוריד ביחד ואני ילך איתה לשירותים.
מובן שזה לא כיף לה לישון עם טיטול זה לא נוח ולא נעים והיתה מעדיפה בלי אבל היא מבינה שכרגע אין ברירה.
אמרתי לה שאם הטיטול יהיה נקי אז נוכל להפסיק לשים טיטול.
זה ניראלי ממש בלתי נסבל להמשיך בלי טיטול גם לכבס וגם לקום ככה לריח הזה.
אני ממליצה לך פשוט לקבל את זה ולהעביר לילדה את זה שזה בסדר ושאם היא שמה טיטול בלילה זה לא אומר
שהיא תינוקת..
בגיל כזה קטן זה ממש ממש מקובל.
יש ילדים שמתחילים את הגמילה בגיל 3 כל אחד והקצב שלו.
נ.ב- יש מחלקה חדשה בשערי צדק שמטפלת בילדים שמרטיבים בלילה. הבנתי שזה דרך ביופידבק - את יכולה לברר..
בהצלחה.
לשלוט בצרכים שלו. איך את בדיוק רוצה לעשות את זה?
מה תשימי תינוק בן חודש בסיר?
אם היה אפשר לעשות את זה אז מן הסתם היו עושים.
אבל תינוק קטן בן חודש/ חצי שנה+ לא באמת יכול להבין את זה..
וגם אי אפשר כ"כ להסביר לו.
וגם למה לעשות את החיים קשים אם אפשר להשתמש בטיטולים.
העובדה היא שרוב הילדים מתחילים גמילה מגיל 2.. 2 וחצי ולרוב מסיימים ב3.. 3 וחצי.
הילדים מצליחים להיגמל ויש מעטים שיותר קשה להם.
כתבת "אם היה אפשר לעשות את זה אז מן הסתם היו עושים"
אז לידיעתך - מיליוני תינוקות בעולם גדלים ללא חיתול. באמת באמת.
אפילו בארצנו הקטנטונת יש כמה מאות כאלה בכל שכבת גיל.
אם זה מסקרן אותך את יכולה לחפש בגוגל "בלי חיתולים" או "שיטת הקשב" או "פשפושים" ועוד מילות קוד. אפילו בעברית יש על זה הרבה חומר, ובאנגלית בככל חבל"ז (ובסינית נראה לי שזה חלק אינטגרלי מכל טקסט על גידול תינוקות פחות או יותר).
לא אומרת שצריך לקום מחר ולאמץ את זה, אבל אף פעם לא מזיק להרחיב את האופקים.
לה לגדל ילד בלי טיטול והיא תגיד לך שזה היה סיוט
מה שעשו בעבר זה כל פרק זמן מסוים הורה היה שם את הילד על הסיר ומעל הכיור עד שהוא יעשה
או היו סמים חתיכות שמנות של גזה כדי שבגדים לא יירטבו אבל בפנים היה הכל רטוב וכתוצאה מכך הכל היה אדום דרך קבע
נמאס מהמלצה הזאת ללמוד מאפריקנים, הנה הם הסתננו אלינו בכמויות, האם אנחנו רואים בהם משהו טוב?
אגב גם לאימא לתינוק קטן מגיע לחיות בשקט ולא לרוץ אחרי תינוק עם בגדי החלפה כל הזמן
טיטול גם מקטין כמות כביסה וכמות הבגדים הנדרשת וחוסך ריח של סירחון שגם זה חשוב
ובאמת ילדים נגמלו בערך בגיל כמו היום, תקראי על מאה ה19, לא נתנו לילדים מכנסיים אצל גויים עד גיל 3-5 בכפרים , כנראה בגלל גמילה וכביסה, הסתובבו עם כתונת ארוכה וזהו
אולי גם באפריקה על אותו עקרון
הם קיימים כבר מאות שנים בתרבות המערבית.
המשפחות שאני מכירה שבוחרות לגדל ילדים בלי חיתולים - זה נראה די שונה מהתיאור שלך, מהרבה בחינות.
מאמינה לך כמובן שהיו גם תרבויות שככה זה נראה אצלן. אז לא אליהן אני שואפת.
(אגב, אני לא יודעת מה המצב היום באפריקה. ההשראה של התנועה הזאת היום היא בעיקר ממזרח אסיה.)
אין ברירה, אנחנו חיות בתרבות כזו, וזה חלק מהחיים שלנו.
הייתי רוצה מאוד להעניק לילדים שלי בזה ובבא את חווית העצמאות הזו, אבל החיים כל כך אינטנסיביים ועמוסים בכל כך הרבה חוסרי ברירה, וזה אחד מהם
גם צוות החינוך בגנים ובמעונות לא בשל לזה, ואגב, שנה וחצי זו קצת אופוריה ![]()
אני ניסיתי לגמול את הבת שלי בגיל שנה וחצי והגננת לא הצליחה (היא עשתה כל מאמץ, אני לא מאשימה אותה) להושיב את הבת שלי יותר מ2-3 פעמים ביום על הסיר בשעה שזו התדירות השעתית שלה באותו גיל...
החזרנו את החיתול והורדנו שוב בחופש.
ובארצות הברית ערש התרבות והקדמה (יאא....) מסתובבים ילדים בני ארבע וחמש לא גמולים, ואני לא מעודכנת להיום, אין לי מושג מה קורה שם עכשיו...![]()
הלוואי, הלוואי שהייתי מצליחה...
ולתת לילדה לגדול ולהפסיק לבד אבל אני מכירה גם גישה שבכל זאת קמים ויושבים לעשות פיפי, בסוף זה הופך להרגל
האם גם בקיץ היא הייתה מפספסת כל לילה? הקור מאוד משפיע. אצלנו בשנה שעברה הבת כמעט לא פספסה בקיץ, אבל בחורף לאחריו המיטה הייתה רטובה הרבה פעמים. תשימי לה פיג'מה חמה ושמיכה גדולה וחמה, כדי שהיא לא תצליח להוריד בלילה. לדעתי, עדיף לקחת אותה לשירותים בלילה כשהיא מתעוררת בעצמה ולא לעורר אותה במיוחד (במידה והיא מתעוררת)
. האם היא תמיד מצליחה לעשות בשירותים לפני שהיא הולכת לישון? מאוד חשוב להקפיד על זה! ואת בטוחה שהיא מרטיבה דווקא בלילה ולא מוקדם בבוקר כשהיא מתחילה להתעורר? אולי צריך לקחת אותה בזריזות לשחרותים בבוקר?
לקראת גיל שלוש גומלת ביום, וממשיכה לשים טיטול בלילה.
באיזשהו זמן הטיטולים מתחילים להיות יבשים קבוע, והילדים עצמם כבר אומרים שהם לא צריכים טיטול, ואז מוציאים ונגמר.
איכשהו,
אף פעם לא גמלתי בלילה,
ותכל'ס - אין פה אפילו מישהו אחד עם טיטול 
בעיניי, זה סתם עבודה מיותרת.
אני חיכיתי וחיכיתי. וגם היום כשהגדולה בת 7 , אם לא הייתי מורידה טיטול- הטיטול היה נשאר רטוב כהוגן ברמה שמרטיב את כל המצעים גם. ואם לא אקח את כולן פעמיים כל לילה לשרותים- אז בבוקר יהיו לי 3 סטים לפחות של פיג'מה ומצעים לכבס.
בקיצור- כיף לך, ה' חסך לך את הענין הזה...אבל ממש לא אצל כולם זה ככה.
ויכול להיות שזה קשור? אין לי מחקרים , אבל אני גדלתי בסביבה שמאוד הקפידו שבנות לא יושבות על רצפה או על משהו קר
ורק בקיץ לפעמים באות לחדר שלנו בלילה וישנות על שמיכה על הרצפה.
לא נראה לי קשור.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות