אני מרשה לה לשתות רק מעט בארוחת ערב ואחרי זה לא, וזה לא עוזר.
ניסינו להעיר אותה ולקחת אותה לשירותים, היא סירבה לעשות.
ממש לא מפריע לה לקום רטובה ושכל הסדין והפיג'מה נרטבים.
לחזור לטיטולים בלילה- אין מצב.
יש למישהו רעיון מה עושים?
תודה!!
"הכל סובב את האשכנזים". ![]()
לתת לשתות מספיק מוקדם יותר. לקחת כמה פעמים לפני השינה לשירותים, להציע לה לקום לבד אם תצטרך בלילה, ולדאוג שהדרך תהיה מוארת וחמה, להראות לה את זה מראש (אפשר גם לקחת "תוך כדי שינה", אם זה לא גורם לה לצער והיסטריה).
אפשר לומר לה שזה לא נורא, אבל בגלל שיותר נוח לקום יבשה, אז אם תצליח תקבל פרס כלשהו. אם לא יואיל, לרדת מזה ולהגיד לה שננסה שוב עוד כמה זמן.
הלחץ, לדעתי, עושה בדיוק ההיפך..
אבל אפשר באופן מתון "לעזור" לכך.
עלייך ועל הילדה שלך לישון בלי טיטול זה ממש מתסכל ומגעיל לישון עם פיפי ולקום עם ריח כזה.
הבת שלי בת 5 וישנה עם טיטול. ניסינו להוריד לתקופה לא הלך אז הפסקתי..
יש ילדים שזה יותר קשה להם.
אני לוקחת אותה לפני השינה לשירותים ומסבירה לה שאם היא מרגישה שיש לה בלילה שתעיר אותי ונוריד ביחד ואני ילך איתה לשירותים.
מובן שזה לא כיף לה לישון עם טיטול זה לא נוח ולא נעים והיתה מעדיפה בלי אבל היא מבינה שכרגע אין ברירה.
אמרתי לה שאם הטיטול יהיה נקי אז נוכל להפסיק לשים טיטול.
זה ניראלי ממש בלתי נסבל להמשיך בלי טיטול גם לכבס וגם לקום ככה לריח הזה.
אני ממליצה לך פשוט לקבל את זה ולהעביר לילדה את זה שזה בסדר ושאם היא שמה טיטול בלילה זה לא אומר
שהיא תינוקת..
בגיל כזה קטן זה ממש ממש מקובל.
יש ילדים שמתחילים את הגמילה בגיל 3 כל אחד והקצב שלו.
נ.ב- יש מחלקה חדשה בשערי צדק שמטפלת בילדים שמרטיבים בלילה. הבנתי שזה דרך ביופידבק - את יכולה לברר..
בהצלחה.
לשלוט בצרכים שלו. איך את בדיוק רוצה לעשות את זה?
מה תשימי תינוק בן חודש בסיר?
אם היה אפשר לעשות את זה אז מן הסתם היו עושים.
אבל תינוק קטן בן חודש/ חצי שנה+ לא באמת יכול להבין את זה..
וגם אי אפשר כ"כ להסביר לו.
וגם למה לעשות את החיים קשים אם אפשר להשתמש בטיטולים.
העובדה היא שרוב הילדים מתחילים גמילה מגיל 2.. 2 וחצי ולרוב מסיימים ב3.. 3 וחצי.
הילדים מצליחים להיגמל ויש מעטים שיותר קשה להם.
כתבת "אם היה אפשר לעשות את זה אז מן הסתם היו עושים"
אז לידיעתך - מיליוני תינוקות בעולם גדלים ללא חיתול. באמת באמת.
אפילו בארצנו הקטנטונת יש כמה מאות כאלה בכל שכבת גיל.
אם זה מסקרן אותך את יכולה לחפש בגוגל "בלי חיתולים" או "שיטת הקשב" או "פשפושים" ועוד מילות קוד. אפילו בעברית יש על זה הרבה חומר, ובאנגלית בככל חבל"ז (ובסינית נראה לי שזה חלק אינטגרלי מכל טקסט על גידול תינוקות פחות או יותר).
לא אומרת שצריך לקום מחר ולאמץ את זה, אבל אף פעם לא מזיק להרחיב את האופקים.
לה לגדל ילד בלי טיטול והיא תגיד לך שזה היה סיוט
מה שעשו בעבר זה כל פרק זמן מסוים הורה היה שם את הילד על הסיר ומעל הכיור עד שהוא יעשה
או היו סמים חתיכות שמנות של גזה כדי שבגדים לא יירטבו אבל בפנים היה הכל רטוב וכתוצאה מכך הכל היה אדום דרך קבע
נמאס מהמלצה הזאת ללמוד מאפריקנים, הנה הם הסתננו אלינו בכמויות, האם אנחנו רואים בהם משהו טוב?
אגב גם לאימא לתינוק קטן מגיע לחיות בשקט ולא לרוץ אחרי תינוק עם בגדי החלפה כל הזמן
טיטול גם מקטין כמות כביסה וכמות הבגדים הנדרשת וחוסך ריח של סירחון שגם זה חשוב
ובאמת ילדים נגמלו בערך בגיל כמו היום, תקראי על מאה ה19, לא נתנו לילדים מכנסיים אצל גויים עד גיל 3-5 בכפרים , כנראה בגלל גמילה וכביסה, הסתובבו עם כתונת ארוכה וזהו
אולי גם באפריקה על אותו עקרון
הם קיימים כבר מאות שנים בתרבות המערבית.
המשפחות שאני מכירה שבוחרות לגדל ילדים בלי חיתולים - זה נראה די שונה מהתיאור שלך, מהרבה בחינות.
מאמינה לך כמובן שהיו גם תרבויות שככה זה נראה אצלן. אז לא אליהן אני שואפת.
(אגב, אני לא יודעת מה המצב היום באפריקה. ההשראה של התנועה הזאת היום היא בעיקר ממזרח אסיה.)
"הכל סובב את האשכנזים". ![]()
ולתת לילדה לגדול ולהפסיק לבד אבל אני מכירה גם גישה שבכל זאת קמים ויושבים לעשות פיפי, בסוף זה הופך להרגל
האם גם בקיץ היא הייתה מפספסת כל לילה? הקור מאוד משפיע. אצלנו בשנה שעברה הבת כמעט לא פספסה בקיץ, אבל בחורף לאחריו המיטה הייתה רטובה הרבה פעמים. תשימי לה פיג'מה חמה ושמיכה גדולה וחמה, כדי שהיא לא תצליח להוריד בלילה. לדעתי, עדיף לקחת אותה לשירותים בלילה כשהיא מתעוררת בעצמה ולא לעורר אותה במיוחד (במידה והיא מתעוררת)
. האם היא תמיד מצליחה לעשות בשירותים לפני שהיא הולכת לישון? מאוד חשוב להקפיד על זה! ואת בטוחה שהיא מרטיבה דווקא בלילה ולא מוקדם בבוקר כשהיא מתחילה להתעורר? אולי צריך לקחת אותה בזריזות לשחרותים בבוקר?
לקראת גיל שלוש גומלת ביום, וממשיכה לשים טיטול בלילה.
באיזשהו זמן הטיטולים מתחילים להיות יבשים קבוע, והילדים עצמם כבר אומרים שהם לא צריכים טיטול, ואז מוציאים ונגמר.
איכשהו,
אף פעם לא גמלתי בלילה,
ותכל'ס - אין פה אפילו מישהו אחד עם טיטול 
בעיניי, זה סתם עבודה מיותרת.
אני חיכיתי וחיכיתי. וגם היום כשהגדולה בת 7 , אם לא הייתי מורידה טיטול- הטיטול היה נשאר רטוב כהוגן ברמה שמרטיב את כל המצעים גם. ואם לא אקח את כולן פעמיים כל לילה לשרותים- אז בבוקר יהיו לי 3 סטים לפחות של פיג'מה ומצעים לכבס.
בקיצור- כיף לך, ה' חסך לך את הענין הזה...אבל ממש לא אצל כולם זה ככה.
ויכול להיות שזה קשור? אין לי מחקרים , אבל אני גדלתי בסביבה שמאוד הקפידו שבנות לא יושבות על רצפה או על משהו קר
ורק בקיץ לפעמים באות לחדר שלנו בלילה וישנות על שמיכה על הרצפה.
לא נראה לי קשור.
הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ
בשביל הבת שלנו
היא בדיכאון
ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה
היא לומדת בכיתת לקויות למידה
והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.
היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר
ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....
תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.
לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.
כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?
לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.
בהצלחה!
על ידי @מתואמת .
כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?
זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה
בס"ד
אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!
לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.
ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים
ועם תרופות .
הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה
אחרי התייעצויות
אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים
גם בגלל שזה כיתה ח
וזה אמצע שנה .
זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה
אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.
ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי
הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.
וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים
אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.
ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.
בהצלחה לכם משפחה יקרה.
לאיזה סוג מסגרת ממליצים?
קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏
בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.
הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏
תודה להקב"ה.
משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕
שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -
איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?
השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..
תודה מראש!
בטוח נשתמש ברעיונותיכם
הפורום הזה לא פעיל
(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)
שלום לכם.
יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה
והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.
יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.
אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית
תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.
פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7
(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).
שלום
מקווה שזו במה מתאימה..
אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)
לבית..
דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'
ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.
תודה רבה לכולם
שלום לכולם\ן
אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים
יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)
ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי
תודה לעונים ושבת שלום
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...