כמה שתנסי "להגביל" - יאחז בזה יותר.

תספקי תעסוקה חיובית, מעניינת, שתצריך את הידיים שלו למשהו אחר. שתצריך תקשורת. ואז אפשר לומר, רגע, נוציא את המוצץ, שנשמע מה אתה אומר..

וגם הרבה חום, שמחה..

ענ"ד.

גם שלי בת שנה ו9 חודשים.

לא מבינים כלום ממה שהיא אומרת, בגלל המוצץ.

אבל זאת לא סיבה להילחץ.

נשקי אותו וחבקי אותו. זה כל מה שהוא צריך.

בהצלחה.

אצלי היה ילד אחד עם שמיכה כל היום בגיל הזה ואחד עם מוצץ.

עם השמיכה לא הפריע לי בכלל - שמחתי שהוא מצא לו משהו שנותן לו תחושת ביטחון. ממש ממש לא ניסיתי להגביל. עבר מעצמו כשכבר לא נזקק לזה.

אבל אם המוצץ גם לי זה צרם, כי באמת ממש חסם את ההתפתחות השפתית שלו, וגרם להרבה תסכולים (הוא לא היה בשל להבין שבגלל זה לא מבינים אותו, ההסברים לא עזרו. כל רגע ניסה להחזיר את המוצץ לפה, ובכה נורא כשלא הבנו אותו).

את הילדים הבאים כבר גידלתי בלי מוצץ. לא רציתי להגיע שוב למצב כזה.

אני מקווה שאת תמצאי פתרונות טובים יותר...

הבן שלי מסרב וזה סוחט ממני את כל הכוחות.

תחשבי שבלילה במקום מוצץ הדבר היחיד שמרגיע אותו זה הנקה! סיוט!

אני גידלתי בלי מוצץ , וחבל על כל שעות השינה שנגזלו ממני , אבל בעיקר מהילדה שלי. מוצץ זה אחלה , מרגיע וטוב. הילדה שלי ינקה עד גיל 4 . והיו לה קשיים בשינה . גם היום ישנה מאוחר. מוצץ זה משהו שמרגיע את הילד , ואני לא מבינה מה הבעיה. דרך אגב , אני פשוט התחלתי מאוחר מדי , וניסיתי גם את המוצץ לסרבנים , שאני קראתי לו המוצץ למליינים כי הוא עלה 45 שקלים ולא רצתה . צריך להתחיל מוצץ בגיל מוקדם כי בגיל חדשיים זה כבר מאוחר . 

וכבר נמאס לי מהמוצץ, התחלתי להפסיק בהדרגה:

בהתחלה אמרתי לה שמוצץ מותר רק במיטה. אם היא רצתה מוצץ היא לקחה ורצה למיטה, נרגעה כמה דקות והוציאה.

אחר כך מותר רק בלילה,

ובגיל שלוש הפסקנו לגמרי

תשתדלי להסתכל על החיובי

כשקשה לו-יש לך איך להרגיע אותו

כשלא מצליח להירדם- המוצץ עוזר

נכון, זה מתסכל וגם אני בהתחלה חשבתי להילחם בזה (יותר בגלל שאנשים אמרו לי "מה, היא עדיין עם מוצץ? אבל היא כבר גדולה!) וראיתי שזה רק גורם לה להדבק בו יותר, אז מה עשיתי?

קודם כל הרפתי ואמרתי שממש לא אכפת לי

אח"כ קבעתי זמנים מסויימים שבהם אין מוצץ- למשל, בזמן המקלחת ובזמן האוכל

לפעמים אח"כ היא הייתה שוכחת ממנו ולפעמים ביקשה ואז הבאתי לה..

כשלא הייתי מבינה מה היא אומרת אז הייתי אומרת לה: "מתוקה, תחזיקי את המוצץ ביד (כדי שיהיה בשליטתה ואז יש סיכוי גדול יותר שתסכים להוציא) ותגידי לי כי אני לא מצליחה להבין"

לאחר מכן, היית אומרת את זה בכל פעם שהיא הייתה מדברת עם מוצץ גם אם הייתי מבינה (ובדר"כ הייתי מבינה..)

בכל מקרה, בעיניי זה עדיין גיל קטן שאין צורך עדיין לגמול אותה מהמוצץ, אני גמלתי לחלוטין רק בגיל 3+, פשוט דאגתי שישאר רק מוצץ אחד והיא ידעה שיש רק אחד והייתי שוכחת אותו מדי פעם במעון בעיקר בימי שישי וככה היה לה סוף שבוע בלי מוצץ, פעם אחת שכחנו אותו ביום שישי שבראשון אחריו היה תשעה באב ובשני היא נשארה בבית (כי בראשון לא הרגישה טוב) ואז הראתי לה שהיא יכולה בלי מוצץ, אמרתי לה שנקנה לה הפתעה אחרי שהיא תזרוק אותו לפח, ביום שלישי היא לקחה את המוצץ מהמעון ובדרך הבייתה זרקה אותו לפח

וזהו.

בגיל הזה אפשר להסתפק במוצץ רק בשינה ובנסיעות.

תנסי לומר לו שהמוצץ כל הלילה היה בפה שלו ו"עבד"קשה ועכשיו הוא רוצה לישון!

כל פעם תנסי להוריד עוד קצת ועוד קצת עד שהוא יתרגל שמוצץ זה רק כשהולכים לישון.

לתת לילד להיות תינוק כמה שהוא צריך להיות תינוק, ולהרשות לו להיות ילד כמה שהוא צריך להיות ילד. אפשר להגיד : אם תוציא את המוצץ אבין מה אתה רוצה להגיד , ואז תחזיר לפה . אבל אם הוא מסתובב עם השמיכה והמוצץ כנראה שהוא צריך אותם . למי בדיוק הם מזיקים?

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות