אני מתקרב לשנות השישים כבר לא צעיר .אישתי כל יום מנקצת לי להתגלח .אינני מעוניין .
כבר דיברנו על ...להפרד ...איומים
לך תחפש לך אשה חרדית ...יש לנו 7 ילדים ....
מה עושים ??.
אני מתקרב לשנות השישים כבר לא צעיר .אישתי כל יום מנקצת לי להתגלח .אינני מעוניין .
כבר דיברנו על ...להפרד ...איומים
לך תחפש לך אשה חרדית ...יש לנו 7 ילדים ....
מה עושים ??.
אביגיל.אז תשמע לאישתך!
וזהו
גם אני שונאת זקן!
ואני נשואה
ב. כיוון שכבר כתבת - אז מה הקשר.... יש נשים שכן. ומכל מקום מה שאת מרגישה אישית לא רלוונטי לענין. ועל כל פנים, איש איננו אמור להחליט ביחס לכך, לפי אם "נעים לה".. זה לא מתנהל כך, בוודאי לא כשמתחתנת כך מראש. גג יכולה לבקש, והוא יכול להסביר אם ולמה עקרוני לו.
ג. מסקרן מה היו אומרות המציעות שיפעל לפי דעתה - תיאורטית - אם איש היה אומר לאשתו שאו שהיא משנה את כיסוי הראש לסוג אחר (מטפחת-פאה וכד'), מפסיקה ללכת עם טבעות או לא-יודע-מה משהו שחשוב לאשה... או שהוא... מן הסתם היו מסבירות שמה פתאום הוא עושה תנאים על מה שנוגע אליה.....
הללישאז הבעיה אצלה.
וכבר אמרתי, מענין מה היו אומרות אם איש היה כותב ש"לא נעים לו" (ואולי צריך להחליף במילה יותר בוטה/ברורה..) שאשה הולכת באופן מסויים שסטנדרטי ונחשב למעלה אצל נשים רבות. יש להניח שהיו "יוצאות על זה" בנוסח הידוע..
בכלל, מי אומר לך מה מהווה או לא מהווה מכשול במשיכה אצל גברים?...
אעפ"י שודאי שלתכשיטים יש תפקיד במשיכה.
התייחסי לאיפור - אני חושב שאפילו פה בפורום היו בעבר כמה שכתבו שזה עשוי להפריע להם...
ולמה פה את אומרת שיישבו וישוחחו, ולפותח כתבת אוטומטית שיתגלח? בדיוק על זה דן דיבר...
ואני בהחלט חושבת שיש תחום מסויים, שבו כל אחד צריך לעשות וויתורים בשביל השני,
ולא משנה אם מדובר בגבר או באישה.
(וכן, אם אישה היתה טוענת שמפריע לה שהוא לא מקפיד כבר על תפילות במניין- הייתי טוענת שזה לא עניינה..)
בתור מי שכתבה- שמחה ששאלת על דיוק הדברים;)הללישזה בכל אופן ממש לא במקום להתייחס כך.
"היית צריכה להשתמש במילה בוטה יותר"? אבל הזקן חשוב לו... למה להתקיף?
וכן, גם אם תסכימי שלגיטימי שבעל ידרוש מאשתו דברים מסויימים כהורדת איפור - נניח שמישהי תפרסם שרשור על כך שהתחילה להתאפר וזה ממש מפריע לבעלה עד כדי גירושין וכנ"ל. ויכתוב לה גבר שלאיש לא נעים שלאשתו יש איפור על הפנים. אני מניח שתסכימי ותביני שאין מקום לומר לאותו מגיב "היית צריך להשתמש בביטוי יותר בוטה"...
זו לא צורה נכונה להתייחס, צריך לכבד את התחושות האישיות של כ"א. ובוודאי אם הדבר מובן כשמדובר באיפור, ששייך בסופו של דבר לחיצוניות ולא להתקדמות רוחהית, ק"ו שהדבר יובן לגבי זקן, ששייך להתקדמות רוחנית...
ודאי גם לגבר לגיטימי לרצות להחליט איך ייראה, לא פחות מלאישה. ולאישה אין זכות מוחלטת עליו בעניין זה, לא פחות מלאיש אין זכות מוחלטת על אישה בעניין זה...
(ואולי אפילו, להתערבות בענייני תו"מ יש יותר מקום. מכיוון שמצוות הוכח תוכיח גדלה ככל שקרובים יותר אל האדם שאותו מוכיחים. כמובן, הכל בנעימות ומתוך תחושת קשר ושיתוף. אבל יש הל םאחריות זה על זה בתחום תו"מ יותר משיש להם זכות להתערב בדרישות בענייני הופעה חיצונית)
על כך דיברתי. לא חשבתי לרגע שזה לא נעים לה בגלל ענין "דתי"..
א. טעתה במה שאמרה בהכללה, "לאשה לא נעים" - וגם את טועה. יש נשים שכך, יש נשים שההיפך. כבר היו גם פה בעבר "תחושות" מהקצה אל הקצה אצל בנות. וה"משיכה" שלהן לכך נגזרת - כמו שהיה ניכר גם ממה שכתבו כאן בעבר - לא פעם ממשמעות הדבר בעיניהן.
ב. לא דיברתי כלל על כיסוי ראש ושות'... דיברתי בדיוק על סתם דברים שאשה הולכת ואיש היה טוען על כך שזה לא טוב לו, ואצלה זה דווקא נחשב ל"מעלה" ואצל עוד נשים. קל וחומר אם פתאום ירצה אורך חצאית אחר, למשל, בגבולות ההלכה, לכאן או לכאן - או סוג אחר של כיסוי ראש, בגבולות המותר - שבוודאי בדיוק אלו שחושבות בקלילות שהוא צריך "להוריד זקן", היו הראשונות לצאת נגד "התערבותו"... קל וחומר בדבר שכך התחתנו, מראש.
בעבר היו כאן בעבר סגנונות בוטים על דברים כאלה, ומה פתאום היא צריכה להתיישר לפי טעמו...
[כמובן, שכלשעצמי אני חושב שהכי טוב שאנשים מדברים ביניהם]
ג. מעבר למה שלא דיברתי על מה שהגבת, כלומר, שכאילו זה לא נוח לה מסיבות "דתיות" - אכן בזקן יש גם "ענין דתי/יהודי" אצל אלו שהולכים כך. זה מה שעושה אותו למשמעותי אצלם. ואצל גבר שהולך בגלל זה עם זקן, זה משמעותי/בלתי אפשרי להוריד אותו, לא פחות - והרבה יותר - מכל מיני "שינויים קוסמטיים" שנשים היו מזדעקות על דרישה מלווה באולטימאטום לעשותם... קבלו עידכון..
אבל במבט שני את צודקת שכך נראה, "גידלתי זקן".. כלומר, רק כעת (למרות שכבר אמרתי שכל ההודעה נראית לי "המצאה" של מישהו..). אז לגביו את צודקת. מחילה.
בכללי, יש נשים כאלו ויש כאלו.
הרבה טוב.
לפי מה שאתה כותב, נשמע שמאז שהתחתנתם תמיד התגלחת..
אמנם מובן שהגיוני והיה שינוי במהלך השנים, השתנו הדעות וכעת אתה רוצה לגדל זקן.. כמו כן הגיל עושה את שלו..
אבל אתה צריך לזכור שכשאשתך התחתנה איתך, היא הכירה אותך מגולח.
ואם היא לא אוהבת או לא מעוניינת שתשתנה- אז עכשיו זה כבר לא רק אתה בפני עצמך.. אלא זוג..
והחלטות (גם אם הם כביכול נראות שצריכות להיות של..) הם של שניכם יחד..
המצב הזה שקמת ועשית מעשה כשאתה יודע שהיא מתנגדת אליו, הוא לא לטובתך...
אני הייתי ממליצה לך עכשיו לפעול ככה-
* להתגלח, כדי להראות רצון לפייסנות.
*לבקש את סליחתה שעשית את זה ללא רשותה, ולהסביר לה שנכון שהדרך למעשה לא הייתה נכונה, אבל זה יכול להראות לה כמה זה חשוב לך...
*למצוא זמן שאתם ביחד ובאהבה, או זמן רגוע כזה ולשבת ללבן את הדברים כמו שצריך.. לתת לה להסביר למה היא לא מעוניינת שתגדל זקן.. ואתה מנגד תנסה להסביר לה כמה זה חשוב לך.. ואת המעלות שיש בעניין הזה.. ואח"כ לתת לה הדברים יתיישבו על הלב...
אם זה לא עוזר והיא מתנגדת נחרצות, אתה יכול לנסות לבקש ממנה שתלכו לרב שהיא סומכת עליו ומחזיקה ממנו, ותתן לה לשאול את הרב על המעלה הזאת.. לפעמים שהדברים באים ממקום אחר הם נכנסים ומתקבלים יותר...
בהצלחה!
והכי חשוב זה לשמור על השלום כמה שיותר...
אפילו real נכתב בשגיאות ![]()
מודדת כובעים
אנונימית1111
חרציתמדופלמתאני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
דבר ראשון, אני אישית הייתי רוצה להמשיך בוודאות. לא לכולן חשוב הדומיננטיות של הצד השני בדייטים!
אני ועוד הרבה חברות שלי חיפשו או מחפשות אדם רגיש, עדין, מכיל, מאוזן, שרואה את האחר ומבין ניואנסים. והשאר גם מתפתח העיני עם הזמן - לפעמים אדם צריך להרגיש מספיק בנוח ועם ביטחון בסיסי בקשר בשביל להוביל, להביע את דעתו, להיות קול ההגיון וכו'.
וגם בעיני בכל מקרה צריך לזכור שדייטים הם די 'מחוץ לחיים האמיתיים' - לא בהכרח משקפים את כל צדדי האישיות, מגיעים לחוצים, הפגישות נעות במסלול מובנה, בחיים האמיתיים מביאים הרבה יותר את כל המורכבות וכל צדדי האישיות. לדוגמא אני לא מנהיגה בדינימיקה קבוצתית, אבל כשצריך - לדוגמא יש מצב חירום בעבודה וכו' - אני לגמרי תופסת פיקוד, יש לכולנו רבדים באישיות ויש המון סיטואציות בחיים האמיתיים שאני בטוחה שאתה מוביל, הקול השפוי וכד' ויש סיטואציות שאתה צריך להיות עם עצמך ולעבד רגשות (כמו כולם בעצם..).
גם בעיני תפרגן לעצמך על הרגישות שלך, זו מתנה גדולה ואישית ממש עודד איתי לקרוא שיש כמה גברים רגישים בעולם, ועם עדינות נפש שחשבתי שאולי לא קיימת..
אני גם רוצה למשל מישהו שירצה להקים איתי חווה עם כלבי תרפיה, ולא מוצאת כי מסתבר שאין הרבה שמתחברים לרעיון (לגיטימי לגמרי). אז כמו שאומרת לעצמי, אומרת גם לך - מי שתתאים לך ויהיה לכם טוב ביחד, תגיע! מי שחתכה או הקשר לא היה שייך, כנראה שאם הייתם ממשיכים היו כל מיני קונפלקטים וקשיים שה' חסך ממך 😉
ותזכור - רגישות היא לא חסרון, היא מעלה גדולה! אל תכנס לסטריואטפים על צד נשי וגברי, או על ציפיות של אחרים.. אתה לא אמור להכנס לתבנית שהיא מאוד מוכללת ומוקצנת כמו סטריוטיפ גברי, או להיות בריצוי כלפי חלומות ושאיפות של אחרים. תהיה מי שאתה, מי שמתאימה תגיע!
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
אותה שדכנית שאמרה לי לא לפסול על מראה, לא מצמצה כשאמרה לי שפוסלות אותי כי לבחורות חשוב שהבעל יהיה יפה בעיניהן, בלי שמץ של ביקורת.
אף אחד לא אומר להפגש עם מישהו ברמת "דוחה". לשני המינים. רק אומרים לוודא שריחוק קטן-בינוני לא יהפוך אצלך בראש ל"דוחה".
ובגיל מסויים באמת שצריך להעיף את תווית ה"קשיש"( מבזה בפני עצמו) הזו. במיוחד שביולוגית אכן יש הבדלים קריטיים.
ברווקות מאוחרת - בחור שמבוגר ממישהי גם ב10 שנים מתמודד( סטטיסטית) עם פחות מורכבות מבחינה ביולוגית. טענות לקב"ה.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)