עכשיו הגיע הזמן לחייך

וזה לא שהם "יותר טובים ממך".

כל אחד עם סגנונו ומהלכי חייו.

הלוואי שיתברר לך בקרוב מה הרווחת מתוך הציפיות והבירורים האלו - ותשמחי.

מחקתי את המילה הזאת מהלקסיקון שלי.

מבחינתי זה אתגר שאני צריך לעבור כדי להגיע לשלב הבא

וזו גישה מעולה.

אבל בד"כ, בחורה צריכה קודם כל הזדהות עם הקושי שלה, האמיתי והמובן - ואח"כ אפשר למצוא את הדרך האמיתית להתרומם מזה בעז"ה.

את כנראה באה בגישת המירמור שזה טוב ויפה אבל זה מוביל אותנו לשום מקום.

המציאות היא איך את בוחרת להתמודד עם החיים. את יכולה להגיד קשה ולשבת בבית עם פיג'מה ולאכול סרטים עם עצמך או לקום, לצאת, להתמודד ולהצליח. אני יכול לספר לך על לא מעט דייטים שהסתיימו בלי כלום.

אין לנו את הפריבילגיה לא להצליח. 

ההתייפייפות שאת מדברת עליה היא הדבר שלקחה אנשים שאיבדו את כל המשפחה שלהם בשואה ולמרות הכל והקשיים (האמיתיים, לא כמו שלנו) הקימו דור חדש ולא ישבו בבית ואמרו "קשה"

זה לא שפתחתי את המילון בבית ומחקתי את המילה "קשה"

מה שאני עברתי ומה שאת עברת זה אנחנו לא יודעים אבל אפשר לתת לא מעט דוגמאות מההווה על אנשים שאיבדו את כל המשפחה שלהם, לאף אחד מהם זה לא היה קל ובכל זאת הם התמודדו.

השאלה על מה הם שמו את הדגש.

גם לי היו תקופות שהתייאשתי מהכל ורק רציתי לטמון את הראש בחול.

אי אפשר להשוות בנינו לבין אנשים שהפסידו הכל בחיים אבל מהם אנחנו יכולים ללמוד איך לקום בחזרה.

(אומנם אני עדיין לא בגיל, אבל עברתי מספיק דברים כדי לדעת את זה.)

מטיפים מוסר....

מצטערת אם יצרתי תחושה של מטיפה מוסר

זאת ממש לא הייתה הכוונה

זאת תובנה אישית שלי, מהזמן האחרון

לא היית מגיבה ככה למאותגרי פוריות, נכון?

כי זה אישיו... כי את לא שם... אבל כשזה נוגע לרווקים פתאום כולם נהיים חכמים גדולים...

אז גם לי היה ניסיון חיים, גם אני בגיל צעיר חשבתי שאני מבינה, עד שאת לא שם- את לא באמת מבינה, את רק *חושבת* שאת מבינה...

זה מסוג המקרים שצריך הרבה ענווה לפני שמגיבים, 

לא מאחלת לך, אבל כשתהיי שם תגלי שרק חשבת....

לא דיברתי על הנושא הספציפי אלא על החיים בכללותם.

ואולי זאת באמת הייתה טעות.

זה אומר שעכשיו את יכולה להיכנס לפורומים של כמו הדג' שכתבתי מאותגרי פוריות ולהטיף מוסר..??

אכן, רק רווקות [בעיקר מאוחרת], נהייתה משהו שכל אחד יכול להטיף מוסר...

(ובפרט את השורה האחרונה.)

אין טעם להמשיך בלופ.

ואני מתכוונת לכל ההודעות שלך באשר הן.

את נשמעת לי ממש מסכנה.

את נשמעת דיי חיה בסרט....

ואני דווקא אוהב את ההומור השחור שלך

אבל השאירו את ההודעה הרעה שלך...

ככה זה, לפעמים המנהלים לוקחים צד...

רק טוב וחסד בטוב הנראה והנגלה כל ימי חייך.

זכרי "ישועת השם כהרף עין".

הבעל שם טוב גילה לנו שאהבתו של הקב"ה לכל יהודי היא לאין ערוך יותר מאהבתם של הורים לבנם יחידם שנולד להם לעת זיקנתם. ספרי לו שאת בתו היחידה ומגיע לך כל מה שמגיע לביתו של מלך.

אין לי ספק שתראי מיד שדברים משתנים לטובה.

גם  נישואי בוסר הם כאב גדול ומיותר.

אני מכיר אנשים שצעירים בעשר שנים ממך,  והתחתנו ומצטערים מאז על כל יום ויום וימשיכו להצטער.

עוד נרקוד בחתונה שלך..... בקרוב אמן!

אבל באמת, למה את מנסה להשוות את עצמך אליהם? לכל אחד יש מסלול אחר כאן ..

אם עדיין לא מצאת את הבן זוג שלך כנראה שזה לא התאים לך. עדיין הוא לא מוכן בשבילך.

וזה גם לא אומר שאת פחות טובה מהם!

להם היה נכון להכיר ולהתחתן בלי עיכובים לך כנראה שלא.

בהצלחה.. 

תודה לכולם על התגובות, 

בעז"ה נתגבר על הכאב הזה שאוכל לי את הלב

כן, דווקא אהבתי את התגובה פרקת את הכאב? עכשיו הגיע הזמן לחייך.

נכון שפרקתי כאן רק קצה קרחון אבל בכל אופן...

אני חושבת שהקושי משתנה מאחד לשני כי לכל אחד זה לידי בטוי בדברים אחרים.

אצלי למשל הקושי מתבטא בהרבה מאוד מקומות.

שהתחתנה בגיל 19 בעוד אני מחפשת. הם לא טובים יותר מאיתנו, ולכל אחד יש את התיק שלו. אין אדם בלי התמודדות ואם זה לא חיפוש ממושך אחרי החצי האבוד, אז זה משהו אחר. צריך פשוט להאמין בו. חיבוק חם!!

ובינתיים נרבה בתפילות. שעל כל מכאוביהם של בניו ירחם וירפא ויחטא וירגיע ויעניק ישועה. כי כל הברכה מאתו, והכל שלו. כמה תפילות צריך בדור הזה... יש כל כך הרבה צרות. הנה היום שמעתי שהסופרת רונית לוינשטיין נפטרה.. פיגועים, רווקים, עקרים ומדוכאים... עולם מלא קשיים והתמודדויות. וכן, גם לאדם רגיל שחייו לכאורה סבבה יש אין סופ על מה להתפלל.

 אז רבש"ע--

הקל מעל סבל הדור הזה, שלח שמחה ותשועה לכולם ובשורות טובות, ומשיח צדקינו.

יש כל מיני מטפלים ריגשיים (צריך כמובן לברר על מישהו טוב) שמסייעים לעבור תהליכים פנימיים שמשחררים את ה"תקיעות".

כאחת שעברה הרבה מאוד קשיים

גם לפני החתונה

 וגם אחרי...

וגם אחרי לידות (למרות שחיכינו להם מאוד...)

אני יכולה לומר שהטיפול שעברתי הציל אותי לגמרי!

נתן לי התמקדות אחרת בחיים

מוזמנת לשאול בפרטי

אין לי מה לומר חוץ מלנחם... כי זה באמת כואב. רק אגלה לך (ולי) בסודי סודות שיש מי שמנהל את העולם וזה לא שהוא שכח אותך, והוא יודע היטב מה טוב בעבורך...

נשמה, את עוד תהיי מאושרת 

בגדול ניכרת גאווה מטורפת מכל מה שכתבת.

הם לא מבינים כלום, מי הם בכלל הזאטוטים האלה...

אני מניח שזאת גם הדרך התנהלות שלך בקשרים שלך.

בתור גבר שהכיר הרבה בנות והוא מתנשא בעצמו, זה לא נעים להתקל בבחורה שחושבת, אפילו בסתרי ליבה (כאן זה לא נסתר ממש) שהיא יותר טובה מכולם.

אף אחד לא רוצה בן אדם כזה בסביבה שלו בכלל, קל וחומר להתחתן איתו.

לא באתי לייאש, ובטח שלא באתי להביא חשבונות שמים, אבל עם כל הכאב, כדאי שלא לזלזל באף אדם אחר, גם אם זה לא יועיל לזיווג. כידוע שה' שונא גאווה.

בע"ה עוד השנה תתחתני.

חפרתי וחפרתי ולא הצלחתי למצוא שמץ גאווה

לא ברור מאיפה הבאת את זה

(וממתי לרווקים מזדקנים מותר לתת ביקורת כי הם רווקים מזדקנים?)

לא יריתי בה.

ומותר לי כי אני מרגיש את הגאווה הזאת ועובד עליה המון זמן.

גאווה היא לא שחצנות, נא ללמוד ספרי מוסר!

"צעירים שיודעים מהחיים כמעט שום דבר" - גאווה. לא צריך לנתח לה את הטקסט, גם לא צריך להיות גאון.

גאוותן מזהה גאוותנים מקילומטר.

יכול להיות שיש בזה מן היהירות, 

פשוט עברתי המון נסיונות, קשיים ואתגרים

(איך חברה אמרה לי : כל זה קרה לך היום?)

ושאני רואה צעירה כזאת שרוצה לדבר איתי שיחות עמוקות 

והיא כל כך רחוקה משם ולא מרגישה ולא מבינה וכולה צעירה רעננה

ואני עייפה, עייפה מכל מה שקורה איתי, 

עייפה מכל מה שאחרים שמים עלי 

עייפה מכל מה שאני שומעת.

עייפה מלגלות כוחות בתוכי כל יום מחדש עם עזרה רק מהבורא

ושום תמיכה מאף אחד

זה לא בא בכלל מכיון גאווה, אני לא חושבת שהיא ויתר טובה ממני או שאני יותר טובה ממנה.

רק הבורא יודע מי צדיק

ממש לא מקובל עלי!!

מנסים לתת "תשובות" במקום שאין ממש כאלו. וכן, זה דומה לשאלה "למה הייתה שואה?"- שהתשובה הנכונה היא שאין תשובה ולאלקים פתרונים.

מן הסתם תעברי עוד תקופה לא קלה ביחס לקשר שהיה, זה טבעי. מותר לך, זה באמת כואב וכנראה יכאב.

באופן עקרוני, העניין הוא לנסות לעבוד על הצורך להתחתן, שיהפוך לרצון להתחתן. צורך- גורם לי להרגיש קשיים עד אשר יתמלא חסרוני. רצון- אמנם קיימת שאיפה, ואף שאיפה משמעותית להתחתן, אך עד שהיא תתגשם- אין פגיעה וניתן להיות שמחים גם בהווה. אכן, זו עבודה פנימית, אך היא נדרשת מקהילת מעוכבי השידוך. מאחל לך שתמשיכי לשאוף להתחתן, אך תוך כדי לשמח בחלקך בהווה (גם ללא "החתן").

המון אושר והצלחה!

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.