ואולי עכשיו מה שהיה לא מתאים לך בעבר, כן יתאים לך עכשיו  - זה אל דבר רחוק ודבר שקורה הרבה (ותאמיני או לא - גם מתחתנים מהיכרויות כאלו. אישית מכיר  לפחות חבר אחד שהתחתן עם מישהי שיצא איתה, נפרד ממנה, ואחרי שנתיים יצאו שוב והתחתנו. נשואים באושר).

אז אין צורך לפסול את זה על הסף ולהחליט באופן מוחלט שאין שום סיכוי שזה יקרה עם מישהו, ובטח שאין לתמוה למה לעשות את זה בכלל - לעשות את זה כי כן יכול להיות פוטנציאל.

את לעצמך - מעולם לא חשבת על אף אחד שחתכת אותו/הוא חתך אותך - לאחר זמן מה (אפילו שנים) שאולי בסוף זה כ-ן יכול להתאים? לא קרה לך בכלל?

למה שדווקא לצד החותך יהיה "מותר" לשיטתך, ליזום ניסיון חזרV? אחרי שהוא העליב ופגע בצד השני וחתך אותו, "Zרק" אותו - פתאום יהיה מותר לו ורק לו להחליט שבעצם הוא "נותן צ'אנס נוסף"? לפי הדרך חשיבה שדומה לשלך - אני הייתי אומר שבהחלט ם כבר אז בטח שאסור גם לו, ויותר מאשר לצד השני... מי שחתך - אין לו פריווילגיות יתר בגלל זה.

אם אפשר ליזום ניסיון לחזור - שני הצדדים יכולים לעשות את זה. ואם אי אפשר - אז לשני הצדדים אי אפשר.

ובהנחה שאני מבטל את האפשרות ש"אי אפשר" כי זה הזוי ולא נכון - הרי שלשני הצדדים זה "מותר". אין פריווילגיה מיוחדת לצד החותך, ואם הוא "כועס" על זה שנחתך שהוא "מעיז" להציע שוב - אז שבעצמו לא יעיז אף פעם להציע גם לכזה שהוא בעצמו חתך (או חתכה) לחזור - כי אז הוא מגלה בזה צביעות, כאילו לחותך יש פריווילגיה יותר מלנחתך לחשוב על אפשרות לחזור. ואין לו.

אחרי הרבה זמן, כששני הצדדים כבר לא מה שהיו בדיוק בעבר - מותר לבדוק אופציות שפסלת/שפסלו אותך בעבר, ולבדוק עם עצמך האם לדעתך יש אפשרות שנייה.

להפסיד לא מפסידים מזה - את תמיד יכולה להגיד לו לא. להרוויח, כן אפשר.

ואם את בעצמך מכניסה לכאן את העניין של "זה לא הוגן, הוא גורם שוב למחשבות...אוףף.... - אז ייתכן שבעצם את כן מרגישה שאולי כן יש קצת אפשרות וזה מה שמעצבן אותך - ואז את צריכה לבדוק את עצמך למה זה מעצבן אותך, ולא להפיל את זה עליו.

הוא עשה דבר לגיטימי בכל קנה מידה. לך יש את כל הלגיטימציה להגיד לו שזה לא מתאים לך, וזהו. מעבר לכך אם יש לך קשיים משל עצמך - סבבה, אבל אל תפילי את זה עליו. (ואני לא מדבר כאן על מטרידן סדרתי שאת אומרת לא "לא" ואז כל יום הוא מתקשר ומנג'ס...אלא כמובן על משהו ראוי והגיוני...)

אני רק אומר ש(לדעתי, בסדר. בכל זאת מדובר כאן בפורום שאנשים עונים על פי דעתם..) אין היגיון בלטעון ש"אסור לו לעשות את זה" "למה הוא עושה את זה" - הוא עושה את זה בטח לא כי הוא שונא אותך (אלא אם כן הוא משוגע) אלא כי הוא אשכרה חשב שזה יכול להתאים. אז אפילו אם את לא חושבת שאתם מתאימים - זה אמור להחמיא לך שבנאדם אשכרה השקיע פעם שנייה מחשבה בכך שאולי את יכולה להתאים לו - ובהנחה שלא מדובר בפושע/כופר/חילוני אוכל טרפות וכו' - זה לא "Vכי נורא" שיש.

זה שזה כואב לך, עם כל הצער- את צריכה לבדוק בתוך עצמך למה זה כל כך מפריע לך. למה מפריע לך שאדם חושב שאת יכולה להתאים לו, ושאפשר לבדוק שנית. האם זה בגלל שהוא עצמו בחור נורא ומגעיל ואז את מזדעזעת מכך שהוא בכלל מעיז "להתחיל" איתך שוב, או שזה בגלל משהו אחר שלא בהכרח קשור בו...

"להפסיד אין מה להפסיד" - כן, אני עומד בדעתי זאת - את יכולה להגיד לו לא. את והוא לא תצאו שוב ושלום על ישראל. לא "הפסדת" כלום. לעומת זאת אם תחליטי לצאת איתו שוב, ונניח תיאורטית ששהייתם מתחתנים - היית מברכת את אלוקים ואותו על כך שלא הקשיב ל"מוסכמה החברתית" המטופשת שלטענתך קיימת לפיה "לנחתך אסור להציע שוב".

לך כחותכת (אם חתכת) מותר להציע לצאת שוב, ולא (כנחתך) מותר להציע לצאת שוב - ולשניכם מותר לסרב, ולהמשיך הלאה. ושלום על ישראל.

גם בעיה יכולה להיות דבר נורמאלי ולהיפך....

אבל לנסות להפיל את האשמה על הצד השני "למה עשית את זה.." - זה בהחלט לא נורמאלי, לדעתי. זה היטפלות סתם לאדם שלא בחר מרצון לעשות לך משהו רע, ומעולם (כנראה. כמובן אני לא מכיר אותך..) לא רצה להזיק לך. 
המסר היה ברור - נכון, היה ברור אבל יחסית לאותו זמן. אם עבר זמן, ויש מקום למחשבה שאולי משהו השתנה - אז כן הגיוני שהוא ישאל שוב, אולי, אם בכל זאת יש מקום... - ואם מבחינתך "אין מקום לחוסר הבנה" בפעם הראשונה - אז פשוט תגידי את זה שוב בפעם השנייה ושלום על ישראל.

לא קשה להבין את זה שקשה לך - קשה להבין את זה שבגלל שקשה לך את בוחרת להאשים את הצד השני בזה. הוא לא אשם בזה שקשה לך, במחילה... וסליחה שאני מכאיב אבל אני אומר את האמת שאני מאמין בה...

"תוקפת" את הבחור, ולא מבינה "למה הוא עשה לי את זה" (אם אני מתרגם את מה שכתבת להבנה שלי...)

ואז, באמת, זה לא עניין של אמפטיה, אלא התקוממתי על כך שלכאורה "נופלים" על הבחור המסכן.

אם את מבינה אותו ומבינה את זה שזה לגיטימי מבחינתו לעשות את זה, ואת רק קשה לך באופן אישי עם זה, אבל את לא מאשיהמה את הבחור - אז סבבה. הכל טוב... (כלומר, חוץ מזה...ובעזרת ה' הקושי יעבור. אפילו לפני שתצאי עם מישהו אחר, אבל מקסימום כשתמשיכי לצאת, זה מאליו יעבור)

בשל סיבות לא קונקרטיות או נסיבות משתנות שהשתנו. אם דחית על סיבות מהותיות שדורשות שינוי ממך או ממנו או משניכם וזה לא התחולל השינוי הנדרש-זה באמת לא כדאי.

רק אם היתה הבהרה (מיד, או אחרי כמה פעמים) שהוא מעיק עלייך ושאת דורשת ממנו בתוקף שלא ייצור קשר איתך יותר, מכאן והלאה אין לו רשות לנסות שוב. אמנם ההבהרה הזאת היא צעד מאוד מאוד לא נעים (וחשוב להיות מודעים לזה) אבל לפעמים היא באמת נצרכת.

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי