שונאת שונאת שונאת שמעשנים לידי,

בורחת כשמעשנים לידי,

הייתי בחתונה מילצרתי לעצמי עד שאמא שלי התעצבנה עלי כי מה אני הולכת

עם צלחת של מנה עיקרית באמצע האולם , כי כל מי שישב איתי בשולחן עישן בשרשרת סיגריה אחרי סיגריה,

וישבתי באיזור ה-מעושן- של הקבלת פנים בחתונה שלשם ה"מנומסים" הלכו לעשן , אבל היה שם פחות גרוע, 

ואז פשוט הלכתי לשירותים עד שחזרנו ונתקעתי שם עד 11 בלילה שיצאנו, כדי לא לעשן פסיבית . 

זה היה סיוט. מזל שאלה לא המשפחה שלי, ושבשמחות שלנו זה ממש לא ככה. 

אני מספרת את זה כדי שתביני כמה אני שונאת סיגריות, ריח של סיגריות ועישון פאסיבי.

ועדיין, סתם ריח של סיגריות מהפה של מעשנות כבדות, זה לא עישון פאסיבי,

זה מסריח, אבל לא מסרטן...

כשהן מציתות סיגריה, תתרחקי פשוט. כשהן מסיימות אותה , תחזרי

ותהיי הכי חמודה וכיפית איתן, 

אם הן יעירו משהו תפילי על עצמך, תגידי שיש לך שריטה שאת יותר מידי חרדה על העובר בלי סיבה 

וברור שהן אחלה ובסדר והכל טוב איתן והשריטה היא אצלך בראש שלך

כי קראת דברים וראית סרטים והכל אצלך בראש וכד'. כל עוד את לא עובדת במקום שכל העובדות בו הן מהשיקום 

של נווה תרצה, אז הכל בסדר והן יבינו, מקסימום יסתלבטו עלייך קצת.. תצחקי על עצמך גם

ובלב תדעי שאת הכי חכמה. אני מכירה את האוכלוסיה... כל עוד הן לא פליליות אין לך מה לפחד.

ומה שהיה היה.. לא אמורה להיות בעיה,

חברה של אחותי, הקטר הראשי של רכבת ישראל, עישנה כמו קטר בהריונות, לילדים שלום. 

ברור שזה ממש לא בסדר, ואי אפשר לסמוך על זה בשום מצב,

אבל את מה שהיה את לא יכולה לתקן... ולהיות בפחדים זה רק מזיק לך ולעובר..

אז תדעי שמה שהיה היה... והכל בסדר.. ומכאן והלאה את שומרת לא להיות לידן בזמן העישון עצמו.

איך שהן מסיימות תחזרי ותהיי נחמדה.. וזהו.. 

הם לא מעשנות לידי אבל הריח אח"כ...

אבל את לא בסכנה.

מצד שני, את בהריון ואם את בתקשורת טובה איתן, אז את יכולה לבקש בעדינות שיקחו איזו סוכריית מנטה ) ככה, ממש בנועם ובעדינות. תסבירי שאת רגישה לריחות וזה מאד קשה לך. בטוחה שהן יתחשבו בך. 

למיטב ידיעתי "ריח" זו בעצם נשימה דרך האף. כשנכנסים עם האוויר חלקיקים שגורמים לנו אי נוחות - זה סימן שהם נכנסים אח"כ גם לריאות.

בהרצאה של פרופ' ארטור אידלמן הוא אמר שאם מעשנים אסור לישון עם התינוק באותו חדר, אפילו שלא מעשנים בחדר - רק בגלל האוויר הלא נקי שיוצא בנשימה - זה מסוכן לתינוק (וזה רופא שתומך מאוד בלינה משותפת אפילו באותה מיטה ברגיל).

אז הוא לא דיבר על נשים בהריון אלא על תינוקות, אבל נשמע שהעיקרון הוא כללי - לא רק העשן הישיר בעייתי.

בקיצור אשמח לדעת אם מה שאמרתם הוא מדעתכם או נסמך על מחקרים וכדו'. תודה.

לא בדקתי מחקרית, 

מי זה פרופ' ארטור אידלמן ? הוא ישראלי? הוא רופא קונוונציונלי? מה ההתמחות שלו?

זה נסמך על דעתי,

אבל לא הייתי מקצינה עד כדי כך שריח עשוי להזיק עד כדי כך לעובר.

בעבר, עד לפני 30 שנה, עישנו בכל מקום בכמויות, רופאים עישנו ליד מטופלים, גם יולדות ותינוקות בבתי חולים,

כולם עישנו במקומות עבודה, באוטובוס, במקומות בילוי... זה היה גרוע,

אבל דווקא היום יש יותר מקרי סרטן.

העשן הישיר הרבה יותר בעייתי , 

ואין סיבה שהיא תתפטר ממקום עבודה בגלל ריח של סיגריות.

ואני מאוד נגד עישון. 

פרופ' אידלמן הוא רופא חשוב מאוד. היה מנהל מחלקת ילדים בשערי צדק, ועוד כל מיני דברים. הוא עוסק הרבה בנושא מוות בעריסה, וזה גם היה נושא ההרצאה ששמעתי. נזקי העישון הוזכרו בהקשר הזה ולא בהקשר של סרטן שהזכרת.

(אבל אם כבר סרטן, יש לי שאלה. יצא לי כמה פעמים לשמוע ש"סרטן" הוא שם כללי מאוד, ובעצם סוגים שונים של סרטן הם מחלות נפדות ושונות. לכן אני רוצה לשאול - האם גם לגבי סרטן הריאות יש עלייה בעשורים האחרונים?)

אם להתפטר או לא אני לא מתערבת. כל אחת מחליטה לעצמה במה היא מחמירה ובמה לא, וגם מערכת השיקולים שמסביב שונה אצל כל אחת. קטונתי מלייעץ. הגבתי רק כי התפלאתי על הקביעות העובדתיות בהודעות שמעלי.

לשאלתך על סרטן ריאות:

סרטן הריאות הוא אחד הנפוצים מבין סוגי הסרטן בעולם כיום. אם מסתכלים על מספר מקרי המוות - הוא הסרטן שממנו מתים הכי הרבה בעולם המערבי (גם אם הסיכוי לאישה לחלות בסרטן השד גדול יותר, במקרה של סרטן השד הסיכויים לגילוי מוקדם וריפוי הם הרבה יותר טובים.)

עליה בשנים האחרונות לעומת פעם: בסרטנים רבים  יש. אני לא בטוחה, אך למיטב ידיעתי גם בסרטן ריאות. 

אבל! מאד יכול להיות שזה בגלל שהיום המודעות גדולה יותר, ובדיקות לגילוי סרטן (מה שנקרא screening) הן הרבה יותר נפוצות וגם המיכשור יותר משוכלל (למשל איכות תמונת הרנטגן במקרה של סרטן ריאות שמאפשרת לזהות גם גידול קטנטן) כך שהיום מתגלים המון מקרים שאם הם היו בעבר בכלל לא היו יודעים שמדובר בסרטן. לכן קשה מאד לקבוע שאכן יש יותר סרטן מאשר בעבר.

וזה נשמע לי מאד מאד לא הגיוני שרק העשן בזמן העישון מזיק, ושהריח אחר כך הוא סתם מציק. אבל אני לא רוצה לקבוע חד משמעית: בשביל זה צריך לשאול רופא. 

(אני לא רופאה אבל מכירה קצת את התחום באופן מקצועי. לכן אנונימית שלא יזהו אותי...)

בקיצור אני אישית הייתי אומרת להן דוגרי: אני בהריון ואני בלחץ על בריאות העובר שלי, כי הרופא אמר לי להיזהר מעישון פסיבי, וחוץ מזה הריח נורא מציק לי ,יותר מבעבר , בגלל שההורמונים... ולכן ממש סליחה אבל אל תיעלבו אם אדבר איתכן קצת מרחוק בחודשים הקרובים.

והן כנראה כן ייעלבו, אבל יבינו אותך.

בריאות שלמה!!

זה לא נכון..

הכימיקלים הרעים של הסיגריון נשארים באויר ונדבקים לבגדים..

ככה שגם אם היא נמצאת לידם אחרי שסיימו לעשן וייחוד כשמישהי כזאת נוגעת בה- היא חשופה לעישון פאסיבי ולחומרים מסרטנים..

אני במקום הפותחת הייתי מסבירה שזה לא אישי, אבל סיגריות הן גורם מוכח לסרטן ולנזקים לעבר ולכן היא נמנעת מחברתן במהלך ואחרי העישון.

לא הייתי רצה להתפטר, אלא אם מצבך הכלכלי מצויין,

ואין לך שום דאגות פרנסה וגם לא יהיו אחרי ההתפטרות.

לעבור הריון בלי עבודה, וכתוצאה מכך עם קשיים כלכליים בבית,

זה הריון שהאמא עוברת אותו עם מתח , דאגות, אולי גם חוסרים מבחינה רפואית ותזונתית,

והכי גרוע, גם אם חובות שיצטברו בהמשך, 

לדעתי זה יותר גרוע לעובר ולילד שיוולד מאשר להריח ריח של סיגריות בהריון.

לא צריך לרוץ להתפטר ישר.

פרופורציות.

אם היא מתפטרת, אף מקום לא יקח אותה לעבודה בהריון,

והיא לא תהיה זכאית לדמי לידה. (אני כמעט בטוחה, לא בטוחה ב100%) .

אין שום סיבה לרוץ להתפטר.

צריך לעבוד מ''ס חודשים לפני בעבודה מסודרת..

וגם חופשת לידה היא לא תקבל..

ובשביל לערוך יש לך בצד השמאלי של ההודעה שלך מלבן לבן עם פסים כחולים שם יש לך אפשרות עריכה.

בפעם הבאה תביאי משאב ותגידי שיש לך התקפי אסטמה קשים אולי הן יבינו ויתרחקו או שתבקשי במפורש

יש לי מכר שכל פעם שהוא מעשן הוא כמעט מתאשפז עם התקף קשה של אסטמה

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית

יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.

נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.

אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים

לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צריך למצוא מישהו במשפחה או חברים שיודע 'להזרים' אוירה

ולבקש ממנו את השירים שרוצים

אחרת זה לא תמיד קורה

אם יש מישהו כזה שמודע למה שרוצים ויודע להוביל זה יכול להיות ממש מוצלח

האמת שבניגוד לרופא מוהל הרבה יותר מומה ומקצועי בזה,אלא אם כן זה רופא יר'ש שעושה כל יום בריתות.

כן כדאי לבדוק אם המוהל מופיע ברשימה של המוהלים של משרד הבריאות והרבנות הראשית כי ככה את יודעת שיש עליו פיקוח ושהוא באמת מומחה.

אני חושבת שלגבי הטקס עצמו תדברו עם המישהו מהמשפחה ומהזמומנים שיוכל לנהל את הטקס איך שאתם מעוניינים, כי לא כל המוהלים יודעים להגיש טקס יפה,ואם יש מישהו במוזמנים שיודע הוא ישמח לעשות את העבודה 

1. לברר על המוהל שהוא באמת טוב. גם עם רשיון וגם המלצות מאנשים שלקחו אותו.

ואפשר לשאול גם איך הוא מבחינת ניהול הטקס אם זה חשוב לך.

2. אם אתם גרים בקהילה, אז להודיע גם לחברים מהקהילה על הברית, במיוחד כשזה תאומים זה מרגש עוד יותר וכשיש הרבה אנשים גם אם חלקם שכנים שלא נשארים לסעודה עצמה, זה מוסיף.

3. אפשר להדפיס את סדר הברית ולחלק. רק ממליצה לתת מראש למישהו אחר לחלק, אחרת זה יכול להישאר בתיק של העגלה....

4. למצוא דוד/חבר שידאג לשירים והאווירה שאתם רוצים.

5. בברית של תאומים בנים, לפי הידוע לי לא עושים את 2 הבריתות ברצף. אז צריך עוד מישהו שיעביר שיעור או משהו כזה בין הבריתות. (ויכול גם להיות שהבריתות לא יצאו באותו יום.... מקווה בשבילך שלא יקרה, אבל כדאי לקחת בחשבון מצב כזה)

שיהיה בשעה טובה בידיים מלאות, בבריאות ובשמחה!!!

השאלה אם אפשר לעשות ברצף? מסיימים עם אחד ומיד מתחילים את הברית השניה?

הייתי לפני שנים בברית של תאומים, ואז שמעתי את זה לראשונה שעושים הפרדה. שם היה שיעור קצר שהסבא העביר בין הבריתות.

ומה שכתבתי לגבי אופציה ליום נפרד, זה במקרה של פגים, או צהבת לאחד או אפילו אחד נולד לפני שקיעה ואחד אחרי... 

את כל השלבים של הטקס - אחד אחד.

אני עשיתי ברית לתאומים.

לקחתי מוהל שקוראים לו שי עובד. הוא מוכר באיזור ירושלים. הוא עשה את הטקס והתאים לפי מה שביקשנו. הדפסנו שיר שרצינו והוא דאג לשיר אותו. היינו מאוד מרוצים!

ממליצה לך לדבר אחרי הלידה עם המוהל שתרצי כי לתאומים לוקח לפעמים יותר זמן עד הברית אם נולדים מוקדם. לא היה להם ביום ה8 ברית. הוא היה איתנו בקשר עד שהיה מותר לעשות להם.

יש גם שיטות שונות אצל תאומים אם עושים להם טקס ביחד או טקסים נפרדים. עשינו ביחד וזה היה מאוד טוב ולא בנפרד לכל אחד

יש לי איזו מחשבה שאולי שצריך לקחת בחשבון משקלים שונים של הילדים.

תאומים הרבה פעמים נולדים קטנים ולא עושים להם ברית מיד ואז יכול להיות שאחד הילדים כבר מוכן לברית מבחינת משקל או צהבת או אני לא יודעת וכבר צריך לחתוך ואילו לשני צריך לחכות.

אני חושבת שבמצב כזה לראשון עושים ולא ממתינים ולשני עושים כשהוא מוכן.

אז גם את זה צריך לקחת בחשבון מראש מבחינת תכנון אירוע.

בשורות טובות 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.