אני האחות הקטנה... אחותי ואני בשנות ה-20 לחיינו.
שתינו עובדות ב"ה, אני לפעמים מגיעה יותר מאוחר ממנה.
אני מרגישה שהיא לא ממש תורמת לבית. אם זה לנקות או לסדר...כשאמא שלי מבקשת ממנה אז לא תמיד זה נעשה, ובסוף מישהו אחר עושה. לרוב אמא שלי או אני.
אבא שלי מגיע קצת מאוחר הביתה, יש פעמים שגם הוא תורם כמובן.
זה לא שאחותי לא תורמת בכלל, אבל ביחס למה שהיא צריכה... לדעתי זה מעט.
זה מפריע לי כי יש פעמים שזה נופל עליי וזה סתם מעצבן אותי... ולפעמים זה מיטה לא מסודרת, גיהוץ, כלים...
למה לא לעשות מלכתחילה? אז נכון, גם אני דוחה לפעמים. אבל לא מפילה את זה על מישהו אחר.
גם אני חוזרת עייפה מהעבודה. אני לא אומרת שהיא לא... אבל מה יקרה כשתתחתן? כשיהיו לה ילדים בע"ה? סה"כ היא טובה... היא כן עושה דברים פה בבית, אבל אני מרגישה שהיא יכולה לתרום יותר....
יכול להיות שגם אני אדחה את לפעמים את המטלות... אבל זה לא שמישהו אחר יעשה את זה.
זה מעצבן אותי וזה כואב לי.
וזה גם כואב לי שאני כותבת את זה ככה עליה, אבל די... מקווה שיהיה לתועלת.
) ובנסיבות חיים שאולי לא ידרשו ממנה להשקיע כוחות ומרץ בתחום הנקיון והסדר דווקא.