אני מכירה את הטכנולוגיה הזו, אבל זה תופס תאוצה וזה מוזר ואדיר לגמרי
אשכרה רוצים לייצר ככה מזון, צעצועים וכו' כיד הדמיון הטובה
באנה מגניב.
*בננית*
אני מכירה את הטכנולוגיה הזו, אבל זה תופס תאוצה וזה מוזר ואדיר לגמרי
אשכרה רוצים לייצר ככה מזון, צעצועים וכו' כיד הדמיון הטובה
באנה מגניב.
זה יהפוך חזרה למשתלמת ייצור של כמויות קטנות של מוצרים ייחודיים.
*בננית*חד משמעית זאת המהפכה הבאה
LightStarבס"ד
אני עוקב אחרי זה כבר כשלוש שנים.
מיכל =>יום אחד כולנו נהיה מובטלים והטכנולוגיה תשלוט על העולם.
זה מחשיש אותי.
פרימיטיביים התפקדו-
?מיכל =>אני בנאדם נורא עסוק

מה שאומר שאנחנו כבר מובטלים חלקית לאומת פעם ..אז לכי תדעי מה יהיה עוד כמה שנים ..
~תות~אבלאבל |מוחה|
טוב אין אבל.
אנחנו דור עצלן
*בננית*את יודעת כמה אנרגיות צריך בשביל מכונת כביסה מסכנה?
למיין כביסה, לרסס בחומר, להפעיל (!!), להוציא, לתלות, להוריד מהתלייה, לקפל, להחזיר למקום...
|עצלן|
|מתמסכן|
תות, גם אותי זה מחשיש ממש, ובאותה נשימה מסקרן בטירוף 
אולי יומאחד נמצא את עצמינו שלוטים ברובוטים?

אני סתם פרנואידית
כי בסופו של דבר יש בקרה על הטכנולוגיה, ויש מי שמתפעל אותה
ואולי זה בדיוק מה שמטריד אותי -
הפקרה יזומה של החירות האנושית בידי רובוטים וטכנולוגיות ![]()
בזהירות אפשר להצביע על זה גם כיום, ברמה מסוימת. זו בהחלט נורה אדומה.
רק התקדמות מוסרית של העולם במקביל לזו המדעית תיצור מאזן חיובי שימקם את הטכנולוגיה ככלי לקידום האדם (על כל משמעויות המילה), ולא כהתקדמות חסרת תכלית (שלבסוף הופכת לחסרת משמעות).
*בננית*נדמה לי שהבאתי את זה ממוחי הקודח שספג גם קצת הרב קוק
מבטיח לך שזה הרעיון המדויק של איזה פסקה באורות התשובה שלמדנו עם הרב **** בשישית בקיץ. איזה רב!! אולי פרק י"א פסקה ז'. וואו איזה הימור יהיר!!
ב. הישרות הטהורה אומרת, שכל עמל המדע צריך שיהיה מכוון אל היסוד האידיאלי לתן לרצון האנושי את הפנים היותר טהורים הראוים לו, לעדן את הרצון, לאמצו, לקדשו, לטהרו, להרגילו בחנוכים שונים שתהיה שאיפתו תמיד רוממה ושגיבה. יתעסקו המדעים איך להוציא מן הכח אל הפועל את כל הפרטים, שהרצונות הטובים והישרים השולטים בעולם שואפים אליהם, והם הם כל צרכי החיים ההגונים החמריים והרוחנים, אבל מרום פסגת מטרתם הכללית צריך להיות עדינותו של הרצון עצמו, בהירותו השכלית של הרצון והתאדליות עצמיותו. ואוי לה לאנושיות כולה כשהיא סרה מדרך הישרה, ותחת ליסד את המרכז של כל ההשלמות על הבסיס של עלוי הרצון תניח את הרצון עצמו בגסותו, בלא עבוד ועלוי. וכל עמלה יהיה רק למלא את התאוות הרצוניות. שהן זורמות כנחל גפרית וכל מיני גיהנם שולטין בהן. אז נופלת היא אנושיות בכללותה ברשתה הנורא והמכוער של זוהמת עבודה זרה, אשר דם ירדפנה. וממעמקים תקרא אל אל אלהי אמת, לשוב אל התכונה הקדושה של יסוד ההשתדלות הכללית לעלוי הרצון, ואז "תקרא וד' יענה תשוע ויאמר הנני", כי "קרוב ד' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת". וזהו כל יסוד התשובה: התעלות הרצון והשתנותו לטובה, לצאת מחושך לאור ומעמק עכור לפתח תקוה. "ועמי תלואים למשובתי", "שובה משובה ישראל", "שובה ישראל עד ד' אלהיך".
אחד לאחד או לא אחד לאחד???
*בננית*בטוח שמעתי את הרעיון בכל מיני הזדמנויות וניסחתי בדרך שלי
בס"ד
אבל השנייה, אין ספק שלפעמים אני מרגיש שהעולם מתנהל כמו תינוק עם אקדח.
אני קראתי על זה ספר שלם
זה מפחיד רצח
יקבל אוטומטית דוח לבית....
שורדתתתזה מזכיר לי את הספר ההוא![]()
יקראו לזה סינטיייסטי
בעעע
נכון מזעזע?
התוכן.
(היא כותבת מדהים)
היו בו פרקים שאני חושבת עליהם הרבה, וכאלו שאהבתי פחות.
אבל אין ספק, היא כותבת יפהפה.
בס"ד
אין צורך יותר להחזיק את הפאלון גונג במחנות מעצר..
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול