ומישהו כזה, אינו סבור שאת צריכה אחרי כל "פגישה במקומות עמוקים", לפצות ב"כיפיות וזרימה".

אלו צדדים שונים בחיים, לגיטימיים ויפים. לפעמים זה בולט יותר - ולפעמים זה. טוב מאד.

חבל להתאמץ ולהסתבך לשווא.

הצלחה רבה, ובקרוב!

וחוץ מזה, אני תוהה בקול האם את צריכה מישהו כזה,

או שמא את הרבה יותר צריכה מישהו שיכיל את זה.

אל תתחתני עם בחור שאת מרגישה שאת צריכה לפצות כבר בשלב של הפגישות,

בטח לא על זה שאת בסך-הכל את עצמך (געוואלד....).

[ברור שאם זה גורם לך לחוסר משיכה / הערכה - קחי את דבריי חזרה...]

שהקב"ה יקרה לך את זיווגך ההגון לך משורש נשמתך במהרה!!

המון המון הצלחה ואור!!

אבל יתכן שהוא מכיר חברים בני-גילו (כלומר, דומים לו) מהבחינה הזאת. בלי נדר אשאל אותו.

בחיי שלא הבנתי את "הבעיה"

זו לא "בעיה" במרכאות, אלא בעיה אמיתית. עובדה שלבחורה זה מציק.

אלא יפה אמרו כאן כמה, שמכירים כאלה, מ"שני הצדדים", ואל יאוש...

היא בחורה נורמלית? לוקחת כדורים?

זה שאתה לא הבנת, אני מאמין.

אבל אתה רואה שאחרים הבינו.

אז לא נורא שלא מבינים - אבל על מה שכתבת כעת, צריך להתנצל. יפה דקה קודם...

את בחורה נורמלית זאת היתה הכוונה הסימן שאלה היה בטעות, התכוונתי לסימן קריאה

עוד לא הסתפקתי לתהות על קנקנו, אבל מומלץ להעיף מבט:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%93%D7%9D_%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9_%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%93

בתור בחורה רגישה (בדומה לדברים שציינת למעלה) הספר חידש לי כמה נקודות מעניינות.

ולפותחת- לגבי מציאת הזיווג, מתחברת לדבריך ומבינה את העניין.

אם כי, לדעתי קשה יותר למצוא בחור שיהיה מסוגל להכיל זאת, אבל מסתבר שיש כאלה. ועם המון אמונה ותפילה זה יגיע (יש לי חברה טובה שהייתה לה את אותה "הבעיה" וכל הצעה שהתקבלה, ירדה אחרי מספר מצומצם של פגישות. וכיום ב"ה עומדת להינשא לבחור מקסים, לא רגיש כמותה אך סובלני, מבין ומכיל).

מאחלת לך שתמצאי את זיווגך במהרה ובקלות

ספר טוב שמסביר הרבה

מומלץ

http://regishim.com/%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%90%D7%95%D7%93/%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%9F/

יכול להיות שאת אדם רגיש מאוד. ככה שכנראה קשה להגדיר

שיותר בולט אצלך הצד העמוק.. נכון? בכולופן יש הרבה כאלה (מהיכרות אישית..) שלפעמים תראי אותם עמוקים ולפעמים זורמים. כל אחד יש לו מינון אחר לכל צד אבל בוודאי שאנשים כגון דא קיימים. זה נפלא למצוא אנשים כאלה שמשלבים! את יכולה למצוא מישהו כמוך וגם מישהו שיכיל. לענ"ד יותר טוב לך מישהו שיותר קרוב ל'כמוך' מ'מכיל' כי הוא יותר יבין אותך.אבל זה רק השערה... וב"הצלחה רבה ובשמחה

אבל היותי לגמרי לא חסוי לא מאפשרת לי.

בכל מקרה אציין, שחשוב לדעת שרגישות זו גם תכונה נרכשת. אפשר ללמוד להיות רגיש, לקרוא רגשות, להגדיר רגשות, אצלך וממילא גם אצל האחר. (וחשוב גם לחנך ילדים למודעות רגשית וזיהוי רגשות.)

לכן, גם אם בחור לא רגיש באותה רזולוציה שלך, אבל הוא פתוח ונכון ללמוד, ויש לו את יכולת ההקשבה - נראה לי שזה גם יהיה לך טוב.

הן ברמה האישית והן (בעיקר) ברמה המקצועית.

אני מזהה דברים מקילומטרים, ובעבר גם לקחתי דברים ללב בצורה שאת מתארת שפוגעת ולוקחת קשה.

מתישהו הפסקתי לעשות את זה. זה היה אתגר קשה אבל היה הכרחי כדי שהחיים שלי ימשיכו כרגיל.

זה כאילו תיארת אותי בול!

יש לי רגישות, אולי אפילו over רגישות לצרות של אנשים!

זה פוגע לי באורח החיים בצורה קשה לפעמים.

לדוגמא, כשהייתה התאונה המזעזעת של משפחת אטיאס בטבריה, פשוט נהייתי זומבי.

הייתי סטודנט, ועובד.

לא באתי שבוע לעבודה שבוע שלם, נכשלתי במבחנים, הלכתי סהרורי ומופנם.

כשנשרפו משפחת שאער מרחובות - אותו דבר. עד היום אם אני נזכר בזה.

במשפחת פוגל - בכלל. עד היום אני רק מעלה את זה על הכתב ואני מאבד את דעתי, אפילו ברגע זה ממש!!

והבנות המתוקות האלו שנפטרו מהרעלת ההדברה בי-ם.

ועוד ועוד ועוד כהנה וכהנה.

עד כדי שאלות מאווווווד קשות באמונה. 

לא שאני חוזר בשאלה חלילה, אבל אני כבר לא "חלק מהעדר". 

רק מהמבט ההפוך- חוסר רגישות.

לענ"ד מדובר במודעות עצמית גבוה למצב שלך.

בנ"א הוא ייצור מורכב. לעיתים מדובר מורכבות של דעות, אידיאילוגיות, תכונות וכו'.

את ככל הנראה מחפשת בחור שמבין את מורכבות האדם/החיים.

הגיוני ולגיטימי.

רק שדברים כאלה לא ניתן לברר קודם אלא רק בדייטים עצמם.

בהצלחה!

אנשים שהם חסרי רגש אולי יותר קל להם בחיים אך יש בזה הרבה חסרונות...

ובסוף אנשים כמווך הם יכולים להבין הרבה אנשים ולהיות להם לעזר ולהבין ולתמוך....

צודקת שלא תמיד זה קל, אבל גם דעי לך שחייך עשירים יותר משל הרבה אנשים אחרים...

בקיצור יכול להיות שיעזור ללכת למשהו שיעזור לעשות קצת סדר בראש אך אל תשכחי שאישיותך נתנה לך מה' וכך הוא ברא אותך וכך הוא רוצה שתפעלי בעולם ותוסיפי טוב! וכמו שאמרת יש בזה הרבה יתרונות, ויש הרבה אנשים כאלה שתדעי...  

ואשרי מי שזוכה לכך

בכל זאת אני מניחה שזו טעות לחפש מישהו שיהיה כזה וכזה. מה שכן זה עבודה פנימית להיפתח לאחר.

הרי כולנו אנשים מורכבים ולכולנו יש עולם פנימי וזו טעות לשפוט לפי החיצוניות שאיתה את נפגשת כמו ששופטים אותך לפי החיצוניות שאותה פוגשים.

ומן הסתם שיש דברים שלא ניתן לשתף בהם מישהו אחר כי הוא לא יבין, ובטח שלא כאשר זה רק בתחילת הקשר

שלום, ותודה רבה ששיתפת. בתור בחור (שעדיין לא יוצא לדייטים) אני יכול לומר לך, שאני נמצא בדיוק באותו הלבט: מצד אחד נמצאים השמחה הפשוטה, הזרימה, הצחוק מכל הלב, הריקוד הספונטני, החיוך הנסוך וכו', ומהצד השני יש את הדרישה לעומק ולאמת גדולה. הצד הראשון הוא בד"כ גלוי יותר, זה גם מה שאנשים רואים רחוקים יותר רואים ומזהים אצלי כתכונה בולטת, אבל בתוכי אני מכיר הסתבכויות גדולות, וכאבים שמעטים האנשים שהזדהו באמת. וכשאני אומר שהזדהו איתם באמת אני מתכוון להזדהות אמיתית, שהאדם שמולך מבין על מה אתה מדבר לא רק בסברא, לא רק איך זה עובד. אני מתכוון להזדהות כזו שכשאת שומעת את הצד השני את מוצפת בפנים ברגשות עזים. זו הכרות פנימית. זו אמפתיה של אמת, לא כמתודה חברית פסיכולוגית.

ואני חושב שעל זה אסור לך לוותר, את צריכה בעל שלא רק יבין אותך ויקשיב לך אלא יהיה איתך באותו עולם, שיבין מה באמת כואב לך! שכשתשתפי אותו זה יהיה משהו אחר לגמרי. ויש אנשים כאלו. אני מכיר. 

וכמו שאמרו פה יפה, שהצדדים צריכים להשלים אחד לשני, הגבר יזדהה איתך מהצד הגברי שלו, הוא לא יהיה כמו חברה. בעז"ה זו תהיה שכינה אמיתית. 

ועוד נק' למחשבה: * אמרת שאת רוצה שבעלך לעתיד יהיה יציב (אני מניח שהתכוונת כאן ליציבות נפשית). לענ"ד נטייה לעומק (שמתבטאת בהסתבכות) ויציבות הן תכונות שבאופן טבעי סותרות אחת את השניה. אני חושב שהשאיפה היא לאו דווקא יציבות נפשית, אלא היכולת להתקדם, ולהמשיך ולדעת מה לעשות, להכיר בכאב ולדעת שגם הוא מהקב"ה, אלוקים מדבר איתך גם דרך שם! אסור לכבות את זה, אסור "לפתור" את זה, זה החיים שלך, את נמצאת גם שם!. באיזשהו מקום זה כן יציבות, זה עוצמה וחוסן של משפחה, אבל זה לא הנורמליות, יש אנשים שיראו את זה כדיכאון, הם יגידו שאת "מבולבלת". אבל את, את חייבת להפנים שהחיים שלך זה משהו אחר. גם האושר שלך יהיה שונה, הוא יהיה בהתאם לכנות שלך מול הקב"ה, ולמוכנות שלך לעבוד אותו בשמחה, ולהקרבה שלך של צדדים קטנים בחיים לעומת גודל אמיתי שבאמת בעומק את הכי הכי שייכת אליו. (במילים אחרות, את לא צריכה תשובות שפותרות את הלבטים שלך, אם ניקח את הנטיה של לחפש פתרנות (שאצלי היא ג"כ ממש חזקה) ונפעל רק על פיה, זה יהיה פעולה של חוסר אמונה בקב"ה, בזה שזה מה שהוא רוצה מאיתנו! שהוא לא סתם נתן לך אישיות כזו מיוחדת).

אני באופן אישי שמח על זה ששיתפת, כי גם אצלי יש את הספק הזה, שאיזה בחורה בכלל תבין את הצדדים האלו? אולי זה בגלל שבתור דתיים הפגישה שלנו עם המין השני שלא למטרות חתונה לא חושפת צדדים כאלו בקלות. ובזכותך אפשר לדעת שיש גם בצד השני של המתרס חייזרים כמונו!

בהצלחה. מאחל שבעז"ה תזכי לזוגיות של אמת וקדושה!

ועוד משהו קטן. אולי דווקא שם, בתוך התסבוכות, בתוך העומקים החושפניים והכואבים האלו, צריך לתת את החיוך הגדול שאת יודעת לתת, תני חיוך

אנשים מורכבים. סביר להניח שיהיו משברים וקשיים שבעלך לא יצליח להבין. השאלה היא מה העיקר, אני מאמין שבני זוג צריכים להזדהות בעיקר הנשמה שלהם, במקומות שמהם האדם נובע, העומק היסודי. ממילא בלבטים והצפות העקרוניים תהיינה הזדהויות. וגם בעצם ההזדהות,אני לא הייתי שם אבל נראה לי שכמה שלא תתאימו יהיה מרחק בהזדהות. וזה אמיתי ואידאלי. אולי זה הרעיון של ההשלמה בין הזכר לנקבה. 

אני אף פעם לא כותבת פה אבל הפעם חורגת ממנהגי בגלל חשיבות הנושא.

יש תכונה שנקראת רגישות גבוהה. היא מולדת, ממש כמו צבע עיניים, ומערכים שיש אותה לבערך 20% האוכלוסיה בעולם, כולל בעלי חיים..

מה זה אומר?

זה אומר שאנחנו חווים את העולם בווליום מוגבר. 

ממה שכתבת, את ונוספים פה אין שום ספק שאת מה20% האלו.

והיום, אחרי הרבה תיסכולים וכאב אני יכולה להגיד לך בלב שלם, איזה כיף לך. כן זה קשה מאוד, אבל לא הייתי מוותרת על התכונה הזו לעולם.

את הידע וההבנה שלי על עצמי אני חייבת לדר איילין ארון, ששמה כבר הוזכר פה, אישה מופלאה ששינתה את חיי ואת חייהם של רבים.

אני ממליצה לך מאוד, אני אפילו מבקשת ממך, תני לעצמך את המתנה הכי גדולה שאת יכולה לתת לך, ותקראי את הספר שלה אדם רגיש מאוד. זה ספר מדהים, שמסביר באופן מעמיק וברור על כל ההיבטים של התכונה שלנו, ונותן כלים יקרים מפז לחיות איתה באהבה ובטוב. 

יכולה לקרוא עוד באתר הזה- https://adamragish.wordpress.com/

אני בטוחה שזה יעזור לך מאוד.

והעיקר יקרה, תאהבי את עצמך כמו שאת. 

את באמת משהו מיוחד, תערכי את עצמך, את מביאה לעולם קול חשוב מאוד...

ותזכרי, יש עוד (הרבה..) אנשים כאלו. 

תני חיוך! 

ברוך ה' עשיתי דרך ארוכה מאז ויש לי חדשות טובות עבורך:

היום כייף לי להיות אני

עם כל החבילה

הרגישות מוצאת לה את ביטוי שלה,

ושאר החלקים השמחים והטובים קורנים ומפיצים אור החוצה.

כן, גם האיש שלי הוא מדהים,

ולא, לא בחרתי בו כי ידעתי שהוא יוכל להכיל אותי

כן זיהיתי אצלו נשמה גדולה ולב טוב והמון סבלנות

אין ספק שהוא היה חלק מהדרך שלי.

היום אני עוזרת לנשים

להיות מבסוטיות ושמחות

לפסוע בדרך אל המקום הזה שמכיל אותן, בתוכן....

מוזמנת לתת לי יד

תוכלי ליצור איתי קשר דרך האתר שלי

mabsuta.co.il

שם המשתמש לא קשור לתגובה, במקרה בעלי ראה את הפוסט הזה וקרא לי

יש לך מה להגיד לה, נכון?

ככה הוא אמר

אז אמרתי...

לכל אדם יש תיק. כל אחד והתיק שלו. לפעמים אנחנו מתייחסים לתיק פחות נפוץ כחיסרון גדול יותר מאשר תיק יותר נפוץ, אבל אין זה נכון בהכרח. אם נתבונן כולנו על כל אחד שעומד לפנינו לא כאוסף נתונים אלא כמכלול של אישיות שכל השאלה היא האם הוא מתאים לי או לא, נוכל לראות גם את הצדדים המיוחדים שבכל אלמנט אישיותי כזה או אחר.

יש לך תכונה מסויימת שאת רגשית יותר, בסדר, זה לא חיסרון אלא זה תכונה בנפש ויש לה יתרונות ויש לה חסרונות. את יכולה להכיל אחרים, את יכולה לדבר בעומק, את יכולה לחוש את האדם שמולך ולהיות מאוד כנה. גם בגלל שאת מכילה את עצמך כל כך – מן הסתם יהיה לך קל יותר להכיל אחרים ובלבד שיהיו כאלו שיתנו לך את המקום הזה להיות מה שאת.

תסתכלי על עצמך באופן הזה, ותנסי לעשות את הסינון הזה – לא להתבונן על מידה מסויימת כקושי, אלא להתבונן עליה כתכונה שיש לה השלכות שעליהם את לפעמים צריכה לעבוד, אבל סה"כ זה חלק מאישיות גדולה וטובה.

לעניות דעתי עומק ורגישות וכל מה שתיארת זה לא עושה אותך לא קונבנציונאלית אולי בסביבה שלך את מרגישה קצת משהו נדיר כי החברות שלך לא כאלה או שהן לא מראות את זה

אבל גבר שעובד על עצמו יודע שזה מה שיש בדכ בבחורה נורמטיבית והוא צריך להכיל את זה כי אחרת יש לו בעיה עם עצמו אשה נוטה לרגש וזה לא חיסרון

בס"ד

אני גם כזו- ולכן בחרתי שם כזה. עזר לי מאוד ללמוד תנועה ואימפרוביזציה (בהללו). יש שם הזדמנות לחפור פנימה בכיף, תוך שחרור ותובנות פנימיות, ועוד להיות בקבוצה של בנות שעושות את אותו הדבר. ממש קבוצת תמיכה! נלקח ממני ההרגשה שאני דפוקה- כי זה בעצם מניע אותי לעבודה פנימית עמוקה. ויש לי באמת תחושה שבתוך זוגיות צריך לתעל את החפרנות והעמקניות לכלמיני חברות, חוגים, ואופציות, כדי שזה לא יכביד על הקשר, כי לפעמים הבעל לא יכול לתת את המענה לה-כל, גם אם הוא בעצמו מקבל ומכיל ורגיש. 

ויותר הבנתי למה את מתכוונת...

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…