היתה איתי בשירות מישהי כזאת שהגיעה מאורסת והתחתנה די בתחילת השנה והמשיכה כנשואה. 
 

בעיני זה לא קל גם מבחינת השירות וגם מבחינת הזוגיות.

מה המטרה שלך? למה חשוב לך כל כך לעשות שירות? על איזה תחום את חושבת? לא דומה קומונה לשירות במשרד, כן?

תלוי-

אם: א. בעלך אחרי לימודים ומתפרנס מספיק לך ולילדים העתידיים בעז"ה אז כן.

ב. אם את רוצה לקחת כדורים למניעת הריון ולחכות כמה שנים אז כן.

ג. אם את לא מתכננת לחכות עם הילדים ובעלך לא מליונר/ מרוויח כל חודש לפחות 5 אז זה מתכון לאסון.

תסריט אם את באופציה ג (מניסיון..):

השירות הוא לא 100% כי את לא לגמרי שם..

את מתחתנת וגומרת שירות עם ילד/ חודש תשיעי (בעז"ה).

שלוש שנים של לימודים שתוך כדי בעז"ה נוסף למשפחה ילד נוסף+ (?)

בשלוש שנים האלה ההוצאות עומדות על 6-7 אלף שקל אם חיים בצימצום.

השאלה היא האם את מוכנה לחיות שלוש שנים של לחץ מטורף שכולל לימודים+עבודה+ילדים/ לוותר על לימודים/לוותר על לימודים של בעלך בשביל לעשות שנת שירות?

וגם תאמיני לי שכשאת מתחתנת כל כך צעיר יהיו לך יותר ממספיק חסכים (דייטים/מדרשה/חיים) שהשירות רק יהיה עוד משהו קטן ברשימה.

מניסיון של אחת שגמרה שירות בחודש תשיעי ועכשיו נשואה+3 ילדים+עובדת+לומדת+ממליצה בחום לוותר על השנת שירות ולחסוך את כל הכאב ראש.

בס"ד

בת שירות בבית ספר לדוגמה לא שונה ממורה באותו בית הספר, ואילו יותר טוב, כי היא לא צריכה להכין דברים בבית (מבחינת ההשקעה)

אני אישית לא חושב שזה פגע בי או באישתי שהתחתנו באמצע השנת שירות לאומי שלה.

זה בזבוז שנה. (ועשיתי את זה במקביל לקומונה)
זה בד"כ מצטרף לתקן אחר צהריים משמעותי והבוקר זה רק בשביל שיאשרו את התקן.

אבל זה תלוי לא רק בבת אלא גם בבית ספר, שוב מניסיון.

ותראה, העלות של בת שירות היא כמעט כמו שכר מינימום, ככה שגם אם היא תמצא עבודה בשכר מינימום אף אחד לא יצא מזה מופסד, ובכל עבודה אפשר להיות עם תחושת שליחות ולעשות אותה טוב ומשמעותי גם אם זה לא תחת הכותרת החוויתית של שרות לאומי.

ואני בטוחה שכל אחד מאיתנו יצא לו לפגוש עובד "אפור" לכאורה בתפקיד שולי ולא חשוב שהיה משמעותי עבורו.

גם קופאית בסופר יכולה להיות אדם משמעותי אפילו שאין לה הילה מעל הראש שהיא בשרות לאומי.

וזה לא מילה גסה לחשוב על העתיד הכלכלי של הבית הפרטי  

והאמת שאיני מבינה בית ספר שמוכן לקבל בת שירות קומונרית (עם כל החשיבות לקומונה..), כי איכות העבודה בבית הספר ממש נמוכה.

בתור מורה, ראיתי בנות שירות מאוד משמעותיות בבית הספר. (ולא להכל התלמידים מודעים).

מבחינה כספית- אין לי מושג...
מבחינת השירות- לכי לתקן שלא דורש המון בשעות אחה"צ כדי שיהיה לך פנאי לבנות את הזוגיות שלכם.

בהצלחה! ומזל טוב!

את יודעת, זה לא נעשה קל עם השנים (ילדים וכו'..).

ראיתי בית של חברה שלי שכמעט שהיו צריכים בת שירות לבית שלה בגלל הקושי של לימודים+ילדים+קושי כלכלי (ברצינות. הם היו על סף רווחה).

השירות הכי טוב למדינה הוא בניית בית שמח, ויציב גם כלכלית.

אני התחתנתי באמצע השנה השניה ואפילו נכנסתי להריון וזה לא פגע בשום דבר בזוגיות שלנו.

עברתי ממקום משמעותי מאוד לבי"ס יסודי שזה לא פחות משמעותי והיו לי שעות מאוד נוחות שכל דבר אחר שהייתי עושה היה לוקח לי יותר שעות ומאמץ.

גם מבחינת המשכורת זה היה ממש טוב כי לא הייתי מוצאת עבודה עם הכנסה יותר טובה וגם קיבלתי אח"כ את המענק והפיקדון...

ממליצה.

תשמעי- זה דבר אפשרי, ברוב התקנים לא יעיפו אותך, אבל אני חושבת שהחסרונות פה עולים על היתרונות:

1. עתיד כלכלי- לא יודעת מה ארוסך עושה בחיים, אבל אי אפשר לחיות ממשכורת של שירות לאומי. בכל עבודה אחרת תרוויחי יותר. רק לשבר את האוזן- בשירות את מקבלת 800 ש"ח לחודש, על אותם שעות עבודה (40 שעות בשבוע) בשכר מינימום את תקבלי 4300. ותצברי פנסיה.

2. את אומרת שבכל מקרה את צריכה מכינה ופסיכו' לפני התואר. ככל שתדחי, זה ייעשה קשה יותר. זה הזמן לנצל ללימודים! 

מכירה יותר מדי בנות שלא סיימו את התואר כי לא הסתדרו עם העומס של עבודה, לימודים וילדים. חבל...

3. מבחינה חברתית- אני חושבת שכדאי להפני שאישה נשואה היא במקום קצת אחר מבת שרות. אם תעשי שירות יכול להיות שתעשי הרבה בהשוואה מול שאר הבנות, החוויות שלהן בדירה וכו' במקום להתמקד בחוויות הנפלאות שמחכות לך בבית עם בעלך.

4. להקים בית זה לא פחות שירות לאומי! מגיל קטן יש לנו את הסכימה של החיים- יסודי, אולפנה, שירות, תואר וחתונה איפשהו בין הכל... לא חייבים לסמן וי. ממליצה לך מאוד לשבת ולחשוב על זה ברצינות עם ארוסך ועם אנשים בעלי ניסיון (אולי מחנכת?)

ועוד דבר- כשאת שומעת סיפורים על בנות שעשו את זה, תבררי את כל הפרטים. באיזה שלב בשנה הן התחתנו, מה בדיוק היה התקן שלהן, מה עשה הבעל, איפה הן גרו וכו'. בהצלחה רבה בהחלטה!!

וכמובן, לא מומלץ בכלל לדחות חתונה לכל כך הרבה זמן...

את אומרת שאת רוצה את החוויה של השירות - אבל החוויה היא להיות עם שאר הבנות ב'חבורה', לגור בדירת שירות, וזה בכל מקרה לא יהיה לך... יהיו לך דברים מקסימים אחרים של בניית בית, אבל את תהיי בראש אחר שאר הבנות, עם דגשים אחרים בחיים וזה יכול להיות לך קשה.

חוץ מזה מצטרפת לדברים שאמרו פה - זה שאת ממילא צריכה עוד שנה למכינה זה סיבה טובה להתחיל, אחרת בעז"ה את עשויה להתחיל לימודים עם ילד-שניים וקשה להחזיק מעמד, מה שיפגע מאוד מאוד בפרנסה העתידית שלכם.

ו-

תחשבי גם על התקן... אמא שלי היתה אחראית על בנות שירות והנחיתו עליה מישהי נשואה, והיא אמרה שזה היה מאוד לא מוצלח... היא התרכזה בבית שלה (ובצדק!) והם אפקטיבית הפסידו בת שירות.

בטח אם תנסי לעשות פסיכו תוך כדי...

בקיצור, אם את רוצה להיות בת שירות תהיי בת שירות (תתארסו לקראת סוף שנה? זה כבר יותר הגיוני) ואם את רוצה להתחתן תתחתני...

בס"ד

אני התחתנתי בגיל 18, לקראת סוף השמינית. ויתרתי מראש על השירות. התחלתי מיד בחופש פסיכומטרי ולימודים. נכנסתי להריון ב"ה מאד מהר וילדתי במהלך התואר הראשון 3 ילדים (ב"ה!). זה ממש לא קל. ההריונות, הנסיעות, התחושה שאני נוטשת את הילדים שלי במעון (הייתי יוצאת למכללה ב6-7 בבוקר וחוזרת ב7 בערב...), השאיבות ההנקות וכו'... (ואני בכלל לא מתייחסת לפן הכלכלי...). 

כיום אני מחנכת כיתה - וזה עולם אחר. אין מה להשוות אימהות בתור סטודנטית ואימהות בתור עובדת.

זה באמת מפתה, לא להפסיד את החוויה של השירות, ואף אחד לא יחליט בשבילך  אבל לענ"ד כדאי לחשוב גם על כל הקשיים בתור סטודנטית- נשואה לפני שמקבלים את ההחלטה...

בכל אופן בכל הקשיים האלו בהחלט אפשר לעמוד, ולבנות זוגיות ובית חזקים - לדחות את החתונה הרבה זמן זה בד"כ מזיק מאד...

שיהיו בע"ה החלטות טובות!!

שנה ראשונה בבית ספר חילוני לילדים עם בעיות נפשיות, ושנה שניה בגן חינוך מיוחד, שישה ימים בשבוע עד 2, מבחינת לו"ז זה אחלה וגם מבחינת התרומה.

שאלו אותי פעם לגבי שירות בתלמוד תורה ביישוב, כי רצו בת שירות, אבל שתהיה נשואה. אז לפעמים זה בונוס.

ספציפית לנו זה היה בסדר כי לא יכולתי להתחיל ללמוד עדיין כי לא קיבלתי בזמן ציונים של הפסיכומטרי, ובעלי היה מחוייל אז היה תשמ"ש מהצבא (אם האישה בשירות לאומי)

עבדתי בדברים קטנים ביישוב בלי תלו"ש משכורת, נקיון, בייביסיטר..

בשנה הראשונה מאוד חסכנו, בקושי היו לנו הוצאות, וב"ה שנה אחר כך לא התחלנו מכלום.

בשנה השניה אחרי פסח עזבתי כי היה לי קשה בגלל ההיריון ב"ה..

לדעתי הקושי יותר הוא אחר כך, לימודים עם תינוק זה לא פשוט בכלל. (חברות שלי חוזרות הביתה לעשות עבודות וללמוד למבחן, אני חוזרת לקלח לשחק ולהשכיב לישון)

ב"ה שזה הקושי, אבל הוא קושי.

אני לא אומרת בעד או נגד, אם נכנס לזה גם בכללי לדעתי להכנס לזוגיות לפני טבילת האש של השירות זה בעייתי, אבל שוב, זה לא מה שבאתי להגיד.

רק שאלת על נתונים, אז השתדלתי להביא אותם.

ואם יש לך עוד שאלות אז ממש בשמחה

ומזל טוב!!!

באמצע שנה שניה והמשכתי חצי שנה כנשואה היו לי הרבה הקלות...

אני מאוד בעד שירות בכללי, 

אבל אם את כבר מאורסת,

לא בהכרח בטוח שזה טוב, 

אלא אם את ברעיון של למנוע הריון שנה או משהו כזה,

שזו סוגיה בפני עצמה, ובדרך כלל לא עושים דבר כזה.

סה"כ , בת שירות עולה הרבה כסף למדינה,

ויכול לקרות מצב , שכנשואה יהיה לך יותר קשה לתת את עצמך ב100% לשירות,

כמו בת שירות רגילה רווקה. ככה שזה לא בהכרח יעיל.

כמו שכתבו כאן, יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות.

אני אישית לא הייתי עושה את זה,

אלא אם הייתי מתכננת לחכות עם הריון שנה.

נראה לי יותר מתכון לבעיות לעצמך ולמשפחה שלך, מאשר תועלת למדינה...

את יכולה להחליט, אפילו שזה לא כמו שירות של ממש,

שבתור מפעל חיים, החיים שלך יהיו קבוע עם מימד של "שירות לאומי" ,

ואת לוקחת על עצמך התנדבות משמעותית של פעם בשבוע ,

חוץ מתקופות מבחנים/קשיים בהריון/לידה / בלתמ"ים / קשיים מיוחדים וכד' שאת מקבלת פטור זמני. 

וכן, סתם דוגמה גם להגיע לאישה זקנה וערירית עם תינוק מחייך וחמוד, פעם בשבוע לשעה וחצי,

לשחק איתה רמי ולהנעים את זמנה

זה סוג של התנדבות משמעותית, כי זה לא קל להתמיד בהתנדבות קבועה.

בזמני היתה רכזת אחת לאזור שלם, אז ביררתי על שירות באזור הישיבה של בעלי.

חיפשתי שירות מועיל שבו אוכל לתרום מהיכולות שלי- קומונה, הדרכה באולפנא וכדו'.

בתחתית הרשימה היתה אפשרות של בית ספר יסודי.

בפועל כשהתקשרתי לרכזת כדי לקבוע סיירות, עידכנתי אותה שאני מתחתנת בתחילת השנה ומייד חלה תפנית ענקית בשיחה- היא פשוט פסלה את האפשרויות אחת אחרי השניה מאחר והמקומות שבהם התעניינתי לא היו מעוניינים בי כנשואה...

נשארתי עם האפשרות האחרונה של בית ספר ובעלי התנגד...הוא אמר שלדעתו עזרה בבית ספר יסודי, גם אם היא חשובה היא לא ממצה את היכולות שלי ויוצא שאני סתם מבזבזת שנה רק כדי לומר ש"עשיתי שירות לאומי".

במבט לאחור הוא צדק לגמרי...

השקעתי את היכולות שלי בבית, בזוגיות ובלימודים וזה עזר לנו מאוד לעמוד מהר על הרגליים.

אם את מרגישה שחלק מהעניין של שירות לאומי זה הלחץ החברתי וההטבות שאת אולי יכולה לקבל מזה, אז תוותרי, אם את חושבת שזה באמת חלק ממך ואת חייבת לתרום וכו', יש הרבה דרכים רבות וטובות לתרום כזוג- לשמח בבי"ח, לעזור בעמותות שונות לנזקקים וכדו'.

זה לא חייב להיות דרך השירות וזה בהחלט יכול להעצים את הזוגיות שלכם...

מזל טוב!

ויש ילדים שהבנות  קדמו אותם פלאים גם נפשית וגם לימודית

להקים בית בישראל זו משימת חסד לעמ''י לכל החיים. מלכתחילה אני חושבת ששירות לאומי זה אחד הדברים החשובים והטובים שהציבור שלנו יכול להתגאות בו, שנה שבה בנות מחוללות ניסים בעמ''י יותר ממה שאנו יודעים או שומעים....  וזה גם בונה את הבת מבחינה פנימית ואישיותית... ומלכתחילה ראוי שבחורה שמסיימת תיכון תקדיש שנה מחייה נטו בשביל עמ''י. אך מי שרוח עמ''י חי בתוכה יודעת ומבינה שלא צריך שרות לאומי כדי לעשות שירות לאומה.... לחיות את עמ''י זו משימה של חיינו ולא משימה של שנה או שנתיים בשירות הלאומי....

וזה שונה לגמרי מצבא. כי צבא זה קודש קודשים.... וגם בחור נשוי עם ילדים ראוי לו להתגייס למקום שבו הוא יכול לתת הכי הרבה...

אך אם יצא ומצאת את בחיר ליבך...שיהיה במזל טוב.

תקימו בית כשר ונאמן והשקיעו בעצמכם ובביתכם בעיקר בשנה הראשונה....

ותתחילו ללמוד ולהתפתח כי ב''ה החיים מובילים לשינויים ילדים וכו' ואז יותר קשה ללמוד ולמצוא עבודה...

תחליטי שהקמת הבית זה השירות לאומי שלך לעמ''י...

שיהיה במזל טוב ובשמחה!!!!

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים

קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)

ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.

ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה

לא יודע אם ניתן בפלטפורמה הזו יותר מדי

תחכה להתייחסות של כמה

** נגמרו לי השמות

ושאר החכמים

הצלחה רבה

@נגמרו לי השמות 

נראה כי זה מסוג הפעמים שרק היכרות מעמיקה בעולם האמיתי וראייה של התמונה הרחבה יכולים לתת בהירות במענה, להתאימו ולדייקו.

בצורה כזו בדברים המתוארים לצערי אינני חושבת שאוכל לתרום דרך הודעה בפורום.

כל תגובה תוכל לא לדייק במקרה הטוב, ולא לראות דברים מהותיים ואקוטיים במקרה הפחות טוב, ובכך לפספס את כל ההתאמה במענה.

לכן בהחלט חשוב לפנות בעולם האמיתי לכתובת מותאמת ולברר עד תום את כל מהלך החיים ולהביא לידי בהירות שלמה, החלטות טובות, הגעה לאיכות חיים ושמחה ב"ה.

הרבה ברכה והצלחה ב"ה

להבין מניין נובע לאשתך הפער הלא שגרתי הזה, והאם יש איך להתמודד - מבחינה מקצועית ומבחינת רצון שלה לתהליך. שזה קודם כל להבין שיש כאן אירוע חריג .

כל זה בקיצור ניסיתי לעזור

אתה היית מעוניין בהריונות האלה?

לא נכון להאשים לנצח את השידוך או בחירה גרועה שנעשתה אי שם.

אחריה נעשו ונעשות עוד כמה וכמה החלטות שאת חלקם אתה עדיין בוחר - כמו להביא עוד ילדים, כמו להישאר.

מה היתה העמדה שלך לכל אורך השנים? היו תקופות טובות? הייתם / היית בטיפול?

אני לא יודעת כלום מכמה שורות על היחסים ביניכם אבל אתה כותב עליה בצורה לא יפה.  

מנסה ללמד זכות שכתבת את הדברים במצב של מצוקה. 

קודם כל תברר אם עצמך אם אתה רוצה לשקם.

במקומך הייתי נעזר בטיפול אישי, ואם יש טעם, להמשיך לטיפול זוגי.

שהיא אוהבת לקרוא ולראות סדרות ופחות אוהבת להתערב במריבות ילדים

מזדהה עם זה לגמרי

גם אני מבלה הרבה שעות עם ספרים וסדרות

לא ממש אוהבת להיות הבוררת במריבות ילדים

גם לא מחבבת גדולה של עשייה

ויכולה לרבוץ על הספה שעות

אבל עדיין יש לנו זוגיות טובה

ולא הייתי מגדירה את עצמי כעצלנית

אז כנראה זו לא חייבת להיות סיבה לזוגיות לא טובה

וגם לא בטוח שהיא עצלנית

תמיד אפשר להתגרש

כנראה כדאי קודם לנסות לשנות משהו

נראה לי בתור התחלה כדאי לשנות גישה

לא מה היא עושה או לא עושה

אלא

מה אתה צריך ורוצה

מה היא צריכה ורוצה

והאם הצרכים והרצונות שלכם יכולים למצוא דרך משותפת 

שהוא הגדיר אותה "עצלנית" לא רק בגלל רביצה על הספה וצפיה בסדרות/קריאת ספרים.

כנראה שזה הרבה מעבר לכך.

מכירה כמה שאוהבות לרבוץ/לקרוא/לצפות

והן ממש ממש לא עצלניות! אפילו ההפך הגמור.

תמיד היתה כך?

יכול להיות תסמין של דיכאון או יותר גרוע מכך

הילדים באמת מוזנחים?

משהו מאוד חסר בתיאור שלך.

 התחתנה איתי בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת  ,

תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות

ושכול הבית ישרף

 היא יכולה לרבוץ על הספה שעות

שהילדים יהרגו אחד תשני

היא אחת הנשים הכי עצלניות  בעולם

מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה ,

היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי

להיות בוטה …

אבל אם קשה לך הבלאגן תביא עוזרת בית, אם קשה לך הילדים תקח ביביסיטר אם אתה רוצה אוכל תזמין.

לא זה המטרה בנישואים עם אישה.

ותשקיע בנישואים שלכם אם זה חשוב לך, אולי אם היא תרגיש מלאה מהזוגיות והחיים שלכם היא תוכל גם לתרום מעצמה לבית ולא לחפש להתמלא במקומות אחרים.

אתה אומר שהיא רק רצתה תורם זרע, אף פעם לא הרגשת קשר מיוחד אליה, נראה שאתה מרגיש סלידה ובוז כלפיה...

אז למה רצית להתחתן? ממתי התחושות האלה התחילו? לא היה ביניכם טוב גם בהתחלה?

נשמע שכדאי לך ללכת לטיפול אישי או זוגי כדי להבין לעומק מה קורה איתך ואיתכם ולקבל החלטות ולראות מה לעשות. ככה, בגישה הזאת כלפיה,

ובחוסר הרצון הזה ודאי לא כדאי להמשיך.

במקום סתם להתלונן בפורום, אל תהיה במקום קורבני של עשו לי שתו לי, גם אתה החלטת להתחתן איתה כנראה, מסיבותיך, צא למסע להבין מה באמת קורה פה, איפה האחריות שלך על הדינמיקה שנוצרה ביניכם,

ומה הדבר שנכון לך לעשות מכאן.