היתה איתי בשירות מישהי כזאת שהגיעה מאורסת והתחתנה די בתחילת השנה והמשיכה כנשואה. 
 

בעיני זה לא קל גם מבחינת השירות וגם מבחינת הזוגיות.

מה המטרה שלך? למה חשוב לך כל כך לעשות שירות? על איזה תחום את חושבת? לא דומה קומונה לשירות במשרד, כן?

תלוי-

אם: א. בעלך אחרי לימודים ומתפרנס מספיק לך ולילדים העתידיים בעז"ה אז כן.

ב. אם את רוצה לקחת כדורים למניעת הריון ולחכות כמה שנים אז כן.

ג. אם את לא מתכננת לחכות עם הילדים ובעלך לא מליונר/ מרוויח כל חודש לפחות 5 אז זה מתכון לאסון.

תסריט אם את באופציה ג (מניסיון..):

השירות הוא לא 100% כי את לא לגמרי שם..

את מתחתנת וגומרת שירות עם ילד/ חודש תשיעי (בעז"ה).

שלוש שנים של לימודים שתוך כדי בעז"ה נוסף למשפחה ילד נוסף+ (?)

בשלוש שנים האלה ההוצאות עומדות על 6-7 אלף שקל אם חיים בצימצום.

השאלה היא האם את מוכנה לחיות שלוש שנים של לחץ מטורף שכולל לימודים+עבודה+ילדים/ לוותר על לימודים/לוותר על לימודים של בעלך בשביל לעשות שנת שירות?

וגם תאמיני לי שכשאת מתחתנת כל כך צעיר יהיו לך יותר ממספיק חסכים (דייטים/מדרשה/חיים) שהשירות רק יהיה עוד משהו קטן ברשימה.

מניסיון של אחת שגמרה שירות בחודש תשיעי ועכשיו נשואה+3 ילדים+עובדת+לומדת+ממליצה בחום לוותר על השנת שירות ולחסוך את כל הכאב ראש.

בס"ד

בת שירות בבית ספר לדוגמה לא שונה ממורה באותו בית הספר, ואילו יותר טוב, כי היא לא צריכה להכין דברים בבית (מבחינת ההשקעה)

אני אישית לא חושב שזה פגע בי או באישתי שהתחתנו באמצע השנת שירות לאומי שלה.

זה בזבוז שנה. (ועשיתי את זה במקביל לקומונה)
זה בד"כ מצטרף לתקן אחר צהריים משמעותי והבוקר זה רק בשביל שיאשרו את התקן.

אבל זה תלוי לא רק בבת אלא גם בבית ספר, שוב מניסיון.

ותראה, העלות של בת שירות היא כמעט כמו שכר מינימום, ככה שגם אם היא תמצא עבודה בשכר מינימום אף אחד לא יצא מזה מופסד, ובכל עבודה אפשר להיות עם תחושת שליחות ולעשות אותה טוב ומשמעותי גם אם זה לא תחת הכותרת החוויתית של שרות לאומי.

ואני בטוחה שכל אחד מאיתנו יצא לו לפגוש עובד "אפור" לכאורה בתפקיד שולי ולא חשוב שהיה משמעותי עבורו.

גם קופאית בסופר יכולה להיות אדם משמעותי אפילו שאין לה הילה מעל הראש שהיא בשרות לאומי.

וזה לא מילה גסה לחשוב על העתיד הכלכלי של הבית הפרטי  

והאמת שאיני מבינה בית ספר שמוכן לקבל בת שירות קומונרית (עם כל החשיבות לקומונה..), כי איכות העבודה בבית הספר ממש נמוכה.

בתור מורה, ראיתי בנות שירות מאוד משמעותיות בבית הספר. (ולא להכל התלמידים מודעים).

מבחינה כספית- אין לי מושג...
מבחינת השירות- לכי לתקן שלא דורש המון בשעות אחה"צ כדי שיהיה לך פנאי לבנות את הזוגיות שלכם.

בהצלחה! ומזל טוב!

את יודעת, זה לא נעשה קל עם השנים (ילדים וכו'..).

ראיתי בית של חברה שלי שכמעט שהיו צריכים בת שירות לבית שלה בגלל הקושי של לימודים+ילדים+קושי כלכלי (ברצינות. הם היו על סף רווחה).

השירות הכי טוב למדינה הוא בניית בית שמח, ויציב גם כלכלית.

אני התחתנתי באמצע השנה השניה ואפילו נכנסתי להריון וזה לא פגע בשום דבר בזוגיות שלנו.

עברתי ממקום משמעותי מאוד לבי"ס יסודי שזה לא פחות משמעותי והיו לי שעות מאוד נוחות שכל דבר אחר שהייתי עושה היה לוקח לי יותר שעות ומאמץ.

גם מבחינת המשכורת זה היה ממש טוב כי לא הייתי מוצאת עבודה עם הכנסה יותר טובה וגם קיבלתי אח"כ את המענק והפיקדון...

ממליצה.

תשמעי- זה דבר אפשרי, ברוב התקנים לא יעיפו אותך, אבל אני חושבת שהחסרונות פה עולים על היתרונות:

1. עתיד כלכלי- לא יודעת מה ארוסך עושה בחיים, אבל אי אפשר לחיות ממשכורת של שירות לאומי. בכל עבודה אחרת תרוויחי יותר. רק לשבר את האוזן- בשירות את מקבלת 800 ש"ח לחודש, על אותם שעות עבודה (40 שעות בשבוע) בשכר מינימום את תקבלי 4300. ותצברי פנסיה.

2. את אומרת שבכל מקרה את צריכה מכינה ופסיכו' לפני התואר. ככל שתדחי, זה ייעשה קשה יותר. זה הזמן לנצל ללימודים! 

מכירה יותר מדי בנות שלא סיימו את התואר כי לא הסתדרו עם העומס של עבודה, לימודים וילדים. חבל...

3. מבחינה חברתית- אני חושבת שכדאי להפני שאישה נשואה היא במקום קצת אחר מבת שרות. אם תעשי שירות יכול להיות שתעשי הרבה בהשוואה מול שאר הבנות, החוויות שלהן בדירה וכו' במקום להתמקד בחוויות הנפלאות שמחכות לך בבית עם בעלך.

4. להקים בית זה לא פחות שירות לאומי! מגיל קטן יש לנו את הסכימה של החיים- יסודי, אולפנה, שירות, תואר וחתונה איפשהו בין הכל... לא חייבים לסמן וי. ממליצה לך מאוד לשבת ולחשוב על זה ברצינות עם ארוסך ועם אנשים בעלי ניסיון (אולי מחנכת?)

ועוד דבר- כשאת שומעת סיפורים על בנות שעשו את זה, תבררי את כל הפרטים. באיזה שלב בשנה הן התחתנו, מה בדיוק היה התקן שלהן, מה עשה הבעל, איפה הן גרו וכו'. בהצלחה רבה בהחלטה!!

וכמובן, לא מומלץ בכלל לדחות חתונה לכל כך הרבה זמן...

את אומרת שאת רוצה את החוויה של השירות - אבל החוויה היא להיות עם שאר הבנות ב'חבורה', לגור בדירת שירות, וזה בכל מקרה לא יהיה לך... יהיו לך דברים מקסימים אחרים של בניית בית, אבל את תהיי בראש אחר שאר הבנות, עם דגשים אחרים בחיים וזה יכול להיות לך קשה.

חוץ מזה מצטרפת לדברים שאמרו פה - זה שאת ממילא צריכה עוד שנה למכינה זה סיבה טובה להתחיל, אחרת בעז"ה את עשויה להתחיל לימודים עם ילד-שניים וקשה להחזיק מעמד, מה שיפגע מאוד מאוד בפרנסה העתידית שלכם.

ו-

תחשבי גם על התקן... אמא שלי היתה אחראית על בנות שירות והנחיתו עליה מישהי נשואה, והיא אמרה שזה היה מאוד לא מוצלח... היא התרכזה בבית שלה (ובצדק!) והם אפקטיבית הפסידו בת שירות.

בטח אם תנסי לעשות פסיכו תוך כדי...

בקיצור, אם את רוצה להיות בת שירות תהיי בת שירות (תתארסו לקראת סוף שנה? זה כבר יותר הגיוני) ואם את רוצה להתחתן תתחתני...

בס"ד

אני התחתנתי בגיל 18, לקראת סוף השמינית. ויתרתי מראש על השירות. התחלתי מיד בחופש פסיכומטרי ולימודים. נכנסתי להריון ב"ה מאד מהר וילדתי במהלך התואר הראשון 3 ילדים (ב"ה!). זה ממש לא קל. ההריונות, הנסיעות, התחושה שאני נוטשת את הילדים שלי במעון (הייתי יוצאת למכללה ב6-7 בבוקר וחוזרת ב7 בערב...), השאיבות ההנקות וכו'... (ואני בכלל לא מתייחסת לפן הכלכלי...). 

כיום אני מחנכת כיתה - וזה עולם אחר. אין מה להשוות אימהות בתור סטודנטית ואימהות בתור עובדת.

זה באמת מפתה, לא להפסיד את החוויה של השירות, ואף אחד לא יחליט בשבילך  אבל לענ"ד כדאי לחשוב גם על כל הקשיים בתור סטודנטית- נשואה לפני שמקבלים את ההחלטה...

בכל אופן בכל הקשיים האלו בהחלט אפשר לעמוד, ולבנות זוגיות ובית חזקים - לדחות את החתונה הרבה זמן זה בד"כ מזיק מאד...

שיהיו בע"ה החלטות טובות!!

שנה ראשונה בבית ספר חילוני לילדים עם בעיות נפשיות, ושנה שניה בגן חינוך מיוחד, שישה ימים בשבוע עד 2, מבחינת לו"ז זה אחלה וגם מבחינת התרומה.

שאלו אותי פעם לגבי שירות בתלמוד תורה ביישוב, כי רצו בת שירות, אבל שתהיה נשואה. אז לפעמים זה בונוס.

ספציפית לנו זה היה בסדר כי לא יכולתי להתחיל ללמוד עדיין כי לא קיבלתי בזמן ציונים של הפסיכומטרי, ובעלי היה מחוייל אז היה תשמ"ש מהצבא (אם האישה בשירות לאומי)

עבדתי בדברים קטנים ביישוב בלי תלו"ש משכורת, נקיון, בייביסיטר..

בשנה הראשונה מאוד חסכנו, בקושי היו לנו הוצאות, וב"ה שנה אחר כך לא התחלנו מכלום.

בשנה השניה אחרי פסח עזבתי כי היה לי קשה בגלל ההיריון ב"ה..

לדעתי הקושי יותר הוא אחר כך, לימודים עם תינוק זה לא פשוט בכלל. (חברות שלי חוזרות הביתה לעשות עבודות וללמוד למבחן, אני חוזרת לקלח לשחק ולהשכיב לישון)

ב"ה שזה הקושי, אבל הוא קושי.

אני לא אומרת בעד או נגד, אם נכנס לזה גם בכללי לדעתי להכנס לזוגיות לפני טבילת האש של השירות זה בעייתי, אבל שוב, זה לא מה שבאתי להגיד.

רק שאלת על נתונים, אז השתדלתי להביא אותם.

ואם יש לך עוד שאלות אז ממש בשמחה

ומזל טוב!!!

באמצע שנה שניה והמשכתי חצי שנה כנשואה היו לי הרבה הקלות...

אני מאוד בעד שירות בכללי, 

אבל אם את כבר מאורסת,

לא בהכרח בטוח שזה טוב, 

אלא אם את ברעיון של למנוע הריון שנה או משהו כזה,

שזו סוגיה בפני עצמה, ובדרך כלל לא עושים דבר כזה.

סה"כ , בת שירות עולה הרבה כסף למדינה,

ויכול לקרות מצב , שכנשואה יהיה לך יותר קשה לתת את עצמך ב100% לשירות,

כמו בת שירות רגילה רווקה. ככה שזה לא בהכרח יעיל.

כמו שכתבו כאן, יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות.

אני אישית לא הייתי עושה את זה,

אלא אם הייתי מתכננת לחכות עם הריון שנה.

נראה לי יותר מתכון לבעיות לעצמך ולמשפחה שלך, מאשר תועלת למדינה...

את יכולה להחליט, אפילו שזה לא כמו שירות של ממש,

שבתור מפעל חיים, החיים שלך יהיו קבוע עם מימד של "שירות לאומי" ,

ואת לוקחת על עצמך התנדבות משמעותית של פעם בשבוע ,

חוץ מתקופות מבחנים/קשיים בהריון/לידה / בלתמ"ים / קשיים מיוחדים וכד' שאת מקבלת פטור זמני. 

וכן, סתם דוגמה גם להגיע לאישה זקנה וערירית עם תינוק מחייך וחמוד, פעם בשבוע לשעה וחצי,

לשחק איתה רמי ולהנעים את זמנה

זה סוג של התנדבות משמעותית, כי זה לא קל להתמיד בהתנדבות קבועה.

בזמני היתה רכזת אחת לאזור שלם, אז ביררתי על שירות באזור הישיבה של בעלי.

חיפשתי שירות מועיל שבו אוכל לתרום מהיכולות שלי- קומונה, הדרכה באולפנא וכדו'.

בתחתית הרשימה היתה אפשרות של בית ספר יסודי.

בפועל כשהתקשרתי לרכזת כדי לקבוע סיירות, עידכנתי אותה שאני מתחתנת בתחילת השנה ומייד חלה תפנית ענקית בשיחה- היא פשוט פסלה את האפשרויות אחת אחרי השניה מאחר והמקומות שבהם התעניינתי לא היו מעוניינים בי כנשואה...

נשארתי עם האפשרות האחרונה של בית ספר ובעלי התנגד...הוא אמר שלדעתו עזרה בבית ספר יסודי, גם אם היא חשובה היא לא ממצה את היכולות שלי ויוצא שאני סתם מבזבזת שנה רק כדי לומר ש"עשיתי שירות לאומי".

במבט לאחור הוא צדק לגמרי...

השקעתי את היכולות שלי בבית, בזוגיות ובלימודים וזה עזר לנו מאוד לעמוד מהר על הרגליים.

אם את מרגישה שחלק מהעניין של שירות לאומי זה הלחץ החברתי וההטבות שאת אולי יכולה לקבל מזה, אז תוותרי, אם את חושבת שזה באמת חלק ממך ואת חייבת לתרום וכו', יש הרבה דרכים רבות וטובות לתרום כזוג- לשמח בבי"ח, לעזור בעמותות שונות לנזקקים וכדו'.

זה לא חייב להיות דרך השירות וזה בהחלט יכול להעצים את הזוגיות שלכם...

מזל טוב!

ויש ילדים שהבנות  קדמו אותם פלאים גם נפשית וגם לימודית

להקים בית בישראל זו משימת חסד לעמ''י לכל החיים. מלכתחילה אני חושבת ששירות לאומי זה אחד הדברים החשובים והטובים שהציבור שלנו יכול להתגאות בו, שנה שבה בנות מחוללות ניסים בעמ''י יותר ממה שאנו יודעים או שומעים....  וזה גם בונה את הבת מבחינה פנימית ואישיותית... ומלכתחילה ראוי שבחורה שמסיימת תיכון תקדיש שנה מחייה נטו בשביל עמ''י. אך מי שרוח עמ''י חי בתוכה יודעת ומבינה שלא צריך שרות לאומי כדי לעשות שירות לאומה.... לחיות את עמ''י זו משימה של חיינו ולא משימה של שנה או שנתיים בשירות הלאומי....

וזה שונה לגמרי מצבא. כי צבא זה קודש קודשים.... וגם בחור נשוי עם ילדים ראוי לו להתגייס למקום שבו הוא יכול לתת הכי הרבה...

אך אם יצא ומצאת את בחיר ליבך...שיהיה במזל טוב.

תקימו בית כשר ונאמן והשקיעו בעצמכם ובביתכם בעיקר בשנה הראשונה....

ותתחילו ללמוד ולהתפתח כי ב''ה החיים מובילים לשינויים ילדים וכו' ואז יותר קשה ללמוד ולמצוא עבודה...

תחליטי שהקמת הבית זה השירות לאומי שלך לעמ''י...

שיהיה במזל טוב ובשמחה!!!!

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.