אופטומטריסט טוב יודע לבצע את כל הבדיקות כדי לשלול עין עצלה ופזילה ובעיות נוספות.

יכול להיות שהוא ישלח אתכם לרופא עיניים במידת הצורך.

בהצלחה!!

אני קבעתי תור לרופאת עינים דרך הקופה לשני ילדים, על רקע ליקויי למידה והצורך בשילוב. (הפרוצדורה היא ששוללים בעיות ראיה).

היינו שם בוקר שלם. קודם עברנו בדיקת ראיה פשוטה (מותאמת לילדים) אצל האחות, אח"כ הרופאה ביקשה לשים טיפות ובדקה במכשיר מיוחד. היא ביקשה לחזור על התהליך פעמיים. נמצא צילינדר אצל אחד הילדים והשני נמצא סובל ממס' גבוה בראיה מקרוב (מס' +).

קופ"ח כללית.

לדעתי - תקבעי קודם תור לרופאת עיניים (לוקח זמן, במיוחד בעיר הגדולה) ואם את לא שבעת רצון, תלכו לאופטימטריסט.

אולי כשתהיי שם ותתארי את הרקע, יהיו מוכנים להיכנס לעומק הענין ולבדוק באופן מקיף.

והתורים מאוד ארוכים. את צודקת.

אני כרגע משלמת באופן פרטי על מפגשים של ספורט טיפולי לילד כי לתור לנוירולוג שאמור להמליץ על טיפול רגשי ולאשר זכאות לקבלת טיפול כזה במסגרת הביטוח הנוסף שאני משלמת עליו - לצורך הזה ממש - אנחנו מחכים כבר חודשיים וחצי.

ולמה נוירולוג? כי הרופאה מראש הזהירה אותי שלקבל תור לרופא התפתחותי זה חסר סיכוי. אמרה שהיא מקווה שנוירולוג יוכל לעזור. נראה.

בהצלחה.

הם רוצים שרופא יעשה את הבדיקה, וישלול בעיות אחרות.

עין עצלה ופזילה, זה לא דברים שאופטומטריסטים מומחים אליהם ומוכנים לקבוע אותם בגיל כזה.

אם היא בת 4.5, ניתן בינתיים אולי ללכת דרך טיפת חלב, לפחות לעשות בדיקה ראשונית (לא בטוחה שיסכימו, אבל בכל מקרה בסביבות גיל 5 עושים אצלם בדיקה)

גם אנחנו חיכינו בערך חודשיים, לילדים מתחת לגיל 8 אין הרבה רופאי עיניים ולכן התורים ארוכים, אבל לרוב הרופא כן מקצועי ויודע לבדוק כמו שצריך ולאבחן.

וגם, שווה לך להיות בקשר איתן ולבדוק מדי פעם, לפעמים יש הפתעות ומתפנים תורים.

ואורך התור, לא תמיד אומר. לפעמים, עוד לפני שנכנסים לרופא, האחות עושה בדיקה ראשונית. לפעמים הרופא שולח תוך כדי התור לבדיקה מקיפה אצל האחות או אצל אופטמטריסט שעובד איתו במקביל וכדו', כך הם חוסכים חלק מהזמן (זה מה שלפחות הרופא עשה אצלנו)

בהצלחה.

זה נכון שהתור הרישמי הוא 8 דקות

אבל זה לא לגמרי ככה.

בהתחלה נכנסים אליו לבדיקה קצרה, אח"כ הולכים לאחות ושמים טיפות עיניים להרחבת אישונים ואז מחכים איזה חצי שעה סתם בחוץ ואז הוא מכניס אותכם שוב לבדיקה אחרי הטיפות עיניים.

אם יהיו לך שאלות תשאלי אותו בפעם השניה שתיכנסו.

למרות שברור שהוא לא בודק הכל.

אחרי שהתברר שאנחנו צריכים משקפיים הלכנו לאופטומטריסט בחנות שהמליצו לנו עליה והוא ראה שיש לו בנוסף למספר גם עוורון צבעים מאד קל. משהו שהרופאה בכלל לא הזכירה.

אז אולי אח"כ תלכי גם לאופטומטריסט.

אולי תנסי לקבל המלצות על רופא מסויים כדי שתדעי שזה באמת מישהו יסודי.

ואני חושבת שאם זה ענייני פזילה יש גם מקצוע שנקרא אורתופטיקה או אורטופריסט משהו כזה.

ואופטומטריסט לא מורשה עד גיל 6 אפילו לקבוע מספר. (למרות שחלקם עושים זאת בכל זאת)

וסמכי עליו שידע תוך זמן קצר אם יש בעיה.

כדאי ללכת לרופא עיניים ואח"כ לבקש ממנו הפנייה לאורתופטיקה.

הרופא בודק שהכל תקין מבחינת מבנה העין וכדו' האורתופיטקי אמור לזהות עין עצלה בעיות ראיה וכדומה

גילינו באופן אקראי שלבן בן 4.5 יש +8.5 ו+9.5..

הפנו אותנו להדסה עין כרם.. יש שם מרפאת עיניים לילדים עם טובי המומחים.

הם עושים את כל הבדיקות שצריך בבת אחת.

ניתן לקבוע שר"פ ואז התור הוא תוך שבוע ומקבלים החזר חלקי מהקופה..

בשביל פעם ראשונה, עם כזו הסטוריה, שווה לשלול אצל המומחים..

לקבוע לד"ר אנטבי אירן, היא ראש המחלקה..

יש לנו ניסיון טוב איתם.

אם אין ברירה תקבעי דרך הדסה עין כרם או מה שבהסדר עם קופ"ח שלך. תבדקי אפשרויות החזר (את יכולה לבדוק במוקד ביטוח משלים וכד'). 

לרופא עיניים מומחה, שמצלם את העין וקובע לא רק לפי בדיקת עיניים פשוטה. חשוב לדעת אם יש צילינדר, עין עצלה ועוד. לטפל במה שאפשר עכשיו. אופטומטריסט, גם אם הוא טוב, יכול להיות כהמשך טיפול, עם מרשם למשקפיים ראשונים תקינים מהרופא. אני לא ממליצה על קיצורי דרך בתחום הזה.

מאחר שמדובר בילדה בגן ולא נורא אם היא תפסיד חצי יום לימודים, למטרה חשובה, אחרי שקבעת תור, אם התור מעבר לחודש, תתקשרי אחרי שבוע לברר אם יש ביטולים ותתכונני להגיע אפילו באותו יום. לפעמים יום גשום הוא סיבה לביטולים, אם את מוכנה לשנות תוכניות ברגע האחרון.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....