תגיד לאמא שלך שעם כל הכבוד אליה אתה לא מקשיב לה ואתה יוצא עם בחורה שמתאימה לך ולא לה

אדם אינו חייב לשמוע להוריו עם מי להתחתן.

ראוי לשים לב לדבריהם, כדי לראות אם יש בכך משהו שאינו מבחין - או שמא סתם "טעם" שונה, אבל הוא זה שאמור להתחתן.

השאלה העולה מתוך מה שכתבת, היא האם אתה יכול באמת לנתק עצמך מדעת האמא. שהרי אתה כותב שהסכמתה תועיל להיות שלם עם ההחלטה.

כי אם ההשפעה של האמא כ"כ גדולה, אז צריך לשקול מה זה עלול לגרום אח"כ, אם היא תמשיך להתנגד.

יש כאלה, שאם הם בטוחים, אז הגבול של התערבות ההורים ברור להם, וממילא גם להוריהם.

אתה צריך להבחין מה קורה אצלך - ולראות.

מה עומד מאחורי הטיעון הזה?

זה שאתה יכול לפגוש עוד בנות זה סתם שטות. מין דמיון כזה שהרבה נתקעים בגללו, כי הרי תמיד יכולה להיות מישהי יותר טובה ממי שמולך, וזה גורם לכך שאף פעם אי אפשר להחליט.

השאלה היא מה היא מרגישה שלא מתאים. לפעמים לב של אמא צודק לגמרי. לפעמים לא. מאוד תלוי מה זה אומר, הלא מתאים הזה.

ממליצה קודם כל להרגע,לדבר איתה בנחת,בהקשבה אמיתית.בלי ישר לתקוף

לתת לה להסביר את מה שמפריע לה

זה רק הגובה או שמסתתר פה משהו יותר מהותי?

לחשוב על דבריה ברצינות

להיות כמה שיותר כנה עם עצמך

ואם אתה עדיין מתלבט-לפנות לייעוץ מקצועי

יכול להיות שתגלה שאכן מדובר במשהו שולי

שאפשר להתפשר עליו בכיף

ויכול להיות שלא

הצלחה רבה

מכל מיני סיבות שגם אם הם נכונות לא היו מהותיות בשבילי.

אני לא מתחרטת. אני שמחה שנלחמנו...

הם רצו שהוא כבר יהיה אחרי לימודים, וגם ענין השקפתי מסוים...היו חופרים לי הרבה וזה מבלבל מאוד. אני מבינה אותך. לצד זה, הזכרתי לעצמי את המידות הטובות שלו ואת כל הדברים הטובים שגרמו לי לרצות אותו כבעלי.

במקביל להתעקשות, הייתי מוכנה נפשית לאופציה שנאלץ להתארס בלא ההורים שלי, כי הם משכו וגררו את הזמן ולא איפשרו לנו להתקדם.

העיקרון הוא - להתעקש. לא להתחצף. לא להרים קול. פשוט להיות החלטי ולומר שזו בחירה שלך וזהו.

כשמדברים סרה על הבחורה - לומר שאינך מוכן לשמוע.

להזכיר ולומר את המעלות הטובות שלה.

ברגע שיבינו שזו בחירתך והיא סופית בלי יכולת עוררין, תראה שהם יתחילו לשתף פעולה. אבל, אם תראה הססנות או תשדר שאינך בטוח לחלוטין בבחירתך - אז הם ימשיכו להתנגד ולנסות להשפיע.

ואני אגיד לך מעבר לזה עוד משהו - זה לא ספיציפית הבחורה הזו שאתה נפגש איתה... זה כל בחורה אחרת שיכולה למצוא חן בעיניך ובעיני הוריך לא.

אבל גם ההורים שלך רוצים שתהיה מאושר, שתחיה בטוב ובאהבה עם אשתך.

כל השאר שטויות.

זה דמיונות והרבה הרבה יצר הרע....

אני זוכרת שההורים שלי לחצו על כל מיני בחורים מסויימים, שפשוט לא התאימו לי...הם התאימו להם. כל אחד מהם הוא יכל להיות אחלה חתן. אבל כאשתו הייתי מתייסרת שבחרתי חתן להורים ולא בעל בשבילי....

תדבר איתי בפרטי, אתן לך טלפון שלי.....

אל תדאגי, אני בטוחה שבכל מקום ניתן למצוא משהו עם סיפור כמו שלך (וכל הכבוד לך!), והוא יוכל להתייעץ איתו טלפונית.

מה רע בלהתכתב באישי?!

בכל אופן, הטיעונים שלה, כפי שהם, אינם ראויים.  האם שאלת את אמך מה גורם לה "להרגיש כך"? האים היא בכלל ראתה אותה אי פעם? אולי היא מתביישת להגיד מה הסיבה -- כי אולי הסיבה שלה לא מתקבלת בימינו. כגון: העדה של הבחורה. אולי היא מתביישת להודות שההתנגדות שלה היא לכל בחורה כי היא רוצה להיות האישה היחידה שחשובה לך? כי, כידוע, כשתהיה נשוי בע"ה, תשים הרבה פחות תשומת לב לאמא. אפילו לא תגור עוד בביתה...

הטיעון שאתה צעיר מדי , יכול להיות הגיוני אם אתה באמת צעיר מדי [למשל עדיין לומד בתיכון].

אולי היא חושבת שאתה ילדותי?  אם זה כך, ולא משהו פאתולוגי, אז הטיעון הזה לא מתקבל כי דווקא להתחיל לצאת עם בחורה יתן לך ניסיונות שאתה זקוק להם כדי להתבגר. [ להכיר בן אדם, ללמוד להתיחס אליו, איך להתנהג וכו'].

אולי היא חוששת בגלל ההוצאות הכספיות במקרה שזה יוביל לחתונה. אם זאת הסיבה, אז מעט מאוד אנשים היו מתחתנים בימינו...

בכל אופן היא חייבת לך הסבר מניח את הדעת. אם אין הסבר מניח את הדעת, אתה צריך להיות חופשי לעשות כרצונך.

אז, כדאי לך לעזוב את הבית. כך, תראה לאמא שאתה לא צעיר מדי. אתה יכול להסתדר בלעדיה. יתירה מזו:

תראה לעצמך שאתה יכול להסתדר בלעדי אמא. חוץ מזה, תוכל לחשוב על מצבך בצורה יותר רגועה, בלי המתח הזה.

אם תחליט להמשיך עם הבחורה הזאת, אתה חייב לספר לה את הרקע לניתוק שהיה ביניכם. א. היא צריכה לדעת מה מחכה לה מבחינת יחסי כלה - חמות. ב. זה גם מעיד עליך, וזכותה להכיר אותך ואיך אתה מתמודד. למידע הזה יש שני פנים: מצד אחד, מבחינתה של הבחורה -- אם היא עדיין מעוניינת לחדש את הקשר איתך -- זה כואב שעזבת אותה ואולי אתה גם נראה קצת חלש. מצד שני -- זה מראה שאתה מכבד מאוד את הוריך. כיבוד הורים זה דבר מאוד חשוב. זה מראה שאתה בן אדם ערכי ואחראי. זה אומר שגם תהיה בעל שמכבד את אישתו ואחראי כלפי משפחתו. זה שאתה בכל זאת חוזר אל הבחורה שמוצאת חן בעיניך, מראה שאתה לוקח אחריות על חייך ולא נותן לאמא להשתלט עליך. בהצלחה.

אגב, גם כשאתה מחוץ לבית, זה לא אומר שאתה מנתק את הקשר עם ההורים. אנשים מבוגרים, בדרך כלל, עוזבים את בית ההורים.

תזכור תמיד שזה החיים שלך, זאת ההחלטה שלך

אם טוב לך איתה באמת והסיבות של אמא שלך לא מהותיות- תלך על זה

אנשים עשו את זה לפניך, זה לא פשוט, אבל אמא שלך תתרגל לאט לאט..

אבל אם באמת יש משהו בהתנגדות הזאת, ואתה 'מסנוור' ולא רואה אז תבחן שוב את הדברים

אוסיף עוד משהו. סתם מוזר לי אישית לשמוע על התנגדות כזאת חזקה של ההורים כשאין סיבה

החיצוניות- הוא פרמטר חשוב. עפ"י דבריך נשמע שהשלמת עם העינין.

הלאה.

העינין עם ההורים: נקודה קשה.

אך חשוב לזכור שההורים אך ורק רוצים בטובת ילדיהם. (אין להם שום אינטרס אחר!)

אולי כדאי לשבת יחד ובהידברות פתוחה להגיע לאותן נקודות שמפריעות לאמא שלך בקשר.

אח"כ להתייעץ עם בנ"א אחר שאתה סומך עליו על החשיבות של אותן נקודות בחיי הנישואים

אגב, חשוב לזכור שמצוות כיבוד הורים אכן חשובה ומלווה כל יהודי לאוך כל חייו.

אך עד לכאן.

להורים אין סמכות הלכתית להתערב בבחירת בן/בת זוג.

בהצלחה!

אולי במקרים מאוד מאוד חריגים, למרות שנראלי שמרבית הכותבים כאן לא נמנים עליהם. 

לכן לדעתי, לכתחילה להקשיב לאמא.

לא חייבים ללכת לפי גישתה,

אבל כן להאזין ולהגיע עם לב פתוח

אם יוצאים מנקודת הנחה שלאמך יש רק כוונות טובות עבורך,

ויש אפילו לומר שהיא בין היחידות שבאמת באמת רוצות בטובתך 

אזי כדאי להקשיב...

כל הורה רוצה שיהיה לילד שלו טוב. נכון.

ורוצה את הבחור המושלם לבת היקרה שלהם, או הבחורה המושלמת לבן היקר שלהם.

אבל, וזה אבל גדול,

מה שבעיני ההורים זה טוב,

לאו דווקא בעיני הילדים שלהם.

לי היה מאוד חשוב שבעלי יהיה עם רמה גבוהה של יראת שמים, שנשמע לדעת תורה, עם שאיפה גבוהה ברוחניות.

להורים שלי היה מספיק שתהיה לו כיפה. לא משנה איזו....

היה חשוב להם פרמטרים אחרים בבחור, שלעולם לא היו עושים אותי מאושרת.

אם אפשר גם וגם - הכי טוב....

לא תמיד זה המצב...

גם הורים, צריכים לדעת את הגבול! כי חסרונות יש בכל אחד... אם רוצים, לא צריך להתאמץ בשביל למצוא. אם זה לא מ סיבות באמת קריטיות ומשמעותיות (כגון - מדובר במידות רעות - שתלטן, קמצן, אלים וכו') - אז לחשוב פעמיים אם זה שווה להתנגד.

התנגדות של הורים פשוט עושה עוגמת נפש ענקית לכולם.. לבן או לבת, לחתן או לכלה ולמשפחה השניה.

והתוצאה: 1. לא מתחתנים- הבן מוותר, אבל כל הזמן חי שאולי הוא החמיץ את זיווגו האמיתי.

2. מתחתנים, ואת היחסים בין המשפחות כבר קשה מאוד לשקם.

זו זכותה לומר את דעתה. וזה נכון להקשיב לה...

אבל, במקרה הנ"ל, היא לא היתה מוכנה שדעתה לא תתקבל.

הוא מתאר שהחיים בבית והמלחמות עם אמא היו מעבר לכוחות הנפש שלו!!!

תקשיבי, יש לי ניסיון בזה...

יש הבדל ענק מאוד בין הורהשמביע את דעתו אבל נותן את ההחלטה הסופית לילד שלו,

לבין  הורה שכופה את דעתו, ולא מקבל שום עמדה אחרת! ולעשות ככל יכולתך כדי שהשידוך המיועד לא יצא לפועל! וכל האמצעים מקדשים את המטרה.

שלא תדעי מה הורים יכולים לעשות ואיזה לחצים נפשיים ומניפולציות רגשיות הם מסוגלים להפעיל...

וזה הבדל של שמיים וארץ...

אינני יודעת מה הן הסיבות שבגללן אימך לא רוצה שיתמשך הקשר הזה, אבל מעניין אותי אם היא תשנה את דעתה אחרי שהן תפגשנה ויכירו זו את זה מקרוב יותר. יש דברים כאלה...

ההורים שלי התחתנו למרות שסבתי לא אהבה את אמי והם כנראה לא הזוג היחיד שחיו כך. כלה וחמותה זה סיפור ידוע.

ברור שכמי שנשואה ומסתדרת טוב עם חמותה, זה הרבה יותר נעים, אבל אם תשאל את ההורים שלי, הם אוהבים, מאושרים וממש לא מצטערים על כך (למרות שהמתיחות נותרה תמיד עם החמות). הם ידעו מראש למה נכנסים ועשו שיקולי מגורים וביקורים בהתאם. 

אני לא מכירה את אמך, אבל יש אמהות שמתוך הערכה לבנם, מחפשות עבורו את מי שלדעתם מספיק ראויה לו (ולא בהכרח שהיא תתאים לך לדעתך) ויש גם כאלו, אני מניחה שעצם החתונה של בנם, לא פשוטה עבורם.

לשיקולך.. באמה הכרעה לא פשוטה.

בהצלחה! 

התערבות של הורים וקרובי משפחה, בחיי בני זוג, לפני והחתונה ואחריה, היא מרשם בטוח לחיי צער וגירושין.

"זכינו" להכיר כמה מקרים כאלו. לצערנו תמיד חזר על עצמו מוטיב האמא המתערבת.

אם לא תצא מתחת לסינר שלה, עכשיו אז אימתי ?

תנאי הכרחי - לפתח קשר זוגי בריא - הוא לעשות זאת בלי מעורבות של אמא שלך. 

ואחרי אחרי שתתחתן, ב"ה, תגור כמה שיותר רחוק מההורים. ואל תתן לאמא שלך להתערב בכלום.

הרב סטבסקי שליט"א, אמר בשיעור ששמעתי אצלו על זוגיות - שמי שמתערב בן בני זוג - הוא דוגמת הנחש.

אפילו אם הוא קרוב ואהוב.  הפעולה שלו - היא פעולה של נחש. 

א. אמא שלו עוד יכולה לאהוב את הבחורה, במיוחד אם היא אפילו לא ראתה אותה עדיין

ב. לדעתי אם הוא רוצה באמת להתחתן איתה זה שווה את זה שלילדים אולי לא תהיה סבתא בפועל,

עם כל הצער שבדבר, רק שהם יצטרכו להיות מודעים ולגרום לזה שהיא לא תפגע בקשר שלהם

ואם יש מספיק מודעות אז לדעתי זה גם לא מאוד מאוד קשה לסנן את מה שהאמא אומרת/דורשת מהם

ולהבין שהזוגיות שלהם היא הדבר הראשון

אם תתן לאמא שלך להשפיע עליך זה עלול לא להיגמר בטוב

גם אחרי שתתחתן בעז"ה תזכור תמיד שאשתך קודמת!

גם אם אמא שלך תאמר לך דברים רעים על אשתך או תנסה לשכנע אותך לפעול נגד אשתך,

אפילו בדברים קטנים, אל תתן לה להשפיע עליך 

בכדי להבין יותר טוב את המצב, כדאי שתעשה לעצמך סדר בראש ותענה לעצמך על כמה שאלות.

האם הטענות של אימא שלך מופרכות לחלוטין, או שיש בהן משהו?

האם אימא שלך מתערבת לך בעוד נושאים בחיים במידה כזאת, נגיד מה ללמוד וכ'?

האם העצות שלה עד עכשיו היו לעניין בדרך כלל, כלומר היא אישה עם ראש על הכתפיים שמקבלת החלטות שקולות וענייניות גם בנושאים אחרים ואתה בדרך כלל סומך על שיקול דעתה? 

מה אנשים אחרים כמו אחים או החברים שלך חושבים על הבחורה הזאת ועל ההתאמה שלכם?

לדעתי אם בברור בינך לבין עצמך מתברר שדווקא אימא שלך היא בדרך כלל בסדר גמור והיא לא מתערבת לך בכל דבר בגלל שהיא סתם טיפוס שתלטן , אתה אמנם לא חייב לעשות בדיוק מה שהיא אומרת,

אבל בהחלט כדאי לך להקשיב גם לקול הזה בקבלת החלטה חשובה כזאת, גם אם היא לא יודעת לנסח בצורה משכנעת מה היא לא אהבה בבחורה, היא מכירה אותך ורוצה בטובתך ולא מובן מאליו להתעלם מהאינטואיציה שלה.

אם הטענות שלה הם על עדה, מעמד, או השכלה אתה יכול לשקול בניך לבין עצמך את מעלותיה וחסרונותיה המהותיים של הבחורה ולהתעלם מפרמטרים כאלה. 

ושתי עצות נוספות ברשותך, לפעמים התנגדות יוצרת אנטי ודווקא. במקרה הזה אין את הפריווילגיה לעשות דווקא, ולטעות בגדול, חייבים להיות נקיים ממוטיבציות כאלה.

ודבר אחרון אם תחליט בכ"ז ללכת עם הקשר הזה עד לחתונה, קח בחשבון שבדרך כלל הסיבות שאימא שלך התנגדה לקשר ימשיכו להתקיים וגם אם תקבל אותה, יהיה מחיר מסוים גם בקשר עם האימא ולפעמים בקשר עם בת הזוג.

ברכה והצלחה.

אני חושבת שאלוקים נתן לנו את האפשרות להחליט בעצמנו בבחירת הבן\בת הזוג כדי שנוכל לבחור מי הכי מתאים לנו להתחתן אם אתה חושב שזאת בת הזוג שלך אתה צריך לחזור אליה למרות התנגדותה של אמך לעניין...

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!