1) ניסית אולי להבטיח לו משהו שווה אחרי הצחצוח? רוב הפעוטות בגיל הזה אוהבים לשפוך מים, למשל. אפשר להגיד לו - "תפתח את הפה יפה, תיתן לאמא לצחצח, ואחר כך תקבל את הכוס לשפוך לכיור". יכול לעזור? או משהו אחר שהוא אוהב?

מליצה גם על מה שנכתב מעליי, וחוץ מזה אני זוכרת גם שצביה כתבה לפני כמה זמן תיאור יפה של הדרך שלה לצחצח שיניים לבתה למרות ההתנגדות. אני מקווה שהיא תעבור בסביבה ותחכים אותנו.

2) מה דעתך לשים לו מזרן על הרצפה אצלכם, וכשהוא בא להרשות לו לישון עליו? יכול להתאים?

1. רעיון ממש טוב! ננסה... תודה!

2. אני אגיד לך מה הבעיה שלי עם מזרן לידינו...

הייתה תקופה שכך עשינו. העברנו את המיטה שלו ליד המיטה הזוגית וזה לא עזר!

הוא היה מתעורר ומבקש לעלות לישון איתנו... (שכחתי לומד שהייתה תקופה של איזה חצי שנה שהוא

היה ישן איתנו במיטה בגלל אילוצים ולדעתי הוא לא מצליח להסתגל למצב שונה....)

ז"א, גם במיטה לידנו הוא היה מתעורר מלא ובוכה...

ומעבר לזה, כשהוא בחדר ממש ממש קשה לי להיות במצב אינטימי עם בעלי...

זה פשוט גורם לי לתחושת אי נוחות גדולה.

הנקודה הזו מאוד הקשתה עלינו והרגשנו שבשביל הביחד שלנו,

אנחנו לא יכולים שהוא יישאר בחדר

משחקים שאצלנו עזרו:

משחק ההפך (אולי קשה לו עדיין?) . הוא צריך לעשות ההפך ממה שאת אומרת. ואת אומרת: תפתח את הפה קטן קטן, הכי קטן שיש, נלכלך את השיניים טוב טוב, שיבואו מלא חיידקים..." וכו' כיד הדמיון.

לבקש ממנו לשאוג כמו אריה. אפשר גם שתשאגו בתורות.

להמציא איזה שיר על חורים וצחצוח ולשיר אותו באופן קבוע

לתת לו לצחצח לבד לפני או אחרי שאת מצחצחת.

בהצלחה!

ולגבי השינה- אני לא יודעת. אני יוצאת מנקודת הנחה שאם ילד מתעורר בבכי ורוצה את אבא ואמא- אז כנראה שיש לו צורך בזה, וכשהצורך יענה- זה יעבור לו. אולי זו לא נוסחה מדעית, אבל ככה זה עבד אצלנו בדר"כ. לכולן היו תקופות כאלה שישנו איתנו חצי לילה בערך. ועבר להן. ומזרון על הרצפה זה רעיון מצוין.

"הכל סובב את האשכנזים". 

עם הגדול שלי (בן עוד מעט שלוש)

היה מקסים! ממש נהנינו שנינו!

נראה לי שאנחנו מאמצים.. תודה!

אגב, הקטן (שנה וחצי) רואה אותי או את הגדול מצחצחים ומבקש גם..

ת'אמת, ממש יכול להיות... אין לי איך לוודא את זה, כי הוא לא ממש מדבר

וגם, הפתרון שהצעת ממש עמוק בשבילו... הוא רק בן שנה וחצי, הוא לא יבין לדעתי שהאריה שומר עליו וכו'.

וואו! בנות אתן אלופות! איזה רעיונות טובים למשחקים....

אנסה ואעדכן איך היה! נשמע לי מעולה!

ראשית, אם נצא מנקודת הנחה שאין לו קושי נוסף, מניסיון של חמישה ילדים, תמיד (אצלי) בהתחלה מכריחים, בכוח, בכי, ואחרי שבועיים פותחים את הפה בשמחה.. רואים שזה לא כואב.. כמובן שמחבקים אח"כ ומדגדגים ומראים שזה לא היה מכעס.. עכשיו גיליתי את החשמלית, זה לוקח הרבה יותר מהר.. וגם אפשר לפני כן ואחרי כן לדגדג בגוף בעזרתה וההסתגלות אליה הייתה יותר מהירה מהאחרים..

שנית, מניסיון (מרפאה בעיסוק), התעקשות רצינית וממושכת לצחצוח שיניים יושב לפעמים על רקע רגישות סנסורית בפה, שווה לתת את הדעת על זה. יכול להיות גם רפלקס הקאה מוגבר..

שלישית, אפשר שאחרי הלידה (אם זה בקרוב) בעלך יעבור לישון איתו בחדר. זה ירכך את ה"בגידה" של אמא, וייתן לו את הביטחון שהוא זקוק לו. זה עזר לנו בכל פעם אחרי לידה לאושש את שאר הילדים מהשינוי..

ואל תתנו לו לבכות עד שהוא מתייאש וחזור לישון לבד.. זה ממש לא בריא לו לשלמות הנפשית.. אם נגמר הכוח, תאספו אותו למיטתכם..  

"הכל סובב את האשכנזים". 

אם הוא סוגר את הפה עוד לפני שהכנסת את המברשת, כנראה שיש לו טראומה. ממברשת שדחפת לו לפה בלי רצונו, או אולי בעיה של רגישות שתוכלי לבדוק בקלות: האם התופעה באה לידי ביטוי גם בהאכלה בכפית. לא נוח לו כשאת דוחפת את הכפית לפה. יש ילדים (וגם מבוגרים!!!) שיש להם רגישות ואם שמים להם מקל בדיקה של רופא, הם מקיאים, כפית נדחפת מעט פנימה והם מקיאים (לא תמיד שמים לב שזאת הקאה ולא סתם פליטה...).

בשלב ראשון תקני לו מברשת שיניים מיוחדת, מעניינת (אולי אפילו תקחי אותו לחנות שיבחר מתוך 2-3 שתציעי לו).

ילדים ממש אוהבים את הטעם של משחת השיניים.

תקני משחת שיניים לקטנטנים (בדרך כלל כתוב מגיל שנתיים, אבל רופא השיניים שלנו ממליץ כמות קטנה כבר מגיל שנה). את גם יכולה לקנות משחת שיניים בלי SLS וחומרים מלאכותיים למשל בפארמים, כך שאין בעיה שהוא יבלע קצת.

כשאת מצחצחת שיניים תני לו לטעום את המשחה שלו. על האצבע. את יכולה גם לשים מעט על המברשת שלו, ובאותו זמן למרוח גם על שלך. אל תכריחי. תני לו רק לחקות אותך.

"הכל סובב את האשכנזים". 

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...