2 שאלות על ילד מקסים בן שנה ו7הדר לב

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

בקשר לשתיים..אמא_מאושרת
אולי לנסות לשאול מה מפריע? יש מצב?
אם הוא מפחד להשאיר לו אור,
אולי לקחת למיטה איזה צעצוע שהוא אוהב או ספר- מקנה תחושת ביטחון..
אולי אם אתם שומעים אותו מתעורר לדבר אליו עוד כשאתם בחדר שלכם ולומר לו "הכל בסדר אבא ואמא כאן תחזור לישון", וככה לגרום לו לבטחון שגם כשהוא לא רואה אתכם אתם שם..

בקשר לאחד- הבן שלי הרבה פעמים רוצה לצחצח כשהוא רואה אותי מצחצחת.. פשוט תראי לו כל בוקר שאת מצחצחת, יש מצב שהוא יחליט שגם לו בא..
ניסינו את כלללל ההצעות (המקסימות!) שהעלת ולא הלך...הדר לב


מצטערת לשמוע..אמא_מאושרת


זה נקרא ארוך? זה כלום D-:בהתהוות

 

1) ניסית אולי להבטיח לו משהו שווה אחרי הצחצוח? רוב הפעוטות בגיל הזה אוהבים לשפוך מים, למשל. אפשר להגיד לו - "תפתח את הפה יפה, תיתן לאמא לצחצח, ואחר כך תקבל את הכוס לשפוך לכיור". יכול לעזור? או משהו אחר שהוא אוהב?

 

מליצה גם על מה שנכתב מעליי, וחוץ מזה אני זוכרת גם שצביה כתבה לפני כמה זמן תיאור יפה של הדרך שלה לצחצח שיניים לבתה למרות ההתנגדות. אני מקווה שהיא תעבור בסביבה ותחכים אותנו.

 

2) מה דעתך לשים לו מזרן על הרצפה אצלכם, וכשהוא בא להרשות לו לישון עליו? יכול להתאים?

 

חח... הצחקת אותי על הכותרת...הדר לב

1. רעיון ממש טוב! ננסה... תודה!

 

2. אני אגיד לך מה הבעיה שלי עם מזרן לידינו...

הייתה תקופה שכך עשינו. העברנו את המיטה שלו ליד המיטה הזוגית וזה לא עזר!

הוא היה מתעורר ומבקש לעלות לישון איתנו... (שכחתי לומד שהייתה תקופה של איזה חצי שנה שהוא

היה ישן איתנו במיטה בגלל אילוצים ולדעתי הוא לא מצליח להסתגל למצב שונה....)

ז"א, גם במיטה לידנו הוא היה מתעורר מלא ובוכה...

 

ומעבר לזה, כשהוא בחדר ממש ממש קשה לי להיות במצב אינטימי עם בעלי...

זה פשוט גורם לי לתחושת אי נוחות גדולה.

הנקודה הזו מאוד הקשתה עלינו והרגשנו שבשביל הביחד שלנו,

אנחנו לא יכולים שהוא יישאר בחדר

עונה לך באישיבהתהוות


באמת סיפרתי לפני כמה זמן על צחצוח השיניים אצלנו...צביה22
הבת שלי מאוד לא אהבה את זה (בכללי היא לא אוהבת שמתעסקים עם הגוף שלה- נורא קשה למדוד לה חום, לסדר לה את השיער עם קוקיות או סיכות וכו', אז מה שלא באמת חשוב לרוב אנחנו מוותרים).
על צחצוח השיניים כן היה לי חשוב להקפיד, אז תקופה ארוכה הייתי אומרת לה שאנחנו מצחצחים רק עד חמש, והייתי סופרת בקצב איטי מספיק כדי לעבור בזריזות על כל השיניים. תמיד חזרתי על זה שאני יודעת שזה לא נעים לה, אבל האוכל שהיא אכלה היום לי כל ך לה את השיניים, ואנחנו צריכים לנקות את השיניים, ונעשה את זה מהר מהר ואז נגמור. (כמובן שניסיתי גם את כל המשחקים והשיטות של לעשות את זה בכיף, והיה לנו גם אצבעון שמתלבש לי על האצבע, אבל למרות בכל היא התנגדה). לפעמים היינו עושים את זה בתוך האמבטיה ולפעמים אחרי שיוצאים, אבל תמיד הייתי חוזרת ומסבירה למה, ומזכירה שזה רק עד חמש. אם היא היתה סוגרת את הפה תוך כדי, הייתי מפסיקה את הספירה ומזכירה שוב, ואז כשהיא קצת פתחה הייתי ממשיכה מאיפה שהפסקנו וממשיכה לצחצח (לא פתחתי לה את הפה בכוח כשהוא היה סגור, אבל כשהיא פתחה טיפה הייתי עוזרת לה לפתוח עוד, כי לא היה מצב שהיא תפתח מעצמה עד הסוף).
כל זה היה הרבה מאוד זמן, אבל לפני כמה חודשים יום אחד שכחתי לצחצח לה, ולפני שהתחלתי להשכיב אותה היא הצביעה על השיניים שלה ואמרה 'מלוכלך', אז כמובן שרצתי להביא את המברשת ולצחצח לה, והיא לא התנגדה בכלל! מאז היא עוד לפעמים מנסה להתחמק לפני, אבל היא יודעת בעצמה שזה חלק ממה שעושים בערב. בשלב הזה גם התחלנו להאריך את זמן המלצות כדי לעשות אותו קצת יותר יסודי (כי עד אז זה היה ממש מינימלי)- במקום לספור עד 5 הייתי מספרת מה היא אכלה היום (מה אני מנקה מהשיניים). ואם היא היתה סוגרת את הפה או בורחת באמצע, הייתי קוראת לה- 'רגע, עוד לא ניקינו את העוף, ואת התפוחי אדמה וכו'- לפי מה שעוד לא הגעתי אליו.
ממש בימים האחרונים ראיתי שנמאס לה מלהגיד מה היא אכלה, והיא התחילה שוב עם התחמקויות ומשחקים, אז התחלתי להגיד לה- 'אכלת היום כל כך הרבה, ויש עכשיו אוכל על השיניים, ועכשיו באים חיידקים ואוכלים לך את השיניים. אנחנו רוצים חיידקים על השיניים שלך?' והיא כמובן אומרת 'לא! לכו מפה!!', ואז היא נותנת לי לצחצח ותוך כדי אני אומרת לחיידקים שילכו מהפה שלה, ועושה את הקולות של החיידקים שאומרים 'אוי, אנחנו לא יכולים להישאר פה, בואו נברח!'. לפעמים אחרי שאני כבר גומרת היא אומרת לי 'יש פה עוד...' ואני מצחצחת עוד קצת.
אח, אני שמחה שהזמנתי אותך. כמה יפה!בהתהוות


חמודות אתם!!! רק שאלה, בת כמה היא?הדר לב


עכשיו בת שנתיים צביה22אחרונה
צחצוח בכיףבת 30

משחקים שאצלנו עזרו:

משחק ההפך (אולי קשה לו עדיין?) . הוא צריך לעשות ההפך ממה שאת אומרת. ואת אומרת: תפתח את הפה קטן קטן, הכי קטן שיש, נלכלך את השיניים טוב טוב, שיבואו מלא חיידקים..." וכו' כיד הדמיון.

לבקש ממנו לשאוג כמו אריה. אפשר גם שתשאגו בתורות.

להמציא איזה שיר על חורים וצחצוח ולשיר אותו באופן קבוע

לתת לו לצחצח לבד לפני או אחרי שאת מצחצחת.

בהצלחה!

 

ולגבי השינה- אני לא יודעת. אני יוצאת מנקודת הנחה שאם ילד מתעורר בבכי ורוצה את אבא ואמא- אז כנראה שיש לו צורך בזה, וכשהצורך יענה- זה יעבור לו. אולי זו לא נוסחה מדעית, אבל ככה זה עבד אצלנו בדר"כ. לכולן היו תקופות כאלה שישנו איתנו חצי לילה בערך. ועבר להן. ומזרון על הרצפה זה רעיון מצוין.

לגבי השינה- אני ממש מסכימה עם מה שרשמת!הדר לב

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

אני חושבת שענית לעצמך את התשובה..א..א..
כתבת שאת צריכה ללדת אז זה הענין הוא מרגיש אותך ומרגיש צורך להיות איתך
ילדים קטנים חכמים הרבה יותר ממה שנדמה לנו
הוא רוצה את הצומי שלך כן גם בלילה בעיקר רוצה להרגיש אותך.
ככה נראה לי
ניסיתי הבוקר את עניין הצחצוחאמא_מאושרת

עם הגדול שלי (בן עוד מעט שלוש)

היה מקסים! ממש נהנינו שנינו!

נראה לי שאנחנו מאמצים.. תודה!

 

אגב, הקטן (שנה וחצי) רואה אותי או את הגדול מצחצחים ומבקש גם..

אולי יש לו ביעותי לילה?...מישהי
אם כן אצל אחד הילדים שלי עזר לשים בובת אריה בראש המיטה ששמר עליו. ( הוא בחר את החיה שתשמור עליו)

וצחצוח שיניים במשחקים. ( עכשיו נצחצח שיניים לפינגווין ועכשיו לפה הגדול של ההיפופוטם וכו)
וגם לתת קצת לבד לצחצח שעתידד עם המברשת ואחכ אתם ממשיכים אותו.
חח... ביעותי לילה! זה לבדו נשמע מפחיד!הדר לב

ת'אמת, ממש יכול להיות... אין לי איך לוודא את זה, כי הוא לא ממש מדבר

 

וגם, הפתרון שהצעת ממש עמוק בשבילו... הוא רק בן שנה וחצי, הוא לא יבין לדעתי שהאריה שומר עליו וכו'.

 

וואו! בנות אתן אלופות! איזה רעיונות טובים למשחקים....

אנסה ואעדכן איך היה! נשמע לי מעולה!

לשלול קשיים אחרים..יעל רחובות

ראשית, אם נצא מנקודת הנחה שאין לו קושי נוסף, מניסיון של חמישה ילדים, תמיד (אצלי) בהתחלה מכריחים, בכוח, בכי, ואחרי שבועיים פותחים את הפה בשמחה.. רואים שזה לא כואב.. כמובן שמחבקים אח"כ ומדגדגים ומראים שזה לא היה מכעס.. עכשיו גיליתי את החשמלית, זה לוקח הרבה יותר מהר.. וגם אפשר לפני כן ואחרי כן לדגדג בגוף בעזרתה וההסתגלות אליה הייתה יותר מהירה מהאחרים..

שנית, מניסיון (מרפאה בעיסוק), התעקשות רצינית וממושכת לצחצוח שיניים יושב לפעמים על רקע רגישות סנסורית בפה, שווה לתת את הדעת על זה. יכול להיות גם רפלקס הקאה מוגבר..

שלישית, אפשר שאחרי הלידה (אם זה בקרוב) בעלך יעבור לישון איתו בחדר. זה ירכך את ה"בגידה" של אמא, וייתן לו את הביטחון שהוא זקוק לו. זה עזר לנו בכל פעם אחרי לידה לאושש את שאר הילדים מהשינוי..

ואל תתנו לו לבכות עד שהוא מתייאש וחזור לישון לבד.. זה ממש לא בריא לו לשלמות הנפשית.. אם נגמר הכוח, תאספו אותו למיטתכם..  

עונה לך...הדר לב

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

מברשת השיניים היא רק תירוץכלנית1

אם הוא סוגר את הפה עוד לפני שהכנסת את המברשת, כנראה שיש לו טראומה. ממברשת שדחפת לו לפה בלי רצונו, או אולי בעיה של רגישות שתוכלי לבדוק בקלות: האם התופעה באה לידי ביטוי גם בהאכלה בכפית. לא נוח לו כשאת דוחפת את הכפית לפה. יש ילדים (וגם מבוגרים!!!) שיש להם רגישות ואם שמים להם מקל בדיקה של רופא, הם מקיאים, כפית נדחפת מעט פנימה והם מקיאים (לא תמיד שמים לב שזאת הקאה ולא סתם פליטה...).

 

בשלב ראשון תקני לו מברשת שיניים מיוחדת, מעניינת (אולי אפילו תקחי אותו לחנות שיבחר מתוך 2-3 שתציעי לו).

 

ילדים ממש אוהבים את הטעם של משחת השיניים.

 

תקני משחת שיניים לקטנטנים (בדרך כלל כתוב מגיל שנתיים, אבל רופא השיניים שלנו ממליץ כמות קטנה כבר מגיל שנה). את גם יכולה לקנות משחת שיניים בלי SLS וחומרים מלאכותיים למשל בפארמים, כך שאין בעיה שהוא יבלע קצת.

 

כשאת מצחצחת שיניים תני לו לטעום את המשחה שלו. על האצבע. את יכולה גם לשים מעט על המברשת שלו, ובאותו זמן למרוח גם על שלך. אל תכריחי. תני לו רק לחקות אותך.

חח... טראומה מהסוג הזה בטוח אין לו! אני האמא הכי לא מכריחההדר לב

"הכל סובב את האשכנזים". חיוך ממית

 

 

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

עשיתי בדיקת היריון 16 יום אחרי בדיקת ביוץ חיובית

נראה חיובי בעיניכן?

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

אולי יעניין אותך