מין בליל לא ברורשטות
~רציתי להיות כזו, ולא שמתי לב שעכשיו אני כזו.

~דמיינתי אתזה ככ שונה מאיך שזה באמת, שאני עדין לא מבינה שזה כן קורה לי.

~אולי אני רומה בעיקר דברים שאני לא יכולה.

~אני לא אוהבת לא לצום כשצריך, מרגישה גויה

~אני מידי החלטית לפעמים.

~לא טוב להיות בשליטה כל הזמן, היה טוב פשוט להרפות.

~הייתי מה שציפו שאהיה, בדיוק מושלם של 100%, היה קשה ושווה.

~אני שונאת שמחליטים בשבילי, אבל מה אעשה ואני לודעת להחליט?

~דבילי, ההתנהגות שלי לא מיושרת
אני חולה על המסקנות שלך ומצטרפתכישוף כושל

בס"ד

 

  • יותר מידי דברים כואבים לשתוק בגלל החלטת יום ראשון דבילית
  • הגדרות שייכות לדברים סופים בלבד
    ככל שדבר יותר סופי קל יותר להגדיר אותו דבר רחב דורש הגדרה מורכבת
    לפעמים מורכבת מכדי להגדיר
  • זה עקום כל כך
    אני עקומה כל כך
    קיוותי שסיימתי להכאיב ואני ממשיכה בלי לשים לב
  • אני צריכה אנשים
    אני צמאה לאנשים
    אין לי אנשים
    ואולי זה עדיף כי אני פוגעת חזק בכל אנש שיש לי
  • לדבר לדבר לדבר
    זה מעיק מציק ושכאלה אבל
    אין כמו זה לקשרים חשובים
  • אני נעה בין תקווה ורודה ליאוש חולני אין בי מקום לימבשה מה שמוביל בהכרח לשיגעון מסוים
  • בסופו של דבר מה תופס יותר נפח באדם ההשגים שלו בשטח או הדרך?
  • צעקות שלא צעקתי 
  • לוותר
  • יעד-להרים את הראש ולחייך את השמחה שלהם
חברה שלי אמרה לי פעםשטות
שהלוואי שהיה אפשר לקחת את הראש לנער מעל הפח ולהחזיר אותו לכתפיים (היא הבטיחה להמציא)

בכל אופן אני יעשה לך אתזה. תהיי בטוחה.

~החלטת יומראשון דבילית? אז נהדר שיש מחר יום רביעי ואפשר להחליט הפוך!!

~את לא עקומה, ראיתי אותך ואני זוכרת.

~את לא מכאיבה, אני יודעת ומדברת מידיעה.

~את גם לא פוגעת.

את שירה והכי טובה בזה, אז בלי שטויות לא נכונות.

(אני מתרגשת לי מהמחשבה שאת עודמעט גודלת מהר)
|מבולבל מאוד|כישוף כושל


אבל אנלא יודעת להסבירשטותאחרונה
אנחנו צכות.לדבר
בא לי.נדנדה כתומה.
שוב נהיה מאוחר מידי פתאום
ולא הספקתי כלום
כאילו המון
אבל לא

וזה נשלח באמצע. אז אני עורכת.

הצום היה גדול עלי. כנראה לא הייתי צריכה לצום אבל לא נורא.

עדיין ישלי כאבראש.

ירושלים זה מקום נהדר. ולפגוש חברות סתם זה כיף

לא עשיתי כלום כמעט היום.

אוכל אחרי צום זה עושה בלאגן בבטן.

ממש הצלחתי לסכם בשיעור הזה. זה שיעור שממש קשה לסכם. וגם קמתי כמעט בזמן אז הייתי נוכחת בשיעור הראשון היום שזה שיא.

אני צריכה להפסיק ללכת לישון ככ מאוחר

כלום וחצי וריק גמור.

מחר יום של שחנשים. יש לי שיחה עם הרבנית וגם חברותא עם י' שלומדים שורה ומדברים מליון וגם חברותא עם ע' שעודיותר מדברים מליון.

מחר תפילה במערה
אז צריך ללכת לישון כדי להצליח לקום.
נסיון פעילקפיץ
נסיון לא פעילקפיץאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

אולי יעניין אותך