שאלה לי אליכן... בפורום הזה דווקא כי כאן מרגישה הכי בבית וגם זה הפורום הכי "נשי"....
הלכנו לקנות רכב. ראשון. מישהו שבעלי מכיר וסומך עליו.
רקע: אני חופרת ומבררת ומתקשה להחליט, הוא תמים אבל משקיען. והחלטי.
הציע לנו משהו אחד שייענה על צרכינו.
בסוף הציע עוד אחד כי ביקשתי שיהיה לי על מה להתלבט.
כשאנחנו שם, אני מתלבטת בכל ומחליטה על השני. שואלת את בעלי - הוא מביע דעה בעד הראשון. טוב, זרמתי איתו,
יותר מזה- אמרתי לו שהוא יודע מה השיקולים, פרסתי בפניו את הכל, והוא העדיף את הראשון. אל אותי האם לסגור-
עניתי שמבחינתי שיגיד לו שנישן על זה לילה, אבל שאנחנו סגורים שאנחנו רוצים לקנות
הוא אמר שהחלטנו על הראשון. סבבה, קיבלתי, חסך לי את ההתלבטות.
חתם זכרון דברים שהבעלים יתחיל לטפל באוטו לקראת מסירה.
עכשיו כשאמרתי לאימא- היא נבהלה מהקילומטראז' הגבוה של הרכב יחסית לשנתון.
זה ערער אותי לחלוטין- כשהיינו שם אמרתי לו שזה לא מוצא חן בעיניי, אבל אני מבינה שזה מה יש. בגלל זה הייתי בעד השני.
כל הסיבות שבעלי היה בעד האוטו הראשון היו קשורות לחווית הנהיגה, והסיבות שלי- לאמינות ונוחות אחסון/הכנסה (של כסאות ילדים ועגלה)
כלומר אני מחזיקה בדעה שהחשיבה שלי יותר נכונה
ובכ"ז החלטתי לוותר ולהעביר אליו את ההחלטה
ועכשיו אני אוכלת את עצמי
מלאת חששות שהקנייה תתברר כ- הוצאת כסף לשווא (שנתון יותר ממה שחיפשנו, מחיר יותר כמובן... וקילומטראז' גבוה בקצה הסקאלה של מה שחיפשנו)
מצד שני ייתכן שהכל יעבוד פיקס ונהיה מרוצים
הערב היה פיצוץ בבית והלב שלי בוכה בוכה
נדירים הפעמים שאנחנו רבים
לא יודעת מה לעשות- להגיד לו לבטל?
לבקש שנקנה את הרכב השני??
הוא כועס עליי שלא עצרתי אותו כשהיינו שם. אבל לא הייתי מפוקסת. הייתי עדיין בדיון פנימי, ממש רעדתי.
מלבד זאת בעצמי אין לי אומץ לקבל כזו החלטה.
יש לציין שבעלי ב"ה עובד כבר שנה בעבודה שמאפשרת לנו להחזיק רכב ולשלם עליו גם מעבר למה שקבענו.
ובכ"ז ליבי נחמץ.
ולא יכולה לדסקס עם אמא/ אחיות כי לא רוצה להכפיש או לפגוע בבעל....
באמת.
אל תדאגי, המשברים האלו מגדלים ומקרבים. בהצלחה בקנית רכב!