זה הנושא הבוער שבו עוסקים כל השירשורים שם כרגע.

גם בפורום צעירים מעל עשרים יש דיון בנושא.

לא יודעת להגיד איך פותחים דף.תשאלי שם.

אשרייך על תחושת הערבות ההדדית.

וגם בוכה . אני אומרת לעצמי חבל שלא עזבתי את הארץ כשהייתי צעירה אם לכך הגענו, אבל כמובן לנערים האלו זה לא עוזר. הילדה שלי די מרגישה דברים ,אבל לא מדברים על שום דבר.

וזה לא קשור חלילה ל"לעזוב את הארץ". עוולות ודברים נוראים יש בכל העולם.

בוודאי שהגישה "לסדר את העניינים" במדינה, ע"י מיעוט קטן בלי חשבון ואחריות, קל וחומר במעשים חמורים, היא ילדותית, שלילית ופסולה.

אבל אין לכך כל קשר עם עינויים מהסוג שנשמע, שזה מחריד לגמרי.

עזוב את הגישה. לפעמים אני חושבת , ואם היה בבית הזה סתם איזה רווק בן 60 , שלא עשה שום דבר רע לאף אחד -אז גם היו מזדעזעים כל כך?! וזו הצביעות של העולם המודרני - לאיש בן שישים לא מגיע לחיות?

ארע רצח וצריך למצא את האשם ולהעמיד לדין . נדמה לי שהעונש הוא מאסר עולם-גם אם הרצח הוא מדרגה שניה -כלומר מי שזרק את הבקבוק לא ידע אם מישהו ימות או לא . עדיין הוא צריך לרצות מאסר עולם וזה כואב וקשה. ברוך השם שכאן זה לא עיראק. 

אסור לענות צעירים דתיים אידאליסטים רק בגלל , שהם חולמים ומדברים על שלטון של תורה ולא מצטלמים טוב. אותי השב"כ יותר מפחיד .

וקצת סנגוריה : מעניין ממי הם למדו לזרוק בקבוקי תבערה על חפים מפשע ? 

ולצערי, האמון שלי בדברי יעלון שלא היו עינויים, קטן מהאמון בדברי עורכי הדין ששמעו מפיהם ישירות. הלוואי שלא היו. וכי העצורים "המציאו" בשניה שנתנו להם לדבר עם עורכי דין? אחרי שבועיים מעצר? עוה"ד המציאו?..

מה גם שהשבת התפלל אצלנו בביהכ"נ איזה נער שאמר לי שמכיר את אחד מאלו שהשתחררו, וההוא אמר לו שחטף מכות בחקירה. זה מותר?

אם גוף מאורגן במדינה נוקט אלימות קשה, זה חמור בהרבה משטויות של נערים בגיל ההתבגרות. צריך לחקור - ואם היתה אלימות כזו, להעמיד לדין את כל השרשרת שביצעה/ידעה על כך.

א. נפתלי בנט שאל למי מאמינים , לאיילת שקד או לאיתמר בן גביר. אז אני מאמינה לאיילת שקד , ולצערי זה לא סותר את מה שאמר מר בן גביר -שאני מאמינה ל100 אחוז ממה שאמר .

ב. יש לי תקווה , שלא יהודים עשו את זה . בראש אני חושבת , שזה כנראה כן תג מחיר , וזה נורא, נורא, נורא . בלב אני מקווה שאולי בכל זאת היה כאן סכסוך חמולות . 

אבל אני כמעט בטוחה , שזה אנחנו . 

אני חושבת שדן התכוון לקריאות ולשירים שלהם למשל. הרצח בכפר דומא מזעזע מאד . יש לי שביב תקווה שזה לא משלנו , ואם כן -צריך להכניס לכלא להרבה שנים את מי שעשה את זה -אבל לא ככה ! לא בעינויים של כל החברים שלו. 

דבר שני -הנערים האלו , שגרים ביהודה ושומרון מרגישים תסכול מזה , שהם ממש ברווזים בכבישים . זה לא מצדיק כל פעולה של אלימות שהם עושים , אבל את שירי השנאה שלהם אני יכולה להבין . אם הייתי מחנכת שלהם הייתי עושה איתם שיחה , אבל תכל'ס לא היה לי מה להגיד להם . כי רוצחים יהודים והממשלה לא עושה כלום ,והתקשורת מתעלמת באלגנטיות. 

על הענין שכתבת כעת, כתבתי כבר בהודעה הראשונה (לא דווקא על הנושא של "עלו בחיי אדם", שהרי עדיין אינני יודע אם מה שנעשה בכפר ההוא נעשה על ידי יהודים, אבל על הגישה הכללית "לסדר את ענייני המדינה" כאילו בדילוג על הציבור הרחב וסדרי השלטון).

וגם אני, כשרואה לא פעם כתיבות מתלהמות "נגד המדינה" בסגנון דמיוני של הריסה, זה מרגיז אותי ואני אומר שלא יבואו בטענות שהמדינה תפעל נגד מי שמנסה לפעול נגדה. זה ברור.

אלא מה?

א. לעינויים אין כל מקום. נקודה. זה מחריד ומזעזע. על זה דובר. גם כדי "להוציא מידע". לא מדובר פה ב"פצצה מתקתקת" שממש כרגע הולכים לבצע פיגוע. ולמידע לטווח ארוך יותר, יש דרכים לגיטימיות, מודיעיניות, להגיע. מה גם שרואים שמשתמשים גם במעצרים-מנהליים כשחושבים שזה מונע פעולות בעייתיות (הלוואי שלא משתמשים בכך מעבר למה שהכרחי).

ב. מי ש"חושב שצריך להפיל את השלטון" או שאר שטויות, יש לו שותפים מכל מיני צדדים לצערנו. בכנסת יושבת מפלגה של שונאי ישראל ערבים, שתשמח לא רק על הפלת השלטון אלא כנראה גם בחורבן המדינה חלילה.. עדיין לא מענים אותם וגם לא הוציאו אותם מחוץ לחוק.

נער מקיבוץ בעוטף עזה, כתב פעם על ה"תענוג" שלו כשהורגים חיילי צה"ל, בפירוט. פסיכופאט. לא ראיתי שעצרו אותו, חקרו, או עינו..  במדינה יש הרבה דברים משוגעים. על דעות עדיין לא אוסרים בני אדם, גם אם אלו דעות מקוממות. ואפילו אם זה בציבור "שלנו", שאנחנו לוקחים יותר ברצינות אמירות..

ג. זכות השתיקה בחקירה, היא זכות שמוקנית בחוק. מותר גם לחקור. יש דרגות חומרה שמתירות חקירה יותר "לוחצת". אין היתר להכות, בוודאי לא לענות. ברגע שעוברים את הגבול הזה, קשה גם לסמוך עד כמה באמת הם אנשים עם "מידע" קריטי. הרי ברור שלא כל אדם ששותף לאיזה "אג'נדה" מותר להוציא ממנו מידע בכח.

ד. כלל לא התייחסתי ספציפית ל"מעשה שנעשה", כי לא ידוע לי האם אלו ששם מעורבים בכך. וקצת קשה להאמין שמספר כזה של אנשים.. וזה כלל לא הנושא שעומד כעת על הפרק. דנו על זה בזמנו, כשנעשה לצערנו.

ה. לגבי "שטויות של נערים בגיל ההתבגרות", כמובן לא מדובר דווקא על הרצח ל"ע בכפר ההוא. אלא בכללית, כדי להשוות מול התנהלות של גוף ממלכתי.

דוגמה נוספת: טענו על ההשלכות הבטחוניות של הרצח ההוא, מלבד הנוראות העצמית שבו. כאשר ממשלה מאפשרת פרסום סרטון מאיזו חתונה צדדית, רק כמשקל נגד ללחץ על השב"כ, למרות שיודעת שזה יכפיש שם ישראל בכל העולם ויכול במפורש לגרום לסיכון בטחון יהודים הרבה יותר - אז גם זה חמור יותר מבחינת הסיכון, מאשר כמה נערים שעושים משהו.

והרי ראינו גם מה שכתב הרב של כוכב השחר, על מעצר שווא של איש חינוך מהמקום. המחלקה היהודית בשב"כ קנתה את חוסר האמון הנוכחי בה, "ביושר". וה"ראיה" מאנשי הפרקליטות שכביכול יודעים מה נעשה, כלל אינה מרגיעה אותי...

ואני לא חושב גם, שאכן כמה עשרות נערים, כפי שטען בנט, הם מה שמסכן את המדינה. אפשר להילחם בתופעות שצריך, בלי היסטריה, התלהמות, ובוודאי בלי התעללות. ואחרי בירור ענייני מה "רמת הסיכון", אם קיימת, של כל אחד. לא כל מי שאומר משהו כבר הותר דמו. 

ו. לא ראיתי אצלך "טון כועס". הערת על דבר, והובהר שהנושא כעת היה בגלל ההתעללות. וזה מחריד. ה' יצילנו.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות