אם לא - דלגי

אני לא חושבת שצריך לעבוד איתו, או לגרום לו להבין. אני לא חושבת שהוא צריך להשתמש בצעצועים באופן מסוים ולא אחר.

הוא מעצמו לומד ומנסה ובודק וחוקר ועורך תצפיות ומתפתח - כמו שבעצמך תיארת. הוא עורך מבחני טעם ונשיכה (זיהוי מרקם!) לחלקי הפאזל. הוא עושה ניסויים בכוח המשיכה בקפלות. על הדרך הוא גם לומד לזהות צלילים (איזה צליל משמיעה קפלה אחת שנופלת? ואיזה צליל משמיע מגדל שלם שנופל? מעניין מאוד, יש הבדל, בוא נבדוק שוב אם זה עקבי. איזה מזל שקיבלתי אמא עם כזאת סבלנות לבנות לי שוב ושוב...) הדברים האלה מלמדים אותו המון. המון.

סביר שמתישהו הוא ימצא עניין גם בבנייה מסודרת. האמת שאצלי הם מתחילים להתלהב מזה בעיקר בגיל בית ספר... ואז בונים יצירות מרהיבות ממש. ייתכן שהוא גם לא ימצא בזה עניין - לגיטימי

אני די בטוחה שיוכבד לא וידאה שמשה עומד במטלות המצופות לגילו. בכל זאת הוא יצא משה רבנו. העניין הזה של תוכנית עבודה לתינוקות הוא חידוש מערבי מכמה עשרות שנים האחרונות, ועד אז המין האנושי התפתח יפה מאוד בלי משחקים התפתחותיים. בבית נורמלי וסביבה חיצונית נורמלית יש לתינוק די והותר גירויים ללמידה.

מה כן לעשות אתו? לדעתי הכי כדאי את מה שיהיה כיף לך ולו. מה הוא אוהב לעשות? מה את אוהבת לעשות אתו? מה גורם לכם הנאה?

רוב הפעוטות אוהבים מאוד לצפות ולהשתתף במידה מסוימת במטלות הבית, וזה מספק להם חומר למחשבה מכאן ועד להודעה חשובה. למשל לראות את אמא תולה כביסה ולמולל ביד בגד רטוב - או מורידה כביסה ולמולל ביד בגד יבש. בכל משימה אפשר למצוא איזו דרך יצירתית לשתף אותו, והוא ירוויח.

אולי במקום שאכתוב ספר הדרכה - אפנה אותך לספרים מצוינים שאני קראתי ושעזרו לי לעצב השקפות חינוכיות? כמעט שום דבר שאני כותבת הוא לא רעיון מקורי שלי...

הנה רשימה חלקית:

הורים גם בלילה מאת ד"ר מתיו סיירס (ספר שלם בנושא שינה של תינוקות, מרתק ומאלף);

איך לדבר כך שהילדים יקשיבו ולהקשיב כך שהילדים ידברו מאת אדל פייבר ואליין מייזליש (לא קראתי את כולו ולא כל מה שקראתי התאים לי לאמץ, אבל היו דברים שממש תפסו אותי חזק);

תינוקות באופן טבעי בעריכת יונת שרון (ושוב - לא הכול מתאים (אם זיכרוני אינו מטעני יש שם למשל פרק על לא לעשות ברית מילה), אבל יש שם חלקים מופלאים ממש);

'היקשרות - התאוריה של בולבי', בתוך שלבים ראשונים של ההתפתחות מאת חוה אפלמן בהוצאת האוניברסיטה המשודרת (חומר קריאה מאלף ממש! ואני מניחה שעוד יותר מאלף לקרוא את הספרים שכתב בולבי עצמו, נראה לי שהם אפילו תורגמו לעברית, אבל טרם זכיתי);

בלמידה מתמדת מאת ג'ון הולט (בעיקרון עוסק בחינוך ביתי אבל גם כשהילדים במסגרת הוא תורם רבות להבנת תהליכי הלמידה שלהם).

ולפותחת, אני מקווה שאת בסדר עם הניצלו"ש הקטן, ומצטערת שלא יכולתי לעזור יותר, אבל אני רואה שכן קיבלת עוד רעיונות טובים בשרשור בהצלחה לך!

באמת דברים נכונים

תודה על התגובה, העלת לי הרבה נקודות חשיבה.

אשמח בכל זאת לשמוע על איזה דברים אפשר לעבוד עם הילד בגיל הזה. 

למה זה חשוב לך לעבוד איתו על דברים מסוימים?

אלא בבית. ואני חוששת שאולי אני מפספסת פיתוח מיומנויות אצלו...

מה שמטפלות במעון מנסות לעשות זה לחקות את מה שהילד היה עושה עם אמא בבית - נותנים להם לאפות חלות ביום שישי ולשחק בפינת מטבח... כך שיצאו מפותחים אותו דבר כמו אם היו נשארים עם אמא בבית.

אני גם בדעתה של בהתהוות, והבנות שלי היו איתי בבית בשלב הזה שאת מתארת.

הדבר היחיד שיש לי להגיד זה שלא עשיתי משהו מיוחד במינו איתן, אלא פשוט היינו ביחד, ועשינו ביחד והן איכשהוא התפתחו לבד בצורה נהדרת.

אם את רוצה לדעת מה מצופה בגיל הזה מבחינת התפתחות - אז תבררי, תקראי, תחפשי וכך תוכלי גם לוודא שהבן שלך "בסדר" וגם לחשוב על דגשים שאת יכולה לתת לו תוך כדי מהלך היום הזורם.

מצטטת דברים חכמים שכתבה יונת שרון:

התכנים בגיל הזה הם בעיקר פיזיים:

• כלים שאפשר להכניס ולהוציא ולסדר ולערום, בין אם הם כלי מטבח או קוביות משחק או אבנים ועלים.
• חומרים בעלי מרקמים שונים, בין אם אלה צבעי ידיים וניירות, או חול ומים ובוץ.
• תנועות שונות שאפשר לתרגל, ביבשה (סלעים, מדרגות, ג׳ימבורי), באוויר (סולם, מגלשה) ובמים (נחל, ים בריכה).

חוץ מזה אפשר לשיר איתם, לספר להם סיפורים קצרים, לחפש אותם במחבואים, לדגדג אותם, לקחת אותם על הכתפיים גבוה מעל כולם, להתחבר עם כלבים וחיות אחרות, ובעיקר להיות בסביבת ילדים ומבוגרים פעילים.

אל תיסחפי להרבה אלא תעשי כמה קבועים.

מדבקות- בהתחלה את הגדולות ואחר כך יותר קטנות

צבעים- לתת לו לצייר על דף

חול- מאוד כיף ונחמד

בשלב הזה הם מאוד אוהבים להוציא דברים לפני שמכניסים, וככה הם לומדים להשתמש.

אז אפשר כל דבר שעולה בדעתך

אל תכריחי אותו תזרמי איתו.

קשקשנים, רעשנים, תוף מרים.

קסילופון.

ספרים עם מוזיקה שניתן ללחוץ על כפתורים.

משחקי פופ-אפ שונים

ולגבי - להכניס לפה, לפרק, לפזר -   כמו שנאמר פה בדרכים שונות, זה המשחק שלו. ככה הולא לומד על החפץ ומקבל עליו מידע. וזה גם מה שמצופה ממנו בשלב התפתחותי כרגע

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.