שלום 
הבן הקטן והמתוק שלי עוד מעט בן שנה וחצי, ובזמן האחרון הוא התחיל בהתקפי בכי קורעי לב שלשומע מבחוץ זה נשמע כאילו מינימום מרביצים לו נמרצות..
זה נראה פשוט כאילו הוא פיתח שיטה להתמודדות עם כל מה שלא מוצא חן בעיניו, וזה לפרוץ בבכי קורע לב שלרוב מתלווה ללשכב על הרצפה. אם אני מנסה להרים אותו הוא הרבה פעמים ינסה להרביץ לי או למשוך לי בשיער.
הסיבה יכולה להיות שהוא קיבל מכה ממש לא חזקה ממשהו או שלא קוראים עכשיו סיפור למרות שהוא רוצה- כי זה בוקר וממהרים לגן או שהוא מנסה לקחת לאחיו הגדול את הצעצוע ואנחנו עוצרים אותו ואומרים שזה לא בסדר.
זה התחיל בשבועות האחרונים ואנחנו כבר מגיעים למצב של כל שעה יש התקף כזה במקרה הטוב..
אנחנו קצת אובדי עצות מה לעשות עם זה.. אני לא רוצה להראות לו שהוא מקבל מה שהוא רוצה בגלל הבכי ואני גם לא מוכנה להרים אותו ושהוא ירביץ לי אבל אני לא יודעת כמה זה בריא שהוא מבלה כל כך הרבה זמן בבכי היסטרי על הריצפה.
ברור לי שהבכי נועד ל"קהל" ובגלל זה עד כה נתנו לו להמשיך ולבכות (זה נמשך כמה דקות טובות עד שהוא נרגע..) אבל התדירות של זה רק מחמירה.
יש רעיונות? תודה!!
) לא רצתה לשמוע את הבת שלה, ובעיקר לא לשמוע אותה בוכה. הילדה גודלה על ידי מטפלת שקיבלה הנחיה גורפת לא לאפשר לה לבכות, וכצפוי נאלצה בהמשך חייה להתמודד עם בעיות רגשיות קשות מאוד.