אקדים ואומרשאני נגד לרצוח ערבים.
יש פה שלטון, וכל עוד הוא קיים,
אז למרות האולי הייתי מאוד רוצה,
זה לא חכם, לא שווה, לא עוזר למאבק,
וממילא אם זה לא עוזר למלחמה זה אסור.
אבל:
למה לא לגיטימי לרצות לרצוח ערבים?
הם רוצחים אותנו כל הזמן!
בסה"כ מתו שלושה ערבים,
פיגוע יהודי אחד קטן.
הערבים רצחו מאות ואלפים!
למה עושים מזה כ"כ הרבה רעש?
אנשים רקדו בחתונה את החלום שלהם,
חלום יהודי טהור לנקות את הארץ מכל אויבינו.
הם היו גאים בזה שלמישהו (אולי, אולי זהגם היה בכלל ערבים...) היה אומץ ללחוץ על ההדק.
האדם הזה אומנם טעה,
אבל הוא לגיטימי.
הוא נקם באויביו.
הוא לחם במלחמת מצווה.
אני לא מדבר מבחינת החוק,
מבחינת החוק הוא אכן רוצח שפל ונתעב,
אבל למה דתיים מגנים אותו?
למה אנשי ציבור דת"ל הופכים אותו ליותר גרוע מהערבים?
למה לא מוכנים להבין שכן, התורה היא גזענית!
על פי התורה, אותו "רוצח" עבר בסך הכל על עבירה דאורייתא שאין עליה אפילו כרת!
חילוני שמחלל שבת זה יותר גרוע,
למה על זה אתם לא נזעקים?!
מה כל כך נורא ברצח של שלושה אנשים מהעם האויב שלנו?
מה כל כך נורא בריקודים בחתונה שמראים שהם רוצים לרצוח אויבים?
ושוב לסיום, אני נגד רצח ערבים,
כי כרגע זה לא מועיל למאבק בהם,
וקל וחומר שזה לא מועיל במאבק במדינה.
אם זה לא מועיל זה גם אסור,
כי לרצוח מהאויבים שלנו מותר רק במלחמה,
כלומר רק אם זה מועיל למלחמה.
אבל זה כן לגיטימי.
