אני בהריון
שזה אומר שיש מצבים שאני רעבה ואין בבית שום אוכל שמתאים לי
אני מתחננת לבעלי שילך לקנות לי אוכל ,ואין לו פשוט כבר כח
בהתחלה הוא היה הולך לכל דבר והיה עוזר ולאחרונה אני שמה לב שקשה לו וזה מכביד עליו,אני משתדלת לא להטריח אותו,אבל לפעמים הוא בא מהעבודה עייף ורעב (ואין אוכל מוכן) אני לא מסוגלת להכין אוכל במצב כזה שאני בעצמי לא יודעת מה טוב לי
אוווף לפעמים אני ממש אובדת עיצות,כל הגברים ככה??אני מכבידה מדי על בעלי??
תודה
תסבירי לו בחביבות את המצב.
תגידי בחיוך ומכל הלב שאת מבטיחה אחרי ההריון בלנ"ד (או בתוכו אם ישתפר..), להכין לו ארוחות טובות כפיצוי...
[ותראי אם יש "סטוק" של דברים שאת רוצה, כך פעם משהו אחר, אז אפשר לעשות קניה מרוכזת - ואז כל פעם תבחרי מה לאכול לפי ה"שיגעון התורן"...)
הצלחה רבה. העיקר המשימה הגדולה והנפלאה.
מדף מדף
תכלס אני עכשיו רעבה ואין כלןם שבא לי
מחילה, אבל תתגברי ותכיני לו משהו לאכול.
זה מאוד מאוד משמעותי לבעך אם הוא מגיע רעב ויש אוכל או מגיע רעב ואין אוכל.
אני חושבת שזה יותר משמעותי ממה שנראה לך.
ומה עושות אמהות שיש להן 4-5-6 ילדים שחוזרים מביה"ס והגן כל יום וצריכים ארוחת צהריים וארוחת בוקר וארוחת עשר וארוחת ערב ועוד נשנוש באמצע? אין מה לעשות. מוצאים כוח ומכינים את מה שהכי פשוט וקל להכין.
יש חברה טובה, שכנה, או סבתא שיכולה לעזור?
נשמע כמו הריון ראשון... אולי באמת אין לו כח וגם לו קשה להסתגל למצב החדש.
לא להתבייש לבקש עזרה זמנית מבחוץ - כמובן עדיף בהסכמת שניכם.
שיהיו בשורות טובות
חמודה, אני בהיריון ובמצב דומה לשלך.
זה שבעלך חוזר עייף ורעב - אני מבינה לחלוטין. אם את בבית, אולי תנסי להכין מראש דברים שאפשר (כמו פסטה וכו').
אם את עובדת, זה לדעתי סיפור אחר. אני לא מסכימה עם כל אלה שאומרים שתכיני לו אוכל. הוא מספיק בוגר בשביל להתגבר על העייפות שלו ולהכין לעצמו אוכל.
אני עובדת ומגיעה אחה"צ הבייתה, ומטפלת בתינוקת שלנו. אז כשבעלי חוזר, אין ארוחת ערב מוכנה ואני לא מצטערת על זה.
הוא מבין שאין לי כוחות ואני סובלת מבחילות ולכן זאת תהיה תקופה ואו שהוא יכין ארוחת ערב (גם אם הוא עייף!!) או שנאכל קורנפלקס.
אני לא מתכוונת גם לשאת בכל התופעות לוואי של ההיריון, גם בהורמונים וגם לדאוג לארוחות חמות לבעלי. עם כל הכבוד - הוא צריך לקחת צעד קדימה ולעשות יותר.
לגבי החשקים, תנסי לקנות דברים קפואים שהעבודה שלהם לא קשה להכנה, כמו בורקסים וכו'.
בהצלחה!!!
גם אני בתחילת הריון לא מסוגלת לבשל. וגם לא להתגבר. אבל אני רוצה להוסיף אם תגלי לבעלך הרבה הערכה על הריצות ולא תיקחי את זה כמובן מאיליו יהיה לו יותר מוטיבציה. וגם תחשבי פעמיים לפני שאת מבקשת, תשאלי אתו אם הוא יכול ולא קשה לו, כי תיקחי בחשבון שנכון שאת בהריון אבל מצידו זה מאמץ. אם תקחי את זה בצורה כזו מבטיחה לך שדברים יראו אחרת. וגם תקני הרבה נשנושים כמו פרכיות קרקרים או לחמיות. מה שיותר בא לך שתמיד יהיה לך משהו להכניס לפה. זה מאוד עוזר.
פעם דיברנו עם הרב שלנו- ובדרך אגב סיפרתי לו שבתחילת ההריון לא הייתי מסוגלת לבשל, וזה מאד הקשה עלי.
אז הוא ענה לי בפשטות "מה זאת אומרת? את "בישלת" ילד! את היית 24\7 בפול טורבו! שהבעל יבשל קצת, מה יקרה? יש דברים קלים שאפילו גברים הכי לא בשלנים יכולים להכין.."
מצד שני- צריך לזכור שיש גברים שכשהם רעבים- זה כמו אשה בהורמונים. זה משלט להם על השכל.
אז כדאי א. כשהוא מכין לעצמו אוכל לעבודה, שיכין גם אוכל לדרך הביתה- איזה סנדוויץ או פרי, שיגיע הביתה לא רעב.
ב. שיהיה ביית כל מני דברים קלי הכנה- לחם וממרח, שניצלים לשים במיקרו\תנור מהר, פירות וירקות לאכול זמין, קרקרים.
ג. תשדלי כשאת כבר כן מרגישה טוב- להכין לו משהו, אפילו הכי פשוט וקטן. לתת לו הרגשה ש"וואלה חשבתי עליך ואכפת לי ממך. אני רואה גם אותך ולא רק את הקושי שלי"
תשבו ביחד ותמצאו פתרונות לאוכל לפי מה שאתם אוהבים, אפשר גם לקנות מדי פעם.
ומהצד השני- גם לשקף לו את איך שאת מרגישה, לשלוח אותו לקרא כתבות או מאמירים באינטרנט שיבין שזה נורמאלי ותקין בהריון, ואין מה לעשות התפקיד שלך כרגע הוא "לבשל ילד" ושלו- לבשל אוכל.
ושיגיד תודה, כי זה תפקיד הרבה פחות קשה, כואב ומבחיל...
את עובדת בעבודה במשרה מלאה! עבודה פיזית ונפשית מאד קשה!
(ורק לגבי הלשלוח לסופר הרבה- זה באמת מכביד. תשתדלי ממש כמה שפחות. אני מאמינה שאשה בהריון יכולה גם להתאפק לפעמים ורק לעתים נדירות מאד מאד באמת זה קריז שהיא חייבת ויתהפך העולם..)
והוא יקנה לך
אל תקפיצי אותו סתם לקנות לך
את עצמי טוב...
אז ככה בעלי אחד כזה שכבר לפני שהוא התחתן עוד בהיותו רווק לא היה אוכל ארוחות בוקר וארוחות חמות...היה אוכל ג'אנק פוד ושטויוית....אז ישר אחרי שהתחתנו תמיד הוא אמר לי לא צריך...לא להכין סנדוויץ לא ארוחות...בחיים הוא לא ביקש..הלוואי וזה היה קורה..חלום שלי...
אז כמובן שאם הייתי צריכה להילחם איתו שיקח סנדוויץ לבוקר (עזבו שאחרכך הוא היה אומר וואוו היה טעים) אבל אין לי מוטיבציה להכין אוכל ולבשל...כשהוא רעב ואין אוכל הוא יודע לדאוג לעצמו..אם זה לחמם טבעול..לחם וגילה...הוא מאלתר או שאנחנו לפעמים יוצאים לאכול (שווארמה וכאלה)
החלום שלי זה להיות שפית ולהכין מלא אוכל שהוא יאכל ולא כשאני מתחילה להכין משו אז הוא אומר עזבי אני לא רעב (הוא טיפוס לא רעב בכלל)
אבל עכשיו כשאני בהריון אני לא יכולה להסתכל על המטבח ולפעמים אני רעבה פחד שאני זוחלת למטבח לאכול אפילו לחם עם משו רק לשבוע..
לגבי זה שאני שולחת אותו זה היה בהתחלה ממש אחת לפעמיים שבוע כשממש כבר הרגשתי קושי מטורף...(וכן הלכנו לסופר ,עברנו מדף מדף..זה לא זה) קיצר עכשיו אני לא מצפה ממנו בכלל ואם ישלו כח אז אני מבקשת ממנו כשהוא חוזר בדרך לבית..
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)
פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)
דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.
קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.
חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)
אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.
פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.
אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?
