מסקנקנקנותשטות
&להגשים חלומות זה לפעמים לא נחמד, אין יותר למה לצפות.

&לצטט שירים זה מרגיע

&אני מפחדת ממחר, לא מתחשק לי בכלל, אולי אני אהיה חולה.

&אני אצא ממש שקרנית אם אהיה חולה מחר, בעיה.

&יש ספרים שקוראים לאט לאט כדי שלא יגמרו.

&סריגים, והפעם של נשים.

&התגעגעתי לסימבבון הקטן שלי

&פעם גמני הייתי בבלאגן הזה, ועוד יצרתי אותו, השתניתי בשנה וחצי-שנתיים.

&לראות אנשים שעושים את אותם טעיות שאת עשית ולדעת שהתפקיד שלך עכשיו זה לנשוך שפתיים ולהיות פה לתת יד וכתף, לא לדבר! זה קשה יותר מידי.

&מסובך, באמת שמסובך, כמו פקעת חוטים שנתנו לכלה ירושלמית.

&אני אוהבת לסדר פקעות חוטים, רק במידה והם ממשיים וחוטיים.

&הכל מסביבי עמוס ערבים, צריך שיהיה משו.

&חוזרים להר.

&הפלאפון שלי פאנט קיצוני|משועשע|

&האנשים שקוראים לי חמודה באמצע החיים באמצע הרחוב....

&אני כבר ארוזה, רק צכה למצוא קרמבו מוקה.


&תיעדפתי מוזיקה, זה חצי קלאץ
ואני לא חולה מספיק הבוקרשטות
ה+ הכי גדול של לקום מוקדם זה התמונות של השמש,שמים שצילמתישטותאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך