הלוואי שהיה מותר לעשות קעקועריעות.
למה?פוסעת
אני צריכה לקעקע לי על כף היד תזכורת חשובה נוראריעות.
את באמת רוצהדנאויא12345
לחרוט על עצמך משהו לתמיד, גם אם אח"כ תתחרטי עליו?
אני לא. זה מסר חיובי ללא ספקריעות.
עט.שירוש16
קעקוע ציורים אינו אסור מדאורייתא.
עט נמחקריעות.
וגם בעיה הלכתית...שירוש16
באמת? אפשר מקור בבקשה?הרוזן!
תודה רבה 
הרוזן!אחרונה
זה גם דבר אחד היפיםדורשת קרבתך
מזל שאסור.די"מ
אם היה מותר הייתי עושה בציעורתי ומתחרט על זה עכשיו.
ממ כע יש בזה משודורשת קרבתך
ממ. באמת יש בזה משו :/ריעות.
אם היה מותרשוברת גלים
לא הייתה נשארת שוברת
אלא הייתה קעקועית מהלכת
מזל שאסור 
זה כואב מידי
~תות~
לגמרי.פינג.
למרות ש, אני יודעת שגם די"מ צודק.
ובכל זאת אתלונן לי
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול