לידה, עבודה וזוגיות-זקוקה לעצה...אנונימי (פותח)
אני פחות מחודש אחרי לידה ופשוט מתוסכלת!!! בעלי עדיין לא קנה לי מתנה ללידה, וגם לא ליום נישואין שהיה שבוע לפני כן. אני מנסה להבין אותו שהוא התחיל עבודה חדשה ואין לו זמן, אבל זה גורם לי פשוט להרגיש מוזנחת. הוא נשאר בעבודה שעות נוספות ובקושי רואים אותו בבית, וגם כשהוא מגיע הוא לא הכי שמח... מה גם, שראיתי שהוא צופה בתמונות..... וזה ממש מכאיב לי!!!
חוצמיזה כבר מאז הלידה הקודמת כמעט אפעם לא ישנו מחובקים, תמיד אחרי שאנחנן ביחד הוא מסתובב לצד השני ונרדם.
אני מתוסכלת ומבוישת!!!!
מישהי מבינה אותי?
זו לידה שניה? דיברתם על זה מתישהו?אפוש
נשמע שבאמת צריך שיח רציני ביניכם.כוכבי בוקר

דיברתם פעם על הדברים האלו?\

נשמע קשה... ושווה בירור מעמיק כדי להצליח להתרומם משם. אל תוותרי.

ואני שולחת לך חיבוק חם!

 

זה באמת קשהציירת עננים

ניסית לדבר?

מה היה בתקופה הזו שיכול היה לגרום לכך?

דיברת איתו וביקשת מתנה? לא תמיד הם יודעים? 

ואיך את והתחושה שלך כלפי עצמך וגופך? במצב רוח מקטר או מתלהב? קשה לך או טוב לך? 

זאת לידה שניה-אנונימי (פותח)
הגוף שלי השתנה ממש, ודי הגיוני שזה מפריע לו. מאד השמנתי והייתי לפני כן מאד רזה..
אבל חשבתי לתומי שאהבה אמיתית לא מושתתת על זה, וגם הוא השמין מאז החתונה וזה לא גרם לע להתרחק ממנו..
ולפני הלידה אמרתי לו שאני מצפה למתנה, אבל הוא עסוק בלצחוק על העסק שעושים מלידה.. אוף.
איך הייתי רוצב להרגיש שאנחנו חברים קרובים ואוהבים, עכשיו אני מרגישה פשוט סתם.
איך לדבר איתו? מה להגיד לו? יש שיטות להצית שוב את האהבה?
חיבוק. בטח שמבינה את התסכול.אנונימי (3)
לדעתי להגיד הכל הכל אבל בעדינות ובלי האשמות. דברי על עצמך כמה שנהיית רגישה יותר אחרי הלידה וכמה שאת אוהבת אותו ורוצה וחסר לך הקירבה שלו כמו בעבר נניח ,ובעזרת השם זה יקרב אותו אליך יותר . לפעמים פשוט צריך לבקש את החיבוקים ללמד את השני מה אתה רוצה ממנו ומה עושה לך טוב והוא בטח ישמח להעניק את זה. גברים לא מתוך רוע יכולים לא לתת אהבה כמו שאנחנו רוצות כי הם פשוט לא יודעים מה אנחנו רוצות וכמה זה חסר לנו או כמה זה יוסיף... שיח, ושיתוף רגשות, זה לדעתי מילות המפתח. בהצלחה רבה רבה מתפללת עליך שתגידי בצורה הנכונה ושהמצב ישתפר בעזרת השם.
ועוד משהואנונימי (3)
אני לא יודעת מה את עושה בפועל אבל אני חושבת שמאוד מאוד חשוב לעורר למשל על ידי בגד לילה חדש מידי פעם, תכשיט מהמם מושך חדש וכמובן איפור, בושם וכל מה שניתן כדי לשמח את הבעל ולהראות לו כמה שהוא חשוב לנו ואנו משקיעות בשבילו וזה אוטומטית בעזרת השם יתברך מדליק אותו ומקרב . אדם שמקבל אהבה מחזיר אהבה וגם בזמן שאסורים להקפיד על איפור פיגמות יפות שיהיה כיף להסתכל עליך ולהיות בחברתך. אגב כשאנחנו מתיפיפות זה עוזר גם לנו להרגיש טוב עם עצמנו... וזה משודר החוצה
תודהאמא+
באמת תודה. אני אנסה לדבר איתו כמו שאמרת, (וגם שאר הדברים..) וממש מקווה שהוא ישמע אותי בלב פתוח, כי אני כמעט מיואשת מהמצב.
ותודה לכן על ההקשבה וההבנה..
לדעתי, נקודה חשובה שהעלית...אנונימי (4)

מוסיפה על המגיבות מעלי...

 

הזכרת צפייה בתמונות....
(לצערי, עברנו זאת גם כן...)

 

חשוב לפתוח את הנושא ולדבר עליו ולשים גבולות...!

הדברים האלה פוגעים בזוגיות ממש במודע ובתת מודע.

אפשר להציע חסימה של 'רימון' ועוד... אבל קודמת לכך שיחה כנה, אמיתית ופתוחה.

 

שולחת לך חיזוקים וחיבוקים.

מה זה אומראנונימי (פותח)
לשים גבולות?
דיברתי איתו על זה אבל לא נראה לי שהוא מבין את עומק הפגיעה מהדבר הזה.
והתשובות שלו קצת הלחיצו אותי. הוא אמר שדיברו על זה אצלו בלימודים וכולם אמרו שיש להם ניסיון לא לבגוד באישה ח"ו....!!! סליחה שאני כותבת ככה, בכנות.
שאין מצב שאת מקבלת דבר כזהאנונימי (5)
לשים גבולות הכוונה להתחיל לקחת אחריות על הזוגיות שלך.
אם לא תגידי לו כלום על הנושא את רק תמשיכי להתכנס והוא ימשיך לעשות מה שבא לו.
כשאני גילית על בעל של חברה שהיה לו קשר עם בחורה אחרת, לקחתי את בעלי לשיחה וחד משמעית הבהרתי כי אצלי דבר כזה לא יקרה, ואם יקרה מבחינתי זה סוף הקשר (לצערי החברה שלי נשארת עם הבעל הבוגד). ובעלי הבין והבטיח שאין מצב שדבר כזה יקרה. ב'ה אני סומכת עליו. אבל חשוב עם כל הרצון לבניה משותפת וכו לדעת גם לשים את הגבולות על השולחן. אין דבר כזה להסתכל על תמונות. ומנסיון אישי שלי, גם אני בתור נערה הייתי בחטאיי הרבים אוהבת לראות סרטונים ותמונות לא צנועות אבל החלטתי להפסיק כדי לחיות חיים קדושים יותר. וזה אפשרי! עובדה! אז לא לרחם על כאלה ש"מכורים" לתופעה הזו. אפשר לשים לזה סוף ובמיידי.
בנות- לפעמים צריך לדעת להיות קצת יותר אסרטיביות בקשר. אנחנו לא חייבות כל הזמן להיות המובלות.
כדאי ללכת לטיפול זוגיאורי8
אני חושבת שכדאי ללכת לטיפול זוגי בהקדם, טיפול שיעזור לכם לדבר אחד עם השני בצורה שבה תוכלו להסהיר אחד לשני את הצרכים שלכם והרגישויות, מה מפריע לכל אחד, אני מתרשמת שיש לכם קושי לדבר אחד עם השני בצורה שתעשה טוב לזוגיות וכל אחד מתכנס בתוך עצמו, אם על ידי עבודה, תמונות וכו..לדעתי אם את רוצה להציל את המצב ולבנות זוגיות בה יהיה טוב לשניכם, אתם חייבים ללכת למטפל / יועץ זוגי טוב, בהצלחה
חושבת שענו לך...אנונימי (4)

בעלי דווקא היה מודע ברמה מסויימת לפגיעה והשיתוף בא ממנו.....

 

בכל זאת, הבהרתי לו שמבחינתי מדובר בבגידה!

(לקח לי זמן להבין מה הוא אומר וכשהבנתי פרצתי בבכי לכמה שעות...)

 

סיפוק היצר בדברים שכאלה בא במקום לחזק את הזוגיות ולהיקשר יותר אל האישה.

 

מומלץ לשבת לשיחה כנה ופתוחה, לשים הכל הכל על השולחן...

מה פוגע בך, מה פוגע בזוגיות, למה את מצפה, איפה הקשר עומד וכו'...

ולבסוף, איך מתקדמים מכאן.
 

ושוב חיבוקים (זאת תקופה קשה....)

אני לא ממש מבינה את הקטע הזה...צ'ילי מתוק
הרבה כתבו פה על מתנה ללידה...
בעלי אכן קנה לי מתנה אבל אני ממש לא ציפיתי ולא הבנתי גם למה הוא צריך לקנות? מה זה יומןלדת?? למה דווקא האיש צריך לקנות לאישה?
חוצמזה שבלידה מקבלים מתנה מדהימה- התינוק!!
בחיי שאני לא מצליחה להבין את זה.
מסכימה...בת 30

אם קיבלתי זה הפתיע אותי. לגמרי לא ציפיתי.

ואגב- אם כבר, אז גם לבעלים מגיעה מתנה אחרי לידה.

אני הבאתי לבעלי מתנה ללידה והוא לא הביא לי.. אנונימי (6)

הוא הבטיח שיקנה לי אבל זה עדיין לא התממש.. 4 חודשים.

 

 

אתן נתפסות על הדבר השוליאפוש
המתנה זה רק סמפטום.
אני בטוחה שאם הכל היה בסדר והוא רק לא היה מביא מתנה היא לא הייתה מתלוננת...
צודקת!!אנונימי (פותח)
אני גם לא מבינה א הקטע של המתנה..א..א..
בעלי אף פעם לא קנה לי מתנה במיוחד ללידה ואני גם לא מצפה
הלידה זה משהו משותף ששיך לשנינו
וזה מבחינתי המתנה
כמובן שהוא מצפר קונה שוקולדים פרחים.וזה מספיק לי
האמת אני בשוק495

הכל עוד אפשר להבין ולנסות להתפשר

אבל ענין התמונות ומה שהוא אמר לגבי זה ,אסור לך לעבור על זה בשתיקה,

אני רואה את כסוג של בגידה לכל דבר,וממש לא לכל גבר זה נסיון לא לבגוד באישה!!!!

את מצידך תשתדלי לטפח את עצמך,אני יודעת שזה קשה,אבל אני בטוחה שזה יעשה לך גם טוב

לדעתי הענין עם התמונות צריך הצבת גבולות!זה חצית גבול אדום לכל דבר!!!

תבררי על מטפל זוגי או משהו,זה יעשה לשניכם רק טוב,ולעניות דעתי זו חובה

בעלך צריך ניעור רציני!!ירושלמית טרייה
נראה שהוא עסוק בהנאות ילדותיות ומכור לעבודה, ולא מבין מה חשוב בחיים ומה באמת מביא אושר.
זה מאד מתסכל ומאד מבייש. מאד. מגיע לך צל"ש שאת מחזיקה מעמד, ועוד אחרי לידה.

מסכימה עם מה שאמרו לך על הצבת גבולות, וגם חושבת שהוא צריך ללכת לטיפול או שיחות עם מישהו חכם, שיראה לו כמה ההתנהגות שלו מטופשת ומובילה רק לדברים לא טובים.

הייתי אומרת גם שאולי כדאי שהוא יעזוב את העבודה החדשה הנ"ל, אם הוא כל כך דואג למצבו בעבודה ומשקיע יותר מדי. כן, יותר מדי. עובד עם אישה אחרי לידה צריך להתבייש כשהוא נשאר מאוחר.

לא יודעת, אתם צריכים עצה ממישהו חכם.

תחזיקי מעמד!
סתם בקשר לעבודה של הבעל..נשואים פלוס

אני לא מסכימה איתך.. לא כזה פשוט למצוא עבודה. ואם הוא רק התחיל עכשיו.. הוא חייב להוכיח את עצמו ולעמוד בכללים ובקצב שמכתיבים שם. חוץ מזה שלא פשוט להתאקלם בעבודה חדשה או בתפקיד חדש.. גם אישה אחרי לידה לא היתה רוצה שבעלה יישאר ללא עבודה כי היה לה קשה באותו זמן. 

 

הבעיה כאן לא קשורה לעובדה שהוא עובד עד מאוחר לדעתי.

וואי וואי איזה הגזמהסדר נשים


התגובה שלך מגיעה מהבטן, ולא תקדם את הפותחת לשום מקום...יעל...

צריך לענות בחכמה, לא באימפולסיביות.

אם תגידי לה כמה שבעלה טיפש וגרוע- את חושבת שהיא תוכל להתקדם בזכות זה?!

אכן עניתי מהבטן..ירושלמית טרייה
אבל לא כתבתי לה שבעלה טיפש.
הוא יכול להיות חכם מאד, אבל הזנחה של הבית היא טעות גדולה, שראיתי הרבה גברים עושים, ומשהו צריך להאיר את עיניו.

באמת זה כאב לי כי ראיתי את זה בעבודה, מהצד השני. בתור אחת שיושבת בחדר ושומעת מה קורה אצל אחרים. ראיתי גברים שנשארים מאוחר בעבודה כי שם יותר קל לקבל תשומת לב והערכה, יותר נעים ונוח, וכו'. וראיתי גם כאלה שמאד זילזלו בנשותיהם. וזה מדרון: ככל שאתה נשאר יותר בעבודה יותר קשה להנות מהשהיה בבית ועוד יותר מתרחקים מהאישה ואז נשארים יותר מאוחר וכו'.

הפותחת שלה אם אנחנו יכולות להבין אותה, וקיבלה גם ביקורת על זה שציפתה למתנה, וזה מראה שהיא כל כך לא מעיזה להיות בטוחה בדרישה שלה ליותר תשומת לב. והיא כל כך צודקת בדרישה הזאת.

אז אולי לא כתבתי טוב, אבל רציתי להגיד כמה המצב הזה חמור בעיני, כמה היא צודקת בהרגשה שלה, ושהוא חייב ייעוץ.

אם זה עוזר לה או דווקא מפריע לה, רק היא יכולה לדעת.
הפותחת..אנונימי (פותח)
אז מישהי אןלי תוכל לעזור לי לעשות סדר?
אני אישה מאד מטופחת ומשקיעה בעצמי. ומשתדלת להיות אישה חמה. מה בכל זאת גורם לו להתרחק ממני, אין לי מושג!!
איך משכנעיםנאותו ללכת לייעוץ, ומה ייעוץ יכול לעזור?
בבקשה, הלואי שמישהי באמת תןכל לעזור לי.
נזכרתי במשהוירושלמית טרייה
מדריכת הכלות שלי היא גם יועצת זוגית, והיא סיפרה לי שהיא פוגשת מישהי ועוזרת לה להתמודד עם קשיים אצל הבעל. לא הבנתי בזמנו איך עוזרים מפגשים לאישה כשהבעיה לא אצלה, אבל היא אמרה שהרבה פעמים אפשר עם שינוי התנהגות אצל האישה להשפיע על הבעל.
אז אולי כדאי לך ללכת לייעוץ עם מישהי חכמה שתיתן לך כלים לשינוי.
בהצלחה רבה!
בקשה..אנונימי (פותח)
תוכלי בבקשה לתת לי שם של יועצת מומלצת?
תכתבי לי במסרירושלמית טרייה
נשמע טרול. אנונימי (7)


נשמע לחלוטין כמו טרולאנונימי (8)
מה הקשר לטרול?אנונימי (9)
לא חושבת בכלל שזה טרול. מה גורם לך לחשוב כך?פרח-שלג


אבל למה בפומבי?!? כוכב לכת
נכון שצריך משנה זהירות באינטרנט אבל אם יש לך חשד כזה דווחי על ההודעה בשקט למנהלות שיבדקו את העניין. ב''ה המנהלות פה מצוינות, יודעות שמדובר בפורום שבמיוחד רגיש לטרולים בגלל הנושאים שעולים פה, עומדות על המשמר היטב ובודקות באופן יסודי כל חשד קל לטרול.

ואם יתברר שזה לא טרול יש מצב שפגעת עכשיו באישה שנמצאת מאחורי הניק. אל תשכחי שלפני ''חשדהו'' נמצא ''כבדהו''.
את יכולה להגידזמר הפלוגות

שאת מרגישה צורך ואת רוצה שהוא יבוא איתך בשביל שתוכלו לעזור לעצמכם.

ואם נראה לך שזה לא ילך אז תנסי אולי את להתייעץ עם מישהי שתוכל לשמוע את כל התמונה ולעזור.

בנות נא לשרשר נכון.אנונימי (10)

זמר הפלוגות - התגובה שלך היא אל הפותחת, לא אל כוכב לכת נכון?

אז צריך ללחוץ על ההודעה שפותחת את השירשור, או על תגובה יותר מאוחרת בדיון של הפותחת, ושם ללחוץ על הריבוע האדום של התגובה.

 

אני משתמשת בדוגמא שלך לצורך הסבר.

 

תודה.

צודקת. מתנצלת.אנונימי (11)


משהו לגבי הצפייה בתמונות.מדיט
כולן גינו את זה וזה לא שאני בעד.
רבל במקום להאשים או לשים גבול (שזה נסיון לשלוט במעשים שלו) ראוי לדבר על זה.
אם זה הרגל מבחינתו להסתכל על תמונות חשוב לבדוק מולו מה זה נותן לו. כשזה התמכרות זה משרת צורך רגשי כלשהן שצריך לתתת עליו את הדעת
אם למשל אדם לחוץ בעהודה או הבוס מתנכל אליו או חש חסר אונים באבהות וקשה לו להתמודד עם זה יש כאלו שידברו על זה ויש שינסו לברוח מזה ולראות תמונות כאלו של נשים זה לפעמים מבטא את המצוקה הזו
כך שא י חושבת שצריך לנהל שיח פתוח מתוך קירבה ואהבה והבנה. לעשות א.ערב ביתית נעימה כם פינוקים ושם לפתוח. לא להאשים אלא להסביר ולהקשיב. להסביר את הצד שלך ולעודד אותו להיות פתוח עימך.
אגב אני מאמינהמדיט
שעם נכונות זה ממש מקפצה לקרבה שאת רוצה
הלוואי.אנונימי (פותח)
אני מתכננת לנסות את זה. והלואי שלא אתאכזב.
פשוט כל פעם שמעלים נושאים רגישים כאלו הוא נהיה כועס ותוקפני, ואני נורא עדינה וישר מתקפלת.
הלואי שאצליח. בסופו של דבר, אני אוהבת אותו, ומבינה שיש מצב שגם הוא במצוקה שגורמת לו להתנהג ככה, ורוצה לעזור לו ולעצמי ולשנינו...

מקווה שאוכל לעדכן אתכן בבשורות טובות.

תודה לכולכן!!!
אמןאנונימי (3)
אם ככהאנונימי (10)

אל תתיחסי בשיחה איתו אל נושא התמונות.

נשמע שהוא מודע לבעיה ושזה נושא רגיש אצלו. הוא לא מעונין שיחנכו אותו או שיעזרו לו בזה. מן הסתם הוא מעדיף להתמודד עם זה בעצמו.

 

אם את מסוגלת, אחרי שהבעת צער מענין התמונות, תעשי הפוך - תחזרי אחריו. תפגיני חום וחיבה והערכה. בדרך כלל הגישה הזאת עובדת יותר כדי להחזיר אליך את בעלך. 

מחזיקה לך אצבעות ומנסיון..אנונימי (12)

ירדו לי דמעות בעניים שקראתי את זה אני עברתי את זה גם וגם אחרי לידה שניה ,

קודם כל תדעי שאין יאוש בעולם כלל היתה לנו חצי שנה קשה אבל היום יש לנו זוגיות ב"ה אהבה ואחוה ..חברות שאין כמותה.

אני מאמינה שיש לך בעל טוב שנמצא בתקופה קשה אבל את חיבת לעזור לעצמך ולו ,

לגבי תקופת ההריון שאחרי  קיום יחסים הוא מסתובב וההולך לישון קרא לי גם אז דברתי איתו כמה פעמים שצלו ההנאה נגמרת בקיום יחסים ואצלי לא אני צריכה את החיבוקים וזה שאנחנו ישנים מחובקים עושה לי רק טוב וממלא לי אנרגיות להמשיך במרוץ החיים ,דברתי איתו שאנחנו זוג אבל אנחנו לא יכולים לעשות רק מה שטוב לאחד אז הוא אמר לי שקשה לו להרדם ככה מחובקים..אז סכמנו שנתחשב נעלה למיטה קצת יותר מוקדם בשבועים שמותרים ושעה שעתים נישן מחובקים ולי זה הספיק..

לגבי המתנה אני חושבת שאת מחפשת איזה שהוא חיזור מבעלך כרגע וההיתי מציעה לך לוותר על זה כרגע ...

לגבי הצפיה.

בעקבות הגלולות שדממו לי המון ההינו אסורים הרבה מאד ,המעבר הזה של להתמודד עם אישה אחרי לידה וילד שני לפעמים יוצר טראומה מסוימת ,בעלי עבר קושי גדול בעבודה שהוסיף לו..אני גיליתי תצפיה ושמרתי את זה בליבי אכולה מכאב ואז ביום שקבבלתי דימום ראיתי שבעלי חפש נערת ליווי החלטתי להפסיק עם ההנקה ועם המלחמה עם הגלולות[והיום אני אומרת לכלם זוגיות  חשובה יותר  מהנקה זה היה לו קשה שההינו ככ הרבה אסורים]

התיעצתי עם יועצת שמשהי המליצה לי עליה שמתמחה בהתמכרויות ועזרה לנשים.

בעלי לא ידע שאני מתיעצת.

לשאלתך מה היא יכולה לעזור רשמה לך גם הירושלמית הטרייה היא דברה איתי על הזוגיות שלנו.על החיים. על האופי שלו ועוד ונתנה לי הוראה לנהל איתו שיחה [אז עדין לא דברנו על זה שאני יודעת שהוא רואה ]

היא אמרה לי לא להתיחס בכלל לזה שהוא מתרגז וכועס [הוא קלט את זה שאת מתקפלת אז הוא משתמש בזה]

,השתדלתי לתת לו הרבה חום ואהבה ולהראות שאכפת לי ממנו ולא לצפות לחיבוקים ואהבה ממנו באותה תקופה ,לא לריב איתו על מה שאני יכולה לוותר ,

אמרתי לו שאני רוצה להראות טוב בשבילו וניסיתי לאכול יותר בריא כדי להרזות ואמרתי לו שזה בשבילו כל המאמץ

הלכנו לקנות יחד בגדים חדדתי לו שאני רוצה שהוא יאהב את הבגדים שלי ...זה היה חצי קשה אבל שווה .

ההיתי בקשר טלפוני עם היועצת לה מה הוא אמר מה אמרתי וכו והיא תמכה ועזרה לי מה לעשות וגם תמכה בי לא להשבר..

היה שלב שהוא אמר לי שהוא חושב שאנחנו לא מתאימים בקטע של איום שאני יתקפל ,אז אמרתי לו אני ככ אוהבת אותך ומעריכה אותך ודברתי איתו שבא נלך לרב ונשתף אותו שבגל שאני לא מסכימה צפיות זה מה שהוא חושב ומה הוא חושב שמשהי אחרת תסכים לו?הוא לא הסכים ללכת לרב הוא התביש.

התנאי היה שמוציאים את האינטרנט מהבית אין לו בעבודה אוין לו בניד ..

בסוף התפשרנו לעבור לרימון ברמת הגנה בינונית לא בסיסית[לרימון יש אופציה של חסימה בשרות מיוחד של 5 שח לא לגלוש אצל שכנים] והוא הבטיח לי שהוא לא צופה יותר בתמונות..

ב"ה התקופה עברה ואני מאד מתאמצת לא לריב עם בעלי על שטויות ולשמור את הויכוחים לדברים מהותיים יש היום בינננו אהבה והשתוקקות אחד לשני.אין צפיות בכלל.

כתבתי את זה מאד מהר אם משהו לא ברור תשאלי...

 

 

 

הפותחת..אנונימי (פותח)
איזה גיבורה את, אני פשוט מעריצה אותך!!
אני יודעת כמה כוחות נפש זה דורש, וזה בתקופה שאין אותם במיוחד...
אני ממש מודה לך ששיתפת אותי!! זה נותן לי כוח וכיווני חשיבה מה לעשות ולא להישבר, כי אני על סף...
תודה יקירה!! ואני ממש אשמח לבשר לך שטוב גם אצלי. מחכה כ"כ.....
חייבת לומר משהו לגבי זהמדיט
אני לא חושבת שהלראות או לא לראות זה משהונשאנחנו צריכות להיות חלק ממנו.
במקרה אני מכירה במסגרת העבודה דלי מישהי שמתמודדת עם דבר דומה ובעלה לוקח חלק בקבוצת תמיכה בדיוק לדברים האלה.
שם למדים שהצפיה היא סימפטום ולא הדבר עצמו. אצל הזוג הזה ההתחייבות של הבעל או הנפילות שלו בנושא הזה היא לא כלפי האישה אלא כלפי עצמו כי זו התמודדות שלו.
במסגרת ההתמודדות יוצרים את הנסיבות האידאליות על מנת שלא יהיו נפילות. כמו שכתבת.
אבל חשוב לי שתבנה שזה לא צשהו שהבעל חוטא לאשתו במיוחד אם זה הרגל אלא זה סימפטום של משהו עמוק יותר שניתן לטפל בו .
יכול להיותאנונימי (פותח)
אבל אל תשכחי שכשזה מגיע עם ריחוק דרסטי מהאישה שלו, אז זה לגמרי כן כלפי האישה.
כל הכבוד לך שמחלת לואנונימי (13)

אם בעלי היה מחפש נערת ליווי,

מתוך כוונה אפשרית לממש את זה,

לא הייתי סולחת לו בחיים.

 

תכלס גם אני כנ"ל495

לא הייתי יכולה להסתכל עליו

..אנונימי (פותח)
למה להגיד ככה?
היא אומרת שהיום הם במקום טוב וקרוב והתגובה הזאת יכולה להעלות לה שוב את הפגיעות מאז וסתם להרוס להם.
לתשומת לב...
צודק סורי495

האמת שאני מצדיעה לה

אני אנונימי מנסיון אישיאנונימי (12)

קודם כל ב"ה תמיד היה לי טוב עם בעלי זה קרה אחרי לידה שניה אבל זוגיות של כמה שנים טובות.

אני הבנתי שבעלי נמצא כרגע במצוקה, כמו שכתבתי למעלה התקופה בעבודה,התקופה שנאסרנו הרבה מאד כמעט לא הצלחנו להיות מותרים בגלל הגלולות..

וכמו שאני מכירה את בעלי שהוא טוב בחיפושים ..עד למעשה..

כל פעם שקשה לו בעבודה הוא פתאום מחפש מקצוע חדש ומכללות...במקרה הכי הוא הרים טלפון לברר...וכדומה...

[ואני מכירה טוב שאין מצב שהוא יממש את נערת הליווי]אבל גם צפיות בתמונות לא מקובלות עלי בכלל..

היה לי כעס גדול אבל גם אהבה והבנה שצריך לטפל בענין ולעצור את זה..

צריכים להבין נשים בדרך כלל שיש כעס הם לא מסוגלות לקים יחסים אבל אצלם זה צורך הם לא חלשים מלידה להפך אצלם זה התפרקות...

ואם לא ההיתי סולחת היה שווה לי ?אני ממש אוהבת אותו ב,ה .הוא חכם נבון ,עובד רציני .לב זהב עוזר לי תומך בי.

עברנו עוד לידות מאז..בעלי התחזק יותר והוא ככ מעריך אותי ב"ה.

עברנו עוד לידות מאז וב"ה אין מאושרת ממני....

ההיתי מוצאת משהו אחר שעונה לי על הדרישות?מפרקת משפחה?

בחיים צריך להיות חכם ולא צודק..

לכן אני אומרת כל מקרה לגופו לכן כדאי להתיעץ עם משהו משלנו שיש לו נסיון בתחום..ואל פי זה להחליט אם יש תקנה או אין תקנה

אם טיפול פרטני או זוגי..

אבל ברור שלא לחכות שיעבור מאליו כי זה אצלם זה כמו משאבה..

היועצת ספרה לי על סיפורים מצמררים על נשים שפחדו מהבעלים שלהם ואם היו מטפלים בהתחלה לא היו מגיעים לזה

[אשה שבמשך שנה וחצי שבעלה התעצבן עליה היה נוסע איתה לבית בושת אומר לה תחכי ברכב למטה אני ילך להתפרק ואחזור ואחכ היה יורד שמח ומרוצה מבחינתו הוא עושה את זה בידיעתה והיא כאלו היתה "מרוצה" שבעלה חוזר הביתה לא עצבני..יוצא איתה אחכ למסעדה..מפנק אותה...]

כמו שאמרה משהי למעלה יש כאלה שזה ספטום אצלם יש איזה עמותה שעוזרת בענין לגברים איך לנטרל את עצמם בלי כפייה בשביל הנפש שלהם..

ושוב אין יאוש בעולם כלל ותמיד כדאי לנסות רק לא לשבת ולחכות אולי מחר ישתנה ...

בשורות טובות

 

 

שוב אני מהניסיון האישיאנונימי (12)

ושכחתי להוסיף וגם אם הוא היה מגיע לידי מעשה זה היה יותר מורכב אבל עדין יש מקום לסלוח תלוי בנסיבות ובחזרה בתשובה....

בקשר אלייך את צודקת, עשית בשכל ובחכמהפרח-שלג

חכמת נשים בנתה ביתה.

סתם כך צחקתי מהתיאור של מחפש וברר עד למעשה, גם בעלי בדיוק כזה- אבל בלי החיפושים של מה שהזכרת..

הסיפור שסיפרת בתחתית ההודעה שלך מזעזע... מזעזע.. אין לי מילים, כמה צרות יש בעולם, כמה רוע.

מותר לגברים ה' ישמור כזו אופצייה?אנונימי (14)

זה לא כו איסור הלכתי נטו? לא להדליק אש בשבת

למה זה עולה בדעתם

לא מבינה...

בשביל נשים נשים צדקניות נגאלו ישראל..אנונימי (12)

בואי נדון ..ששלא יהיה קטרוג שהיה מדובר על אדם שלא שמר תורה ומצוות..

ידוע לי שהיא היתה מטפלת גם בזוגות לא מהציבור הדתי שרצו להמשיך לחיות ביחד ובשלום.

וגם :

שיש יצר הרע ..לא שאני באה להגיד שאם זה יצר הרע זה בסדר...ברור שזה עבירה וצריך תשובה..וכד.

היצר הרע יודע שלנסות אותו בלהדליק אור יהיה לו יותר קשה ..אז בא במקומות אחרים שיותר קל לו לשכנע...

המטרה ששתפתי אותה בסיפור. שלא צריך להבהל מזה שהיא באה לדבר איתו אז הוא ניהיה כועס ועצבני ואז היא מתקפלת וזה קורה להרבה [עם בעל.. ילדים ..בוס בעבודה...]ויש זמנים שלא צריך להתקפל וזה לטובת שניהם..ולא לחכות עד שתעבור שנה וחצי..

במקרה הטוב שנה וחצי ...ותאמיני לי שאני מכירה כמה זוגות שנתקלו עם בעיות ובמקום לנסות לפתור את זה הבליגו וחיכו שהבעיות יתפתרו..ואחרי שנות סבל עם מספר לא מבוטל של ילדים התגרשו..

זה כמו שיניים בהתחלה אפשר לסתום תחור בקלות ,הזנחה יכול לעבור לעוד שיניים ,הזנחה טיפול שורש ולפעמים גם את זה אי אפשר וצריכים לעקור ואז הרופא אומר איפה ההית עד עכשיו לא הרגשת??

.

 

 

אנונימית משתפת, אני הפותחת, יש לי שאלה אליך..אנונימי (פותח)אחרונה
דיברתי עם בעלי על זה. והיו לנו כמה שיחות מאד כואבות, אבל פתוחות כמו שלא היו הרבה זמן.
אבל עכשיו בעלי ממש עצוב. הוא לא מאמין שאני סולחת לו או ששאסלח אי פעם בלב שלם. והוא מפחד שתמיד נחיה בחוסר אמון.
הוא לא רוצה שנלך לייעוץ.
אני באמת סולחת, כי אני רואה שכואב לו הפגיעה. אבל באמת נשבר האמון ואני עושה עבודה עם עצמי ליצור אותו מחדש.
איך אני משכנעת אותו (והאמת, שגם אותי..) שהכל יכול לחזור לקדמותו?
איך עושים את זה?
ושכחתי להוסיףאנונימי (12)

אשמח לשמוע אם זה עזר לך ואם השתפר משהו...

אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

חחחח יואו איך צחקתישושנושי
גם אני🤣🤣🤣תודה לה''
הוא גאון! אולי לשכנים יהיה חשק לסדר לנו😂😂יעל מהדרום
כן אה.. אני אמרתי לו שנגיד לכולם שהשהשכנים הוציאותודה לה''
ואיזה לא יפה זה😅😅🤣😂🤭🤭
😅😅מתואמת

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭


בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

צודקת אבל די אין איפה לדרוך זה חונק אותי...תודה לה''

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח


אבל תודה על התזכורת!!

מבינה אותך... אבל לפחות באמת תני לו לאסוף🤭מתואמת
חחח מבחינתי שתישאר שם בחודש הקרובתודה לה''

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

😅 העיקר שמסודר לך בעיניים...מתואמת
לפני עשור בערך בית מלא צפופים ב"ה ורצפה שחורהאנונימית בהו"ל
ברגע של שקט אמרתי יאללה  נרים כיסאות ונשטוף קצת, בסוף אחד הקטנים התעורר והורדתי את הכיסאות בלי לשטוף ובלי כלום והרצפה חיכתה שחורה בסבלנות.  


יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??


מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

אוי קורעעעעע😂😂😂😂תודה לה''
האמת שגם בעלי לא היה מבדיל אם כבר שטפתייעל מהדרום
לק"י


או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

מזכיר לי משהו חכם ששמעתי פעם124816
הייתי בשרות לאומי והתארחתי אצל מישהי עם ילדים קטנים והכיסאות היו למעלה, אחרי שטיפה, הצעתי לה שאני הוריד את הכיסאות, אז היא אמרה לי, אני משאירה אותם למעלה בכוונה, בעלי חוזר בערב מהעבודה, עד שהוא יגיע הילדים כבר יספיקו ללכלך את הרצפה, אם הכסאות למעלה הוא לפחות ידע ששטפתי וצריך לפרגן...
יצירתי😂יעל מהדרום
בדיוק!!גלויה

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

 

חשבתי שזה המצאה שליחנוקה

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

האמת שאני בגלל זה מקפלת ישרשלומית.
לארון, כי אם לא הבגדים פשוט נשארים מקופלים עד שהם מתבלגנים כי הפיזור זו משימה ממש מעצבנת 
אני מצלמת לו🤣פלאי 1234
עושה קניות, מצלמת את העגלה ליד האוטו , מקפלת כביסה מצלמת לו את הכביסה מקופלת. וכן הלאה.
חחחחחחחחשירה_11

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

נכוןןןןן בחיים לא היה עולה על דעתי..תודה לה''
לא נעים לי להגידבאתי מפעם
כשהייתי ילדה ביסודי הייתי תורנית בכיתה ובסוף הלימודים צריך לטאטא את הכיתה, אני וחברה טיטאנו ובסוף הופנו הכל החוצה לפרוזדור 🫣🫣🫣
הילדים שלי עושים את זה כמעט קבוע בחדרים שלהם🤭מתואמת
מגניב!😅מתואמתאחרונה
(עבר הרבה זמן לא קיבלנו ספרים של ספריית פיג'מה, אז לא הכרתי את הספר)
טרי מהערבהשקט הזה

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..


חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

וואאא!! השלוות נפש הזאת מחרפנת לפעמים...יעל מהדרום
חחח כןןןן יש להם שלווה כזו.. הם בקצב חיים אחרתודה לה''
אין ספק אבל שיש מה ללמוד מזה...
ממשהשקט הזה
לפעמים באמצע יום שישי הוא פשוט מתיישב על הספה.


עכשיו שלא תבינו לא נכון, הוא עושה מלא בבית. אבל היכולת המופלאה הזו פשוט להתיישב לנוח מדהימה אותי😅


אני מתיישבת להניק וכל ההנקה אני על קוצים במחשבה על כמה דברים יכולתי להספיק עכשיו במקום זה

משהו חמוד שהיה השבועגלויה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

 

 

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

 

וואו, נאמץ בדוק!דיאט ספרייט
איזה יופי!גלויה
אניoo

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

מה? יפה שהוא לקח את הצלחת!!!תודה לה''
אבל כן לשים שקית בפח זה כאילו לא ברפרטואר הדברים שהם יודעים לעשות חחחח
אצלינו זה התפקיד של בעלייעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 23:29

לק"י

 

אני פותחת עוד שקית ומניחה איפושהו.

עד שהוא מוציא את המלאה מהפח, ושם חדשה....

משהו שתמיד מצחיק אותיהשם שלי

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

תכלס צריך לעבד את החוויה... לא? אבל כן זה הכי גבריתודה לה''
שיש
גם בעלי עושה את זה לפעמים. בלי שאהיה אחרי לידההמקורית

בעיניי לגיטימי. ווין ווין סיטואיישן

אהממממחנוקה

בכנות בעלי עושה את רב תחזוקת הבית

אז מי אני שארד עליו

אבל כן יש כמה דברים שאני נושכת שפתיים

 

הוא מטאטא (יסודי ומעולה, משהו נדיר!)

ומשאיר את הערימה באמצע החדר

אני מתפחלצת כי תכף יבואו הילדים וידרכו והוא מבחינתו זה 2 משימות נפרדות לחלוטין

יש לטאטא

יש ליעות

יום יבוא והוא יאסוף

(ברגיל אני לא מתאפקת ותמיד מרימה אלב עכשיו בסוף הריון אז מוותרת)

 

הוא שוטף כלים מנקה את הכיור מנקה את השיש

ואז תולש את מגבת הידיים מהמתלה

ומנגב איתה את השיש המקורצף

נשמע לו ממש מיותר גם לנגב בסמרטוט רטוב וגם לנגב ביבש

וזה מגרדדדדדדדד לי בעיניים.

משתדלת פשוט לא לראות.

 

מה עוד?

קבוע, קבוע

הוא מקלח את הילדים

ומוציא אותם במגבות שלנו.

למהההה בשביל מה לכל ילד בבית יש מגבת אחרת?

כדי שלא אצטרך כל היום לכבס

אבל לו זה לא מפריע וקשה לו להבין שזה מפריע לי...

וואי חנקת עם המגבות חחחאפרסקה
אפשר לפרוק? בתקווה שלא יהיה אווטינגאנונימית בהו"ל

יש לי גיס דתל"ש, בזוגיות עם קונסרבטיבית.

אנחנו דוסים מתנחלים.

היא טבעונית.

הם פציפסטים.


עד כאן רקע.

הם עשו חנוכת בית אצלם, כיבדנו

מפה לשם בעלי התבקש להגיע בלי האקדח. כיבדנו


אני אחרי שיחה קשוחה עם בעלי על מצבנו, אחרי התברברות בדרך כי שלחו לנו כתובת לא ברורה+ פקקים של המרכז

אני כבר עייפה, רעבה ועצבנית, אבל בשעה טובה הגענו.


נכנסים לריח של מרק טוב, שבושל בבית. אני נזכרת שהוא אמר שהוא אוכל גם טרפות. מבינה שאני צריכה לוותר על המרק.

רואה פיצה קנויה, נרגעת, מגלה שהוא מחמם אותה בתנור.

מישהי דתייה מהמשפחה מביאה לביבות, אני בונה על זה, מגלה שגם אותם הוא מחמם.

מסתכלת מאיזו פיצרייה הפיצה, בודקת עליה בגוגל, כתוב שהיא כשרה ללא תעודה. מבינה שגם עליה אני נאלצת לוותר.


נזכרת באירוע חלבי שעשינו לא מזמן, כמה השקעתי שיהיה מכל סוג גם משהו טבעוני...


בעלי מרים טלפון לפיצריה ומבין שיש תעודה, עוצר את גיסי מלחמם את שאירות המגש של חומם. אוכלת משולש פיצה קרה, עם תוספות שאני ממש לא אוהבת. וזהו, כי אכלו מהמגש הזה גם כאלה שלא אכפת להם מכשרות...


וככה אני מסיימת את הערב עם אכזבה גדולה, עייפות, רעב, עצבים

אהה ושיעמום מנושאי שיחה לא מעניינים.

וואי חיבוקשירה_11

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

מכירה את זה ככ. הרגשה מגעילה!Pandi99
ממש קשוחתהילנה
אני למדתי מראש לא להתבייש לשאול: מה יהיה לאכול? באיזה כשרות? מבחינתי זה הבייסיק של ההתארחות
לגמריאיזמרגד1

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

דיברתי עם חמותיאנונימית בהו"ל

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

ציפיתי שכמישהו שגדל כדתי תיהיה התחשבותאנונימית בהו"ל

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

איזה מתסכלללצוצקהלה

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

רעיון טוב להבא!אנונימית בהו"ל
למרות שהודעתי לבעלי שאני לא חושבת שאגיע לאירוע שלהם, ואם כן זה יהיה אחרי הרבה מחשבה
איזה מבאס!!שלומית.

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

לא תארתי לעצמי שאדם כזה יהיה חסר מחשבהאנונימית בהו"ל

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.


ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

אז כנראה באמת פשוט להעלות למודעותשלומית.

ולתזכר אותו ....

ובאמת נשמע מצב מאתגר, בהצלחה!!

וואי...איזה לא נעיםיעל מהדרום

לק"י


למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

האמת שבסוף היה אירוע לא גדולאנונימית בהו"ל
אבל היינו חצי דתיים, מספיק חשוב להתאים משהו אלינו
לגמרי....יעל מהדרום

לק"י


לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

מוכר מאוד!זמינה

ותחשבי שהייתי במצבים כאלו עם ילדים שצריך לומר להם לא לגעת בכלום

למדתי להאכיל את כולם לפני (קונה להם פיצות אז הם מאושרים)  ולשמוח ביחד המשפחתי

גם אצלינו נושאי שיחה זה קשוח ביותר בטח מאז הבלאגנים של הרפורמה ועוד יותר מאז המלחמה בעזה, אני מנסה למצוא נושאי שיחה לא נפיצים, להחמיא על מה שאפשר, לשתוק הרבה גם כששומעת דברים כואבים וללכת הביתה בידיעה שעשיתי מה שיכולתי.


משערת שגם לצד השני יש מה לומר עלינו כי כל אחד רגיש לדברים אחרים.


מציעה לפתוחהמקוריתאחרונה

ולבקש להתחשב או להגיע שבעים או להביא פיצה בעצמכם


אצלנו השיח במשפחה על הכשרות פתוח, לא אוכלים טרפות ב"ה אבל לא ברמה שלנו אז מדברים על מה כן ומה לא, כשברור לנו שזה שיח לגיטימי

אתם התחשבתם עם האקדח, לגיטימי שיתחשבו בדברים אחרים שחשובים לכם. לא רואה סיבה להשאיר את זה לא פתור ולצבור מרמורים


אצלנו אחרי תקופה קצת מתוחה בהתחלה פתחתי שיח ומאז עובר בטוב והכל בסדר

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדולל
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
מהניסיון שליואני שר

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.


ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

תודה רבההשם גדולל
ככהאחת כמוני

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

מעניין למה זה חוזר.. מבאס לשמועהשם גדולל
אצלה עברו יותר שנים ממה שאמרו להניגון של הלבאחרונה

וגם לא באמת חזר לה מספר גבוה, היא מסתדרת בקלות גם בלי משקפיים

עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

איזה כיף, ב"ההשם גדולל
ליאיזמרגד1

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

איזה מספר, אם אפשר לשאול...השם גדולל
היה לי מעל 10איזמרגד1

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

מעולה,תודההשם גדולל
עשיתי וחזרכובע שמש

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וואו, יש אפשרות לעשות ניתוח נוסף?השם גדולל
לי כחודשיים אחרי כל לידהואילו פינו

עלה המספר

במספר שלם..

אז חוששת מאוד לעשות לייזר ושיחזור לי...

והיה לך מספר משמעותי?השם גדולל
סתם מעניין לדעת.. ברור לי שאצל כל אחת זה שונה
שאלה נוספת: מה הטווח מחיריםהשם גדולל

למי שיש הסדר עם הקופ"ח? נכון לתקופה זו..

והאם אפשר לשלם בתשלומים? 

עקירת שן בינה - איך מרגישים אחרי?מחי
קבעתי מזמן לעקור שן בינה ביום חמישי, וגם קבעתי יום הולדת לבן שלי עם כמה חברים ביום ראשון, ולא שמתי לב שזה יוצא 3 ימים אחרי העקירה. אני לא רוצה לבטל, אבל חוששת מאוד... מישהי יכולה לשתף מניסיונה אם אחרי 3 ימים כבר אמורים לחזור לתפקוד? יש כאבים עדיין?
אחרי שלשה ימים זה עדיין לא קלEliana a

לוקח זמן להתאושש

תלוי אם שן היה תחתונה או עליונה

תחתונה זה יותר זמן להתאושש

אם זו עקירה רגילה ולא כירורגיתנשימה עמוקה
יום יומיים גג להתאושש.. לפחות כך היה אצלי ועקרתי את כולן. חלק היה יותר קשה והייתי צריכה משככי כאבים יום יומיים חלק היה קליל וכבר באותו יום הרגשתי יותר טוב.
מאד אינדיבידואלי.. איך את בדכ כשכואב לך?כורסא ירוקה

אני לרוב סבבה במחלות/כאבים, וגם אחרי העקירות (כירורגיות) תוך יום יומיים הייתי בסדר.

בעלי חולה הרבה יותר בקלות וכל כאב חמור יותר אצלו ולדעתי לקח לו שבוע פלוס אחרי עקירה כזאת.

אני עקרתי לא מזמןחנוקה

מאד הזהירו אותי אבל תכלס עבר בשלום.

עם משככי כאבים לא הרגשתי כלום.


הרופא אמר לי שזה נורא משתנה משן אחת לשניה, תלוי מה י ש מתחת לשורש. לפעמים עובר שם משהו חשוב.

בנוסף מה זכן משמעותי אולי זה שי שהרבה הגבלה באכילה, ולפעמים נוטלים אנטיביוטיקה שזה בעצמו מחליש.

זה ממש תלוי מיקום ומיומנות של רופא וכו'אמהלה

בעקירה אחת לקחתי משכך כאבים שחזרתי הביתה וממחרת לא הרגשתי כלום

בעיקרה אחרת, אצל אותו רופא, היו ביומיים הראשונים כאבים חזקים שהצריכו משככי כאבים ועוד כשבוע+ כאבים שהסתדרתי בלי משכך.

 

מאוד משתנה. תלוי איך השן יושבת בתוך הפהואילו פינו

תלוי איפה השן..

ממליצה להיערך עם מלא משככי כאבים, אוכל קר ורך..

אחרי 3 ימים בדרכ הרגשתי יותר טוב.. לבעלי השן הייתה באלכסון ולקח המון זמן לעקור אותה וההתאוששות הייתה ממש קשה.. 

תלוי מאוד באופי העקירהכבת שבעיםאחרונה

לי היתה עקירה ממש פשוטה, יצאתי מהעבודה, הלכתי לעקירה וחזרתי מיד לעבוד... לדעתי אפילו לא לקחתי שום משכך כאבים

שאלה- טלויזיה בבוקר לילדאובדת חצות

יש לי נטיה לשים להם טלויזיה בבוקר

עוזר לי להתארגנות

והם כבר מבקשים באופן קבוע

זה נורא? שעה בבוקר?

איך אתן מתארגנות בבוקר בלי זה?אובדת חצות
הם קוראים ספרים או משחקים במשהו אצליכורסא ירוקה
אבל אם באופן כללי אין לך בעיה עם טלוויזיה, ואין לך קושי להרים אותם משם כשצריך לצאת אז לכי על זה 
אני בד"כ מארגנת ומיד יוצאיםשלומית.

אין זמן ביניים שהם משועממים.

קמים, מתלבשים, יוצאים.

אם יש לי ארגונים מעבר, משתדלת לעשות לפני שהם קמים 

לנו אין מסכים אז זה לא אופציה והילדים לא מכיריםהמקורית

שום דבר אחר

קמים, מתארגנים, ויושבים לשחק או לקרוא נגיד

אוכלים משהו

ויוצאים

מבחינות מסוימות זה פחות טובחנוקה

זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)

מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.

בכנות זה ענין של הרגל

מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.

מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)

האמת ששעה זה הרבהמחי

במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?

אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.

פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.

שעה זה הרבה...מתואמת

(בשעה אפשר להספיק גם להעיר, גם להלביש, גם להתארגן וגם לשלוח כבר למוסדות...)

אנחנו מפעילים לפעמים סרטונים בטלפון לילדונת, אבל היא היחידה שאנחנו עושים לה את זה, כי היא מאתגרת מאוד-מאוד בהתארגנות בבוקר (על הרצף האוטיסטי) ואנחנו מחפשים כל דרך להקל. בכל אופן, מדובר בלא יותר מרבע שעה, שתוך כדי אנחנו מנסים לארגן אותה.

לשאר הילדים אנחנו מפעילים לפעמים שירים כדי לעורר אותם. לעתים רחוקות מי שכבר מאורגן זוכה לצפות בסרטון, אבל זה לא בשגרה.

(אני לא כזו אלופה בהישמרות ממסכים... לצערי הילדים שלי רואים יותר מדי מסכים במהלך היום. אבל איפה שאפשר משתדלת להמעיט...)

מה את חושבת על זה?המקורית
אני גם חושבת ששעה זה הרבה במיוחד בבוקראנונימיותאחרונה

זה לא ממש בריא לפתוח את הבוקר עם כל כך הרבה גירויים..

אני אודה ששנה שעברה הייתי עם היפראמזיס ובעל במילואים ונפלתי גם למלכודת של מסכים בבוקר.

וזה מאוד נח וקשה להפסיק

אבל ברגע שהחלטתי עם עצמי שדי בכל מחיר אז מאוד מהר הן התרגלו שאין.

היום הן פשוט מתארגנות (קצת יותר בנחת) ומשחקות.

בהתחלה הן היו מבקשות והיום הן כבר לא מבקשות יודעות שזו לא אופציה.

תחושה של לא רצויים....ללכת?מולהבולה

חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק

אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים

ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם

שיבוא

הקטע הוא שעלינו מקשים

אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!

אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון

בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..

אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?

זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.

אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)

מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????

אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים

ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו

לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל

הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם

זה נשמע כמו סוגיה מול ההוריםכורסא ירוקה

אבל באמת זו סוגיה ביניכם.

אם תלכו את תרגישי רע ושמתייחסים אלייך לא יפה וזה טינה שכבר נצברה ותיצבר עוד.

אם לא תלכו אז בעלך יהיה זה שיצבור טינה.

אם תעשו פעם ככה פעם ככה מתוך שמחה - זה יכול להיות פתרון, אבל אם זה יבוא מתוך מרמור ותסכול ותחושת אין ברירה - בסוף שניכם תרגישו רע.

לדעתי כדאי לכם ללכת ליעוץ זוגי ממוקד על זה, גם כי זה פער שמתרחב ביניכם ביחס למצב, וגם אם יש דפוס של ריצוי שפוגע בזוגיות אז חשוב להאיר את זה ולראות מה ניתן לעשות.

תאמת שלא הייתי באהמקקה
אולי שבעלך ייסע רק עם הגדולים אם זה חשוב לו
למה בעצם להגיע?באתי מפעם

הם ישמחו אם תבואו?

אתם תשמחו להגיע?

זה נשמע שגם אתם וגם הם לא ממש שמחים להיפגש, אז למה לטרוח? 

וואי ממש לא הייתי באה ואת עוד יולדת!Doughnut
לנסוע רחוק עם תינוק קטן, ולטרוח להכין אוכל שלא ברור מתי יאכלו- אין מצב שהייתי מוכנה. מודיעה שלא באה עם התינוק ואם חשוב לו הוא יכול לנסוע עם חלק מהגדולים יותר אולי.
לא נוסעתהמקורית

מרחק, תינוק, להגיע מאוחר ועוד עם משהו שצריך להביא.. מה ההנאה פה בדיוק?

לא יודעת, אם לא זורם אז לא בעיניי

שבעלך ייסע לבד עם הילדים 

האמתחנוקה

היה לי בעבר מצב כזה מול חמותי

לא אפליה אלא שהיא לא היתה מבינה את הקושי שלנו בלהגיע

הם גרים בחור

היינו בלי רכב

יכלה להתקשר במוצש אנחנו מתישבים למלווה מלכה אולי תגיעו? כאילו הם גרים בפינת הרחוב... ולא נעים לסרב

ואנחנו נחפזים לצאת מטרטרים ומגיעים כשמפנים את השולחן.

עברנו הרבה מים בנהר סביב זה.

בסוף הבנתי- שזה לא טוב לאף אחד.

אני לא באה כשאין בצד השני מי שמעריך את המאמץ להגיע.

להורים שלי אין מצב שלא נבוא, כי תמיד נקבל יחס טוב, יכול להיות שיש להם פחות יכולות/תנאים לאירוח, אבל אנחנו מרגישים רצויים.

אצל חמותי לפעמים החויה היא קצת מנותקת. כאילו מזמינה מלא אבל לא מדברת איתי.

גיסה אחרת אמרה לי בגילוי לב שמרגישה שבעצם היא מזמינה אותנו כדי לראות את הנכדים אבל לא רוצה להיות מחויבת לבייביסיטר.


מאז ששחררנו, וזה היה עבודה משותפת שלי ולש בעלי- אנחנו באים רק כשזה בכיף לנו.

כן זה מאמץ, אבל אנחנו באים ממקום של רצון.

הבנו את החשיבות לש זה בשבילנו ועושים צה שטוב לנו.

מה אגיד לך, עשה פלאים למערכת.

קודם כל היום היא מזמינה הרבה יורת בנעימות )מסיבת חנוכה ביום שלישי, נשמח שתבואו. זה היום שמתאים ךי ואני מבינה שיכול להיוץ זה לא יתאים לכולם( לעומת פעם שגיסה מאושפזת היא חשבה שצריכה לחתום שיוצאת ערב!!! כי איך מפספסים כזה אירוע.

וכאמור גרים בחור אף פעם לא הצעה להקפצה אפילו לצומת קרובה או משהו...

היום יש הערכה ואוירה יותר טובה כשמגיעים

ובעיקר אנחנו לא מרגישים מחוקים.


והיום רואה הרבה יותר את הטוב שבה.

היא שומרת לי על הילדים אחרי לידה

היא סבתא טובה.

נכון אני אפפעם לא אהיה ידידת נפש שלה כנראה, אבל לצאת מהמקןם המרצה עה ממש טוב.

אגב אצלינו זה כן קשור אליה כי כל הכלות עברו את התהליך הזה )אין לה בנות( כל אחת בקצב שלה...

למה אתם מגיעים מאוחר ככ כשכולם מגיעים מוקדם?חילזון 123

זה באמת מאמץ מיותר להגיע רק לקינוח כשזה נסיעה רחוקה ככ

יותר הגיוני לצאת מוקדם, או להגיד מראש שלא מסתדר לכם ולחסוך את הטירחה

בגלל הדלקת הנרות. הם בטח רוצים להיות חצי שעהאמהלה

עם הנרות לפני שיוצאים מהבית. ואם הם מדליקים בצאת הכוכבים+נסיעה למקום רחוק זה הגיוני מאד.

@מולהבולה היקרה

כשלנו קרה שהגענו לסעודת פורים של המשפחה לקינוח, או יותר מדויק לזימון.... אחרי 3 וחצי שעות נסיעה בפקקים

וכל זה כי היו צריכים להתחיל מוקדם כי לירושלמים יש קריאת מגילה וצריכים לחזור בזמן הביתה

ודווקא לנו שזה היה מצוה לאכול סעודה לא חיכו.

אז הודעתי לבעלי שבזה נגמר הסיפור

והתחלנו לחגוג פורים בבית.

אותו דבר בחנוכה ובכל זמן אחר

יש שלב שזה כבר נהיה לא הגיוני לסחוב את כל המשפחה, במיוחד כשאת אחרי לידה.

ובמיוחד בחנוכה שהכל כ"כ פקוק ויש הדלקה

ממש לא הייתי נוסעת

הייתי מבקשת שינסו לעשות במקום קרוב יותר או מזמינה אלי את כולם

או שפשוט הייתי מתארגנת על מסיבה חילופית לילדים בבית.

חנוכה שמח ושיהיה לכם רק טוב

נכון..או לעשות מפגשים בצהרים ..לפני ההדלקהבורות המים
או בזאת חנוכה שאין הדלקה


או אופציה אחרתהמקורית

להדליק כשחוזרים

לכתחילה זה בצאת כוכבים, אבל לא אסור להדליק אחרי.

אישית אנחנו נוסעים להדלקה אחת אצל ההורים שלי כל חנוכה ויוצאים מוקדם. בעלי מדליק אצלנו בבית שחוזרים. לא לכתחילה,אבל זה בהחלט יגרום לנו לפספס אם לא נצא מוקדם וחשוב לנו לפגוש אותם. אפשר להתגמש כשצריך 

לא כל כך הבנתי למה אתם חייבים להגיע בסוף האוכלקופצת רגעאחרונה
כל שנה? 
אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוני
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
לפעמים יש נשיםבאתי מפעם

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

יש כמה אופצייתתהילה 3>אחרונה

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.


מזל טוב!!!

אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

הבן שלי גם היה רגיש ככהבתאל1אחרונה

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושי

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

דיייי...באתי מפעם

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

אולי יעניין אותך