זה לא הוגן להיות חולה ביום החופשי השווה היחידשטות
יום חופשי?ירא ורך לבב

את מורה?

משו מורכב יותר להסברה כרגע מתנדבת בתיכון בתור מורה(סוגשל)שטות


ירא ורך לבב

חשבתי שאת הרבה יותר קטנה.

אני באמת קטנה..בת כמה חשבת?שטות


אז איך את סוג של מורה?ירא ורך לבב

חשבתי 16-18.

לא רחוק, כמעט בת 20, אני מתנדבת 3 ימים בתיכוןשטות

זה חלק מהסטאז' שלי

בהצלחהירא ורך לבב

ו-20 זה ממש לא קטן.

לדעתי כן, אני עצמי קטנה, גם בגיל הזהשטות


לאירא ורך לבב

זה גיל גדול

נקודה.

בוא נריב על זה?שטות

זה לא גיל גדול, אין כזה דבר גיל גדול, יש בנאדם שמתנהג כמו גדול

זה עמוק מדי.ירא ורך לבב

20 זה גדול.

לפחות באופן יחסי.

זה לא עמוק. תקרא שובשטות
הכל יחסי תמיד,
ו20 גגול בדיוק כמו ש16גדול
כן, אבל יחסית אלי 20 זה גדול.ירא ורך לבב


4 שנים ואתה שם(אם אנלא מתבלבלת בגיל שלך)שטות
4 שנים זה גם הרבה בצורה יחסית.ירא ורך לבב

אמורים לעבור בארבע שנים האלה יותר מדי דברים.

זה נראה מעבר להרי החושך...

אמור זה שם של דגשטות
ובעז'ה שתגדל מהדהרים האלו ותגיע לגיל הזה שאתה באמת גדול
אמן.ירא ורך לבבאחרונה


למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך