הכל- אמא. זה די סיוט, כי אני צריכה לארגן אותם לבד בבוקר, ובצהריים אני גם בד"כ לבד. וממש הייתי רוצה שלפעמים זה יהיה "רק אבא", כדי שאוכל לאכול, לישון או להתארגן בעצמי..
נראה לי זה גיל שצד אחד מאוד מועדף, ואין מה לעשות. רק תזכרי שהוא ילד, ויעבור לו...

נראה לי שכיוונת אותי לראייה אחרת ונכונה יותר.

אני רק לא בטוחה מה אני יכולה לעשות איתו:

אבא מגיע בסביבות 6 הביתה ומשם הוא יושב עם הילדים בארוחת הערב ועושה לגדול מקלחת וגם קורא לו את הסיפור לפני השינה וקורא איתו שמע.. 

אולי באמת פשוט להיות שם איתו בהתפרצויות האלה של "אבא" יותר, כי הדרך שאימצתי לעצמי היתה פשוט לא להתייחס לזה.

יכול להיות שזאת לא היתה הדרך הנכונה..

וכן, אבא מדי פעם נעלם למילואים.. יכול להיות שיש לזה חלק בעניין (למרות שלאחרונה זה לא קרה..)

לא בטוח שחווה נטישה וכו'...

יכול מאוד להיות שמנסה להפעיל את אמא בצורה לא נכונה.

מרגיש בניואנסים הדקים שזה מלחיץ אותך ולכן ממשיך לעשות את זה.

כשאת לא מתרגשת ופשוט יוצאת מהחדר אז הוא מבין שהפעם המשחק לא יצליח.

תתחזקי.

את אמא טובה !!

זכותו של הילד שלך לבחור במי שהוא רוצה ואת לא תאפשרי לזה לשבור אותך או את הביטחון שלך.

ובנתיים תנסי לשמוח כמו שאמרו.

לבן שלך יש גם אמא טובה (זה בטוח !!) וגם אבא שהוא מאוד אוהב (וזו זכות גדולה)

וביחד אתם יכולים לחלוק את הטיפול בו. כשאבא יכול ומתאפשר לו אז מצויין ואם לא אז אמא גם פה וזה מה יש...

בהצלחה.

תהיי בטוחה שאת משמעותית לו מאוד מאוד!

בהתהוות כתבה פעם תגובה בנושא, על רעיונות איך אפילו לראות את זה במציאות (לראות שיש מחוות קטנות שהוא מחקה אותך בהן, וכד').

וגם אם את לא רואה - זה ברור שזה כך.

(את רואה למשל שבבקרים, כשהוא מאוכזב שאבא לא בבית, הוא קורא לך - הוא צריך שתנחמי אותו).

מסיבות כאלה ואחרות הוא מעדיף את אבא (הגיוני... אבא פחות בבית בד"כ, ולכן כשהוא נמצא זו 'אטרקציה'), ואצלכם באופן חזק יותר. ברור שזה לא קל לך. ובכל זאת, הייתי מנסה לא להכנס לזה - למה אבא יותר, אלא ביטחון שאת חשובה והוא אוהב אותך מאוד. לא תמיד מה שרואים במציאות החיצונית - הוא כל המציאות (כדאי להתאמן בזה לקראת גיל ההתבגרות....

את הרבה יותר פנויה לנסות לעזור לו, להקשיב לגעגועים שלו לאבא, לומר לו כמה את מבינה אותו, לנחם אותו, לספר לו שאבא יבוא בערב והוא יקלח אותך ויהיה לך כיף, ואולי עכשיו נתקשר אליו או נצייר לו ציור... וכו' וכו', כיד הדמיון האמהי השורה עלייך..

הייתי צריכה את ההכוונה הזאת..

תודה!

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות