העיקר לא לפחד, עד אשר ישוב- קרן פלס ורמי קלינשטייןריעות.
חשבתי עלייך היום.מישי' מאפושו'
על זה שכחתי מהסרט. דאגתי שיהיה לי אותו אבל שכחתי לפתוח לו פרוייקט עריכה. אבל עשיתי לי תזכורת לעשות את זה שבוע הבא בעזה"י [אולי. כי יש מטלות הגשה קודמות בסדר העדיפויות של זמן העריכה שיש לי..]
יא, איזה כיף! תודה
ריעות.
אני לוקחת לעצמי את הקרדיט על ההיכרות שלך עם השיר הזה..נדנדה כתומה.

תודי שהוא מקסים!
אני ראיתי אותו בשניה שהוא יצא, תסמכי עלייריעות.
והוא אכן מקסים
תשלחי לי.נדנדה כתומה.
אמרתי שעוד לא שמעתי, חס וחלילה לא מכירהריעות.
אז אני לוקחת את הקרדיט על זה שהלכת לשמוע אותו.נדנדה כתומה.

אוקי, אוקיריעות.
תשלחי לי גם!פינג.
דרך איפה?ריעות.
דרך המייל נראליפינג.אחרונה
אוייי במה את חולה?באורות גבוהים
שפעת חריפהריעות.
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

