למישו יש משפטים לכתוב על מזגן בכיתה?
חוץ מ:
*הכל תלוי במצב הרוח
*המזגן דלוק עלי אבל זה לא לרוח בית הספר
*אם זה מקרר אז למה אין בו אוכל?!
למישו יש משפטים לכתוב על מזגן בכיתה?
חוץ מ:
*הכל תלוי במצב הרוח
*המזגן דלוק עלי אבל זה לא לרוח בית הספר
*אם זה מקרר אז למה אין בו אוכל?!
מחזור*** תמיד שולט
יומנים נשרפיםחם זה אח של יפת.

זה הדבר הכי משעשע בארץ.
"הידעת? אם היה לנו כרומוזום נוסף היינו תפוחי אדמה!"
"כרומוזום?! זה נשמע קללה. יא-כרומוזום!!"
"הידעת? ****[מורה] ****[לשון] אוהב דירה להשכיר."
"שימשים עליך פלישטון!"
"רודו להגנה!"
"ישראל במדבר אכלו ופלים!"[עטיפה של ופל מן]
דף פוליו מלא בסיכום היסטוריה. זה כ"כ מרגש שזה נתלש והוצמד לקיר
"מה זה המכות-בנות האלה?! 'ציפורניים ושיער'.. אם מכות, אז דם!!"
"צנח לו שביעיסט על גדר וינום."
"רק המחשבה על קוסקוס ביום שלישי היא אי במערבולת."
"קוסקוס?! קוסקוס! שניצלים ו----מוקפץ עם פירה." [Ha-hachaga beanglit ze lahit ze lahit ze lahit]
"כל זה אינו משל ולא חלום זוהי ארוחת הצהריים. כל זה תאכלי מחר אם לא היום. ואם לא מחר אז מחרתיים."
"אם אתה רוצה לצאת ל******[כי זה אאוטינג
] לקנות לך איזה סיידר או פחית אתה לא יכול לצאת החל מ9 כי אסור להסתובב עם חבורות של פשע זה סימן שאתה סגור כלוא באולפנה כלוא באולפנה ולא יכול לצאת."
"אם, יש לך סמרטפון. יש לך סמרטפון. יש לך סמרטפון בכיסך בא והושט להנהלה."
"אם יש סמרטוט צהוב באופק מול מגש כחול כבד כל שנבקש - תנגבי."
"התקרה אפורה, ירוקים הקירות. ותלויה בו פלזמה שמראה מה היה יכול להיות.."[סינים מסתפרים]
"חמין משבת?! מלוכלך, אבל דיי משביע."
אני כבר לא זוכרת מה עוד היה. ולא כל מה שכתבתי פה היה בכיתה שלי.. אבל בעיקרון. זה נהדר. שתדעי.
תכלס, לא כל מה שכתבתי פה היה בכלל. סתם נפתח לי הברז של הנוסטלגיה לשירי אולפנה
וזה בטח אאוטינגי מאוד
מגדלור באפלהבחסות *** ו*****!
|מצנזר|
תביאו לי מטלית!
חנניה וקוקיט!
אוי יש לי שיננית
מהפכה! של ספונג'ה...
רציתי לעוף
רציתי הביתה
עם חצי שיחרור
ירדתי לטרמפיאדה
מליון רכבים
למכולת פונים
ולא הם לא עוצרים!!
רציתי שניה אחת לשאול אותך על מקום...
קשה לקום בבוקר
לפתוח ת'עיניים
לשים כיסוי מיטה
(|לאזוכרלאזוכרלאזוכר|
כי ***** כעוסה
נורא נורא, נורא
אני תורנית, השבוע!
מה זה בעצם,תורנית??
על העוף והקציצה
(על *** במטבח?)
...............
........
על הפסטה הורודה
על הדבש בטעם פח
על הסנדוויץ' שהכנתי לשיעור תנ"ך
על כל אלה
על כל אלה
עברנו ל**** עכשיו
ועזבנו את הבית, את גבעתנו הקדושה
בלי שום חשק! ובושה!
עברנו ל**** עכשיו
ועזבנו את הבית
את גבעתנו הקדושה...
הבנות בשלוש יחידות מרגישות לא קשורות
מרגישות אפליות!!
לא רוצה ליותר להיות ניצבת
רוצה תפקיד ראשי!!
אני מי שאני
בשלוש יחידות
וכיסווופיייייים
ל********
ויש עוד ועוד ועוד![]()
וה****[מורה] ****[לשון] הוא המורה הכי מצחיק בארץ![]()
חברה שלי שאלה אותו באמצע שיעור:
"מה המורה מה, מה עשית בלעדינו בחמישית??"
"נהנתי!"![]()
והתשובה הכי יפה שלו למשפטים הלא קשורים:
תלמידה: "-משפט לא קשור-
מורה:"תרשמי! אפס חמש ארבע...."
תלמידה מבולבלת:"המורה מה זה?
"
"זה המספר של סבתא שלי, תבדקי אם זה מעניין אותה
"
כעבור שבועיים: "****** {תלמידה מבולבלת}, תצרפי את ******* לקבוצת ווטסאפ עם סבתא, סבבה? שתתעדכן"![]()
מגדלור באפלהלצערי כל יום
(י **** נהנות יותר)
אחח. זה אדיר.
![]()

חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול