שובי
פשפש
אבאלה
רואים רחוק רואים שקוף
עד מחר
שובי
פשפש
אבאלה
רואים רחוק רואים שקוף
עד מחר
אם הם עושים תחושה של התחדשות
שיר לאסף, קרן
מבול, קרן
למרגלותיך, ענת ועילי
לשם, מירי מסיקה
הביתה הלוך חזור, עידן
צל עץ תמר ואור ירח, בביצוע עוזיה
ארמונו של מילך, ביני
עכשיו מעונן, אביב
אבא, מוקי
מזמור לתודה בהקלטה מסוכות, חוה שלי
שיר לשירה, מירי מסיקה
מקיץ אל חלום, בביצוע שירי מימון
ככלות הקול והתמונה, רוני
זאת תמיד אהבה, עברי
כשהכל יעבור, עברי
(אני רואה שההחלטה לעשות הפסקה קטנה מהאנגלית היתה יעילה.
פלייליסט העברית שלי הולך וגדל)
אולי תכתבי גם את שלך?
הוא לא מושלם עדיין אבל-
let it go- פרוזן
set fire to the rain- אדל [מתלבטת אם להשאיר אותו. אני לא בטוחה שאני אוהבת]
גן נעול- בביצוע של רוני דלומי ודן שפירא
אורות- אברהם טל
אלוהי- שלמה ארצי ואברהם טל
נגד הרוח- אמיר דדון
את הגשם- שלמה ארצי
גשם שלי- אתניקס
בלילה - עידן רייכל
ברחוב- חן אהרוני
גשם חזק- מוניקה
הקיץ האחרון- שפיות זמנית
טיטאניק[ השיר נושא של הסרט]
צבעים- יובל דיין ואמיר דדון
להציל אותי- גיא ויהל
גשם כבד עומד ליפול -בביצוע מאיה רוטמן
גשם- מאיר בנאי
לשם- מירי מסיקה
מלך- מירי מסיקה
מישהו לרוץ איתו- השיר נושא של הסרט, ואני יודעת מי שר אותו וברח ליי!!
פגישה לאין קץ- בביצוע נועם דדון מביתספר למוסיקה
אל בורות המים- נעמי שמר
מבול- קרן פלס
שיר לאסף- קרן פלס
פיז'ו 92- קרן פלס
אנשים טובים- רמי קליינשטיין
ויש עוד כמובן. זאת רשימה ראשונית מאוד
נדנדה כתומה.פם פם
דיטה
פם פם
דיטה
פם פם
דיטה
פם
די
פם
טה
דיטה
פם פם
דיטה
פם פם
דיטה
פם פם
שתי טיפות על עלה קטן
שתי דקות מהגשם
מתקרב בלי לקחת זמן
חי על מים ולחם
סגווור במקדש הסתיו
על חלקות עננים
אלו הם חייו
של מוריד הגשמים
ענני אפור ענני לבן
והנה הגשם שלי
הוא מביא לי אור
שוב הוא בא בזמן
לנפש לאור הפנימי
שב ומתחזק שב ומחבק
גשם גשם
גשם גשם
שוב אני שלך
שוב אני שלך
דיטה וכו'
מודים אנחנו לך
מודייים
מודיאים לך
על כל טיפה ושירה
על כל טיפה שירה אה
כים
כים ולשוננו רינה
כים
כים ולשוננו רינה
ענני אפור ענני לבן
והנה הגשם שלי
הוא מביא לי אור שוב הוא בא בזמן
לנפש לאור הפנימי
שב ומתחזק
שב ומחבק
גשם גשם
גשם גשם
שוב אני שלך
שוב אני שלך
מודים אנחנו ל
מודים אנחנו ל
מודים אנחנו ל
מודים אנחנו לך
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול