מוכנה לכל התרחישים.

ללמוד על כל הדברים מסביב ולעשות מחקר מה עדיף ומה לא מבחינת כל מיני מצבים רפואיים.

וללמוד את הגוף שלי. לדעת מתי לומר מספיק.

את השורה האחרונה אני רוצה להסביר-

רציתי ב2 הלידות ללדת בלי אפידורל. בלידה הראשונה התלבטתי מלא והחלטתי רק אחרי שהייתי באפיסת כוחות מה שהיה גורע.

בלידה השניה עצרתי בזמן.

הגעתי לסף כאב שלי וידעתי שכרגע לא טוב לי ואם אמשוך יותר אגיע לשלב הלחיצות שהוא הכי קריטי בלי כוחות ללחוץ.

ובאמת לקחתי והוקל לי (עזבו שאחרי שעה היא כבר היתה בחוץ..) אבל זה נתן לי להגיע ללחיצות ברוגע.

את היום-יומיים לפני שמלאים בבעלי, בשותפות, באהבה, בזוגיות..

ואת הרגע הזה שרק הקבה ואני מביאים תינוק לעולם.

(רק בעלי בא איתי ובלידה הוא יוצא, אז אני לבד).

דברים טכניים: 

שאני בעד אפידורל לגמרי! (אחרי 2 לידות עם ואחת בלי).

שדולה זה דבר שיכול מאוד מאוד לעזור ! (בלידה האחרונה זכיתי והייתה לי דולה ב"ה)

המנוחה אחרי הלידה ממש ממש חשובה וצריך להתארגן על זה

(בייביסיטר/ מנקה/ כל מי שיכול לעזור).

דברים מהותיים:

ה' נותן כח ללדת והלידה פשוט מעצימה, את עוברת דבר שלא האמנת שתהיי מסוגלת!

אלו רגעים כ"כ נשגבים וגדולים ופשוט צריך להנות מכל רגע ולהודות! (להנות מהתינוק שרק נולד הכוונה).

להתפלל על הכל הכל הכל לפני הלידה - מהדברים החשובים ביותר כמו תינוק בריא ושלם ועד הדברים הקטנים ביותר

(אני התפללתי לדוג' שאצליח לישון במחלקה אחרי הלידה).

והכי חשוב שכל לידה היא נס, ולא במובן של הבאת התינוק לעולם אלא במובן שהאימא עוברת חוויה שלעיתים גובלת בסכנת חיים, ועם זה, היא חוזרת אחר כך לתפקוד מלא בגוף בריא ברוך השם

ואת ההבנה הזו שרק הוא יכול להוציא לי את הילדה..

(שתי לידות,ובשתיהן הבנות שלי היו במצוקה..)

חייבת לתת קונטרא...

אחרי לידה אחת עם אפידורל, שהסתיימה בוואקום בחדר ניתוח, והתאוששות קשה (בריחת שתן ועוד)...

ושתי לידות אחר כך, אחת יותר קלה ואחת קצת יותר קשה כי היה זרוז, אבל שתיהן טבעיות, כשאני יודעת מה ואיפה ללחוץ והתאוששות הרבה יותר קלה..

אם אפשר - מעדיפה בלי...

את האמונה בעצמי שאני מצליחה לעבור את כל הכאב הזה יחסית בטוב.

את האמונה בה', כמובן, שנמצא ממש לידי.

את תחושת החיים העצומה הזאת כששומעים את הבכי הראשון המתוק.

זו למשל תגובה שמן הסתם מופנית אל ההודעה הפותחת ולא אל בת 30.

יש לפתוח את ההודעה הפותחת ולהגיב משם.

תודה.

מה זה אפידורל.

מתי זה הכי לוחץ? אני בהריון ורוצה לגעת יותר.

אשמח אם תענו לי, תודה!.

מה זה אפידורל?

מתי זה הכי לוחץ? אני בהרוין ורוצה לדעת יותר.

אשמח אם תענו לי. תודה!.

איפה צריך ללחוץ?

מאיפה שיוצא התינוק?

ולקבל בצורה מסודרת מענה לשאלותייך.

בשעה טובה!

קודם כל את בעלי...מאמא נגמלתי אחרי פעמיים, למרות שהיתה מקצועית ומדהימה!!!

אבל זה משהו שלנו, ועם אמא-טבעי שהוא נדחק טיפה הצידה...

עם דולה-קשה לי עם אשה זרה, אפילו שהן (את..)בד"כ נשים נפלאות וחמות!!!

ולאחר תשע פעמים בלע"ה,עם אפידורל ובלי, מיוחד יותר דווקא בלי, מחבר יותר, עוצמתי יותר,

לא "רק" כואב יותר,אבל, תמיד משאירה פתח יציאה נכבד, שאם יש צורך-אז אשמח מאוד לקבל

אפידורל, ולסיים את הלידה אחרת משתיכננתי-אבל בשמחה וחיוך.

לוקחת סבלנות. ללדת ב 42+4 חתיכת שיעור.

ובע"ה ללדת בבית עשה לנו כ"כ טוב!!!!

תמיד אני רוצה לכתוב מכתב תודה ואז שוכחת....

כמה זמן לפני הלידה בא לי רעיון להביא מיד אחרי הלידה מתנה לבעלי היקר..

כמה שהוא טרח ודאג לי בהריון והחזיק מעמד על אף כל מה שעברנו ובכלל על כל הטוב

והאהבה שהוא מרעיף עלי.... זה היה ממש מוצלח ומשמח והכי חשוב כמובן היה המכתב שתכננתי להכין אותו

מבעוד מועד ולא הספקתי וכנראה יצא לטובה כי עם תחילת הלידה (פקק רירי ובעקבותיו צירים חלשים ממש)

מתוך התרגשות גדולה כתבתי לו מילים מהלב.. כשהוא היה בדרך לקחת אותי.  

אהבתי אני אישית גם חושבת שמגיע לו מתנה אאמץ את זה להבא...אחרי כל התמיכה בהריון..

בלי לפגוע בדעתן של אלה שחושבות שמגיע להן מתנה אחרי הלידה...

[זה אולי ענין של גישה מבחינתי לידה זה טובה נטו לעצמי..ולא לבעלי ולא לאף אחד אחר אני מחליטה ומשכנעת אותו שנפסיק ..שאני רוצה עוד ילדים ..]

בעלי המתוק לא קנה לי מתנה וידעתי שזה ממש מחוסר ידיעה כי הוא כזה טוב

אז אחרי כמה ימים שקצת חיכיתי וציפיתי החלטתי שאין טעם לחכות ואפשר פשוט לבקש

ולמרות שרוב הנשים אוהבות שהבעל מפתיע אותן זה היה ממש נכון וטוב והוא כל כך שמח ורצה לשמח אז הלכנו יחד לבחור מתנה..

קראנו יחד לפני הלידה את הספר "הכנה רוחנית ללידה" (חלקים ממנו) ומאוד התחברתי לעניין שחזר על עצמו באופנים שונים מספר פעמים - את קרבת השם שבלידה.

התחבר לי למאמר שאיני יודעת לצטטו במדוייק על 3 מפתחות שבידיו של הקב"ה וביניהם מפתח של יולדת.

עזר לי ממש לחשוב ולחוש בלידה שה' פשוט חייב להיות איתי שם בשביל לפתוח את הרחם ולהוציא את התינוק!

ואת בעלי היקר.

ואם אפשר אז גם דברים שלמדתי מהמיילדות המקסימות

1- ללדת עם ששש חזק, מדהים איך שזה עוזר

2- ללדת על הצד

וואי, חצי שנה אחרי ובא לי שוב... לא יודעת מה היה בלידה הזאת (3) שגרם לי לרצות שוב

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

ובשעה טובה!

לא מכירה..

מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).

אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר. 

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.

אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.

אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.

לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

אני תמיד ישנה עם חזיית הנקה בלי ריפוד ובלי ברזלים של נקסט (וגם הולכת איתן ביום יום) בהתחלה כשהיו טפטופים גם שמתי רפידות כדי לא להיות רטובה, אבל כאמור, זה לא עזר כי היונק הקטן שלי היה תינוק פלטן ממש וכל לילה היינו רטובים שנינו וגם כל הסדין והציפית שלי...