הלכתי
חזרתי
הלכתי
גשם!
אתם טיפוס של קיץ או חורף?
יום או לילה?
למה יום? \\ למה לילה?
למה חורף? (בהנחה מצופית שאין פה אחד שמעז לאהוב את הקיץ)
אני רק חורף
כי יורד גשם, והכל רוטב ובוצי
והשיער מתבדר.
וקר, ואפר להתכסות
והכל חשוך תמיד. תמיד.
וקר, אז אפשר לכאוב
ואפשר לאהוב, כי רק בחורף אפשר לאהוב.
ואני אוהבת לילה
כי קר וכו'
וחושך.
אתם יודעים למה אני והחושך חברים טובים?
כי בחושך, בשקט הזה שמפחיד להפר, מסתתר חלום
ואי אפשר לראות אותו
"ואמונתך בלילות".
וצריך להשקיע
ויש אווירה קסומה
וכל העצים לוחשים: "ששש, עכשיו רק הקדוש ברוך הוא פה. תהיו בשקט כדי לא להרוס את השירה השקטה"
אז אני בשקט בשקט
דורכת על אדמה רטובה
יחפה
ופורשת ידיים לשמים
כי גשם
ונרטבת כי מגיע לי
וחושך.
חושך הוא כמו הטיפוסים הקרירים.
אני אוהבת מאד את הטיפוסים הקרירים,
יותר קל לי להתחבר אליהם.
אבל לא קרירים במובן שאתם חושבים
כי העולם מתחלק לשני חלקים:
הדביקים והקרירים
הקרירים הם יחידי סגולה. רוב העולם דביק
אז אני מתאהבת בקרירים מהרגע הראשון
והחורף קריר.
וגם הלילה.
עכשיו תורכם.
- לקראת נישואין וזוגיות