וזה גרם לי לחשוב על זה הרבה (לא על לצאת מהארון על איך אנחנו בתור חברה צריכים להתנהג)

אני חושבת עליהם מה שאני חושבת על המסמסים בשבת הדתיים...

אז סבבה. שילכו לטפל בזה אם הם רוצים.

אם אדם הוא פדופיל(לא שאני משווה) והוא לא עושה עם זה כלום לא צריך לעבוד על עצמו ולגרום לתאווה הזאת לחלוף??

ברור שכן, החילונים אומרים שכל עוד אדם לא עושה מעשים לא אכפת לנו אבל ביהדות זה לא ככה עובדים על מידות שיכול להיות שאנו לא משתמשים בהם ועדיין מתקנים אותם בנפש.

זה סבבה מבחינתי.

לכל אחד יש את הבעיות שלו וזה בעיות שלו שילך לעשות עם זה משו כמו שכולם צריכים לטפל בבעיות שלהם..

יכולים לשנות את זה אז פשוט לקבל אותם ככה, כי זה לא בשליטה שלהם או משהו..

הם פשוט אנשים רגילים עם העדפות שונות משל שאר העולם ואני לא חושבת שיפה להפלות אותם בגלל זה

כל אחד יכול להשתנות!!

זה לא שנולדת הומו אז תישאר הומו!!!

יש כל מיני טיפולים ועובדה שאנשים מצליחים לצאת מזה...

אני ממש חושבת שצריך להתייחס אליהם נורמאלי אבל כן יש אפשרות לשנות את הנטייה המינית שלך...

יש את זה בכמות נדירה,ופעם היו מטפלים בזה כמו מחלה.היום כל מי שיש לו נטיה קלה שבקלות מחליט שהוא כזה.

היום בגלל שהחפיצו הכל, והיום לא מתחתנים לפני שמרגישים מאוהב על כל הראש, אז הבעיה הזאת (זאת בעיה - כי לחיות את את זה, אז זה מורה על דפקה מסויימת ואין על מה להתגאות) גדלה. פעם (אגב, זה עדיין קיים היום בציבור החרדי ועוד) היו מתחתנים, והאהבה היתה מגיעה מאליה, מתוך השותפות וכו'. לכן פעם מי שהיה הומו זה היה משפיע הרבה פחות, כי המסלול שלו היה שווה לכולם (מקסימום הוא הרגיש פחות משיכה לאשתו). אך היום אנשים "לא יכולים" להתחתן עם המין ההפוך, כי הוא לא מאוהב בה/ו וכו'. 

(לא יודעת על זה הרבה רק שזה קיים)

לנו? . מי שאכפת לו ממי שמחיה אותו כל רגע , אכפת לו גם ממה שכתוב בתורתו. 

החברה שאנחנו חיים בה גרמה לרבים לחשוב שזה דבר מולד שאי אפשר לשנות.

פשוט מה שקורה בחברה שלנו,זה שאם לבנאדם יש טיפה משיכה הוא ישר מסיק שהוא בנט"ה (בעל נטיות הפוכות)

זה מזעזע שזה משפיע גם על אנשים דתיים התפיסה הזאת.

תיאוריה מפגרת ושגויה שכמה משוגעים הובילו לעולם - נוער וגיל ההתבגרות

אז כמו שאת רואה שם, דעתי היא שיש דרך לטפל בזה ואין מדובר בבעיה ביולוגית אלא פיכולוגית. כל אדם נולד +- עם אותה כמות הורמונים וכו' וכו' כך שהדבר העקרי שמשפיע עליו הוא איך המשפחה והחברה מתייחסת אליו או שהוא מתייחס אליהם.

לגבי הדבר האחרון שלך. עם המחללי שבת.

גם אני פעם חשבתי ככה ולא הבנתי למה את זה ממש לא מקבלים..

ואז אבא שלי הסביר לי שזה איסור חמור בהרבה (משכב זכר).

אבל כמובן רק בהנחה שהוא אכן עבר על איסור כלשהוא..

בעצם הימצאות הנטייה אין בעיה הלכתית.

משוו יפה ששמעתי.

הקשת, היא האות לכך שהקב"ה לא יעשה יותר מבול. בדור המבול לא היה גבולות, כל אחד עשה מה שבאלו, ומה שסיפק את יצריו, אם זה גזל - תאוות בצע, אם זה גילוי אריות - תאווה מינית, ואם זה רצח,- תאוות דם. העולם היה מבולבל לל גבולות!!

הקשת באה לסמן לאנו את ההפך... לנו, יש גבולות ברורים. כל צבע הוא מוגדר, לא כל אדם יכול לבוא ולספק את יצריו ואת האינטרסים שלו. הקב"ה רמז לנו שהעולם הושחט בגלל אי גבולות, כשאדם לא יודע מה הגבול הוא מערבב הוא מתבלבל. ה' אומר לנו, אנחנו בני אדם לא חיות, לא באים לספק את היצר ואז הולכים...

הדגלים שמסמנים את הקהילה הלטהבית בידיוק, נוגדים את הברית שלנו את המוסריות של הגבולות, הם כביכול אומרים אנחנו מכילים את כל הגוונים אין לנו גבולות, חייבים להכיל את כולם, ושכל אחד ייעשה מה שבא לו, ויספק את יצריו.. אולי בגלל זה שלשום הופיע הקשת.. נקודה למחשבה.. (התלבטתי אם להוסיף חייכן.. חבל שזה לא מצחיק.. )

אז כן העולם שלנו קצת מבובל עדיין..

 שבעזרת ה' ניזכה לגאולה השלימה!!

יצא לי קצת מבולגן מקווה שהובנתי..

כאילו זה חטא. אבל לא דוחה אותי אנשים שמשחקים בפלאפון בשבת אבל שתי בנים נשואים או שתי בנות זה ד ו ח ה

הייתי בקניון מלחה והיה שם מוכר הומו היא היה לבוש בבגדים של בנות ודיבר כמו בת ופשוט עפתי משםםםם איככ זה נראה רע וזה רעע

וגםם --אני ממש לא בטוחה אז תתקנו אותי אם אני טועה

זה אחד ממצוות יהרג ואל יעבור (ישלי מחר ראיון עלזהה בהצלחה לי תודה ) ושבת לא.. נראה לי

הראיה שלך אינה באמת ראיה. כתוב בתורה שאסור לשכב עם זכר. עד כמה שזכור לי זה אינו אחד מחובות הלבבות שאותם צריך לשנות...

אין חיוב לאבד את היצר שלך לעבירה מסויימת. אם אדם מתאווה לאכול נבלות, אין שום מקור שהוא חייב לשנות את זה. 

יש "בונוס", כאשר אדם נמנע מלעבור עבירה איפלו שיש לו יצר. "לפום צערא - אגרא" (אבות ה,כג). 

"רבי אלעזר בן עזריה אומר מנין שלא יאמר אדם נפשי קצה בבשר חזיר, אי אפשי ללבוש כלאים, אבל יאמר אפשי, ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי, תלמוד לומר ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי, שתהא הבדלתכם מהם לשמי, פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים" (ספרא ויקרא ט,יא. רש"י ויקרא כ כו)

התורה לא מתנגדת לאדם, אלא למעשים.

אנשים בעלי נטיות הפוכות פשוט נולדו עם עוד ניסיון.

אחרים נולדו עם ניסיונות שונים.

וכל אחד מתמודד כפי רמתו האישית.

הלגיטימיות סביב מעשים היא בעייתית.

אגב, ברוב המקרים מדובר במבנה פסיכולוגי שניתן לשנות.

מעטים המקרים בהם באמת מדובר בהבדלים בין המבנה הפיזי למבנה הקוגנטיבי. שאותו לא ניתן לשנות.

לחסום אפשרות לנצל"ש...

מי שאני מכירה סבלה ממש מלהשאר בארון וזה לא נכון להגיד שאפשר בקלות להלחם בזה זה אחד הדברים היותר קשיים ומי שהעיר על המורה שלי כנרה לא מכיר אותה אחת הנשים הכי נדירות שפגשתי היא הדריכה אותה ואמרה לה מה לא לעשות ומה כן אבל היא הודדה אותה ללכת אם האמת שלה 

לקבל את השונה גם עם הוא לא הולך לפי האמונות שלך

אדם באשר הוא גם אם אינך מסכים לדעותיו חוץ מאם דעותיו פוגעות במוסריות האנושית (שבזה נכלל גנב,רוצח,אנס,נואף וכו') ולא להטבי''ם

מדברים אנשים דתיים,על כמה שצריך לקבל הומואים ולסביות.

זה מזעזע!!!!

איך הגענו למצב שאתם מצדיקים את זה אפילו בקצת??

זו כפירה של ממש בתורה!

אפשר לנסות לעזור לאנשים שהתדרדרו לזה-אבל להצדיק אותם????לאן הגענו???

מחשבה לא בטוח שאסור וזו באמת מחלה שצריך לטפל בה ולכן מובן למה מוכנים לקבל את עצם העובדה שיש אנשים חולים שצריכים תמיכה והכלה ולא עוברים על ההלכה בכלל

לעומתם יש אנשים שעושים מעשים המחייבים עונשים מהתורה ואלו מעשים חמורים ואין כלל מקום להכיל את זה כמסגרת דתית

אני לא מכיר את המושג הזה זוג מאותו המין שהם פעילים. הוא לא קיים במרחב ההלכתי.

כל הבעיה עם הקשר בין בני זוג מאותו המין הוא רק בין המדינה לבין הזוגות
והבעיה היא הגלל שהם לא רשומים כזוג וממילא לא מקבלים הקלות וטובות מיסוי
מה נעשה שנרשמים כזוגות רק דרך הרבנות והרבנות כמוסד דתי לא יכולה להכיל אותם
יותר מזה, זה לא שאי אפשר להכיל אותם...הם פשוט לא קיימים במרחב ההלכתי
אין להם רלוונטיות זו בריה שאנו לא יכולים לתת לה פתרון
מה שאת אומרת זה לך לאוצר ותבקש שיעשו תקרת מס לזוגות החיים בשותפות
אני לא מבין מה הטיעונים שלך

והטיעון הבעייתי ביותר זה שהם לא מאמינים בתורה
לא הם שצריכים להאמין אני כמצווה צריך להאמין הם לא פקטור

זה לא משולש תורה ישראל והומואים זה תורה וישראל ושמירה עליה
כלל לא מעניין אותי אם הם מאמינים או לא. התורה לא מצווה רק על מאמיניה

זה עניין של שותפות הם לא זוג על פי חוקי מינת ישראל

אם יצטרכו להפעיל מנגנון חש הנקרא שותפות אני לא אתנגד לו הוא הגיוני מבחינתי

במישור הזוגי וההלכתי הם לא זוג.
במישור הכלכלי -אין בעיה להקים פרמטר הנקרא שותפות ולפיו לתת זכויות

מתן הלגיטמציה הזו יהרוס את הדת
מבחינה כלכלית לתת להם זכויות זה תלוי במשרד הכלכלה כלל לא בי
 

זוג, בהקשר זה, זה מלשון זוגיות. יענו, בני זוג. לא כמו שאת וחברה שלך זוג חברות. לא "פשוט מספור". ממש לא.

אני לא מבין למה בכל השרשור הזה את מתחמקת לדיונים טרמינולוגיים.

לגופו של עניין, ברור שכל לגיטימציה לזוגיות שכזו היא פסולה והיפך תורתנו הקדושה. וזה בכלל לא קשור לעצם היחס לבן אדם החוטא.

אבל ממש. ובדברים כל כך פשוטים ומתבקשים, שזה ממש מפליא בעיני. זכויות ותקציבים=לגיטימציה. שלילת זכויות ותקציבים=שלילת לגיטימציה. משוואה מאוד פשוטה, עם מעט מאוד פרמטרים.

שימי לב שאנחנו לא מדברים על שלילת קצבאות נכות, שאירים, זקנה והבטחת הכנסה. אנחנו מדברים על זכויות שנובעות באופן ישיר מהגדרת תא משפחתי. מה זה אם לא לגיטימציה? באיזה יקום מקביל את חיה?

מבחינתי לגיטימציה זה עניין דתי, ושאלתי על הלגיטימציה כפי שאת מגדירה אותה. מבקש אמונה תימצת את העניין, ולכן לא ראיתי לנכון להגיב עוד.

אבל משום מה הוא מפחיד אותך וגורם לך אי נוחות רבה. נשמע שאת לא שקטה עם עצמך בכל העניין. נתבי את חוסר השקט הזה למקום של בירור אמיתי ולא לבריחה.

אני מסכים מעט עם ענבל.

אנחנו צריכים לקבל כל אחד איך שהוא כל בכל דרך יש אמת.

לכן בתפילין של ראש(רעיונות, דעות) יש ארבעה פרשיות לשון ריבוי בשכל(בראש) יש מקום להרבה דעות.

אבל בתפילין של יד יש רק פרשיה אחת. שזה אומר שבמעשי יש רק דרך אחת שבה הולכים(והיא התורה) ואם יש דברים שברעיון הם הגיוניים ויש בהם היגיון ויש להם מקום אבל רק בראש במעשי צריך ללכת רק בדרך אחת שהיא דרך התורה(ולשנות את ההיגיון ואת המחשבה שלנו כמאמר חז"ל "מתוך שלא לשמה בא לשמה" מתוך כך שאנו מקיימים את המצוות אנו נשנה גם את הדעה שלנו לדעת תורה כמאמר הישיבות "שכל של תורה" ונבין שאלוקים מצווה אותנו לטוב וזה בה רק על ידי לימוד התורה ועשיית דבריה אז להביא לגיטימציה עד לעשיה המעשית, ולא אין לגיטימציה לאדם שעושה את זה במציאות.

אבל כדי לעשות במציאות את רצון השם צריך לשנות את התודעה כמאמר חז"ל "אחרי הלבבות נמשכים המעשים" אזי רק אחרי מה שחושבים בלב ובשכל זה מה שעושים במציאות. ולכן אני מייעץ לפנות לאיש מקצוע שיעזור להיפטר מהמחשבות האלו וזה אפשרי(כי התורה לא תיתן לאדם לעשות משהו לא אפשרי) ואולי זה קשה אבל זה אפשרי. השאלה היא האם אדם מחפש את האמת או את הנוח.

בהצלחה ושובע טוב

אבל למעשה, ברור שיש מחשבות שאינן לגיטימיות. הרהורי עבירה הקשים מעבירה, מחשבות כפירה וכו'.

ויש הרבה מגמתיות ואינטרסים במחקרים בנושא, במיוחד לאור השיטות הטרוריסטיות והאגרסיביות שארגוני הלהט"ב מפעילים כלפי כל מי שלא חושב כמותם.

העוסקים בתחום מעידים על הרבה הצלחות.

בתורה אין מקום לדעות כפרניות, לשנאת ישראל, ולעוד המון 'דעות'.

וליזהר: מה גורם לך לחשוב שענבל לא שלמה עם עצמה,

או שהיא לא תומכת תמיכה מלאה בלהט"בים, אם היא

תומכת בהם פעם אחר פעם?

אתה צודק אני טועה במה שרשמתי.

אבל יש מקום למחשבות של כפירה כדי להפריך אותם ולחזק את האמונה או  לדעת מה להשיב לאפיקורס אבל רק אנשים שלמדו מספיק תורה זה נכון(ורק אנשים שלמדו מספיק תורה צריכים להשיב לאפיקורסים).

ותאמת אדם שילמד תורה יוכל להפריך את הכל ולהוכיח את התורה מהתורה עצמה.

אז תודה@יפן שהארת את עיני שרשמתי דברים לא נכונים.

בהצלחה

רק שיש הבדל מרכזי:

התומכים לא טוענים שזה יכול לעבוד על כולם, והמתנגדים טוענים שזה לא עובד על אף אחד, שזו טענה מרחיקת לכת, לאור זה שיש עדויות רבות על הצלחות.

אבל בהחלט מצופה ממני, כיהודי ששואב את המוסר שלו מהתורה, להתייחס אליהם כהתאם לכך לחל עליהם בעיקרון עונש מוות. זה לא דבר של מה בכך.

מדובר על יחס נפשי של שנאה, סלידה וכו'.

אני מונע ממנו חיים. לא מספיק?

ועם זאת את מאמינה בה וחושבת שצריך ללכת על פיה - זה אומר שיש נקודה לא סגורה, ואת צריכה לברר אותה עם עצמך, בעזרת רבנים, ספרים וכו'.

בלי קשר למיתות בית דין.

כאמור, יש גם דין תינוק שנשבה, שנובע מרמת האחריות הפחותה כתוצאה מגורמים חינוכיים וסביבתיים, אבל בדין הבסיסי צריך לשנוא את כל הרשעים.

אל תשרדי, תבררי.

בבלי פסחים קיג ע"ב

כי הא דטוביה חטא ואתא זיגוד לחודיה ואסהיד ביה קמיה דרב פפא נגדיה לזיגוד א''ל טוביה חטא וזיגוד מינגד אמר ליה אין דכתיב {דברים יט-טו} לא יקום עד אחד באיש ואת לחודך אסהדת ביה שם רע בעלמא קא מפקת ביה אמר רבי שמואל בר רב יצחק אמר רב מותר לשנאתו שנאמר {שמות כג-ה} כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו מאי שונא אילימא שונא נכרי והא תניא שונא שאמרו שונא ישראל ולא שונא נכרי אלא פשיטא שונא ישראל ומי שריא למסניה והכתיב {ויקרא יט-יז} לא תשנא את אחיך בלבבך אלא דאיכא סהדי דעביד איסורא כולי עלמא נמי מיסני סני ליה מאי שנא האי אלא לאו כי האי גוונא דחזיא ביה איהו דבר ערוה רב נחמן בר יצחק אמר מצוה לשנאתו שנאמר {משלי ח-יג} יראת ה' שנאת רע

תרגום: כאשר טוביה חטא, ובא זיגוד והעיד בו יחידי לפני רב פפא, רב פפא הלקה אותו. אמר זיגוד: טוביה חטא וזיגוד לוקה? ענה רב פפא: כן, שכתוב: "לא יקום עד אחד באיש", ואתה העדת בו לבד. שם רע בעלמא הוצאת עליו. אמר רבי שמואל בר רב יצחק אמר רב: מותר לשנאתו, שנאמר "כי תראה חמור שנאך רובץ תחת משאו" מה הכוונה שונא? אם נאמר שהכוונה לשונא נכרי, והרי שנינו בברייתא: "שונא שאמרו - שונא ישראל ולא שונא נכרי", אלא פשוט שהכוונה לשונא ישראל. ומי התיר לשנאתו, והרי כתוב "לא תשנא את אחיך בלבבך"? אלא כך פירושו: אם מדובר במציאות שיש עדים שעשה איסור - לכולם מותר לשנוא אותו, ומה זה שונה (שנאמר בו דווקא "שונאך" בלשון יחיד), אלא מדובר במצב שראה הוא בעצמו דבר ערוה בחברו. רב נחמן בר יצחק אמר: מצוה לשנאתו, שנאמר "יראת ה' שנאת רע".

באותו דף שהבאת כתוב בתוספות...

שדווקא בגלל זה צריך לעזור לאותו שונא כדי לא לבוא לשנאה גמורה...

להלן הציטוט:

שראה בו דבר ערוה. ואם תאמר דבאלו מציאות (ב''מ דף לב: ושם) אמרינן אוהב לפרוק ושונא לטעון מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו, והשתא מה כפיית יצר שייך כיון דמצוה לשנאתו? וי''ל כיון שהוא שונאו גם חבירו שונא אותו דכתיב (משלי כז) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם ובאין מתוך כך לידי שנאה גמורה ושייך כפיית יצר.

השאלה לאיזה שנאה אתם מתכוונים... כי משמע ששנאה גמורה אסור גם לאדם כזה

החילוק בין שנאה גמורה לשאינה גמורה היא התירוץ לקושיא.

ואין הכי נמי, שרק לגבי המינים ואפיקורסים נאמר "תכלית שנאה", ולא על כך רשע בעל עבירות.

האם את מכילה ומכבדת אנשים שמקיימים זוגיות חד מינית?

האם את מכילה ומכבדת אנשים שעוברים על איסור משכב זכור?

נניח שיש אדם שנוהג באופן קבוע, מדי פעם לדפוק מכות לאבא שלך ולהשפיל אותו. לא מתוך רשעות, אלא כי ככה חינכו אותו והסבירו לו שצריך לעשות.

מה דעתך עליו? מה היחס שלך אליו? את מכבדת אותו? מכילה אותו?

לכן הוא העביר בתורתו מסר מאוד ברור שחוטא, גם אם זה כלפי שמיא בלבד - נענש גם בידי אדם, לפי חומרת מעשיו. ועל ידי חכמיו מעבירי המסורה הוא אמר לנו שכופרים צריכים להיות מומתים ושנואים. בלי הכלה ובלי כבוד.

מימד האחריות האישית הוא המימד היחיד שבאמת מפחית מהחומרה ומשנתה את ההסתכלות, ומכאן יש לנו את דיני שוגג, אנוס, תינוק שנשבה וכו'. אבל זה נוגע רק לאחריות האישית ולא לעיקרון עצמו.

זה מה שהתורה אומרת. יש לך קשיים אמוניים לגבי זה, על היחס בין הידיעה של ה' והשליטה שלו במציאות לבין הבחירה של האדם וכו'? אלו באמת סוגיות שחשוב לברר אותן, אבל עד אז אסור להמציא תורה חדשה, אלא לומר: אני יודע מה התורה, ויש לי עליה קושיות.

הרבה דברים נמצאים "פה". ערבים, דעאש, שוברים שתיקה, ג'וקים, יתושים (ההשוואה היא רק לצורך שלילת הטענה) עצם המציאות של משהו לא מעידה בכלל על יחס חיובי אליו.

בכל מקרה, לא טענתי שצריך למרר את חייהם. מי שבאמת מבין שהוא חולה ושהוא צריך עזרה - מצווה לעזור לו. ומי שחושב שהנטייה שלו זה דווקא אחלה, וצריך להתגאות בה - דווקא יש עניין למרר את חייו. לא בקטע האישי, אבל כן בקטע החינוכי והעקרוני.

וזו עובדה שמשנה לשנה המצב רק מחמיר ויש יותר הומואים ולסביות.

לא רק פגיעה ישירה זו פגיעה. יש גם פגיעות עקיפות בכמה רבדים.

אבל זו לא דעת היהדות. בשום צורה שהיא.

לפי היהדות אני לא מקבל חוטאים במזיד, אפילו אם הם חוטאים לעצמם בלבד, אלא הורג אותם בבית דין (בעבירות שיש בהן מיתת בית דין). לפי היהדות אני לא מקבל כופרים, אפילו אם כפרו רק לעצמם ולא הסיתו אף אחד, אלא הורג אותם, אפילו בלי בית דין.

כמובן שיש תנאים שונים שצריכים להתקיים, אבל העיקרון הזה קיים.

איך אדם שעושה נגד המוסר האנושי - להעמיד צאצאים וכו', ומפרסם ומתפאר בכך לא פוגע במוסר האנושי?

זוגיות שבמהותה מביאה להכחדת המין היא מעשה אנטי מוסרי.

אם בעלי החיים קיבלו זאת בלי מח - ק"ו שאנחנו, שיש לנו מוח.

וזהו שק"ו עובד הפוך, אם כבר.

 כי השחית כל בשר. אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן:

כשהאדם משחית את דרכו, העולם כולו נשחת וזה משפיע גם על הבהמות.

קודם תהיה בן אדם. אדם דתי שמתנהג לשונה ממנו כמו לזבל לא נקרא דתי

מי אתה???

אתה היהדות?

אתה מחליט מה התורה אומרת??

אתה יכול לומר שאתה חושב שהיהדות לא חושבת כמוני אבל מי אתה שתקבע??

אתה בסך הכל בן אדם פשוט.

ואם אתה קצת יותר מזה (וגם אם לא) כולנו יודעים שיש שבעים פנים לתורה.

נ.ב. אני לא אומר שמצד התורה אין את האיסר של משכב זכור אני רק חושב שאני (סליחה על הבוטות) לחפור לאנשים מה הם עושים במיטה שלהם.

מי אתה??? יזהר מיד בנימין.

אתה היהדות? לא, אבל למדתי קצת יהדות.

אתה מחליט מה התורה אומרת?? לא, אבל למדתי מה היא אומרת.

אתה יכול לומר שאתה חושב שהיהדות לא חושבת כמוני אבל מי אתה שתקבע?? כאמור, אני אכן לא קובע.

אכן יש שבעים פנים לתורה, ובכל זאת יש דברים שהם מוסכמים ומוחלטים ביהדות, ומי שחושב אחרת הוא מחוץ לשבעים פנים. ודאי שמעת על כמה דברים כאלו: חיוב שמירת תורה ומצוות, אמונה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, אמונה בתחיית המתים, משיח ועוד.

מה שאתה כתבת מנוגד לתורה במפורש, כיון שבהרבה תחומים מפורש בתורה ובחז"ל ש"דוחפים את האף" לחיים הפרטיים של אנשים. למשל, בעונשי בית דין, שלוחי בית דין שכופין על הצניעות, ועוד ועוד דוגמאות רבות לכך שהציבוריות הישראלית מודאגת מחטאיהם של היחידים, ומענישה חוטאים. רוב העונשים לא תקפים היום, אבל זה מסיבות טכניות שמונעות מזה להתקיים, אבל מוסר התורה עדיין תקף.

לגבי זה שכל אחד עושה עבירות: יש הבדל גדול ביחס של התורה בין מזיד לשוגג; בין מי שנכנע ליצרו וחוטא מדי פעם למי שאורח חייו בחטא; ובין חוטא מתוך כניעה ליצר לאדם שעושה מחטאו אידאולוגיה ועניין להתגאות בו.

אבל אין מה להיתגאות בזה. זה בעיה וצריך לטפל בה..

אם לא עושים דברים כמו שבעל ואישה עושים אז אין בזה בעיה.

וצריך לומר את זה ולא לשקר לעצמנו.

צריך להבין אותם ולהסביר להם שאם התורה אומרת שזה לא בסדר אזי יש דרך לצאת מזה.

ויש דרך להפטר מזה לגמרי לגמרי.

אפשר ללכת לרב שמבין או איש מקצוע מתאים.

זה בשליטתכם.

בהצלחה

אסור מהתורה לעשות מעשה

אפילו שזה לא נחמד

וזה לא "לקבל את האחר כמו שהוא"

זה מה שכתוב בתורה ויהודים נוהגים ללכת עפ"י התורה

פוגעים באנשים הוא חי את החיים שלא וזה בחירה שלו אין לך שום זכות לבקר אותו אני חושבת שגם אתה לא מקיים ב100% את כל המצוות אז תבקר את עצמך ואז את האחרים

אינו דומה מי שחוטא לעתים למי שחוטא באופן קבוע וממוסד. ואינו דומה מי שחוטא באופן קבוע וממוסד למי שחוטא מתוך אידאולוגיה והשקפה.

שאלתי היום את המורה אם הומו או לסבית זה גילוי עריוותת--- אז קבלוו

הומו- זה בעיהה רצייניתת רצינית ,, גם ההלכה וגם התורה וגם המדינה

לסבית- לא איסור מהתורה אבל זה מבזבז את החיים-- נשים חולוותת

ממ היה לי עוד משו אבל שכחתי.. כן גיליתי שיש לי שיכחתת ח"ו אבל באמתת

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא

נָשִׁים הַמְסוֹלָלוֹת זוֹ בָּזוֹ אָסוּר וּמִמַּעֲשֵׂה מִצְרַיִם הוּא שֶׁהֻזְהַרְנוּ עָלָיו שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח -ג)  'כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא תַעֲשׂוּ'. אָמְרוּ חֲכָמִים מֶה הָיוּ עוֹשִׂים אִישׁ נוֹשֵׂא אִישׁ, וְאִשָּׁה נוֹשֵׂא אִשָּׁה. וְאִשָּׁה נִשֵּׂאת לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים.

משמע שזה דאורייתא...

וגם אם זה דרבנן. (נניח)  זה אסור! לא רק בזבוז זמן 

והיא ממש דוסהה כאילו מקפידה וזה

תזכרו שחלק מהקטע של להיות דתי זה להיות קודם כל בן אדם

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...